דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק בית שאן והמעיינות

 
 
טבריה ספור תקרית אל-חמה 5.4.1951הקדמה

בעת שהחלה פעולת ייבוש החולה ,החל הצבא הסורי ליזום פעולות של ירי לכוון העובדים,על מנת להמשיך את הפעולות הללו , חדר כוח סורי לשטח המפורז לרכס תל מוטילה לאחר הקרב על כיבושו שבו נהרגו 41 חיילי צה"ל,יומיים לאחר מכן החלה תקרית אל-חמה.

בעת הסכם סייקס-פיקו משנת 1916 , בין הצרפתים לבריטים נקבע כי נהר הליטני לא יהיה בתחומי ארץ ישראל,במחצית 1946 פוצץ גשר הרכבת באזור אל-חמה ,מעשה ששיתק את מעבר הרכבת לתקופה שהוערכה כעשרה חודשים,לאחר מלחמת השחרור בשנות החמישים המשיכו לפקוד את מעיינות המרפא של אל-חמה יהודים וערבים מאזור משולש הגבולות בעת הישיבה במעיינות החמים נשכחה האיבה בזכות הרצון ליהנות מסגולות נביעת המעיינות למרות שהמקום היה על פי הסכמי הפרוז סגור לכניסת אזרחים .

למרות הפרוז  ניתן לזכיין סורי בהסכמת הצדדים, לשימוש וניצול מימי המעיינות, שהקים אוהלי אירוח וטיפול,שיפץ את המרחצאות בנה תשתית שירותיים והחל לארח חולים ונזקקים למימי המרפא משני העמים,כול זאת בהסכם ג'נטלמני, כי במקום לא יתנהלו שיחות פוליטיות,המתארחים לא יישאו נשק ולא יקראו עיתונים יומיים בפתח המרחצאות נמסרו העיתונים והנשק למשמורת עד עזיבת המתארחים,התשלום לאירוח נעשה בכסף ישראלי וסורי (ימות המשיח).


טבריה ספור תקרית אל-חמה 5.4.1951
 

היקב הכשר ומרכז המבקרים שהוקם בידי יצחק ויצמן ,ממוקם במרתף ביתו בברחוב בן גוריון 27 בישוב בית שאן ,טלפון לתאום ביקור 054-4585727 , היקב פתוח לביקור לאחר תאום בימי השבוע ובימי שישי בשבת סגור ,ביקב המבקק מעל חמשת אלפים בקבוקי יין בשנה, מענבים שנרכשו מכרמי ענבי יין ממקומות שונים בארץ.

ניתן לסייר בסיור מודרך בעקבות תהליך יצור היין משלב הבציר והבאת הענבים ליקב הכנסתו לחביות להבשלה, עד ביקוקו בבקבוק היין, בעת הסיור ניתן ללגום דגימות ולרכוש יינות ,ליקרים ואביזרים ליין בחנות היקב.

בית שאן יקב ויצמן
 

הישוב חקלאי ירדנה הוקם בידי עולים מצפון עירק הכורדיסטנית בשנת 1952 ,מקרב העולים שעלו לארץ ישראל לאחר מלחמת השחרור ,המתיישבים החדשים כונסו ממעברות בערים ירושלים, רמלה ויוקנעם ,על מנת להקים ישוב חקלאי ,כדוגמת הכפרים שעזבו במולדתם כורדיסטן , השלטונות המיישבים בישראל ,קראו להתיישבות הזאת " מן העיר אל הכפר ".

את שמו קבל היישוב מקרבתו לנהר הירדן ,בתחילה התגוררו בני המשפחות  המיישבות בפחונים וצריפים ביישוב בית יוסף הסמוך שהוקם בתחילה ,עד שהוקמו בתיהם ביישוב הקבע, אורח חייהם עד לאחר מלחמת ששת הימים ,בשכנות לגבול   הירדני ,התנהלה בשקט יחסי וביחסי שכנות, שכללה מפגשים ושיחות בצעקות בין התושבים משני עברי הגבול.

במחצית שנת 1954 ,לציון תאריך הקמת חיל האוויר הישראלי ,שלאחר הקמת המדינה, הוחלט על הצנחת ברכה לשבעה יישובי ספר, שהוקמו זה מקרוב לאחר מלחמת השחרור,בין שבעת הישובים שנבחרו ,היה הכפר ירדנה שבעמק בית שאן.

את אגרת הברכה ,העלו המארגנים מהבמה המרכזית בבסיס חיל האוויר ,תוך כדי תפיסתה באוויר מחבל שהחזיקו שני חיילים ,בידי טייס מטוס הפייפר (פרימוס) תוך כדי טיסה, מטוס שהשתתף במפגן חיל האוויר בבסיס החיל.

בברכה שהוצנחה בישוב, נכתב  כי חיל האוויר וצה"ל מוסר ברכה לחברים לנשק , מפריחיי השממה ויישובי הספר ,עוד הוסיפו מפקדי החיל שהמטוסים יגנו על היישובים מפני אויב כישובים הנושאים את עול הבטחת הגבולות ,עד שיגיעו לשלווה בבתיהם ושדותיהם.

בקעת בית שאן מושב ירדנה בעמק המעיינות
 
עמק בית שאן תחנת הניסיונות חוות מו"פ עדן

לחוות הניסיונות עדן מגיעים בנסיעה על כביש הבקעה מכוון ירושלים ,כאשר חולפים על פני הישוב שדה תרומות והישוב רחוב , לאחר כקילומטר בפניה שמאלה לכוון החווה על פי השילוט , המגיעים מהכוון הנגדי חולפים על פני בית שאן, הפנייה לעין הנציב וממשיכים על פי השילוט בפניה הראשונה ימינה לחוות הניסיונות עדן.

הכניסה לחוות הניסיונות עדן ,תערך לאחר תאום טלפוני במספרים :   04-6586304 ,או 050-8290324 , מנהל תחנת הניסיונות ציון דקו , מכוון שאזור עמק בית שאן ,שייך לאזור אקלים היבש מאוד בתקופת הקיץ, לעומת מזג אוויר קר בחורף ובשילוב מעיינות שמאפשרים אזור לגידול חקלאי שופע ,המנוצל בכמות גדולה בידי יישובי האזור .

לצורך הרחבת מספר הגידולים החקלאים ובמטרה לשפרם באמצעות גידולים מחקריים ,הן בהגדלת כמות היבול והן להכנסת והתאמת גידולים נוספים ,בעיקר בתחום החקלאות המודרנית, למען מטרות אלו, הוקם מכון המחקר החקלאי עדן בעמק בית שאן ,המשתרע על 700 דונם אדמה חקלאית.

בתחנת הניסיונות נערכים מחקרים לשיפור תחום גידולי הצומח, החיי והדגה בבריכות הדגים, בנוסף קיימת מעבדת מחקר לגידול והדברה ,הן ביולוגית והן כימית כנגד מזיקים, מחקרים וניסיונות במחזור מים ושימוש חוזר להשקיה, שילוב משקי החיי במערכות חשמל סולריות ובשבשבות לצרכים של הפעלת לולים מבוקרים ורפתות .

עמק בית שאן תחנת הניסיונות חוות מו"פ עדן
 

הביקור בחוויית הכפר הכורדי ,שיזמו אריה כהן ,מתקיים בכול ימי השבוע כולל שבת בתאום, טלפונים לתאום ביקור 050-401-7796, 077-5563804, מרכז המורשת הכורדית ,ממוקם בבית הספר הישן שהוקם בשנות החמישים ושופץ והוכשר למטרה זאת, במקום חדר מורשת, מסעדה וגן אירועים לתרבות ולחיי העדה הכורדית.

המרכז משמש להקניית החוויה הכורדית, כפתח להכוונה לתרבות והמורשת הכורדית ולאורך חיי העדה הכורדית ,שיושבה בגלי העלייה בישוב ירדנה שבעמק המעיינות , החוויה כוללת סרטון ומצגת ,חוויה קולינרית, למאכלים הכורדיים ואפיית לחמים (קאדה) זלוביה ורקיקה ,מבט על התלבושות המסורתיות ,הווי ונגינה בכלים אוטנטיים וריקודים השייכים לעדה הכורדית , במהלך הסיור ,ניתן לבקר גם בשטחים ובחממות ,המאפיינים את דרכם החקלאית של המתיישבים במקום ,ואף לסייר ליד הגבול עם ירדן ותצפית על נהר הירדן.

בישוב ירדנה נמצא חדר מוזיאון המורשת ,המספר בהנצחה על התושבים בעלייה הכורדית לארץ ישראל והתיישבותם בעמק, עלייה שהגיעה מכורדיסטן, בחדר המורשת ניתן להתבונן  בתמונות, סרטונים ,תלבושות וכלים ,ולשמוע את סיפור הקמת היישוב החקלאי והפעילות התרבותית שבמורשת הכורדית מזקני הכפר, חוויה קולינרית כורדית נוספת למבקרים בעת שהם סועדים במסעדה הכשרה האוטנטית המגישה בכול ימי השבוע אוכל כורדי מסורתי אלא שהמסעדה סגורה בשבת מפאת הכשרות .

בארוחה ניתן לקבל : סוגי מאפה לחמים כורדיים, מבחר סלט מירקות העונה, מבחר ירקות מבושלים, סוגי קובה מטוגנים, עלי גפן (היפרח) ,סוגי ירקות שורש ממולאים , מרקים בסוגי קובה שונים, רטבים, אורז ושתייה קלה מוגזים ולימונדה ,לסיום קינוחים כורדיים ומשקה חם.

בקעת בית שאן מושב ירדנה חווית הכפר הכורדי
 

האגדות מספרות כי תחילת ההתיישבות של העלייה הכורדית בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים ארעה בתחילת המאה התשע עשר, עלייה זאת התאפיינה מרדיפות היהודים הן על ידי הארמנים והן על ידי הכורדים בארצותיהם, לעלייה זאת יש לצרף את הכמיהה והכיסופים לארץ ישראל.

בסוף המאה התשע עשר התיישבו מספר משפחות יהודיות באזור סיוורק שבעירק ועבדו לפרנסתם בחקלאות, עד שהחלו ההצקות של התושבים האחרים ,דבר שגרם לחלק גדול של היהודים לעלות לארץ ישראל בסוף המאה התשע עשר ,ולהתיישב בערים שהייתה בהן קהילה יהודית יחסית גדולה, כמו :   בירושלים והן בטבריה, יפו צפת ובית שאן, חלקם התפרנסו מעבודת כפים במושבות היהודיות .

בעת הקמת המושבה סג'רה הצטרפו כמה משפחות כורדיות למושבה בעזרת ארגון יק"א, לאחר מכן ביישוב כפר ברוך ,שהוקם בעזרת כספים לרכישת אדמות שתרם היהודי הרומני ברוך כהנא לקק"ל אל המתיישבים הרומנים ,הצטרפו בשנת 1927 ,חברי העדה הקווקזית שעלו מקודם לארץ ישראל ושתי משפחות כורדיות מכורדיסטן.

הארגונים הציונים המיישבים בארץ ישראל, עזרו בהקמת הכפרים לבני העדה הכורדית חברי האגודה הכורדית "קדם" כמו : דוד אלרועי, כפר עזריה ,כפר אוריה ,עין העמק (קדם בעבר) מעלייה מסיבית בעיקר של יהודים מעירק ,התבצעה לאחר שחרור עירק מהמלוכה, לאחר כעשרים שנים בתום מלחמת העולם הראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים.

לאחר התיישבותם בארץ ,מנתה העדה הכורדית כשתשעת אלפים ,כאשר כששת אלפים התיישבו בירושלים בעיקר בעיר העתיקה, לאחר הכרזת הקמת המדינה באו"ם ,עלו מרבית בני העדה הכורדית שיישבו בעירק ובפרס (אירן) ,כאשר גברו הרדיפות והפעולות של התושבים המוסלמיים בשנות החמישים ,כנגד המיעוט היהודי הכורדי בעיקר באירן ,נאלצו היהודים לברוח ולעלות לארץ ישראל .

העדה הכורדית בארץ ישראל
 

מיקומה של תחנת הרוח, סירין מול אי השלום במרחק של למעלה משני קילומטר בחלקה המערבי של היישוב מנחמיה , שמו של הרכס נקרא בשמם של חורבות סירין ,שבו נמצאו שרידי ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת התלמוד ,הכוללים שרידי בית כנסת עתיק, ברכס נמצאו גם שרידי הישובים ,חורבת אולם, חורבת עין חדה (עין אל-עבוס ) וחורבת הישוב היהודי שרונה.

ברמת סירין ישבו עד מלחמת השחרור כשלושה כפרים ערביים ,שהכפר סירין הוקם על שרידי העיר היהודית מימי מהתלמוד שרונה, בסביבתו שרידי הישוב היהודי הקדום ,שעליו הוקם הכפר הערבי הנטוש אל עולם ושרידי חלקותיו החקלאיות.

חוות שבשבות הרוח סירין שהוקמה בידי חברת אפקון ,על שדותיה החקלאיים של הקבוץ דגניה א ואדמות בית זרע ,ניצבת על רכס שגובהו כשלוש מאות חמישים מטר, האתר כולל כיום אחד עשר מתקני טורבינות ליצור חשמל , שהחלו לספק חשמל בשנת 2016,

במרחק קצר מחוות השבשבות נמצא מצפה נח כנרתי המשמש גם כנקודת תצפית לכוון השבשבות, המצפה משמש כנקודת תצפית טובה על עמק הירדן ויישוביו, על הרי הגולן תחנת החשמל הישנה של נהריים ,כנרת ומנחמיה, מתחתיו מאגר המים על שם נח כנרתי שהיה חבר הקבוץ כנרת ופעל רבות בשטח למען משק המים באזור .

בעת הסיור ניתן לראות שבשבות שגובהם בין 45 לחמישים מטר , משקל כול יחידה  כשבעים טון , אורכם של כול אחת משלושת מוטות הכנפיים (הלהבים) העשויות מפיברגלס כחמש עשר מטר, בראש העמוד מותקן מדחף פיברגלס ענק, בעל שלושה להבים ,שאורכם כ 15 מטרים, שלושתם מסובבים טורבינה המייצרת את החשמל.

שבשבות הרוח בחוות סירין ליצור חשמל
 

מעיין עין הידיד ממוקם במדרון המצודה הצלבנית בחוות שושנה בכוכב הירדן , למרגלות הגבעה ממוקם בסמוך לעין הידיד ,נמצא מעיין השני הנקרא עין פלוגות הלילה לידו הוצבה אנדרטה וטבלת זיכרון משיש השקועה בסלע  לזכרם של חללי פלוגות הלילה שעלייה נחרט : עין פלוגות הלילה שפעלו בפיקודו של אורד וינגייט במאורעות תרצ"ז – תרצ"ט.

בור האגירה של עין פלוגות הלילה יבש בעונת הקיץ , בגג המבנה פתח עם סבכה שמממנו ניתן לרדת בסולם לקרקעיתו, ליד בריכת האגירה נטוע עץ דקל .

מעיין עין פלוגות הלילה בכוכב הירדן
 

בנסיעה על כביש 71 ,פונים בצומת השיטה לכביש שמספרו 669. ממשיכים בנסיעה כחמישה קילומטר, לנקודה שבה ניצב השלט החום לכוון גן גורו ולגן השלושה ,פונים ונכנסים לכביש המוליך אליהם ,עד שמגיעים לכיכר שלפני שער גן השלושה (הסחנה) שם פונים לכביש הימני ימינה המקביל לגדר גן השלושה ,המתעקל בהמשך לשמאל עד שמגיעים לחניון פארק המעיינות , בכניסה לפארק נמצאת מבואה, לתאום בטלפון 04-6881427, במבואה יש אגנית מים לשתייה, שירותים וקיוסק קטן לשתייה קלה וחמה ונשנושים.  

חונים בחניה וממשיכים רגלית , בכניסה ניתנת האפשרות לשכור אופניים ,או לסחוב על הגב את הציוד, כמו כן קיים שאטל בתשלום העובר במסלול בין המעיינות, מעלה ומוריד את המבקרים בתשלום, בשמורת המעיינות אין אישור ללינת לילה.

דרך נוספת להגעה היא ,בנסיעה בכביש עפולה בית שאן, בהצטלבות אלפא חפציבה ,פונים לכוון קבוץ לכוון קבוץ ניר דוד, בפניה לקבוץ רשפים, יורדים ימינה למסלול נחל המעיינות , האתר פתוח בכל השבוע בשעות היום ,אין ללון בלילה במקום והכניסה מבוקרת .

הכניסה לעמק המעיינות חופשית ,להליכה ברגל ממחסום הרכב, כאשר החל מקיץ 2010 נאסרה כניסת מכוניות לעמק המעיינות ,הכוללים את עין מודע, עין שוקק עין הטחנה ונחל הקיבוצים ואת מסלול ההליכה במים, של השביל הרטוב ,שנפרץ לזכרו של סרן צביקה קפלן ז"ל .

שעות הכניסה לעמק המעיינות בימים ראשון – חמישי ושבת בקיץ בין השעות 9:00 עד 16:00, ביום שישי עד 15:00, בחודשים יולי – אוגוסט בין השעות 09:00-17:00

בכניסה ניתנת האפשרות לשכור אופניים או לסחוב על הגב את הציוד, או להשתמש בשרות ההסעות גם כדאי לחזור לחניה ,אין אפשרות ללון בשטח הפארק בלילה.

עמק המעיינות מסלול נחל הקיבוצים
 

שתי כניסות בכול קצה ונחל הקיבוצים,לתווי מסלול לעמק המעיינות שלאורך נחל הקיבוצים ,הכניסה הראשונה ,מתחילה במגרש החניה שלידו המבואה הכוללת שירותים ,מי שתיה ,חנות מתנות ומזנון קטן לשתייה קלה וחמה ואפשרות להצטייד במפת השמורה ,נחל הקיבוצים הוא הזרוע השמאלי של הפארק שממנו מתחילים במעיין עין מגדל .

בנסיעה על כביש 71 ,פונים בצומת השיטה לכביש שמספרו 669. ממשיכים בנסיעה כחמישה קילומטר, לנקודה שבה ניצב השלט החום לכוון גן גורו ולגן השלושה ,פונים ונכנסים לכביש המוליך אליהם ,עד שמגיעים לכיכר שלפני שער גן השלושה (הסחנה) שם פונים לכביש הימני ימינה המקביל לגדר גן השלושה ,המתעקל בהמשך לשמאל עד שמגיעים לחניון פארק המעיינות , בכניסה לפארק נמצאת מבואה, לתאום בטלפון 04-6881427, במבואה יש אגנית מים לשתייה, שירותים וקיוסק קטן לשתייה קלה וחמה ונשנושים. 

חונים בחניה וממשיכים רגלית , בכניסה ניתנת האפשרות לשכור אופניים ,או לסחוב על הגב את הציוד, כמו כן קיים שאטל בתשלום העובר במסלול בין המעיינות, מעלה ומוריד את המבקרים בתשלום, בשמורת המעיינות אין אישור ללינת לילה.

מנקודת החניה הזאת ,פונים ימינה לכוון דרום ,והולכים לעין שוקק ואמת המים מינוס מאה עיו שוקק ממשיך בנחל שוקק בכוון מזרח עד תל שוקה.

הכניסה השנייה מתחילה בחניון נחל הקיבוצים ,שממול לתל שוכה ומגדל השמירה שבראשו, אליה מגיעים בנסיעה בכביש עפולה בית שאן, בהצטלבות אלפא חפציבה ,פונים לכוון קבוץ קבוץ ניר דוד, בפניה לקבוץ רשפים, יורדים ימינה למסלול נחל המעיינות , האתר פתוח בכל השבוע בשעות היום ,אין ללון בלילה במקום והכניסה מבוקרת .ממשיכים מזרחה על ציר נחל הקיבוצים .

עמק המעיינות מסלולי הכניסה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור