דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
ניווט
 
 

נבטים דרך הבשמים

 
 
ים המלח משלחות שחקרו מיפו וממדדו את מפלסו מהמאה ה 19

תופעת ים המלח סקרנה רבים מחוקרי העולם הישן, במאה התשע עשר והעשרים, שפע של תופעות גיאולוגיות ,אקלימיות ,כימיות ,משקעי מלחים ועוד ועוד , התופעות הללו , והרצון לחקור את ים המלח ,שנחשב כבר אז כמקום הכי נמוך בעולם , משך חוקרים שהותירו לעולם לאחר ביקורם בים המלח, את ממצאיהם במפות ומחקרים .

אלא שנגד המסיירים יש הטוענים כי מטרת חלק מהחוקרים ,הייתה לסייר תחת השפעה דתית מיסטית וסיפורי התנ"ך ללא כסות מדעית, עוד נטען כי זמן השהות של החוקרים באזור הייתה קצרה מדי למטרות מחקר מדעי ראוי לאזור, חוקרים אלו ,שרובם לא היו בעלי רקע מחקרי מקצועי ,הוזנו בידי מלוויהם המוסלמים או הנזירים באגדות, אמונות ומידע ,שלא היה בעיקרו מדעי.

חלקם כתבו את סיפוריהם וחוויותיהם כסיפורת ולא כמחקר ,חלקם אף עסקו בוויכוחים פילוסופיים בלהיטות יתר ,במקום לחקור בעובדות המדעיות היבשות, חלק מהמשלחות הראשונות אף יצרו מפות חד מישוריות ,שלא הראו התייחסות להבדלי הגובה ,בין אזור הכנרת בדרכו דרך נהר הירדן לים המלח הנמוך מגובה פני הים.

ים המלח משלחות שחקרו מיפו וממדדו את מפלסו מהמאה ה 19
 

על מנת להגן על גבולה הדרומי ושליטה על שבטי הבדואים בנגב ,שהחליטו לספח לעצמם שטחים השייכים לארץ ישראל ,הקימו הבריטים בשטחי הערבה מספר תחנות משמר של רוכבים בעיקר על גמלים,אחת המשטרות הדרומיות הייתה באזור מעין ובאר חצבה או בשמה הערבי עין חוסוב.

תחנת עין חוסוב הוקמה בשנים 1927-30 ,שנים שבהם נסללה הדרך החדשה שחיברה בין תחנת המשטרה בכורנוב (ממשית) ובין באר מנוחה (עין חוסוב) , לצורך הקמת מבנה המשטרה והארוות ,פרקו הבריטים אבנים ממבנים העתיקים של המצד הנבטי של הגבעה מעל לבאר,למבנה המשטרה וחלק מהאבנים לקירות התמך של הכביש במעלה העקרבים.

למעשה השתמשו המהנדסים הבריטיים מחיל ההנדסה ,שמחנות שהקימו ליד מעין עין חוסוב (חצבה) עין ויבה (בקרבה למחנה הצבאי הישראלי כיום ובבאר מנוחה(ביר מליחה) תחנת המשטרה בעין חוסוב(חצבה ששרידיה נראים ליד עיר אובות כללה קנטינה חלומית למיובשי האזור,תחנת המשטרה של באר מנוחה (ביר אל מליחה )ננטשה בסוף תקופת המנדט


שרידי תחנת המשטרה הבריטית הרכובה בעין חוסוב עין חצבה
 
עיר אובות עתיקות מצד חצבה מבצר עין תמר המקראית
עתיקות מצד חצבה -  מבצר עין תמר המקראית
בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227,לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה, השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות
כניסה חופשית
רחצה וירטואלית בצהרי היום ,בבית הרחצה הרומאי בעיר אובות.

מד החום הראה 40 מעלות בשמש , זעתי הקולחת מילאה למחצה את ברכת המים הרומאית בחדר הקר , ופנטזתי שאני צף ומשתכשך במי הפאטה מורגנה , ממש כשם שהרומאים שלקחו את המים מעין אל חוצוב שפירושו בערבית עין השפע ,הנקרא כיום עין חצבה הממוקם מעט מצפונה לעץ השיזף הענק ,מהמעיין נותר רק שמו איך שתרצו בערבית או בעברית .

חכמי הדור הישראלים חצבו בשנת 1952 בקרבת המעיין על מנת לשאוב את מי התהום ,ברצונם לספק מים לתושבי האזור, וכיוון שיינקו יניקת יתר מפטמת המעין הותירו אותו יבש לאחר תקופה קצרה , והמעין נותר יבש כשם ששרידי חמש תקופות המחייה במקום שנתגלו בחמש שכבות שחפרו הארכיאולוגים.

בעת ההליכה ,מבטי נדדו לאוטובוס הממוזג שעזבתי ונשרכתי לאיטי לשרידי העיר אובות בערבה, צביטה מהפולנייה החזירה אותי לעולם המציאות,רק אז הבנתי שאני בין שרידים של ישוב עתיק בדרכי לאילת ולא בבריכה .
 
בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227,לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה, השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות,שרידי הצריפים המאובקים נותרו ממחנה צבאי ישראלי ישן ומשרידי המחנה הבריטי ,אך המקורות היהודיים קשורים לתנך בפסוק ויסעו בפנון ויעברו באבות ,בספר במדבר המספר את מסעות ונדידת היהודים בדרכם לישראל, עמותה ארץ ישראל פורחת והקרן הקיימת משמרים את המקום ,נוטעים שותלים ודואגים לאספקת מים לצמחייה ולעץ השיזף.

כיוון שעץ השיזף אינו מצמיח טבעות גדילה לספירה של מניין שנותיו , נותר לנו רק להיזון מן האגדות ולספר כי העץ נחשב לעץ המבוגר בישראל ,על פי המסורת הוא בן אלף שנים ,ידוע הוא שאין פוגעים בעץ השיזף ,בשמו המדעי סיסיפוס-ספינה-קריסטי .
עיר אובות עתיקות מצד חצבה מבצר עין תמר המקראית
 
צופר מצד קצרה
מצד קצרה
הכניסה חופשית
איך להגיע המצד   ממוקם צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר , הכניסה לקטע זה היא כקילומטר וחצי מדרום ליישוב צופר, בכניסה ניצב שלט שבו כתוב מואה - דרך הבשמים. לאורך הדרך יש שילוט נאה המסביר ואף אומד את המרחק עד התחנה הבאה. חאן מואה , מצד  קצרה כ-14 קילומטר, מול מסעדת מואה, ליד קיר חום ובו שילוט דרך הבשמים , פונים מערבה לדרך עפר החודרת לעומק המדבר. סימון השביל שחור
מידע
חורבת קצרה היא מצודה על דרך הבשמים הנבטית. מצודה זאת הוקמה על ידי הנבטים על מנת לשמור על הדרך מפני שודדים. לאחר התפשטות האימפריה הרומית לממלכת הנבטים ולדרכי המסחר  שלהם, נעזבה המצודה וננטשה. במקום מגדל שמירה בגודל של 5 מטר על 5.5 מטר ובו שלושה חדרים ומאגר מים.מקור המים של מצד קצרה הוא בור מים בתחתית נחל קצרה ,כדאי לחשוב על הבאת המים למעלה הגבעה.
 
השביל מתחיל לטפס אל הנקודה הגבוהה באזור, שבה נמצא מצד קצרה, בגובה של יותר מ-300 מטר. כאן השביל נעשה קשה גם לרוכבי אופניים. ההולכים ברגל מחויבים לטיפוס לגובה. לא קשה, אבל ארוך. על אף שהגיפ עושה את העבודה הקשה של הטיפוס.
צופר מצד קצרה
 
צופר מצד נקרות ומאגורת נקרות
מיצד נקרות ומאגורת  נקרות
הכניסה חופשית
איך להגיע ממול לעין יהב, יציאה משרידי החאן במואה, אשר בערבה. עלייה אל מיצד קצרה שנבנה בתקופה הנבטית-רומית, הליכה בסמוך לתוואי של נחל נקרות.
מידע
מיצד נקרות ההרוס בחלקו מתגלה בעת שמתקרבים למיצד,המצד שימש כעמדת שמירה מעל מסלול נחל נקרות , המיצדית הוקמה בתקופת הנבטים על מנת להגן על דרך הבשמים, בתקופת הכיבוש הרומי של האזור ננטשה המיצדית, המיצד מורכב ממבנה שאורכו כשמונה מטר ורוחבו דומה, הוא כלל שתי קומות ושלושה חדרים ,בנוסף לידו שרידי מבנה שבו היו ששה חדרים
 
במעלה ערוץ הנחל כשלוש מאות מטר מהמיצד  מסתתר מאגר מים תת קרקעי עומקו של המאגר שלושה מטר, ומעליו היה בעבר גג שהונח על קשתות אבן .

ליד המיצד אשר ניתן לבקרו רק רגלית או אופנים –אופנועים , מיצד נקרות הוא אחד מאותם מצדים ששמרו על הדרך , החלק המענין לאורך החיים במקום , הוא דרך אגירת המים, למאגר התת קרקעי המוסתר במעלה הנחל  , ממזרח לערוץ נחל נקרות  אין כניסה לרכב, יש ללכת  כ- 300 מטר מזרחה לטפס על כתפי הנחל ואז נגלת מערכת מים שלמה ,אשר שוחזרה, ערוץ גלישת המים, בור שקיעה לסחף, תעלת הולכה ובור אגירה בנוי אבן מטויח מבפנים וקשתות נושאות גג, להגנה מפני שוטפים לא קרואים ושמש
צופר מצד נקרות ומאגורת נקרות
 
צופר מאגורת נקרות
מאגורת  נקרות
הכניסה חופשית
איך להגיע ממול לעין יהב, יציאה משרידי החאן במואה, אשר בערבה. עלייה אל מיצד קצרה שנבנה בתקופה הנבטית-רומית, הליכה בסמוך לתוואי של נחל נקרות.
מידע
בניגוד למיצד נקרות ההרוס בחלקו,שרידי מאגורת נקרות נשתמרה במצב טוב יחסית,היא נשתמרה בשלמותה כולל התקרה בעלת הקשתות,היא שימשה את הנבטים בתקופתם, החלק המענין לכושר החיים במקום , הוא דרך אגירת המים. מערוץ קטן ממזרח לערוץ נחל נקרות  אין כניסה לרכב, יש ללכת  כ- 300 מטר מזרחה לטפס על כתפי הנחל נגלה מערכת מים שלמה ,אשר שוחזרה, ערוץ גלישת המים, בור שקיעה לסחף, תעלת הולכה ובור אגירה בנוי אבן מטויח מבפנים וקשתות נושאות גג, להגנה מפני שוטפים לא קרואים ושמש.
צופר מאגורת נקרות
 
נבטים חאן מואה דרומית לצופר
חאן מואה
בשמו הבדואי מיית עואד
הכניסה חופשית
איך להגיע החאן ממוקמת צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר, הכניסה לקטע זה היא כקילומטר וחצי מדרום ליישוב צופר, בערך ממול למסעדת מואה,בכניסה ניצב שלט שבו כתוב מואה - דרך הבשמים.סימון דרכים שחור, לאורך הדרך יש שילוט נאה המסביר ואף אומד את המרחק עד התחנה הבאה. חאן מואה , מצד  קצרה כ-14 קילומטר,
מידע
במרחק קצר יחסית מהכביש מגיעים לנקודה ראשונה, מואה הנבטית. חאן מואה מחייב טיפוס קליל ברגל אל נקודה מרהיבה, חאן נבטי ששרידי ההתיישבות שבו הם בני מעל ל 2000 שנים,הוא כולל שרידי בית מרחץ,בריכות אגירה ומעין, אחד הממצאים  המרשימים במקום הוא בית בד להכנת שמן זית. בחפירות שנערכו במקום נמצאו גרעיני תמר, פירות שונים וגרעיני זיתים,החאן הוא דוגמה לתחנת דרכים מהתקופה הנבטית התיכונה והוא כולל חצר פתוחה מוקפת חדרים ובית מרחץ. התחנה שימשה להעברת סחורות יקרות ערך כמו בשמים ותבלינים.
 
בתחנת הדרכים מואה נמצאו מוצרי מותרות ששימשו את סוחרי המקום, לא היה להם בלעדיות בדרך הבשמים, שכן עשרה קילומטר צפונה מהם הייתה תחנת דרכים נוספת. ההסבר היחידי יכול להיות כישרונם המסחרי. החוקרים מאוניברסיטת בר-אילן סבורים כי הסוחרים שמו לב להשפעת רמת הלחות על משקל הסחורה: באביב, הם קנו תבלינים ובשמים בדרום חצי האי ערב, במקום בו הלחות שלושים אחוז  ולקראת סוף הקיץ, מועד שבו עדיין ניתן היה להפליג לרומא, מכרו את הסחורה בנמלי הים התיכון, היכן שהלחות הגיע לשבעים אחוז ההפרש במשקל בא לידי ביטוי בתמורה שהם השיגו ולעושרם.
נבטים חאן מואה דרומית לצופר
 

הכניסה חינם  

איך להגיע בירידה מירושלים עד המפגש בצומת הלידו עם כביש 90 ממשיכים שלושה קילומטר לאחר הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים או בשמה הקודם עין פשחה , ממול למיקומה בחוף הים המערבי ברכס ההרים, יורדים שני נחלים נחל הקדרון (ואדי א-נר) הדרומי יותר ונחל מזין והמפל שנובע בעונת הגשמים ,בין הנחלים לפני הכביש ממוקם היישוב אובנת שעיקרו מוסדות דתיים .  

בנקודת החניה יש לחנות בזהירות ולנקוט זהירות גם בחציית הכביש לכוון הים , בחלק המזרחי של הכביש לכוון הרי מואב, ממוקמים שרידים ארכיאולוגיים של ששימשה כאחד מששת המעגנים שהיו בים המלח , מעגן לסירות למסחר עם עבר הירדן ולהובלת חומרים שנכרו מים המלח, בדרכי המסחר למעבר לעבר הירדן המזרחי והפוך, יש הטוענים כי המצדית מעידה על האפשרות ששימשה גם הגנה על מקורות המים בעין פשחה.

המיקום של המעגן במוצא נחל קדרון או כפי שכונה נחל א נור, משערים כי שמה של א מזין נובע משמה של התיישבות יהודית בשם מדין ,באזור חרבת מזין נמצאו מטבעות מתקופת בית ינאי (ההלניסטית) המעידים גם הם על ההתיישבות היהודית באזור , עוד הוכחה לישוב הם סיפורי התיירים שנכתבו וסימוני המפות מהעבר הקדום .

תגלית משמעותית המעידה על שימוש במקום כמעגן ומקום תעבורה ימית ,היא מציאת העוגן במשלחת של פסח בר און ,על פי הידע ההיסטורי ידוע כי גם החשמונאים הבינו את ערכו של האזור, והגדיל לעשות המלך הורדוס שכבש את האזור והכניע את העיירות שהוקמו לחופו המערבי של ים המלח, ובנו אף המשיך בכיבוש והנהיג תעבורה ימית בים המלח.

ים המלח חרבת מזין או בשמה הנוסף קצר אל-יהוד (חירבת אל-יהוד)
 

הזעפרן התפרסם וגדל בעיקר בחבל קשמיר שבצפון הודו, קבל את שמו מהמילה הערבית צהוב (אספר) , בלטינית שמו saffron , התבלין הגיע מהודו ומפרס ,בעזרת סוחרים ושבטי הנבטים הסוחרים הנודדים, הוא חצה את יבשת אסיה וארצות ערב והגיע לנמלי ארץ ישראל ומצריים או מכוון אילת או מכוון ירדן ים המלח ולמרכז הארץ ,מן הנמלים נשלח תבלין הזעפרן לרחבי העולם העתיק.

סוחרי התבלין זעפרן שהובא מהודו ואירן, הביאו גם פקעות שגודלו בארצות איטליה, צרפת, ספרד ומרוקו, שנטשו את מלאכת הגידול עקב העבודה הידנית הגדולה הנדרשת בקטיף ובהכנת שערות הזעפרן לאחר הקטיף וכמובן שקילתו והפרדתו

הזעפרן נחשב לאחד מתבליני המזון היקרים בעולם ,השימוש בתבלין הזעפרן נפוץ במאכלים הודיים ובמטבח הפרסי ,קמצוץ ממנו עולה בכסף רב, הפקעות הראשונות הובאו לחווה מתנת המדבר ,לפני למעלה מעשר שנים בידי גבי ורעייתו לילך ממרוקו, פקעות שהוטמנו בערוגות שכוסו בהמשך ביריעות ניילון להגנתם .

תהליך צמיחת עלי הצמח ,שמקיצים בסוף הקיץ מתרדמתם ובהמשך פריחת פרחי הזעפרן הסגולים, מתחיל במחצית חודש נובמבר ותהליך קטיפת הפרחים נמשך כחודש , כאשר הקטיף עצמו נעשה בשעות הבוקר המוקדמות ,כאשר לכול פקעת מחזוריות ,של צמיחת פרחים מחדש מאותה הפקעת ,בתנאי שהפקעת בוגרת .

חוות מתנת המדבר סיפור גידול פקעות כרכום הזעפרן
 
באר מנוחה פונדק 101 כושי רמון

כשלושים קילומטר צפונית לצומת קטורה ,בשיפוליה של גבעת מנוחה ,או בשמה הערבי ביר אל מליחה ,שהפיקה מים טובחים לשתייה,שבה השתמשו בני השבט הבדואי שגרו באזור,בנקודת הנביעה הקימו סוללי כביש הערבה המשמש אותנו כיום את מחנה העבודה של הסוללים.

באר מנוחה שימשה כתחנת מעבר על דרך הבשמים של שבט הנבטים לנמסחר הן עם אפריקה והן עם תורכיה,עד היום ניתן לראות שרידים מימי הנבטים שחיו כאן בעבר,על הגבעה הסמוכה שרידי המצד הנבטי מהמאה הראשונה,מבנה מלבני מחולק לחדרים ולידו שרידי מגדל השמירה בן שלושת החדרים.

חלק ההרואי מסיפורי נקודת היציאה בעבר בשנות החמישים לכוון פטרה ,נוגעים לבני הנוער ההרפתקנים שניסו בסתר את מזלם להגיע לפטרה ,טחד מהאנשים שהצליחו במסע היה שמעון רמון (כושי) .


באר מנוחה פונדק 101 כושי רמון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד