דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סליקים בישראל בתקופת המנדט

 

אט אט נמוגים זקני הדור שקדם לתש"ח ,בהותירם עמם סודות נעלמים שאינם מפוענחים למיקומם של סליקים של נשק וציוד צבאי בלתי חוקי ,שהוטמנו במעמקי האדמה ,בעיקר בידי יהודים בארץ ישראל, חברי המחתרות וההגנה, שומרי סוד אלו ,שמרו על סודותיהם כקלפים קרוב לחזה , וחלקם של הסליקים לא יתגלו לעולם.

חלקם של הסליקים ,מתגלים כיום בעת שנערכות חפירות יסודות לבניית מבנים חדשים מתחת למבנים ישנים וחלקם מתגלים בידי מעטי מעט על ערש הדווי בווידויים ,בטרם יעזבו אנשים מבוגרים אלו את עולמנו, חלקם נתגלו בחיפושי הצבא הבריטי לגלותם (במיוחד בחיפוש של השבת השחורה) .

עד היום אנו איננו מבינים את גדלות הרוח והעקשנות של זקנים אלו ,למרות השמועות והלחשושים על קיומם, שלא לחשוף את סודות הסליקים ,שהיו ידועים למעטי מעט בכול ישוב ועיר , שהעדיפו לא למסור את המצבורים הפרטניים הללו, בבחינת רכוש של אותם ישובים לימים יבואו.

 
 
 
ימין משה אגדת גילוי הסליקים בשכונה

באוגוסט 1947 הוקפה שכונת ימין משה בידי כוחות גדולים של חיילי בריטניה ,בשכונה נערך חיפוש מבית לבית במהלך החיפוש שנעשה בו שימוש גם עם גלאי מתכות, נשברו קירות , נעקרו מרצפות נהרסו חדרים ונהפכו בתים על פניהם ,במקביל הוקמה מכלאה לכול גברי השכונה ,והחלה חקירתם לקשר לסליקים ולחברותם בארגוני המחתרת.

במהלך החיפוש בבית הספר ברחוב  במבנה בן שתי הקומות ,נתגלה סליק בקיר בית השימוש של הילדים ,במחבוא מאחורי דלת הסליק נתגלו מספר ארגזים שהוטמן בהם נשק בידי ההגנה.

ימין משה אגדת גילוי הסליקים בשכונה
 
ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור

ספור התעלה שבין ימין משה להר ציון

תחילתה של מנהרת ימין משה לכוון הר ציון מתחילה בתקופה שלפני מלחמת השחרור והמשכה בעת ששודרגה קמעה לאחר המלחמה בעת ששימשה להעברת אנשים ותחמושת להר ציון שהיה בחלקו בידי הירדנים, כול זאת על מנת להסתתר כנגד צליפות הירדנים לכוון אנשי ימין משה והעוברים ושבים.

נקודת התחלת המנהרה בימין משה היא , בנקודה שמתחת לשער מונטפיורי – טורא ,שניצב מתחת למבני טורא , התעלה החלה במדרון מתחת לשער , אל המנהרה המחופה שמתחת לאדמה ,היו צריכים לרדת בשורת מדרגות מהפתח התת קרקעי היא הוליכה לחלק השמאלי של בריכת השולטאן ,מתחת לסביל של המים כיום על הגשר של בריכת השולטאן ,חצתה מתחת לכביש היורד מתחת לחומות, והחלה לעלות לכוון הר ציון .

בחלקו הימני של בית הסמינר לארכיאולוגיה וכמרים בית גובוט ומשם לחלק שלנו בהר ציון, מנהרה זאת שימשה בהתחלה להובלת תחמושת ומזון לכוון הר ציון ומשם לרובע ובחזרה הועמסו פצועים על אלונקות ופונו דרך התעלה, אלא שהתעלה הייתה מאוד צרה וקשת מעבר וחלקם של הפצועים מטלטולי הדרך על האלונקות לא שרדו , המעבר גם נחסם מהקטע של הר ציון בואכה לשער ציון ולרובע בעת הלחימה ברובע .

 

ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור
 

מטוס צבאי שהיה אמור להטיס חיילים חמושים מכוחות ההגנה ,הגיע למנחת בשדה התעופה במפעל הצפוני ריק שהפקודה שקיבל הייתה להעמיס את הנשים והילדים מהמפעל והקבוץ לתל אביב, ומשם הועברו ליישוב שפעים לחוף הים, חלק מגברי וחברות היישוב נותרו במפעל בסדום לאחר הפינוי, על מנת לשמור על הציוד והשטח.

לאחר שנמסר לעובדים וחברי הקבוץ על ההחלטה למסור את הנשק ב 16 במאי 48 לידי אנשי הלגיון הערבי שהיו אמורים להגיע לשטח, החלה מהומה ומירמור בין האנשים, אנשים פתחו סליקים של נשק שאינו חוקי והחלו להטביעו בים ,ואת הכמות הגדולה של חומר הנפץ שיועד להגנת המקום במקרה של מלחמה.

חלק מצעירי המקום אף שקלו להצטייד בנשק ולעלות בשבילים דרך מנזר מר סבא לירושלים למרות הסכנה לתפיסתם בידי הערבים ובלבד שלא ילכו לשבי, אנשים אלו ירדו מהרעיון בזכות שיחות עם מפקדי ההגנה שבמקום ,סממנים של מרד היו מחברי התנועה הלאומית שפחדו שיושארו בשטח לאחר שהוחלט כי בטרם יכנסו חייל הלגיון ב 21 לחודש מאי למפעל יועלו העובדים והקיבוצניקים על סירות שיפליגו דרומה למפעל בסדום.

לאחר ששוכנעו כי כולם יפונו ,שחררו את מעגן הסירות וכלי התעבורה הימית, אז הוחלט על מדיניות האדמה החרוכה בהשמדת ציוד המפעל ופיצוצו, אלא שלעג לרש הייתה העובדה שמישהו נתן פקודה להטיל לים את חומר הנפץ ולא הייתה אפשרות פיזית לפוצץ את המכונות הגדולות והמבנים.

לכן עשו האנשים כמיטב יכולתם להשמיד ככול שיוכלו ציוד ,באופן מפתיע בערב שבבוקרו היו אמורים אנשי הלגיון להיכנס למפעל , ניתנה הפקודה להעמיס במהירות את המזון שהוכן לתקופת הלחימה והמצור העתידניים ,כמו כן נדרשו המפונים לקחת ציוד אישי כולל מזרונים ולהעמיסם על הסירות , שיצאו לדרכם דרומה בשעה ארבע בבוקר.


תקופת הביניים שלפני פינוי המפעל הצפוני בקלייה
 
סיפורו של מנשה פסו - פנסו אחד ממסליקי הנשק בעיר העתיקה

לאחר שבגר מנשה וגויס לארגון ההגנה בשנת 1947, עבר הכשרה כמקלען , החל לפעול בהכנת סליקים ובהברחת נשק תחמושת וחומרי נפץ לעיר העתיקה , על פי סיפורו היה מקבל מנשה הודעת קוד שעליו להגיע למפקדת ההגנה ברחוב הלל , בהגיעו היה מקבל הודעה להכין סליק ולהתארגן להכנסת הנשק לתוך העיר העתיקה .

לצורך קבלת הנשק היה מגיע לרחוב הסולל - החבצלת לאפסנאים בני משפחת קרייצמר בעלי המתפרה לבגדים ותגים לצבא הבריטי , שקבלו את הנשק במערכת ההברחה,לאחר יצירת הקשר , הועמסו כלי הנשק והחומר הנלווה לקרקעיתם הכפולה של טנדרי הסבלים הכורדיים של רחוב החבצלת,מעליהם הועמסו ארגזים ומוצרים כהסוואה ,מנשה והנהג היו מתיישבים בקבינה ועשו את המסע דרך שער יפו ולרובע היהודי .

לאחר שנפרק הנשק הוא אוחסן בסליקים שהוכנו מבעוד מועד, הסליק הנפוץ היה בתוך הגבהה מבטון שנמצאה בכול בית ,שעלייה היו מניחים ביום את מזרוני תושבי הבית שישנו עליהם הדיירים בחדרים,סליק נוסף היה ברחוב בית אל,מעל בית הכנסת אליהו הנביא,בביתם של משפחת ביטון,בביתם של משפחת תורגמן ועוד.

סיפורו של מנשה פסו - פנסו אחד ממסליקי הנשק בעיר העתיקה
 

משפחת סלומון פרץ וחווה (לבית שמול) ארציאלי ,הייתה משפחה דתית שהתגוררה  ברחוב מעבר בית דוד 6 בשכונת נחלת שבעה ,משנות השלושים של המאה ועשרים, פרנסת המשפחה הגיעה ,מחנות השעונים השכורה שלהם ברחוב יפו 17-19 בבניני הארמנים מול העירייה,למשפחת ארציאלי נולדו הילדים : מרדכי  והבת יונה ,משפחה ארציאלי נודעה בהשתייכות הרעיונית לרביוניסטים ובתמיכתה במחתרת האצ"ל ,ביתם שימש כסליק נשק,כנקודת מפגש והתרעננות לחברי הארגון בעת ביקורם בירושלים .

באגדות המשפחה מסופר כי בעוצר הבריטי על השכונה בשנת 1946 לאחר פיצוץ משרדי הבולשת במגרש הרוסיים , הועבר חלק מנשק הפעולה למסתור מתחת למדרגות הבית ומשם למגרת המקרר , חברי הנהלת אצ"ל הירושלמיים,אליהו מרידור,שמואל תמיר ואורי חפץ הקמב"ץ (הרכבל להר ציון) הגיעו וטפלו בנשקים, אלא שאז הוכרז העוצר ביום שבת, למרות זאת האם ובנות המשפחה הדתיות ,לקחו מונית ומיהרו להעביר את הנשק לסליק באזור בית הכרם שהיה מחוץ לעוצר .

סלומון 8 בסמטת מעבר דוד מספר 6 משפחת סלומון פרץ וחווה (לבית שמול) ארציאלי
 

בתקופה העותומאנית: גרו במבנה משפחת אהרון ארוצ'אס (ארוטשס )(מלך הדגים והזהב) 

בתקופת המנדט: משפחת  משפחת אהרון ארוצ'אס  : היו בעלי בית ברחוב יהודית (מלכי כיום) 17 נהרס בשנת 2005 ,על מנת להקים במקומו מפלצת חדשה לקונה האמריקאני שרכש גם את החלקה הסמוכה והרס בה גם חלק מהמבנה ,בימי התקופה שלפני מלחמת השחרור שימש הבית כמפקדה לכוחות ההגנה וכסליק לנשק  , קירותיו של המבנה היו מצופים בטיח ולא באבן ירושלמית,לאור תולדותיו של בעליו ,הוא הווה מבנה מרכזי בשכונה, גם כיוון שהיה הבית היחידי בשכונה שהיה בו טלפון.

בעת שמפקדת ההגנה התמקמה במבנה ,צופפו שמונת ילדיו של אהרון בחדר אחד, אך בקומה התחתונה של המבנה הושכרו מדי פעם חדרים לדיירים, כיוון שהמשפחה פונתה ככול המשפחות בימין משה בעת מלחמת השחרור , הבית נותר בשיממונו ונטוש.

רחוב מלכי 17 בית בפינת רחוב הבריכה והמדרגות
 
זכרון יעקב בית רבקה וירחמיאל הלפרין

הבית (ממול לבית אהרונסון) רחוב המייסדים 38,בני משפחת לאה וזלמן הלפרין על לוח השיש מצדה השמאלי של הבית חקוק הפסוק " אל תראי תולעת יעקב ",משפט זה נחקק על בית בידי בנו של ירחמיאל ,יצחק הלפרין שהיה חבר במחתרת ניל"י .

יצחק הלפרין אף התקין מחבוא ,בהמשך הסמטה בין בית אביו לבית אהרונסון ,בתוך נקבה צרה שירדה מההר לכוון הים,המחבוא אף שימש את יוסף לישנסקי , שנרדף בידי השלטון העותומאני בהיותו איש המושבה מטולה ופעל על הקשר עם האוניות הבריטיות מתחנת הניסיונות בעתלית של אהרונסון אחיה של שרה .

מקום הסתר כונה נקבת הזהב,משום שבמחבוא זה בנקיק הוטמנו כספים בצורת מטילי זהב שהגיעו מתרומות יהודים באמריקה,על מנת לעזור במאבק היהודי בשלטון העותומאני,בהמשך הועבר חלק מהמטמון לעזרה כלכלית, לתושבי תל אביב יפו לאחר שגורשו בידי התורכים במלחמת העולם הראשונה והתיישבו במושבה זכרון יעקב,חלק נוסף הועבר לרופא הלל יפה כעזרה לבניית בית החולים בחדרה.
זכרון יעקב בית רבקה וירחמיאל הלפרין
 
זכרון יעקב בית אהרונסון - מוזיאון נילי
בית אהרונסון - מוזיאון נילי
הכניסה בתשלום
המוזיאון ממוקם ברחוב  רחוב המייסדים 40 זכרון יעקב
טלפון לתאום 6390120 – 04
בית אהרונסון פתוח ימים א – ה בשעות 08:30-15:00 ,בימי שישי בשעות 08:30-13:00 ,שבת סגור
מידע :

ביתם של המייסדים( אפרים פישל ומלכה אהרנסון ), כארבע מאות מטר משער ישי.  

המוזיאון בביתם של משפחת אהרונסון אשר נפתח בשנת 1956 , אוצר את סיפור חייהם ופועלה של המשפחה , ביסוד מחתרת נילי,המוזיאון ממוקם בשני מבני מגורים ,אשר נשתמרו כמו שהיו בתקופת חייהם,הבתים שייכים להורי אהרון אהרונסון, בשנת 1896,ובו חדר עבודתו של אהרן וספרייתו, חדר האורחים, וחדר האמבטיה שבו התאבדה שרה.נמצא במקום גם הסליק הראשון בארץ ישראל, ששימש מחבוא לנשקם של אנשי נילי.
במקום מוצגים מסמכים,תצלומים,מפות וחפצים אישיים של אהרון,במוזיאון ספריה ,תצוגות אור קוליות ,ואולם הרצאות.
     
זכרון יעקב בית אהרונסון - מוזיאון נילי
 

עקב ריבוי מעשי האיבה כנגד הבריטים ערכו חיילי הצבא הבריטי חיפושים רבים למציאת סליקים של נשק וחומרי נפץ ,לדוגמא בחודש יוני 1947 ערכו החיילים שלוש פשיטות על שכונת נחלת שבעה למציאת מאגרי הנשק ,את חיפושיהם ערכו במחסני סוחרים יהודיים בשכונה , כמו למשל במחסנו של סוחר העצים גייגר .

בית הקפה ריץ רחוב קינג גורג פינת רחוב יפו

בית הקפה ששרת בעיקר את חיילי הצבא הבריטי, היה שייך לנכה אברהם לוי, לאחר שנערכה פעולה כנגד החיילים בבית הקפה הוא הוכרז כמחוץ לתחום לחיילים והשוטרים בריטיים, והכניסה לבית הקפה ניתנה רק לאזרחים ,בעקבות הפגיעה בחיילים בבית הקפה נערכו חיפושים נרחבים אחרי המפגעים בשכונת נחלת שבעה.

בעקבות הפעולה כנגד האנגלים בבית הקפה ריץ , נעצרו כול גברי השכונה ונחקרו ולבסוף נלקחו מספר צעירים לחקירה נוספת כתוצאה מהחיפושים נכנסו המחפשים בשעות הבוקר המוקדמות למאפיית המשביע, המאפייה הקואופרטיבית של הפועל המזרחי ,הוציאו את ארבעת האופים והכו אותם מכות נמרצות,כתוצאה ממעצרם נשרפו בתנורים החלות והלחמים שנאפו לשבת , רק בשעה מאוחרת יותר שוחררו האופים, מובן שבעת כניסתם של החיילים נעלמו לחמניות ובייגלה שהוכנו במאפייה בבטנם ותרמיליהם של החיילים .

מציאת בית המלאכה לתיקון נשק

באוקטובר 1948 נתגלה בעת חיפוש בשכונה בית מלאכה לתיקון נשק, בחיפוש נתגלו קתות של רובים ,חלקי רובים ,חלקי מקלע ברן, חלקי תת מקלע סטן ועוד,בעל המקום נעצר ושוחרר לאחר מכן שנתברר כי לוחמי האצל השתמשו במקום בלי ידיעתו "חברה" לקרוץ בעין .

 

נחלת שבעה תקופת סוף המנדט בשכונה
 
ימין משה חיפושי נשק בשכונה

באוגוסט 1948 בשעות הבוקר המוקדמות ,נערך חיפוש לגילוי סליקים של נשק בשכונת ימין משה בידי חיילי המנדט השכונה הוקפה בחיילים שריכזו את גברי השכונה לתחקור וזיהוי,בעת שהגיעו לשכונה לקחו עמם מבית הכנסת את מוכתר השכונה משה דאסה להתלוות אליהם לחיפוש, בנוסף כוחות נוספים ערכו חיפוש בבתים לגילוי נשק,בעת החיפוש נתגלה סליק נשק שכלל : חמישה עשר רובים שלושים ושתים אקדחים, תחמושת רבה לכלי הנשק,שני תתי מקלעים ,ארבע מאות רימונים מסוג מילס,חומרי עזרה ראשונה, מדי חיילים ושוטרים.

בעת החיפוש המדוקדק נגרמו נזקים רציניים למספר דירות שבהם נעקרו מרצפות ונבקאעו חורים בקירות המבנים ,את סליק הנשק גילו המחפשים לאחר שנעקרו אריחי החרסינה בשרותי בית הספר לבנות בשכונה,לאחר עקירת החרסינה ופינוי לוח הפח מאחוריהם נתגלה דלת מתכת שהגנה על הסליק.

בעליו של המבנה (בית הספר) היה השוחט מרדכי מיוחס בן השמונים ,נעצר ישראל קרטא שמש בית הספר שלא היה תושב השכונה  , במקום לעצור את בעל המבנה הקשיש מרדכי מיוחס נעצר במקומו בנו רפאל שמגוריו היו ליד קולנוע אדיסון .

ימין משה חיפושי נשק בשכונה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור