דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

נבטים דרך הבשמים

 
 

בעלי החווה החקלאית ומקום הלינה שהוקמה בשנת 2015 בחבל איילות ,הם קרן ודני כהן טלפון לתאום   052-4564085

מקומה של החווה החקלאית כחמישה קילומטר מקבוץ יהל ,בעברה שימש המקום הניצב במרומי גבעה בגובה של כמאתיים וארבעים מטר ,תחנת משמר להגנת השיירות בדרך הבשמים של הנבטים, בהמשך תחנת משמר כנגד הבדויים בתקופות השלטון התורכי והמנדטורי, בהמשך שימש המקום כמוצב צבאי, עד שננטש והועבר לידיים אזרחיות.

בני הזוג נאלצו בבואם להקים את החווה לפנות פסולת שנאספה לאורך השנים על מרומי הגבעה, ועדיין נותרו שרידי המוצב הצבאי שהתפנה, הכשירו בשוליה כשבעים דונם חלקות חקלאיות שבה הם מגדלים : תמרים ,זיתים שמהם מפיקים שמן בבית הבד הסמוך ,עשבי מרפא ,על הפסגה הקימו מלון בוטיק שבו 8 חדרי אירוח הממוקמים מסביב למרכז אירוח מדברי .

הערבה יהל חוות ע'רנדל
 
מצומת קטורה לצומת שיזפון לבקעת עובדה

הכניסה חופשית

איך להגיע מיקומה של הבקעה כארבעים קילומטר צפונית לעיר אילת, כעשרה קילומטר דרומית מצומת שיזפון בכביש מספר 40, כאשר מגיעים לצומת עוברים לכביש מספר 12 המוליך בסופו של דבר לאילת .

 

בכביש מספר 12 ממשיכים כחמישה קילומטר עד לשלט בצד השמאלי של הדרך המפנה את המבקרים לכוון הישוב שחרות, מרגע הפנייה סופרים ארבעה גשרוני מים מתחת לכביש , בגשרון הרביעי פונים לדרך עפר בסימון ירוק,כאשר נוסעים בשביל העפר מגיעים לדיונות –חולות של נחל כסוי, בערוץ נחל יתרו.

 

הקדמה

בקעת עובדה היא אחת מארבע הבקעות הממוקמות באזור, כמו בקעת שחרות,בקעת הערבה ,בקעת הסיירים  מורכבת מאדמה חולית המוקפת בגבעות ובצורי הרי עובדה מסביב בחלקו של הנגב הדרומי,את שמה קבלה כבקעת עובדה ממבצע עובדה שהתרחש בשנת 1949 שבו ירדו שני כוחות צבאיים למטרה הסופית אזור העיר אילת של היום,הכוח שירד דרך בקעת עובדה ובקעת סיירים העוברות בחלקיו העיקריים של נחל חיון.

מצומת קטורה לצומת שיזפון לבקעת עובדה
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 2

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

תבלינים שנסחרו בידי הנבטים

קרדמון (הל)

מקורו של תבלין ההל מהודו ,או מסרי לנקה, משם התבלין הובא בידי הנבטים בדרכי המסחר שלהם לארץ ישראל ונמכר במחיר גבוה, שיח הקרדמון שייך למשפחת הזנגווילים וגובהו בבגרותו כשלושה מטר, הקרדמון מגדל תרמילים הנושאים בתוכם כעשרים גרגרים, אלו עוברים תהליך כתישה וטחינה ממש לפני השימוש כקפה ,או עוברים תהליך להפקת שמן ארומטי ,פרחיו היפים והנותנים ריח גם כן מרשימים.

בצמח התבלין הירוק קרדמון משתמשים בתיבול משקה הקפה ואף לתבלון מאכלים ועוגות מזרחיות , במזרח אף מערבבים אותו עם משקאות קלים חלביים ,לקרדמון יש שימוש בודד בתבלין ויש שימוש כתוספת בתערובות תיבלון אחרות כמו הקרי, יש מקומות שבו התבלין מופק בהמשך כשמן ארומטי או אפילו משמש בתעשיית הקוסמטיקה לייצור סבונים .

ברפואה ידוע הקרדמון (ההל) בשימוש חיצוני לעור בזכות יכולתו לחטא ולמנוע דלקות וזיהומים, יש המשתמשים בו לטפול בבעיות זיהום במעיים ,מניעת ופרוק ליחה במערכת הנשימה בארצות גידולו ,מייחסים לקרדמון תכונות מיסטיות של עזרה בטיפולים נפשיים והגברת המרץ וההרגשה החיובית .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 2
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

קטורת הלבונה

הלבונה שימשה רבות בזכות ריחה לבישום, טקסים דתיים בעולם ובדתות העתיקות, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה וקטורת ,בזכות ריחה העז ,שימשה כמפיגה לריחות בטקסי שריפת מתים .

את הלבונה ,הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו ונשלחו לנמלי הים התיכון שבארץ ישראל בדרכם לנמלי העולם העתיק באירופה ,מפאת כמותו וטלטולי הדרך נמכרה הלבונה במחירים גבוהים בשווקי העולם.

באחד מחדרי בית המקדש הוצב מזבח ,שעליו היו מניחים את מחבתות הצלייה לקטורת הלבונה, בקרבה לנקודת זביחת הזבחים על מנת להעניק ריח טוב לתהליך הזביחה , מאגדות ירושלים ,מספרים על התהלוכות של בני העדות האחרים, שהובלו בידי מנהיגי הדת שטלטלו כלים שאחזו בידיהם ,שבה הונחה קטורת לבונה על גחלים ובמלאכת הטלטול עלה עשן וריח הקטורת פוזר בחלל האוויר .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1
 
ממשית העיר הנבטית שליד דימונה

תודה לארכאולוג פרופסור אברהם נגב לעזרתו בהכנת המאמר.

בעת הסיור ניתן לבקר : בחורבות העיר ממשית, בחוות הגמלים, במסעדה והמזנון, בחנות המזכרות ובשוק הבדואי הנערך בחגים, כמו כן ניתן לערוך לינת שטח באתר. 

ממשית נודעה בשמה הערבי כורנוב (כרנב) שפרושו משקה החלב המעורב בדבש וסילן תמרים, גודלה של העיר אינו מרשים בסך הכול כארבעים דונמים, אך ממשית קבלה את מעמד העיר, בזכות התפקידים שלשמה הוקמה העיר, כנתיב המסחרי החלופי ששימש את השיירות מהעיר פטרה ,עלה במעלה העקרבים ופנה לממשית .

שרידיה הנותרים של העיר הנבטית ממשית ,הנחשבת לקטנה בין ערי הנבטים ולמזרחית ביותר בנגב, מעידים שנבנו בעיקר בתקופת בית שני במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, ושהתקיימה עד סוף תקופת השלטון הביזנטי באזור, שרידים אלו נותרו מהתקופות השונות של שבטי הנבטים באזור.

מבחינת מערך הכלכלה הנבטית נחשבה ממשית לחלק החלש שבמערכת ,אומנם כלכלת העיר התבססה על אספקת שרותי אספקה, חניה ומסחר לשיירות, בעיר היו מספר אורוות לגידולי סוסים אציליים מהגזע הערבי הטהור

ממשית העיר הנבטית שליד דימונה
 
ממשית כורנוב בימי המנדט הבריטי

תודה לספריית מעריב בעבור המפה.

בימי המקרא ,האגדות מספרות כי ברחבי הנגב ,היו כעשרים וארבע ישובים ,לחיזוק טענה זאת ,כדאי לעיין בספר התנ"ך בספר יהושוע ובספרי התלמוד והמשנה המחזקים אגדות אלו, חלקם הגדול של ערים אלו נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, למרות שהיו הרבה ויכוחים של חוקרים לגבי מיקומם ,חלק מהחוקרים אנסו את המפות לשרידי הערים על פי בית מדרשם של מספרי הסיפורים הבדואיים .
 

לחיזוק טענות הערים והחקלאות המשגשגת בנגב ,במיוחד הערים הנבטיות כדאי לעיין בתרגומים של כתבים בארמית בסיפורי התורה, בסיפורים אלו מסופר על מפעלי המים הנבטיים שבעזרתם הצמיחו גידולים חקלאיים והפכו שממה לנווה פורח , עד היום אנו מוצאים שרידי של גידולים כשורשי גפנים ולידם גתות יין, בורות לאכסון תבואה ועוד ועוד.

כמויות הגשמים היורדים הם הקובעים את כמות היבול לדונם ,בשנים גשומות בשנות השלושים ,כמות התבואה לדונם מגיעה עד 120-150 קילוגרם לדונם, לדוגמא בשנת 1947 נמדדו באזור ממשית 30 מ"מ .

ממשית כורנוב בימי המנדט הבריטי
 
ממשית אוצרות הטבע בנגב ובממשית כורנוב

לאורך השנים נפוצו שמועות על אוצרות טבע בחולות שמסביב לממשית ,הסיפור הלוהט סבב סביב האפשרות למצוא נפט על פי ממצאים גאולוגיים של חוקרים שסובבו בנגב , כפי שאומרות אגדות המזרח ,מי ששהה הרבה זמן באזור ותחת השמש היוקדת ,כך שרה עליו רוח אגדות המזרח והפנטזיה העולה כפטה מורגנה .

עוד בתקופת השלטון העותומאני חולקו זיכיונות לחיפוש נפט בכרנוב ובנגב לחברת סטרדנד אוויל ,על סמך ממצאי החיפוש של גאולוגים מטעמה שחיפשו סימנים לנפט במעמקי המדבר,אך חיפושים אלו הופסקו בעת מלחמת העולם הראשונה ,זכויות לחיפוש נפט ניתנו שוב בשנות השלושים של המאה העשרים בידי המנדט הבריטי .

המבנה הגאולוגי של הנגב מייצר הנחות כי קיימים מאגרי נפט מתחת לחולותיו, בתקופת המנדט ניתנו זכויות חיפוש נפט לחברת הנפט העירקי (חברה שבשליטת בריטית) בשותפות עם חברת חקר הירדן , וחברת לחיפושי נפט שבבעלות מפעלי ים המלח שנקראה "חברת הנפט הארצישראלית ",על מנת שיקדחו ויחפשו את הנפט, שלושה ניסיונות נערכו בנגב באותה תקופה אחת באזור חוליקאת ,באזור כורנוב – ממשית ובאזור הר סדום בחלקו הדרום מערבי.

ממשית אוצרות הטבע בנגב ובממשית כורנוב
 
ממשית כורנוב חוות הגמלים
חוות הגמלים ממשית
ממוקם באזור העיר הנבטית ממשית
הכניסה לחווה חינם. החווה פתוחה לאורך כל השנה . רכיבה בתשלום .
כיצד מגיעים : מהצפון נוסעים דרומה בכביש 40 עד צומת גורל, בו פונים  שמאלה להמשך כביש 40 עד צומת תל שבע, בו פונים ימינה לכביש 40,60. בצומת הבא - צומת חטיבת הנגב, פונים שמאלה לכביש 40 עד הצומת הבא - צומת שרה בו פונים שמאלה לכביש 25. נוסעים וחולפים על פני מושב נבטים, צומת ערוער ודימונה. 7 קילומטר אחרי דימונה בצומת הראשון פונים ימינה לממשית ולאחר 100 מטר פניה שמאלה לחוות הגמלים
טלפון לתאום : 08-9436882
מידע :
חוות הגמלים ממשית שוכנת על דרך הבשמים הצפונית בין באר שבע לים המלח ובין המכתש הגדול למכתש הקטן. החווה עוסקת בטיולי גמלים  ולינה בבקתות אירוח מדבריות.
 
בחוות הגמלים בממשית,ניתן לרכב על גמלים בסיורים מודרכים בסביבה  לאורך זמן של שעה עד מספר ימים בטיול מודרך הסיור של השעה, יוצא בכל שעה עגולה .
 
שעות כניסה למלון  15:00-21:00 ,פינוי חדרים שעה 11:00,ניתן להזמין ארוחת בוקר או ערב צמחונית בתוספת מחיר, בחדרי האירוח אין שרותים ומקלחות צמודים,בחווה מבנה מקלחות ושירותים מרכזי מטופח לרשות האורחים,הלינה בחווה בבקתות מדבר על מיטות. בחווה מספקים מצעים ומגבות , הלינה בחווה בתאום מראש בלבד.
 
בקתות הלינה : אין בבקתות טלוויזיה,רדיו או מזגן,אין להכניס חיות חמד,אין להדליק מנגל בשטח המגורים,בכל בקתה ניתן להכניס עד חמש מיטות,ילדים מתחת לגיל 3 אינם משלמים.
ממשית כורנוב חוות הגמלים
 
עין גדי מצד ערוגות
עין גדי מצד ערוגות
איך להגיע יורדים בכביש ירושלים הבקעה,עד לצומת קלייה,פונים ימינה בכביש לאורך הגדה המערבית של ים המלח בכביש 90, וממשיכים על פי השילוט. כקילומטר לפני קיבוץ עין- גדי ישנה פנייה ושלט המכוון אל שמורת עין-גדי, חניון נחל דוד  ובית-ספר שדה עין גדי. ממש לפני מגרש החניה של נחל דויד ישנה פנייה אשר השלט שבה מכוון שמאלה לנחל ערוגות. ממשיכים בכביש צר לאורך כשני קילומטר  בין מטעי קיבוץ עין גדי וחולפת גם על פני בית הכנסת העתיק ומפעל המים המינרלים. 
מידע
המצד ממוקם בפתחו של נחל ערוגות,במקום ניצב מבנה בן שני חדרים, במרכז אזור חקלאי, כמו כן נתגלו שתי בריכות בעלות קירות שגובהם כמעט 4 מטר שטויחו .
 
המבנה מזכיר צורת מקום שמור אשר אובטח אולי בדלת עגולה המונחת ליד הפתח ואשר אולי שימשה כדלת לאטום את הכניסה בגלילה יחד עם בריחים וסוג של נעילה .
 
משערים שבמצד שמרו על תהליך יצורו של החומרים מפרי האפרסמון ואכסונו , כיום נקרא המקום המצד של ערוגות למרות שלא שימש כמצודת שמירה לאבטחת אזור כמקובל. 
עין גדי מצד ערוגות
 
ים המלח נחל בוקק ומצד בוקק
נחל בוקק ומצד בוקק
איך להגיע בנסיעה בכביש מעל לרצועת בתי המלון בעין בוקק, לכוון דרום, כ 13 קילומטר לאחר מצדה,ושני קילומטר מערבית מהישוב נווה זוהר,ממש לפני הגשר של נחל זוהר,ניצב שלט כתום, המכוון לערוץ נחל קצר ולמעיינות עין בוקק,מהכביש לפנות ימינה נוסעים מעט עד החניה, משם ממשיכים ברגל סימון ירוק לתוך הקניון.
מידע  
בפתחו של נחל בוקק ניצב מצד רומי שנועד לאבטח את הדרך לאזור מערב וצפון ים המלח,והשיירות אשר עברו בדרכם צפונה,  על שיפולי ההר ניצבים שרידי מבנים,חומות,מאגר מים ואמות מים לכוון החווה,, של מצד רומי מהמאה השנייה או השלישית לספירה,לידם שרידים של חווה חקלאית, כל זאת מתחת לשרידים מהתקופה העותומאנית.

את הסיור מתחילים בנקודת התצפית שליד המצד,לאחר טיפוס קל במדרון הגבעה,במצד שרידי מבנה מרובע בגודל 20 מטר מרובע, הכולל מגדל שמירה בפינה.

כאשר יורדים לערוץ הנחל רואים צמחיה של צמחים ושיחים האופיינים לאזור, ממשיכים בערך קילומטר ,במסלול המסומן בשחור ומגיעים למפל ,מעיינות ובריכות אגירה טבעיות, ניתן ללגום מן המים,לאחר מנוחה חוזרים לחניון.
 
לאורכו של הערוץ נבחין בצינור מים המוליך מים לבתי המלון.
ים המלח נחל בוקק ומצד בוקק
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור