דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

נבטים דרך הבשמים

 

כאשר אנו מתייחסים לדרך הבשמים שהקימו הנבטים אנו מתייחסים לדרך שאורכה כאלפים קילומטר שהוליכה את הסוחרים מדרום חצי ערב (תימן) לנמל עזה ששימש כתחנת המעבר למשלוחים למקדשים בעקר בעת העלאת המנחות לאלים באירופה, על מנת להפיג את ריח הצחנה של בעלי החיים שהוקרבו ולשימוש נשות החברה הגבוהה כבושם.

חלק מהבשמים שימשו גם להפגת הריח בעת שריפת גופות הנפטרים, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה ועוד, חלקם משמשים גם כיום במקדשים לאלים במדינות מזרח אסיה , לאחר העלמות הנבטים מהאזור ,חדלו דרכים אלו לשמש כדרכי מסחר ומעמדם צנח .

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם בתחילת שנת 2019 , מחקר שנערך לאורך חמש שנים , משיבה לשאלה ומציג אפשרות שלישית לשאלה מדוע קרסו הערים הביזנטיות ואלו שהוקמו על בסיסם ,במאה השביעית לספירה בעת הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

עד פרסום מחקר זה ההנחות להעלמות הערים הנבטיות שישבו על דרך הבשמים והתבלינים היו כי שינויי מזג האוויר גרמו לנטישה בתוספת הרס הערים עקב התפוררות התלכיד החברתי וכיבושם ,בידי המוסלמים בעת שהארץ נכבשה במאה השביעית אך המחקר טוען כי הערים קרסו בעקבות הקריסה הכלכלית .

המחקר חיפש את בפתרון לשאלה בסינון האשפה שהצטברה בישובים ושלא פונו מהישובים עקב הזנחה המעידה לדעת החוקרים על קריסת השלטון המוניציפאלי של הערים והזנחתם.

אל סיבות אלו צריך להוסיף כי במדינות הצרכניות של התבלינים והבשמים התחוללה מגפת הדבר במאות השישית ,שעקב התמותה הרבה חדלו הצרכנים באירופה לרכוש את הסחורה , דבר שפגע במסחר של הערים שעל דרך הבשמים.

 
 
 

תחילתו של מסלול הובלת הבשמים והתבלינים מהמזרח בעיקר מהודו ומערב סעודיה ותימן ובנסיכות עומן של תקופתנו ,החל במאות השישית והשביעית לפני הספירה , המסחר בסחורות אלו נשלט בתחילה בידי סוחרים ערביים וממלכות שנשלטו בידיהם .

בסדרת כיבושים של שבטי הנבטים שהגיעו מצפון ערב, השתלטו הנבטים על מקורות השווקים ודרך הבשמים תוך שיפור והרחבה של דרך הבשמים, הנבטים שלטו בדרך הבשמים מתחילת המאה הראשונה לספירה עד המאה השלישית לספירה, בדרכים אלו ששופרו ,יצירו סימוני דרך בשימוש של אבני סימון והקמת תחנות מעבר והגנה בנקודות שליטה על הדרך , הנבטים השכילו להקים מצודות שבהם הקימו מאגרי מים נסתרים ומחופים, הנוזל החיוני שבלעדיו אין ניתן לחצות את המדבר ,בכדי לשלוט על מונופול המעבר

דרך הבשמים נלקחה מהם בידי הרומאים לאחר כיבוש האזור, תחנות המסחר וההגנה שעל הדרך הורחבו חלקם הפכו ליישובים אזרחיים לצד המצדיות הצבאיות ,ישובים שפיצחו חקלאות מאגרי מים ומסחר.

השליטים הביזנטיים שהשתלטו על הדרך והישובים שלאורכה , הרחיבו את הישובים והפכו את חלקם לערי מסחר ,בנו בהם כנסיות ,בתי מרחץ ,שווקים ובתי סוחרים והרחיבו את דרך המעבר תוך בניית דרכי מעבר נוספות , לאחר שנים שהדרך נעלמה כתוצאה מסיום תפקידה המסחרי בחול המדבר , נתגלתה הדרך שוב במחצית המאה העשרים בידי החוקר קירק האנגלי.

הנבטים שלטו על המסחר והדרך בין המאות הראשונה והשלישית לאחר הספירה, הם שיסדו את העיר הגדולה פטרה שבימי זוהרה מנתה כשלושים אלף תושבים ,ששימשה כנקודת מוצא ראשית למעבר הסחורות בשרשרת ישובים ומצודות הגנה בערבה ובנגב ,תוך חציית מכתש רמון עד עבדת ומשם לנמלי הים התיכון .

דרך הבשמים החלה לאבד את מעמדה ,כאשר שבטים ממצרים החלו , להעביר סחורות מערבה , תוך שימוש של סירות ותובלה ימית ישירות לנמלי מצרים ,ומשם לשווקם ישירות בדרך הים לאירופה , כיבוש ערב בידי המוסלמים ובהמשך יצירת נתיב ימי פורטוגזי עוקף אפריקה להודו ,יצר מסלול נוסף ורווחי שדחק מחשיבותה של הדרך היבשתית .

כאשר אנו מתייחסים לדרך הבשמים שהקימו הנבטים ,אנו מתייחסים לדרך שאורכה כאלפים קילומטר ,שהוליכה את הסוחרים מדרום חצי ערב (תימן) לנמל עזה ,ששימש כתחנת המעבר למשלוחים למקדשים בעיקר בעת העלאת המנחות לאלים ביוון ולאחר מכן לרומא , בשמים אלו שימשו ,על מנת להפיג את ריח הצחנה של בעלי החיים שהוקרבו ולשימוש נשות החברה הגבוהה כבושם.

חלק מהבשמים שימשו גם להפגת הריח בעת שריפת גופות הנפטרים, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה ועוד, חלקם משמשים גם כיום במקדשים לאלים במדינות מזרח אסיה, לאחר העלמות הנבטים מהאזור ,חדלו דרכים אלו לשמש כדרכי מסחר ומעמדם צנח .

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם בתחילת שנת 2019 , מחקר שנערך לאורך חמש שנים , משיבה לשאלה ומציג אפשרות שלישית לשאלה מדוע קרסו הערים הביזנטיות ואלו שהוקמו על בסיסם ,במאה השביעית לספירה בעת הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

עד פרסום מחקר זה ההנחות להעלמות הערים הנבטיות שישבו על דרך הבשמים והתבלינים היו כי שינויי מזג האוויר גרמו לנטישה בתוספת הרס הערים עקב התפוררות התלכיד החברתי וכיבושם ,בידי המוסלמים בעת שהארץ נכבשה במאה השביעית אך המחקר טוען כי הערים קרסו בעקבות הקריסה הכלכלית .

המחקר חיפש את בפתרון לשאלה בסינון האשפה שהצטברה בישובים ושלא פונו מהישובים עקב הזנחה המעידה לדעת החוקרים על קריסת השלטון המוניציפאלי של הערים והזנחתם.

אל סיבות אלו צריך להוסיף כי במדינות הצרכניות של התבלינים והבשמים התחוללה מגפת הדבר במאות השישית ,שעקב התמותה הרבה חדלו הצרכנים באירופה לרכוש את הסחורה , דבר שפגע במסחר של הערים שעל דרך הבשמים.

 
הערבה נבטים דרך הבשמים
 
ים המלח משלחות שחקרו מיפו וממדדו את מפלסו מהמאה ה 19

תופעת ים המלח סקרנה רבים מחוקרי העולם הישן, במאה התשע עשר והעשרים, שפע של תופעות גיאולוגיות אקלימיות ,כימיות ,משקעי מלחים ועוד ועוד , התופעות הללו , והרצון לחקור את ים המלח ,שנחשב כבר אז כמקום הכי נמוך בעולם , משך חוקרים שהותירו לעולם לאחר ביקורם בים המלח, את ממצאיהם במפות ומחקרים. 

אלא שנגד המסיירים יש הטוענים כי מטרת חלק מהחוקרים ,הייתה לסייר תחת השפעה דתית מיסטית וסיפורי התנ"ך ללא כסות מדעית, עוד נטען כי זמן השהות של החוקרים באזור הייתה קצרה מדי למטרות מחקר מדעי ראוי לאזור, חוקרים אלו ,שרובם לא היו בעלי רקע מחקרי מקצועי ,הוזנו בידי מלוויהם המוסלמים או הנזירים באגדות, אמונות ומידע ,שלא היה בעיקרו מדעי.

חלקם כתבו את סיפוריהם וחוויותיהם כסיפורת ולא כמחקר ,חלקם אף עסקו בוויכוחים פילוסופיים בלהיטות יתר במקום לחקור בעובדות המדעיות היבשות, חלק מהמשלחות הראשונות אף יצרו מפות חד מישוריות ,שלא הראו התייחסות להבדלי הגובה ,בין אזור הכנרת בדרכו דרך נהר הירדן לים המלח הנמוך מגובה פני הים.

ים המלח משלחות שחקרו מיפו וממדדו את מפלסו מהמאה ה 19
 

המסלול מפטרה לעזה נמשך כחמישה ימים במערך כלכלי משומן וברור , מסלול שעבר מעבר הירדן דרך הערבה לחורבת מואה משם במסלול שאורכו כאחד עשר קילומטר לחורבת קצרה, הקטע הבא אורכו כעשרה קילומטר דרך נחל ואדי א-סיק לחורבת נקרות ,הקטע הבא אורכו 32 קילומטר למצד סהרונים , הקטע הבא אורכו אחד עשר קילומטר למצד מחמל ,מצד גרפון הקטע הבא חמשה עשר קילומטר לעבדת , משם לחלוצה במסלול שאורכו שלושים וחמישה קילומטר , ומשם עוד חמישים קילומטר לנמלי הים התיכון בעיקר נמל עזה .

אחת הסברות לעושרם הנוסף של הנבטים ממסחר בצמחי הבשמים ותבלינים ,הייתה הבנתם להפרשי הלחות (מים) ,שספיחתו למשקל הוסיפה למחירו בנקודת מכירת הסחורה בנמל עזה או נמל אלכסנדריה בקיץ ,כנגד משקלו הנמוך יותר בעת שנשקלה הסחורה ,בעת שנרכש בתקופת האביב בדרום חצי האי ערב .

על פי הסברות ,כאשר נרכשה הסחורה באביב באזורים הלוהטים והיובש ,הלחות נעה באחוזים נמוכים, ואילו כאשר נמכרו בקיץ הבשמים והתבלינים על פי משקלם בנמל, הלחות הייתה בסביבות 70 אחוז ,גורם שהעלה את משקלם של הסחורות ,(לאחר הסיפוח של הלחות לסחורה ), המחיר הנוסף שהתקבל מההפרש המשקלי במכירה הוסיף לעושרם .

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם בתחילת שנת 2019  , מחקר שנערך לאורך חמש שנים , משיבה לשאלה ומציג אפשרות שלישית לשאלה מדוע קרסו הערים הביזנטיות ואלו שהוקמו על בסיסם ,במאה השביעית לספירה בעת הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

עד פרסום מחקר זה ההנחות להעלמות הערים הנבטיות שישבו על דרך הבשמים והתבלינים היו כי שינויי מזג האוויר גרמו לנטישה בתוספת הרס הערים עקב התפוררות התלכיד החברתי וכיבושם ,בידי המוסלמים בעת שהארץ נכבשה במאה השביעית אך המחקר טוען כי הערים קרסו בעקבות הקריסה הכלכלית .

המחקר חיפש את בפתרון לשאלה בסינון האשפה שהצטברה בישובים ושלא פונו מהישובים עקב הזנחה המעידה לדעת החוקרים על קריסת השלטון המוניציפאלי של הערים והזנחתם.

אל סיבות אלו צריך להוסיף כי במדינות הצרכניות של התבלינים והבשמים התחוללה מגפת הדבר במאות השישית ,שעקב התמותה הרבה חדלו הצרכנים באירופה לרכוש את הסחורה , דבר שפגע במסחר של הערים שעל דרך הבשמים.

נבטים המסלול הקלאסי של דרך הבשמים והתבלינים
 

לאורך המסלול נבנו מצודות ומגדלי שמירה ,על מנת לשמור על השיירות מפני שודדי דרכים , עיקרי הסחורות שהועברו בדרך הבשמים כללו :

קטורת הלבונה , הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו והובלו לנמלים .

בושם המור ,שיחי צמח המור גדלים באזורים מדבריים למחצה באפריקה בחצי האי ערב ובהודו, גלדים של שיחי המור שנאספו והובלו בשיירות מסחר לנמלים, עברו תהליך במחוז חפצם ,שם פוררו הגלדים לתוך תמיסת שמן ונוצרה משחת בישום או שמן לבישום, בושם המור שימש בתקופה הקדומה כאחד הבשמים הבולטים לבשום, אך הוא גם שימש ליצירת משחות ותמרוקים לנשים ולהכנת תרופות.

בושם האפרסמון ,הופק מעץ ששמו אופובלסאמום, או בכינויו הנוספים בלסם או בשאם (בושם) , עץ שגזעו הגיר נוזל ולא גלד , מנוזל זה הפיקו שמן אפרסמון , שמן שהיה בעל ריח חזק , ולכן בזכות זאת ,שימש שמן האפרסמון לעבודה בבית המקדש ,שמן האפרסמון שימש גם לצרכי רפואה וליצירת בשמים וקוסמטיקה .

קרדמון (הל)

מקורו של תבלין ההל מהודו ,או מסרי לנקה, משם התבלין הובא בידי הנבטים בדרכי המסחר שלהם לארץ ישראל ונמכר במחיר גבוה ,הקרדמון מגדל תרמילים הנושאים בתוכם כעשרים גרגרים, אלו עוברים תהליך כתישה וטחינה ממש לפני השימוש כקפה ,או עוברים תהליך להפקת שמן ארומטי .

בצמח התבלין הירוק קרדמון משתמשים בתיבול משקה הקפה ואף לתבלון מאכלים ועוגות מזרחיות , במזרח אף מערבבים אותו עם משקאות קלים חלביים ,לקרדמון יש שימוש כתבלין ויש שימוש כתוספת לתערובות תיבלון אחרות כמו הקרי, יש מקומות שבו התבלין מופק בהמשך כשמן ארומטי ,או אפילו משמש בתעשיית הקוסמטיקה לייצור סבונים .

ברפואה ידוע הקרדמון (ההל) בשימוש חיצוני לעור בזכות יכולתו לחטא ולמנוע דלקות וזיהומים, יש המשתמשים בו לטפול בבעיות זיהום במעיים ,מניעת ופרוק ליחה במערכת הנשימה ,בארצות גידולו מייחסים לקרדמון גם תכונות מיסטיות ,של עזרה בטיפולים נפשיים והגברת המרץ וההרגשה החיובית .

זנגוויל הנקרא גם ג'ינג'יר

הזנגוויל משמש כתבלין ,כסירופ ,כשמן , לזנגוויל מייחסים תכונות רפואיות בזכות חומר ג'ינג'רול והשמנים הנדיפים הארומטיים, העוזרים בטיפול במחלות בטן שונות בזכות האנזימים המפרקים חלבונים ובעל תכונות אנטי דלקתיות שונות , יש הטוענים כי הוא עוזר בבעיות להורדת לחץ דם ,מטפל בכולסטרול ועוד ועוד.

בושם הלוטם

בעולם העתיק ,נהוג היה להשתמש בענפי הלוטם, על מנת להפיק שרף שכינויו לאדאנום שרף מר ובעל ריח בשרף זה השתמשו האנשים ליצירת קטורת ובישום בטקסים דתיים ,אך ידועות היו תכונותיו הרפואיות ששימשו בעבר גם לחולי בדרכי הנשימה ,לטפול בבעיות במערכות העיכול , בשיח הלוטם השתמשו גם לחליטת משקה הדומה לתה .

נבטים הסחורות שהובלו בדרך הבשמים בשיירות המסחר
 

מסלול נוסף לדרך הנבטית עבר בממשית שקבלה את מעמד כעיר מסחר ומעבר חשוב , בזכות התפקידים שלשמה הוקמה העיר, כנתיב המסחרי החלופי ,ששימש את השיירות מהעיר פטרה שעלה במעלה העקרבים ופנה לממשית .

העיר ממשית נוצרה בתקופת בית שני ,במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, עיר שהתקיימה עד סוף תקופת השלטון הביזנטי באזור, תחילת הירידה החלה במאה השלישית ואילך, יש לזכור כי העיר ממשית ,לא ניצבה במסלול הקלסי של נתיב שיירות הבשמים אלא יותר כעיר מעבר נוספת מפטרה למסלול הרגיל.

על מנת לפתור את תעלומת בניית העיר דווקא במיקומה ,יש לחפש את עקבות המים, כיוון שבכול האזור שמסביבה אין מעין מים הטובים לשתייה, מפעל המים של ממשית כלל גם הובלת המים מהמאגרים על גבי בעלי חיים, ומילוי בורות המים שבתוך חומות העיר ,על מנת להגן על מפעל המים שבלעדיה העיר הייתה נידונה לנטישה ,לצורך זה נבנו מגדלי השמירה להגנת המפעל והסכרים.

מבחינת מערך הכלכלה הנבטית, נחשבה ממשית לחלק החלש שבמערכת ,אומנם כלכלת העיר התבססה על אספקת שרותי אספקה, חניה ומסחר לשיירות, כתוספת לכלכלת הוקמו בה מספר אורוות לגידולי סוסים אציליים מהגזע הערבי הטהור.

נבטים ממשית המסלול המשני לדרך הבשמים
 
נבטים חאן מואה דרומית לצופר
חאן מואה
בשמו הבדואי מיית עואד
הכניסה חופשית
איך להגיע החאן ממוקמת צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר, הכניסה לקטע זה היא כקילומטר וחצי מדרום ליישוב צופר, בערך ממול למסעדת מואה,בכניסה ניצב שלט שבו כתוב מואה - דרך הבשמים.סימון דרכים שחור, לאורך הדרך יש שילוט נאה המסביר ואף אומד את המרחק עד התחנה הבאה. חאן מואה , מצד  קצרה כ-14 קילומטר.
מידע
במרחק קצר יחסית מהכביש מגיעים לנקודה ראשונה, מואה הנבטית. חאן מואה מחייב טיפוס קליל ברגל אל נקודה מרהיבה, חאן נבטי ששרידי ההתיישבות שבו הם בני מעל ל 2000 שנים,הוא כולל שרידי בית מרחץ,בריכות אגירה ומעין, אחד הממצאים  המרשימים במקום הוא בית בד להכנת שמן זית. בחפירות שנערכו במקום נמצאו גרעיני תמר, פירות שונים וגרעיני זיתים,החאן הוא דוגמה לתחנת דרכים מהתקופה הנבטית התיכונה והוא כולל חצר פתוחה מוקפת חדרים ובית מרחץ. התחנה שימשה להעברת סחורות יקרות ערך כמו בשמים ותבלינים.
 
בתחנת הדרכים מואה נמצאו מוצרי מותרות ששימשו את סוחרי המקום, לא היה להם בלעדיות בדרך הבשמים, שכן עשרה קילומטר צפונה מהם הייתה תחנת דרכים נוספת. ההסבר היחידי יכול להיות כישרונם המסחרי. החוקרים מאוניברסיטת בר-אילן סבורים כי הסוחרים שמו לב להשפעת רמת הלחות על משקל הסחורה: באביב, הם קנו תבלינים ובשמים בדרום חצי האי ערב, במקום בו הלחות שלושים אחוז  ולקראת סוף הקיץ, מועד שבו עדיין ניתן היה להפליג לרומא, מכרו את הסחורה בנמלי הים התיכון, היכן שהלחות הגיע לשבעים אחוז ההפרש במשקל בא לידי ביטוי בתמורה שהם השיגו ולעושרם.
נבטים חאן מואה דרומית לצופר
 
צופר מצד קצרה
מצד קצרה
הכניסה חופשית
איך להגיע המצד   ממוקם צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר , הכניסה לקטע זה היא כקילומטר וחצי מדרום ליישוב צופר, בכניסה ניצב שלט שבו כתוב מואה - דרך הבשמים. לאורך הדרך יש שילוט נאה המסביר ואף אומד את המרחק עד התחנה הבאה. חאן מואה , מצד  קצרה כ-14 קילומטר, מול מסעדת מואה, ליד קיר חום ובו שילוט דרך הבשמים , פונים מערבה לדרך עפר החודרת לעומק המדבר. סימון השביל שחור
מידע
חורבת קצרה היא מצודה על דרך הבשמים הנבטית. מצודה זאת הוקמה על ידי הנבטים על מנת לשמור על הדרך מפני שודדים. לאחר התפשטות האימפריה הרומית לממלכת הנבטים ולדרכי המסחר  שלהם, נעזבה המצודה וננטשה. במקום מגדל שמירה בגודל של 5 מטר על 5.5 מטר ובו שלושה חדרים ומאגר מים.מקור המים של מצד קצרה הוא בור מים בתחתית נחל קצרה ,כדאי לחשוב על הבאת המים למעלה הגבעה.
 
השביל מתחיל לטפס אל הנקודה הגבוהה באזור, שבה נמצא מצד קצרה, בגובה של יותר מ-300 מטר. כאן השביל נעשה קשה גם לרוכבי אופניים. ההולכים ברגל מחויבים לטיפוס לגובה. לא קשה, אבל ארוך. על אף שהגיפ עושה את העבודה הקשה של הטיפוס.
צופר מצד קצרה
 
צופר מצד נקרות ומאגורת נקרות
מיצד נקרות ומאגורת  נקרות
הכניסה חופשית
איך להגיע ממול לעין יהב, יציאה משרידי החאן במואה, אשר בערבה. עלייה אל מיצד קצרה שנבנה בתקופה הנבטית-רומית, הליכה בסמוך לתוואי של נחל נקרות.
מידע
מיצד נקרות ההרוס בחלקו מתגלה בעת שמתקרבים למיצד,המצד שימש כעמדת שמירה מעל מסלול נחל נקרות , המיצדית הוקמה בתקופת הנבטים על מנת להגן על דרך הבשמים, בתקופת הכיבוש הרומי של האזור ננטשה המיצדית, המיצד מורכב ממבנה שאורכו כשמונה מטר ורוחבו דומה, הוא כלל שתי קומות ושלושה חדרים ,בנוסף לידו שרידי מבנה שבו היו ששה חדרים.
 
במעלה ערוץ הנחל כשלוש מאות מטר מהמיצד  מסתתר מאגר מים תת קרקעי עומקו של המאגר שלושה מטר, ומעליו היה בעבר גג שהונח על קשתות אבן .

ליד המיצד אשר ניתן לבקרו רק רגלית או אופנים –אופנועים , מיצד נקרות הוא אחד מאותם מצדים ששמרו על הדרך , החלק המענין לאורך החיים במקום , הוא דרך אגירת המים, למאגר התת קרקעי המוסתר במעלה הנחל  , ממזרח לערוץ נחל נקרות  אין כניסה לרכב, יש ללכת  כ- 300 מטר מזרחה לטפס על כתפי הנחל ואז נגלת מערכת מים שלמה ,אשר שוחזרה, ערוץ גלישת המים, בור שקיעה לסחף, תעלת הולכה ובור אגירה בנוי אבן מטויח מבפנים וקשתות נושאות גג, להגנה מפני שוטפים לא קרואים ושמש.
צופר מצד נקרות ומאגורת נקרות
 

מסלול הבשמים הנבטי העיקרי ,שהחל במדינות ערב והגיע לפטרה ומשם המשיך המסלול אל העיר החשובה עבדת , לאחר מנוחה המשיכו השיירות במקטע האחרון ,לכוון נמלי הים התיכון ,ששם נשלחו הסחורות למדינות באירופה.

מעלה מחמל ששמו נובע מהמילה הערבית נקב א חמלה , שפרושו מעלה המטען , בדרך שהוכשרה למעבר שיירות של גמלים ובעלי חיים לסחורות שהועמסו על גבם, מעלה זה היווה חלק ממקטעי מסלול דרך הבשמים הנבטית .

השביל המסומן בצבע ירוק ,מטפס מתחתיתו לכוון שלוחה המתחילה בתחתית המצוק שמעל למכתש רמון ,את המעלה מתחילים בטיפוס על מדרגות סלע טבעיות ,המגיעות בסופו לשפת המכתש העליונה , לאורך המסלול הטיפוס על המצוק נוכל להבחין בכתובות שונות שנכתבו בידי שבטים נודדים , על מנת באמת להגיע לסוף המעלה , יש לסטות מעט מהמסלול העכשווי שבו משתמשים רוכבי אופנים ולעלות עוד מספר מטרים לחלק העליון של המצוק .

בעת ההליכה במעלה מגיעים לשרידי מצד מחמל שהוקם בידי הנבטים ושוקם בתקופה הרומאית לאחר הביקור ממשיכים מערבה לסוף המעלה ומשם לעבדת .

כיום לאחר עשרות שנים ,נתגלה בידי צוות מבית ספר שדה בוקר ,מקטע חסר שנחבא שאורכו 7 קילומטר מהמסלול חלקו במכתש רמון וחלקו באזור העיר הנבטית עבדת , הקטע נתגלה באמצעות חמש אבני מיל רומאיות שנתגלו ,אבנים שהונחו בקטע במסלול שבין מצד מחמל לבין מצד גרופון וסופו בעיר עבדת ,נתגלו כאחד עשר אבני מיל 6 מתוכם עם כתובות ליד מצד גרופון .

מצפה רמון נבטים מעלה מחמל
 

מיקומו של מצד מחמל הוא בשפת המצוק הצפוני של מכתש רמון ,כשלושים מטר מערבית למעלה מחמל ,שאליו מגיעים בטיפוס על מעלה מחמל ,המצד הוקם על מנת לשמש כאחת מנקודות השמירה ולמגורי חיל המצב על דרך הבשמים ,כנקודת מנוחה וכנקודת מיסוי במעבר.

בשרידי המצד שהוקם במאה הראשונה לספירה ,מבחינים כיום במבנה ששימשו להגנה מהתקופה הנבטית ומהתקופה הרומית, השרידים מעידים על מבנה בן שתי קומות שבו מספר חדרים, בשרידי הרצפה ניתן להבחין ברצפה מהמאה הראשונה ובשנייה המאוחרת יותר מהמאה השלישית לספירה.

בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשנת 1974 ,נתגלו עוד מהנה וחרסים ומטבעות מתקופתו של הקיסר גליאאנוס שחיי במאה השלישית לספירה ,ליד המבנים שרידי מאגר מים באפיק הנחל, שהכיל קרוב למאה חמישים קוב מים .

המצודה יושבה מחדש בתקופה הביזנטית ,לאחר הקמת המחנה הצבאי בעבדת בתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס , מצד מחמל עבר שוד עתיקות בעבר ולכן הממצאים שנאספו אינם רבים

מצפה רמון נבטים מצד מחמל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור