דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל מערבי ישובים ואטרקציות

 
 
שוק כפר יסיף

שוק יסיף מתקיים בימי חמישי ,מממוקם על כביש 70 בחלק הצפון מזרחי של העיר עכו,בסמטה פנימית שבכפר שוק שעיקרו ירקות ופירות טריים,המשמש בעיקר את תושבי האזור ,במיוחד תושבי הכפרים הערביים,בפתחי הרחוב ממוקמים דוכני ירקות אסליים,פירות טריים מעצי הפרי,בהמשך הרחוב ,דוכני ביגוד,הלבשה והנעלה,תכשיטים,כלי בית ועוד.

חובבי תבליני ועשבי הבישול ימצאו תבלינים ,סוגי עלים שונים שלרוב אינם ניתנים להשגתם החנויות ובסופרים, באמצע השוק ניתן להשביע את הרעב,במסעדת החומוס המפורסמת של משפח אבו אדהם ולידו לקינוח לרכוש מתוקים ועוגיות בממתקי אלוואליד ואפילו להצטייד בדברי מאפה לנסיעה בחזרה לבית.

שוק כפר יסיף
 

שוק הכפר האקולוגי כליל ,הממוקם על כביש שבעים,בין הצמתים של הכפר יסיף לבין צומת כברי,שוק הנערך במגרש המשחקים של הישוב,שוק המאופיין יותר כמפגש חברתי של הישוב,בכול יום חמישי החל משעות הצהרים,עד שעות החשיכה,על דוכנים מאולתרים מניחים תושבי המקום את מרכולתם,הבוללת לחמים ודברי מאפה,סוגים של גבינות צאן מתוצרת מקומית, טופו מיצור עצמי,דבש כפרי,ירקות אורגניים שונים,עשבי טיבול אורגניים בקיצור חגיגה אורגנית הקשורה לאורך החיים בישוב כליל.

גליל שוק הישוב כליל
 

אל חוף רחצה מגיעים בנסיעה על כביש 4 צפונה מנהריה, לאחר נסיעה של כארבעה קילומטר קילומטר, נבחין בצדו השמאלי של הכביש  שלט הכוונה לגן הלאומי אכזיב, פונים שמאלה וחונים במגרש החניה המוסדר, נכנסים דרך שער הכניסה לחוף.

הגן הלאומי וחוף הרחצה המוסדר בתשלום,ממוקמים על שרידי כפר דייגים ערבי עתיק שננטש בתקופת מלחמת השחרור, בחוף שעבר שיקום המשולב במדשאות דשא והכולל מקלחות, שירותים, שירותי סוכת הצלה לאורך היום , במקום ניתן לערוך לינת קמפינג.

בפארק משטחי דשא ופינות לפיקניקים ורחצה, שרותי חוף, שרותי הצלה בעונה, מלתחות, משטחי הדשא משובצים ממצאים ארכיאולוגיות מחפירות אשר נערכו במקום, כמו כן שתי בריכות מים ים טבעיות המוגנות בשוברי גלים.

אכזיב חוף גן לאומי אכזיב
 

אנדרטת גשר הזיו ,הממוקמת ליד שפך נחל כזיב, כחמישה קילומטר מצפון לעיר נהריה בגליל המערבי ,ליד קבוץ גשר הזיו ,הוקמה בעקבות פעולת הפלמ"ח לפוצץ אחד עשר גשרים הנטויים מעל לכבישים ומסילות ברזל לאורך מדינת ישראל .

המטרה הייתה לנתק את המעברים ,בחיבורי הגבול עם מצרים , ירדן סוריה ולבנון ,בכדי למנוע את למנוע כניסת כוחות צבא ערביים לארץ ישראל בטרם מלחמת השחרור ,במבצע הושמדו 10 גשרים מתוך האחד עשר .

שלושה גשרים לא היו בתכנון ההריסה בפעולה בחודש יוני 1946, על פי הוראות ההנהגה היהודים, , והם : גשרי הירדן והירמוך שהוליכו למפעלי ים המלח והמנהרה בראש הנקרה שפוצצו ערב מלחמת השחרור.

המבצע לפיצוץ גשר הזיו שבוצע בידי הפלמ"ח, נערך בלילה שבין 16-17 לחודש יוני 1946, נקרא מבצע מרכולת או בשפת העם ליל הגשרים ,הוא נועד לקרוא תגר על מדיניות השלטונית והריבונית של בריטניה בארץ ישראל, בעקבות ביטול הספר הלבן המתיר ליהודים לעלות לארץ ישראל ,וברוח המרד שאף אחד לא יוכל להשתמש בגשרים באם תמנע כניסת יהודים לארץ.

הכוחות והיחידות שהוקצו למשימה ,כללו חיילים מארבע גדודי פלמ"ח ,לצורך הפעולה הגדולה ,יצאו צוותי סיור והכנה לצרכי מודיעין וקביעת תכניות הפעולה , לאחר מכן נערכו פעולות תרגול על מודלים שהוקמו לצורך הפעולות .

כמות חומרי הנפץ שנאספו הייתה רבה וכללה אלפי טונות , תוכנית זמני הביצוע בפועל הושעתה מספר פעמים עקב הרצון למצוא פטרונות מדיניים בין שלטונות המנדט לבין הארגונים המדיניים של התושבים היהודיים בארץ ישראל.

כאשר בחודש יוני 1946 ,הוברר כי שלטונות המנדט הקשיחו את המדיניות כנגד היהודים ובקשותיהם שסורבו ,לעליית יהודים פליטי מלחמת העולם השנייה לארצם , נפל הפור לבצוע הפעולה הגדולה והמורכבת הזאת.

צוותי החבלנים והלוחמים שנקבעו לצאת לפעולת פיצוץ גשר הזיו שעליו עברה מסילת הרכבת לצור וגשר הרכב שלידו ,לפעולה נבחרו חברי הפלוגה הראשונה והשישית של גדוד הפלמ"ח הראשון , מתחת לגשרים עבר נחל כזיב בדרכו להישפך לים התיכון .

צוותי השמירה של הצבא הבריטי שכלל גם חיילים ערביים ובריטים, בעמדות ההגנה מסביב לגשר ומעליו כללו עמדות ירי ומקלעים, סביב הגשר שכנו מספר כפריים ערביים ומחנות ומוצבים בריטיים ומספר יישובים יהודיים כמו : נהריה שבי ציון, מצובה, קבוץ אילון וחניתה שמהם ואליהם יצאו וחזרו בתום הפעולה חיילי הפלמ"ח שייצאו לפעולה.

כוח חיילי הפלמ"ח שיצא לפוצץ את גשר הזיו ,מנה כארבעים וארבעה לוחמים שנשאו על גבם מעל למאה וחמישים קילו של חומר נפץ, הכוח הלוחם התכנס ליד קבוץ מצובה ,בנקודה זאת חבר והצטרף יחיעם וייץ שהיה קצין ההדרכה של הפלמ"ח .

הכוח החל לנוע כששה קילומטר ,לחורשה שמסביב לבית הבאר שליד גשר הכביש וגשר הרכבת, בהקדימו את זמן ההגעה ,אי לכך עצר והמתין לשעת הפעולה שנקבעה לאחד עשר ושלושים בלילה ,על מנת לפוצץ את כול אחד עשר הגשרים בשעה אחידה שנקבעה .

בעת ששהו בעמדת ההמתנה ,עברו לידם ערבים ששאלו אותם מיהם , בתגובה קילל אותם יחיעם באנגלית והערבים המשיכו לדרכם, בעת שהחל מסעם מנקודת ההמתנה ,לפיצוץ עצמו נתגלה כוח הלוחמים בידי השומרים של הגשר ,שפתחו מיד בירי ,כתוצאה מהירי נפגע קשה יחיעם וייץ טופל בידי הקשרית והחובשת זוהרה לביטוב, האישה היחידה שהייתה בכוח הלוחמים , אך למרות הרצון להצילו, פצעיו הקשים גרמו למותו מפצעיו.

למרות זאת הצליח כוח החבלנים להגיע אל מתחת לגשר והחלו בהנחת המטענים על מנת לפוצצו, אלא שבשלב הזה התפוצץ אחד המטענים ( יש הטוענים כי הפיצוץ נגרם מפגיעת אחד הכדורים שנורו אליהם) כתוצאה מהפיצוץ נהרס גשר הרכבת וקרס בפיצוץ עז , הגשר השני, גשר הכביש נותר עומד כגשר היחידי שלא נהרס בפעולה ליל הגשרים.

כיוון שהגשר התפוצץ במפתיע חלק מהחבלנים נהרג ונותר במקום , שאר הלוחמים כולל הפצועים נסוגו לנקודת הכינוס לנסיגה ,ואז התבררה האמת המרה כי חסרים כשלוש עשר לוחמים כולל מפקדם נחמיה שיין מעין חרוד בן דודו של יחיעם וויץ , לפיקוד הלוחמים הנותרים נתמנה סגנו ,שהורה על נסיגה של הנותרים בניגוד לתוכנית להתפצל לאחר הפעולה .

עם פי העדויות, הלוחמים והפצועים נסוגו לקבוץ מצובה ,שם קבלו הפצועים טיפול רפואי ראשוני , לאחר הטיפול הרפואי, סגן המפקד ושאר הלוחמים הבריאים והפצועים המשיכו לקבוץ חניתה ,שם הוסתרו הפצועים במערה שליד הקבוץ על מנת שלא יתגלו.

בבוקר יצאו חברי חברת קדישא מחיפה ,על מנת לאסוף את ההרוגים ולזהותם , מהפיצוץ הקשה בטרם עת ,בשטח נמצאו חלקי גופות של חלק מהחללים, חלקי הגופות נאספו ונקברו בקבר אחים בחיפה ,שעליו נחקק הפסוק : פה נטמנו איברים שנקרעו לגזרים, שרידי הקדושים שניספו במערכה ליד גשרי הזיו.

הבריטים הודיעו כי ארבע חבלנים נהרגו ושנים נורו , והדבר עורר תקוות שווא בקרב המשפחות, רק גופתו של יחיעם וויץ נותרה שלמה, וגופתו הוטמנה בבית הקברות בהר הזיתים וחודש אחר מותו הוקם הקבוץ יחיעם לזכרו.

בשנת 1958 22 שנים לאחר האסון ,הוחלט להקים את האנדרטה לחללי הפעולה והם נקברו תחת מצבות לאחר שנחפר קבר האחים בחיפה והעצמות הוטמנו מתחת למצבות אלו הסדורות במעגל .

לאח פרסום תוצאות המחקר שנערך בספור השמדת גשר הרכבת שמעל לנחל כזיב נתקבלה ההחלטה להעביר את שרידי החללים מליל הגשרים שנטמנו בחיפה בקבר אחים , לקבורה בטקס ממלכתי ,לאתר שהוקם במקום נפילתם, בעת שפעלו להשמדת גשר הרכבת ,בסמוך לשפך הנחל שליש חוף אכזיב .

האנדרטה נקראת יד לי"ד והיא נחנכה ביוני 1968, בנוסף לתחקיר הראשון ,התווסף תחקיר נוסף של הבימאית שושי בן חמו לנושא הקרב והנעדרים בשנת 2001 , מחקר זה הצביע על קבר אחים נוסף בקבוץ מצובה, שרידי החללים הוצאו מקבר זהבשנת 2003 והועברו לקבורה באתר האנדרטה החדש.

האנדרטה החדשה שבמרכז אתר ההנצחה ,כולל 13 מצבות שעליהם חקוקים שמות הנופלים המונחים בעיגול ,ליד האתר ממוקמת באר מים האנטיליה שנותרה במקום וחלקי מסילת רכבת .

גשר הזיו אנדרטת יד לי"ד ליל הגשרים
 

מרכז המבקרים והמאפייה והחנות הכשרים בדלתון, פתוחים לביקורים בתאום בימים ראשון – חמישי בין השעות 09:00-16:00,בין השעות טלפונים לתאום ביקור 050-6919354 או 09-7947579 , יום שישי בין השעות 09:00-14:00 , בשבת סגור.

הדרך למאפיית פטפוטים משולטת מהכניסה לפארק תעשיית דלתון , המאפייה ממוקמת במתחם דלתון , מרכז המבקרים והמאפיה ממוקמת ממש צמוד למפעל יסמין לסבונים , החיבור בדלתה האחורית של מאפיית פטפוטים .

מאפיית פטפוטים נוסדה לפני כחמש שנים כמפעל לאפיית לחמים, עוגות ועוגיות מקמח כוסמין אורגני לתערובת הבצק אין מוסיפים תוספות וחיטה אחרים, קמח ששימש את התושבים עוד מימים ימימה, על פי הידוע כיום, הכוסמין מתפרק בקצב איטי לאחר צריכתו, לכן יש הטוענים כי הוא מווסט את רמת השומנים בדם, נוח יחסית לעיכול בידי מערכת העיכול, בזכות סיביו התזונתיים ,בכוסמין חומרים העוזרים לחולי סכרת.

עיבוד הבצק נערך בשיטות מסורתיות ובעבודת יד ללא הכנסת תוספות , בחלק הקדמי של המאפיה בדלתון ,מתקיימים סיורים והעברת מידע במרכז המבקרים וניתן לרכוש את המוצרים לאחר טעימות שמוגשות בעת ההרצאה ביד עם כוס שתייה חמה בהכנה אישית.

סניפים למאפיית פטפוטים : פתפותים – מאפיה ללחמים ומאפים מקמח כוסמין 04-6914057 קיבוץ כפר הנשיא , למאפיה סניף בבית המכס הישן במרכז המושבה ראש פינה.

דלתון מאפיית פטפוטים מקמח כוסמין
 

המפעל ממוקם מעבר לגדר החצר של מתחם אביר בפארק התעשייה דלתון , במפעל מיכל מייצרים סבונים יסמין ,משחות ומוצרים מן הטבע , בחזית המפעל ממוקמת החנות לסבונים , טלפון לתאום 04-993-0343 , החנות פתוחה בימי ראשון – חמישי בין השעות 09:00-16:00 וביום שישי בין השעות 09:00-14:00 ,בשבת סגור.

מפעל יסמין נפתח במחצית שנת 2017 בידי משפחת לוי ,בעת הכניסה מרחפת עננת ריח מופלא הנודף מהמוצרים המוצגים על המדפים בטוב טעם ,למרות שהמפעל בדלתון ,נעשות המכירות בעיקר בהזמנות דרך אתר האינטרנט של המפעל, דבר המצמצם את עלויות התווך והשיווק ,שאר המכירות מתבצעות בחנות המפעל בעת שמבקרים באזור, מחירי המוצרים שפויים יחסית ,כתוצאה מחיסכון העמלות לסיטונאים והאווירה נחמדה בעת הביקור במפעל .

חלקם הגדול של מוצרי הקוסמטיקה מופקים בעבודת יד מתוך עיקרון ,תוך הקפדה בשימוש בחומרים מן הטבע ,בשיטות אקולוגיות ומחומרים חומציים מן הטבע .

דלתון מפעל הסבונים והמוצרים מהטבע מיכל סבון טבעי
 

בעת הסיור בבית הספר לריקוד הקיבוצי מתקבלות הקבוצות בידי נציגי הלהקה ,טלפון לתאום 04-985-9730 .

כפר המחול הבין לאומי לריקוד קלאסי ,ממוקם בחדר האוכל הישן של קיבוץ געתון ובמבנים סמוכים לידו, תחילתו במפעל עיבוד עלי הטבק בקיבוץ שנסגר בשנות החמישים, להקת המחול הקיבוצי הוא פרי מפעל חייה של הרקדנית ומנהלת הלהקה יהודית ארנון עד שנפטרה לפני שנים אחדות, יהודית בוגרת מחנות הריכוז נדרה נדר שבעת שתצא מהגיהינום תעלה לארץ ישראל ותקים להקת מחול.

לא עזרו לחברי קיבוצה הוויכוחים שאין זה מקצוע עבודה קיבוצי בעת הקמת הקיבוץ בשנת 1948 ורעיונה וחזונה קרם עור וגידים לפיתוח המחול בארץ ישראל בעת שהוקמה הלהקה בשנות השבעים תוך קביעת סטנדרטיים גבוהים ברמה ארצית ובין לאומית .

כיום ,לאחר שהקיבוץ הופרט הוקמה עמותה השוכרת את המבנים והסדנאות מהקיבוץ, תקציב אגודה המחול הקיבוצית , ניזון משלל הופעותיה בארץ ובעולם, מתמיכת משרד התרבות, מתקציב המופרש מהתנועה הקיבוצית ומתורמים מרחבי העולם ומהארץ.

כיום בלהקה המנוהלת בידי רמי באר יורשה של יהודית ,כמאה רקדנים המתחלקים לקבוצות גילאים של בוגרים מקצועיים המונים כשלושים רקדנים חברי הלהקה, חברי הלהקה הצעירים שמגיעים לאחר בחינה שנתית ונבחרים בעזרת פינצטה , הן ללהקת הצעירים והן ללהקה הבוגרת בתום ההכשרה, עוד קבוצה של רקדנים מרחבי העולם והארץ המונה כשלושים נבחרים , מתאמנת ולומדת את עקרונות ויסודות הלהקה במחול תמורת תשלום .

בעת הסיור מתלווים למדריכה מטעם הלהקה ,המוליכה את המבקרים על מנת לחוש את החוויה בסדנות שבהם מתרגלים רקדנים ולומדים את רזי היסודות של הלהקה הקיבוצית, לאחר מכן ממשיכים לצפייה באולם שבו מתאמנת הלהקה , לאחר האימון נערכת סדנה מעניינת תוך השתתפות פעילה של אנשי הקבוצה בעזרת מנחה ומספר חברי להקה ,בפעילות חווייתית של התעמלות וריקוד מונחת .

פעילות האורכת כמעט שעה, הסוחפת את המבקרים ,והנהנים מחוויה מיוחדת תוך הפעלת הגוף והנפש במכלול הוראות ההפעלה לצלילי מוזיקה , שווה את הביקור .

קבוץ געתון להקת המחול הקיבוצית
 

לתצפית הר אדיר נוסעים בכביש 899 ,עד לשילוט לכוון למערת פער ומשם ממשיכים מערבה (שמאלה) ובסך הכול כארבעה קילומטר עד לחניה במחצית העלייה להר ותחילת שביל העלייה לתצפית , בראש כיפת ההר ניצב מתחם צהלי סגור .

תצפית הר אדיר הקרובה לקבוץ סאסא ,ממוקמת מעל לאלף מטר מעל גובה פני הים, משמשת כמקום תצפית נוח לכוון הכפרים מעבר לגבול הלבנוני, ולישובים בצד ישראלי של הגבול, מחנים את הרכב בחניון הרכבים עוברים בשער ברזל בדרך השביל שאורכו כמאתיים מטר ,העולה לנקודת התצפית.

במחצית העלייה בנקודת הפיצול פונים שמאלה ליד שלט ירוק של החברה להגנת הטבע, בסוף השביל עץ אלון מצל ומתחתיו טרסת אבן המשמשת כספסל , לאורך הדרך עומדים עצי אלון מתולע .

מולה מרפסת תצפית שצורתה חצי עיגול הבנויה מרצפת עץ ומוקפת במעקה ברזל שעליו לוחות טווחים לנקודות הצפייה ונקודות הלחימה בקרב בלבנון , על גדר המעקה ,תלויות לוחיות פרספקס המספרות את סיפור הקרב למלחמת לבנון השנייה ושמות 121 הנופלים בקרבות לבנון השנייה .

ניתן לרדת בשביל למיטיבי לכת בשביל היורד לכוון כביש 899 ומערת פער, בראש ההר ניתן להבחין בשרידי מצודה מתקופת הברזל ,שחלק משרידיה נפגעו בעת בניית הבסיס הצבאי ,שעל פי דעתם של החוקרים שימשה כמעוז הגנה לעיר צור שבלבנון.

גליל מערבי הר אדיר תצפית נוף
 

בנסיעה על כביש 89 מכוון צומת נהריה נוסעים דרך מעלות תרשיחא לכוון היישוב הדרוזי חורפיש חולפים על פני חורפיש לאורך כארבעה קילומטר ומגיעים לצומת הכביש המוליך בעליה ליד בית ספר שדה הר מירון, ממשיכים חמישה קילומטר עד ההצטלבות שבה פונים לכוון הבסיס הצבאי הסגור , ולאחר ארבע מאות מטר חונים בחניון מוסדר עם שולחנות וברזיות המוצלים בחורש טבעי.

מהחניה מתחילים לטפס בתחילה במדרגות אבן גבוהות ,כאשר משני צדדיו חורש הכולל אלון מתולע ואלון מצוי, השביל מסתיים במצפור המזרחי הנקרא מצפור צפת , שמו ניתן לו בעקבות האפשרות להתבונן ממנו ביום שאיננו ערפילי לכוון העיר צפת ורמת דלתון, שבה ניתן לראות גם את מאגר אגם המים דלתון .

החל ממחצית חודש אוקטובר נוספת אטרקציה פרחונית של החלמונית הבולטת במקבצי צמחים ופריחה צהובה ולידה פריחה של סתווניות ורודות לבנות בסמוך למצפור .

גליל הר מירון שביל הפסגה לתצפית מצפור צפת (המצפור
 

הכפר הערבי מרוני גת (ג'יש - גוש חלב) ממוקם בחלק הצפון מזרחי להר מירון , נכנסים לכפר בנסיעה על הכביש מספר 89 העולה מצפת לישוב סאסא בערך בנקודת הארבעים קילומטר ,הכניסה לכפר על פי השילוט שבכביש.

בתקופת בית שני שימשה העיר גוש חלב ,כמרכז היהודי החשוב והמנהלי , על פי הידוע לנו הוקפה העיר בחומה עוד מימי כיבוש הארץ בידי יהושוע בן נון, בתקופת מרד החשמונאי בשנת 66 לספירה כנגד הרומאים ניצב בראש המורדים יוחנן מגוש חלב סוחר שנמאס לו מגזל המיסים , העיר נהרסה בידי טיטוס המפקד הצבאי הרומאי ,בעקבות המצור והכיבוש הרומאי.

למרות הכיבוש המשיכה ההתיישבות היהודית בתחום העיר עד המאה התשע עשר ,בזכות שארית תושביה היהודים שהתיישבו בחזרה במקום ביחד עם חוזרים מגלות בבל, יעידו על כך שרידי שני בתי הכנסת היהודי אחד מהמאה הרביעית לספירה, שרידי מערות הקבורה בבית הקברות היהודי בחלק המערבי של הכפר, מהמאות 2-4 לספירה ,שעליהם תחריט עץ תמר . 

אל בית הקברות והמוזילאום שבכפר ג'יש אליו מגיעים בהליכה בין סמטאות הכפר, המוזילאום ממוקם במבנה נטוש שבקומת הממסד נמצאה סרקופג כפול, לאחר מכן יורדים במדרגות לפתח המערה ,דלת הגלילה עדיין ניצבת במקומה, בתוך המערה חדר ובו כוכי קבורה שבהם על דרגשים הונחו הגופות ולאחר מכן הועברו עצמות הנפטרים לכוכים אחרים.

בכפר בסמיכות לכניסה אל הכפר ,ממוקמים קבריהם של שמעיה ואבטליון ,בכפר נמצאה גם כתובת אבן ,עליה חריטה בכתב עברי קדום ,שנכתבה לאחר התקופה הצלבנית בארץ ישראל.

האמונה היהודית טוענת כי במקום התקיים הסנהדרין החל מהמאה החמישית לספירה , העיר שישבה על אדמה גירית משובחת שצבעה לבן ,(הצבע הלבן שימש קרוב לוודאי לשמה גוש חלב) היוותה מקום גידול משובח לכרמי יין וזיתים ,מעידים על כך שרידי בתי הבד ויקבים.

כיום בנוי הכפר הערבי ג'ת (גי'ייש) שבו כשלושת אלפים תושבים,על שרידי היישוב היהודי תושביו הערביים של הכפר הן המוסלמים והן המרונים הנוצרים שהגיעו מלבנון , התיישבו על אדמותיו בתחילת המאה השמונה עשר, במחצית המאה התשע עשר עבר הכפר רעידת אדמה שהרגה הרבה תושבים והרסה חלק גדול ממבני הכפר.

לאחר הרעש חזרו המרונים והערבים והתיישבו בכפר ,בתקופת מלחמת השחרור ברחו מרבית תושבי הכפר המוסלמים , כיום מהווים הנוצרים המרונים כשמונים אחוז מתושבי הכפר.

לאחר מלחמת השחרור ,מכוון שהכפרים בירעם ואיקרית היו ממוקמים באזור צבאי שליד הגבול ,נתבקשו התושבים המרונים שלא ברחו במלחמה מבתיהם, לפנותם לתקופה קצרה מסיבות ביטחוניות ,תוך הבטחה שיחזרו לבתיהם, והתושבים עברו להתגורר בגוש חלב, כיום שלוחות של העדה המרונית נמצאים במספר מוקדים בערים ובכפרים בארץ ישראל,אלא שהחיים מתנהלים בדרכם וחלק מבתי הכפר נהרסו והאדמה הועברה לרשות הממונה על האדמות הנטושות, ניסיונות של תושבי הכפרים בירעם ואיקרית לחזור לכפריהם בחזרה נבלם בידי השלטונות עד עצם היום הזה.

הכנסייה המלכיתית. היוונית-קתולית על שם השליח הקדוש פטרוס (בוטרוס) (בזכות הוריו של השליח פטרוס שהתגוררו בכפר) הכנסייה ניצבת במרומי פסגת הכפר ג'ת ,הוקמה על שרידי בית הכנסת בית הכנסת הקדום ,שהוקם בכפר בתקופת המשנה והתלמוד , .

הכנסייה המרונית הישנה נהרסה ברעידת האדמה במחצית המאה התשע עשר ויחד עמה נהרגו כמאה שלושים מתפללים מרונים, את הכנסייה החדשה בנו המרונים מתחת לכנסיית פטרוס הקדוש ,כנסייה הבנויה בפשטות עקב פחדם של המרונים בגליל מרדיפת הכובשים המוסלמים מהריסת הכנסיות המרוניות.

כיום הכנסייה מטופחת בידי העקורים הערבים של איקרית ובירעם ואין ניתן לבקר בה , למרות שנערכים בה תפילות בידי בני העדה המרונית שבכפר בשעות הערב, עיקרי האמונה הנוצרית המרונית ,מבוססת על האמונה בישו ובאלוהות הטמונה בטבע האוניברסלי, כאשר על פי אמונתם ,קיים שילוב של האמונה בדת האורתודוכסית ובין הקידוש באמונה הרוחנית.

בשנת 1995 הוקמה כנסייה מרונית מודרנית חדשה בכפר, שנקראת כנסיית מר מרון , הנחשבת לכנסייה המיוחדת בכפר שבה יכולים להתפלל כשמונה מאות מתפללים, בכנסייה זאת שחלונותיה וויטראז'ים , נערכות תפילות ,חגיגות ונערכים בה טקסי חתונה ,בחצר הכנסייה מוצב פסלה של מריה לכנסייה צמוד מנזר נזירות .

גליל מערבי גוש חלב הכפר ג'ת
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור