דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ישראל מנזרים ים המלח והבקעה

 
 

מדרום למנזר המנזר הסורי, ניצב המנזר הקופטי על שם יוחנן המטביל ,שנבנה בשנות הארבעים ,בשטחו שכנו שני מבנים, האחד ששימש כבית מגורים ותפילה והשני ששימש כמחסן . 

מעט על הנצרות הקופטית המצרית

הנצרות במצרים שונה מעט בתפיסת החדשנות ויצירת התרבות החדשה של הנצרות במצרים , מסיפורי זקני העדה תחילתה של הנצרות במצרים החלה במחצית המאה הראשונה לספירה, כאשר השליח מרקוס הקדוש הגיע למצרים, על מנת להפיץ את דתו של ישו ,בארץ שהאמונה נשלטה בידי ידועני הכוכבים והמזלות .

המספרים חלוקים בשאלה ,מי היו הנוצרים הראשונים , חלקם טוענים כי היו יהודים ששוכנעו ממשנתו של ישו בעת שעלו באחד הרגלים לירושלים ,שם שוכנעו מדרשותיו של הקדוש פטרוס והביאו עמם בחזרה את בשורת המשיח החדש ,או משפחה מפשוטי העם שהשליח מרקוס התארח בביתם.

החלק המעניין שבכניסת הדת הנוצרית לתוך מצרים למעשה נכנסה ויצרה כפילות באמונתם של האנשים במצרים, מצד אחד סגדו בני העם המצרי לאלים ,אך נפשם כמהה לישות אלוהית אחת של אל עליון ,עלינו לזכור כי האזרחים עסקו בחיי היום יום בטקסים כולל הקרבת קורבנות לאלים השונים ,בניגוד לנצרות הפילוסופית הבסיסית, שדגלה בקשר נפשי עמוק עם ישות אלוהית אחת.

בתחילה שולבה בנצרות המצרית סממנים של פולחן טקסי של עבודת אלילים ,אך אט אט הנצרות הקופטית תפסה בנצרות והאמונה בישות אחת והחליפה לחלק מהעם את אמונתו ואת מיאוסו מהטקסים הפגניים והקורבנות והמנחות לאלים אלו.

בקעה דרך המנזרים המנזר הקופטי המצרי
 

תודה לידידי מזקני הכמרים והנזירים בארץ

דרומה מהמנזר הקופטי על דרך המנזרים ,ניצב המבנה של הקפלה הרוסית והכנסייה האורתודוקסית (הפרבוסלבית) הרוסית, על שם יוחנן המטביל בצורת מבנה משושה . 

זרם הכנסייה הלבנה היא למעשה זרם כנסייה עצמאית אורתודוכסית (המכונה הפרבוסלבית שפרושו המאמין האורתודוקסי מהרוסית העתיקה ) זרם שנוצר בבית היוצר הרוסי, השייכת לזרם הכנסייה המזרחית בנצרות, המונה קרוב למאה חמישים מיליון מאמינים ברוסיה וברחבי העולם חלקם לאחר הגירתם מארצם.

על פי האמונה הפרובסלבית נוצרה הכת בידי השליח אנדרס ,אחד משנים עשר השליחים שהפיצו את דתו של ישו ברחבי העולם העתיק, קהל המאמנים בזרם הנוצרי החדש באזור רוסיה עלה לקראת המאה העשירית בעת שחלק מבני המלוכה הרוסית החלו לקבל את הדת על עצמם בהשפעת הממלכה הביזנטית והחלו להפיצם בקרב נתיניהם .

מרכזה של הדת ושליטתה בקרב האוכלוסיות הסלביות שבעמי רוסיה ,דת שמונה עליה פטריארך נדד בין ערים שונות ברוסיה, הכנסייה הפרוטוסלבית גדלה במיוחד בתקופת הכיבוש הטטרי על חלק משטחה של רוסיה כתנועת מחאה .

בעת השלטון העותומאני והתפשטותו בכיבוש חלקים מאירופה ורסיה , במחצית המאה החמש עשר ,מינתה הכנסייה הרוסית, פטריאך משלה בלא קבלת הסכמת ההגמוניה הנוצרית האורתודוכסית ,שישבה בעיקר בעיר קסנטינופוליס ,פעולה זאת יצרה את הכנסייה הרוסית הלבנה העצמאית, שחשה שהיא במעמד גבוה מהממסד הנוצרי היווני ששלט בנצרות ,עקב היותה השומרת על הנצרות המסורתית ככתבה וכלשונה, הכנסייה הרוסית שנתמכה גם בידי שושלת הצאר הרוסי.

דרך המנזרים הקפלה הרוסית הלבנה על שם יוחנן המטביל
 

בסמוך למנזר החבשי על דרך המנזרים,ניצב המנזר הרומני ,שהוקם בשנות השלושים של המאה העשרים, שעל שם יוחנן המטביל ,על גג המנזר ניצבת כיפה הצבועה בצבע ירוק . 

הכנסייה הרומנית נושאת את השם הכנסייה הקתולית הרומנית ,פלג כנסייה שנוצרה בסוף המאה השבע עשר ,בזכות הצטרפותה באמונתה ואיחודה עם הכנסייה הקתולית הרומאית והכרתה בשלטונו של המנהיג הנוצרי שמקום מושבו ברומא, ,זאת לאחר שהכנסייה הרומנית הוקמה   בהשפעת הזרם הנוצרי הביזנטי ופולחנו בעת שהוקמה , למרות זאת הכנסייה הרומנית נחשבת לכנסייה מזרחית רומנית ,שמחשיבה את עצמה כעומדת בזכות עצמה הנקראת ברומנית סואי יוריס .

בשנות האלפים לספירה קבלה הכנסייה מעמד של ארכיבישופות פטריארכלית בכנסיה המזרחית (כאלה יש עוד שלוש כתות) וקרדינל היושב בראש הכנסייה היוונית הקתולית הרומנית, שבזכותה יש לה השפעה על חיי הדת ועל החינוך ברומניה.

לאחר כיבוש המדינה בידי הצבא הרוסי ,בתום מלחמת העולם השנייה והשתלטות הקומוניסטית על המדינה, הוצאה מחוץ לחוק הכנסייה הקתולית היוונית ,מוסדותיה ורכושה הוחרמו או הועברו לשליטת הכנסייה האורתודוכסית ,נזיריה וכמריה הושלכו לכלא ויתרת הדת הוכפפה לכנסיה הרוסית האדומה האורתודוכסית ,כפי ששלטה ברוסיה על פי המתווה האורתודוכסי .

דרך המנזרים המנזר הרומני הקתולי (קתולית רומא)
 

דיר אל חבש או המנזר האתיופי נחשב למנזר הדרומי ביותר בשרשרת המנזרים שמסביב קאסר אל יהוד, המנזר ממוקם בחלק הדרום מזרחי מנקודת הטבילה קאסר אל יהוד, מנזר  

שנבנה במאה התשע עשר, על ידי בית המלוכה האתיופי, בעת שגדלה המעורבות והצליינות של הכנסייה האתיופית בירושלים וים המלח, גם מנזר זה נטוש והרוס בחלקו כיתר המנזרים באזור

חג הטימקאט, משמש לבני העדה האתיופית כמקבלה לחג ההתגלות הנוצרי, חג הנחגג מדי שנה ב-19 בינואר ברחבי המדינה.

הכנסייה החבשית הינה שונה במנהגיה מכנסיות אחרות ,במבנה שלהם ובמנהגיה המסורתיים ,ממנהגים הנהוגים בכנסיות נוצריות אחרות בעולם,  הסיבות ה עיקריות לשוני בין הדת הנוצרית החבשית לזרם הנוצרי האורתודוכסי המסורתי , נובעות משורשי המסורת היהודית העמוקה שהונחלה בעם החבשי מימי מלכת שבא והמלך שלמה ,באמצעות התושבים היהודים שהתיישבו בחבש, מסורות אלו ,לא אפשרו לקבל את הדת הנוצרית כלשונה ובעת הכנסת הנצרות לחבש ,התערבבו בה המסורות המושרשות הדתיות המסורתיות .    

לאמונות ומסורת זאת ,יש להוסיף את שנאת הנוצרים ליהדות והחיבור בין מסורות חבשיות והצידוד במנהגים יהודים ששולבו ביסודות הנצרות החבשית ומילים עבריות ששובשו לתוארי המנהיגים הדתיים ,גרמה לנצרות המסורתית להסתייג מהנצרות החבשית השונה.

הבקעה מנזר החבשים דיר אל חבש
 
ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
יריחו מנזר דיר חגלה
כניסה בתשלום קטן סמלי, (חמישה שקלים) או ללא בחינם תלוי בעונה ,הביקור אינו דורש תאום בטחוני.
איך להגיע בנסיעה לכוון ים המלח מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג ממשיכים עוד שלושה קילומטר,פונים צפונה ,שמאלה בכביש העוקף יריחו,לאחר חצי קילומטר חולפים על הפניה לישוב בית הערבה,ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר, וחונים במגרש החניה משמאלו.
מידע
מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש  במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה  שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
 
המנזר המקורי נהרס מספר פעמים בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה  והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי,שתי קומות למנזר ,בקומה העליונה הכנסייה הייחודית והמעוטרת,בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים כולל סיפור כיבוש יריחו סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים.


ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
 
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
 
הנצרות החבשית האתיופית

חג הטימקאט, (הטבילה בנהר הירדן) משמש לבני העדה האתיופית כמקבלה לחג ההתגלות הנוצרי, חג הנחגג מדי שנה ב-19 בינואר ברחבי המדינה.  

הכנסייה החבשית הינה שונה במנהגיה מכנסיות אחרות ,במבנה שלהם ובמנהגיה המסורתיים ,ממנהגים הנהוגים בכנסיות נוצריות אחרות בעולם,   הסיבות ה עיקריות לשוני בין הדת הנוצרית החבשית לזרם הנוצרי האורתודוכסי המסורתי , נובעות משורשי המסורת היהודית העמוקה שהונחלה בעם החבשי מימי מלכת שבא והמלך שלמה ,באמצעות התושבים היהודים שהתיישבו בחבש, מסורות אלו ,לא אפשרו לקבל את הדת הנוצרית כלשונה ובעת הכנסת הנצרות לחבש ,התערבבו בה המסורות המושרשות הדתיות המסורתיות .       

לאמונות ומסורת זאת ,יש להוסיף את שנאת הנוצרים ליהדות והחיבור בין מסורות חבשיות והצידוד במנהגים יהודים ששולבו ביסודות הנצרות החבשית ומילים עבריות ששובשו לתוארי המנהיגים הדתיים ,גרמה לנצרות המסורתית להסתייג מהנצרות החבשית השונה. 

ספור המסורת החבשית ששאבה את מנהגיה מהיהדות       

בספר מלכים באחד הפרקים אין ציוני דרך ליחסים קרובים בינם, אלא שבפרק לאחר מכן מסופר על אהבתו של שלמה לנשים נוכריות, כמו שנאמר אלף נשים היו לשלמה, נהוג לחשוב כי פיקחותו של שלמה ,שולבה בקיום הסכמים ובריתות עם ממלכות שכנות ,בשילוב מעין חתונות עם נשות האצולה בממלכות הסמוכות לא כפעולה שובבנית ,אלא כמעשה שתחילתו במחשבה,כשם שאומות באירופה ,קשרו התאגדויות בנישואים בין חצרות המלוכה לבריתות שלום.      

הנצרות החבשית האתיופית
 
הנצרות והנזירות בארץ ישראל

מעט על הנצרות והנזירות  

המחלוקת הנוצרית

המחלוקת בדת הנוצרים יצרה פילוג כבר במאה הרביעית לספירה ,כאשר החכם הנוצרי ביחד עם אנשי הפטריארכיה מקונסטנטינופוליס טען כי אמו של ישו מרים, ילדה את המשיח ולא את האלוהות , כיוון שבעת הצליבה והעינויים סבלה רק הישות האנושית ולא נפגעה הישות האלוהית, למרות שהתאחדו ללישות אחת בגוף אחד .

בניגוד לדעת אנשי הפטריארכיה מאלכסנדריה ,שטענה כי לידת ישו יצרה שני טבעים הכלולים באדם אחד ,את הטבע האלוהי ואת הטבע האנושי שאינם התמזגו, אלא התקיימו כשני ישויות בנפרד בגוף אחד.

מכוון שכך נוצרה מחלוקת שאותה ניסו לפתור בשתי פגישות מכריעות במאה הרביעית שבסופם של הפגישות ,הוחלט לגרש את הנוצרים המאמינים בגישה של שישנן שתי ישויות משולבות של ישו בגוף אחד ,אז גם נקבע כי הגוף הנוצרי השליט היא הכנסייה היוונית האורתודוכסית (המערבית), אל מול המאמינים בני הכתות השונות הנחשבים לכנסייה המזרחית.

מעט על תופעת הנזירות הנוצרית

המודל לחיי נזירות פרישות וסגפנות , מוצאה בדרכם של חלק מתלמידיו של ישו, שהחלו בדרך עבודת האל הזאת של בוויתור על תשוקותיהם , רכושם, מנעמי החיים, חלק מיישום תהליך זה התרחש ברמה בודדת אישית וחלקה בשיתוף של מספר מאמינים שחיפשו את הפן הרוחני הגשמי על פי תורתו ומשנתו של ישו.

הנצרות והנזירות בארץ ישראל
 
מנזר פטרוס נחל פרת

שרידי מנזר פטרוס שבקצר עלי, ממוקמים כשלוש וחמישים מטר בדרומו של נחל פרת ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על שתי תקופות מגורים ובניה במקום, בתחילה נבנה המקום כמצד רומי להגנה על צומת הדרכים מיריחו לירושלים בדרך הישנה שעברה בנחל פרת, במצד ניתן להבחין בשרידי ארווה לבעלי החיים ששימשו את הסוחרים ,המצד שימש גם בתקופת בית שני, והדרך שלמרגלותיו ששימשה בתקופה הרומאית שימשה גם בתקופת השלטון הממלוכי.

לאחר שהצד נחרב ולאחר שנים הוקמה על חורבותיו כנסייה ביזנטית יש הטוענים כי את הכסף לבניית המנזר תרמה הקיסרית אאדוקיה, כיום נותרו שרידי שני מתחמים מאבן   ,בור פעמון גדול ששימש לאגירת מי גשמי ,ממנה הועברו המים לבריכת אגירה שממנה הוליכה תעלה עודפים.

מבנה הכנסייה המלבני, הקיף חצר ואליו מגיעים במעבר בדלת הכניסה ,לאורך החלק הפנימי של המבנה ניתן להבחין במספר חדרי מגורים בשתי פינות של המבנה קיימים שרידים כך משערים של מגדלי שמירה, מחוץ למבנה במרחק של פחות מעשרה מטר בחלק המזרחי ,מבחינים בתא תפילה וסיגוף או אולי קפלה לתפילה, עוד ניתן להבחין בשבילים ששימשו את הולכי הרגל בעבר בדרכם כולל מדרגות שנחצבו /

תודה לאלעד בעבור התמונה.
מנזר פטרוס נחל פרת
 
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
בשמו השני חאן אל אחמר – החאן האדום
הכניסה בתשלום
איך מגיעים פונים מכביש 1 לכוון ים המלח ברמזור של מישור אדומים לכוון אזור התעשייה של מעלה אדומים , בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס.
טלפון לתאום 1800-546666
המנזר פתוח בימי השבוע בקיץ בשעות 08:00-17:00 , בחורף עד השעה 16:00 , ימי שישי עד 15:00 .
מידע
שרידי המנזר שנוסד בתחילת המאה הרביעית לספירה ונמשכה עד המאה השביעית בפלישה הפרסית לישראל , נפתח לביקורים במחצית שנת 2010, המנזר הוקם בידי נזיר ארמני בשם אותימיוס שנחשב לנזיר חשוב אך מנזירי השלב השני של ההתיישבות של הנזירים במדבר יהודה, ידו של אותימיוס נקשר למספר מנזרים אשר הקים באזור ים המלח ובדרך לשם ,כיוון ששמו של המנזר נקרא על שם מיסדו נקרא המנזר על שמו, במנזר לאותימיוס הקים אף קפלה וקברו הוצב שם.
 
המנזר היה בסגנון לאורה ושימש את הצליינים ושיירות המסחר ,כמקום מנוחה והתרגעות לקראת העלייה או הירידה מירושלים ומשפלת החוף, תחילתה של הקפלה במערה שניתן לראותה במדרון ההר הדרומי.
 
במסגרת תפקודו כמורה דרך ומורה בתורת הנצרות עסק גם בהמרת דתם של יהודים לדת הנצרות, הוא קבע תקנות להתנהגות במנזרי מדבר יהודה ,חוקים אלו נכתבו בשלב מאוחר יותר ושימשו להתנהלות הדת הנוצרית באזור כולל תקופות תענית ותפילה במקומות מבודדים מחוץ למתחמי המנזרים.
 
המנזר היה פעיל בתקופת הצלבנים במאה ה 12 ובמאה ה 13 שימש כחאן דרכים בדרך בין ירושלים והשפלה בדרך לים המלח,בימי השלטון העותמני ננטש החאן .
 
שרידי המנזר והחאן מפוזרים על שטח גדול, בעת הביקור נכנסים בשער הכניסה המובילה לחצר מרכזית ,שרידי הקפלה כוללים קריפטה ,שרידי תאי הנזירים ,שרידי הכנסייה,את שרידי אכסניית הדרכים ,עוד במתחם תעלות ששימשו להעברות מים לחלקות ולבור האגירה  , חלק מעניין של האתר היא רצפת הפסיפס שמעליה גג והמשמשת גם כנקודת תצפית נוף להרי יהודה.
 
מחוץ לשטח שרידי המבנים מגיעים לבור המים  ששימש כמאגר מים, כיום ניתן לרדת לבור הגדול במדרגות שמובילות לקרקעיתו חוויה מעניינת.
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור