דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

לטרון ספור מנזר השתקנים

 
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1

המנזר ידוע גם בכינויו הצרפתי מנזר של גברתנו שבעת הכאבים.ביקור במנזר כולל ביקור במצודה לטורון דה שוואליה הצלבנית בלטרון,בכנסייה העליונה והתחתונה בחנות היקב ואולי בהגעה לקונצרט או מופע של זמר .הכניסה לחצר המנזר ולכנסיות חופשית , ניתן לקבל סיור מודרך בתאום ואף לבקש לראות את הסרט על המנזר.

 
כיצד להגיע יורדים מהכביש המהיר מירושלים לתל אביב, ליד צומת לטרון ממול למוזיאון השריון.טלפון לתאום  9255180 – 08 08-9220065 שעות פתיחה בימים ב – ה בשעות 08:00-11:00 ובשעות 12:30:17:00 בימי שישי 10:00-14:00, שבת בשעות 10:00-16:00,סגור ביום ראשון.

 


לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2

תהליך הקמת מתחם מנזר השתקנים

בפועל מלאכת הקמת המנזר החלה לפני שהמלון מכבים נרכש, הנזיר לואי וילה וחבריו הנזירים ממסדרו שהגיעו מצרפת, גרו באותה תקופה במלון המכבים, הנזירים קיבלו שטחי חקלאות מסביב למתחם והחלו להכשירם. הם נטעו בה עצי זית, כרמים, שדות דגנים וגינת ירקות, ובשטחים שלא שהוכשרו לחקלאות ניטעו עצי אורן וברוש במשעול הכניסה ובין החלקות .

 

בתחילה נתקלו הנזירים ,בבעיה קשה של מחסור במים ונאלצו בנוסף ,להתמודד עם יחס עוין מצד ערביי הכפרים הסמוכים, היחסים בין כפרי הערבים והמנזר השתפר עם הזמן, בין היתר, בזכות מרפאה שהקימו הנזירים במנזר שבה העניקו טיפול רפואי חינם הנזירים לפלאחים ולילדיהם.

 

בהמשך תרם הפטריארך הלטיני של ירושלים , למנזר את אוסף ספריו, ששימש בסיס לספריית המנזר ,שמונה כיום כשישים וחמש אלף ספרים העוסקים בדת ,בשלושים וארבע שפות ,בינם ספרי תנ"ך מהמאה השש עשר.

לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2
 
לטרון סיור במנזר השתקנים

גן האחווה  

בעליה בכביש הכניסה למנזר בצד ימין, ממוקם גן הנקרא גן האחווה ,שהוקם בשנת 1997 במרכזו עומד עמוד אובליסק ,המוקדש לשלושת הדתות : היהודית הנוצרית והמוסלמית, הדמויות שנבחרו לייצוגם הם : היהודי ופרשן התורה רש"י, הנוצרי בראנד דה קלברו שסיסמתו הייתה כי מי שיפגע ביהודי, הדבר משול כאילו פגע בעינו של ישו, והמנהיג והכובש המוסלמי צאלח א-דין ,נציגי הדתות הללו נתפסו בידי נזירי מנזר לטרון, כדוגמא לסובלנות דתית כלפי דתות אחרות ,על האובליסק מגולפת הכתובת איש באמונתו יחיה , על פי מחשבתו של האב פול , כי האובליסק במשולש הדתות, מדגיש את האמונה באל ולא חשוב מוצאו.

מתחם מנזר לטרון מוקף בגדר אבן ותיל ,ומסביבו כרמי הזיתים והיין ,שטחים חקלאיים מעובדים והמכוורות ,בתוך המתחם המוקף בגדר ,ממוקמים מספר מבנים ומבנה המנזר עצמו ,הכולל את שתי הכנסיות ומגורי הנזירים, הספרייה ,למעשה רק במבנה זה ניתן לסייר בסיור מודרך בשעות מתואמות.

תחילת הסיור במנזר השתקנים 

כאשר חונים בחלקו החיצוני של המנזר, נכנסים מבעד לשער ומנהרת צינור חצי עגולה שבדפנותיה ממוקמות חנות היין ,השמן, הדבש, החומץ וקיוסק הארטיקים והנשנושים משני צדדי השער מבנים .

לטרון סיור במנזר השתקנים
 
לטרון מנהרת המעבר בין המנזר השתקנים למתחם העבודה

המנהרה המובילה ממבנה המנזר החדש ליקב נחפרה בשנת 1926 ,בעת שהחלו לבנות את המנזר החדש על ראש הגבעה ,מקום שבו ממוקם המנזר כיום, מטרתה הראשונית הייתה ליצור מעבר מחופה לעובדים בחורף בין המנזר למתחם החקלאי התעשייתי ולשמש כמעבר מוגן בימי מלחמה וירי בין הכוחות הלוחמים משני צדדי הגבול .

תחילתה של המנהרה ליקב , בדלת ברזל בתחילת הפרוזדור היוצא מהכנסייה התחתונה (אולם התפילה הקטן) במעבר מבעד לדלתות, מתחילה המנהרה שאורכה כארבע מאות מטרים המוליכה לאולמות החצובים בסלע ,המשמשים את היקב לאכסון מכלי היין, חלקם של האולמות מחופה בלבנים ,וחלקם של התקרות בצורת קשתות כמו באולמות אבירים, המנהרה שנחצבה בתקופת המנדט וחופתה בגג בפח גלי, שכוסה בערמות עפר .     

לאחר שפח החיפוי הגלי במנהרה נרקב , נתקבלה החלטה להחליף את התקרה הקמורה במנהרה באריחי לבנים   לצורך זה הובאו כעשרים ושמונה אלף לבנים מחו"ל ,שבעזרתם נבנה החיפוי העליון בצורתו הקמורה.

במרווחים שונים בחיפוי הלבנים ,נפערים חלונות בתקרת המנהרה ,המכוסים בחלונות זכוכית המאפשרים כניסת אור למנהרה, אורכה של המנהרה כארבע מאות מטר ,בעתות שלום משמשת המנהרה למעבר הנזירים העובדים ביקב מהמנזר ,במיוחד בחורף על מנת שלא יירטבו ,בזמן מלחמה משמשת המנהרה ,כמקלט כנגד הפגזות וירי לנזירים ואנשי הכפרים הסמוכים . 

לטרון מנהרת המעבר בין המנזר השתקנים למתחם העבודה
 
לטרון מעט על סיפור אדמות מנזר השתקנים

המסדר המקורי של הנזירים הטרפיסטים נוצר בעיר סיטו (לה טרפ)בצרפת, לאחר הרפורמה שעברה על המסדר הבנדקיטיני במאה ה 12 באירופה, כאשר הרפורמה של בני המסדר כללו קבלת חוקיו של בנדיקטוס הקדוש (המכונה סנטה רגולה) ,חוקים ונדרים הכוללים נדרי נזירות קפדניים וקיצוניים, משום הקפדה זאת ,כונו חברי המסדר "המקפידים " או נקראו ציסטרציאניים . 

בשנת 1887 הגיע הנזיר לואי וילה (אמיל ויאלט )הצרפתי לארץ ישראל בשליחות מסדרו ,על מנת למצוא מקום לבניית מנזר לנזירי המסדר בארץ ישראל, לאחר שיטוט ברחבי המקומות הקדושים לנוצרים ובדרכו לירושלים, החליט הנזיר לואי וילה (אמיל ויאלט ),כי המקום המבודד הזה התאים לרוח המסדר .

אלא שרצונו זה לרכישה , את שטח מצודת לטורון דה שוואליה ,נתקל רצונו בסירוב וקשיים מכוון שבעלי השטח הערבי לא היו מוכנים למכור את השטח לנוצרים, גם החוק העותומאני לא אפשר מכירת השטח למי שאיננו מוסלמי או חבר במדינות הציר (מדינת צרפת בעלת המסדר) .

שטחי מצודת לטורון דה שוואליה , נרכשו בשנות השלושים לבסוף מידי תושבי הכפרים הערבים שבאזור, אלא  שעד שהושלמה העסקה ונחתמו שטרי הבעלות ,חוקקו שלטונות המנדט את חוק הספר הלבן, שמנע לרכוש ולרשום אדמות ערביות ,לבעלות הרוכשים החדשים יהודים או נוצרים.

לטרון מעט על סיפור אדמות מנזר השתקנים
 
לטרון חכירת שטחי מנזר השתקנים לעיבוד בידי קבוץ נחשון

תודה לוותיקי קבוץ נחשון בעזרה לכתיבת המאמר .

בשטח המפורז באזור לטרון, נותרו כשלושים אלף דונם של אדמה ,שמחציתו התאימה לגידולים כמו: פלחה וענפי חקלאות אחרים, כבר בשנת 1948 החלו חברי קבוץ הראל לעבד חלקות שגבלו עם הגבול וחריגות קלות לתוך השטח המפורז, כתוצאה ממחסור בשטחים חקלאיים .

שנתיים לאחר מכן החלו גם חברי קיבוץ נחשון לעבד גם הם אדמות חקלאיות אלו בקצה החלק האחר של השטח המפורז , אליהם הצטרפו חברי קבוץ שעלבים, כתגובה החלו פלאחים ערביים מעבר לגבול לעבד גם הם חלקות הקרובות לגבול .

מצב חדש זה ,דרש דיון ופתיחת שיחות בוועדת שביתת הנשק ,כיוון שהדעה הפוליטית הישראלית דרשה שאין להיכנס לשטח המפורז ,עקב המחשבה העתידית שיהיו הסכמי החלפת שטחים נוספים ביננו לבין הירדנים   ומתוך מחשבה שבחילופים אלו יתאפשר לאבטח טוב יותר את הדרך לירושלים בצוואר בקבוק זה.

בין השנים 1948 ושנות החמישים ערכו פלאחים ואנשי הלגיון פעולות התגרות ושוד בשטח המפורז ובשטח ישראל, כנגד פעולות אלו יצאו מספר פעולות עונשין שבהם פגעו בכפרים ערביים שמעבר לגבול .

בשנת 1952 החליטו שלטונות הצבא לנקוט בפעילות צבאית, על מנת להרחיק את הפלאחים הערבים שמעבר לגבול שביתת הנשק והשטח המפורז ,על מנת למנוע גורמים עוינים לפעילות כנגד הישובים החקלאים באזור, אך בעיקר למנוע מהם התבססות בשטח המפורז לצורך שיתוף הפעולה במבצע ,פנו שלטונות צהל לעזרת הקיבוצים שעיבדו שטחים חקלאים ממש על קו הגבול, בני הקיבוצים חברי השומר הצעיר סרבו בתחילה לשתף פעולה בתנאים אלו.

לטרון חכירת שטחי מנזר השתקנים לעיבוד בידי קבוץ נחשון
 
לטרון ספור הקומדו המצרי במלחמת ששת הימים

תודה לוותיקי קבוץ נחשון בעבור העזרה לכתיבת המאמר.

ספור הקומנדו המצרי בשטח ההפקר שמסביב למנזר השתקנים ,מחזיר אותנו לימי שלהי מלחמת ששת הימים כאשר בסוף מאי 1967 נחתם הסכם בין המלך חוסיין מירדן לבין השליט המצרי נאצר ממצרים ,שבו התחייבו אחד כלפי השני לשיתוף פעולה צבאי במידה ואחת מהם תתוקף בידי הצבא הישראלי.

בד בבד העבירו המצרים מידית לאחר החתימה, לתוך שטחה של ירדן שני גדודי קומנדו על מנת שיתפרשו לאורך הגבול עם ישראל ובעת פקודה יצאו למעשי חבלה בשטחה של ישראל, מפקדי הגזרה הירדנית וקציני הגדוד ,קבעו מטרות בעת סיור מודיעיני קודם למלחמה בשטח המפורז, חלק מהכוח הקומנדו המצרי, היה אמור לפרוץ מאזור לטרון לכוון העיר רמלה העיר לוד ושדה התעופה ובהמשך לכבוש את שדה התעופה הצבאי בתל נוף ,חלקו הופנה לגזרה צפונית יותר באזור רמאללה והסביבה.

לצורך ההתקפה התמקמו חיילי הקומנדו בכפרים ומוצבים ירדניים שבאזור המנזרים השתקנים ועמאוס ,בשילוב כוח צבאי לוחם ירדני , בבוקר השישי ביוני הלחימה התפרשו מעל למאה וחמישים חיילי הקומנדו בתוככי השטח המפורז ,חלקם הסתננו והתערבבו בין הפלאחים המקומיים וכך תפסו עמדות קדמיות, והחלו בפעילות ירי על מטרות מזדמנות אזרחיות וצבאיות שנעו לקראת תפיסת עמדות.

בשטח בצד הישראלי החלו להגיע כוחות חי"ר ובעקבותיהם טנקים ,כאשר הגיעו הטנקים הם נקטו משנה זהירות, במטרה שלא לפגוע בחיילים הישראלים, אלא שזהירות זאת עלתה בחיי אנשי צוות טנק, שחטף בזוקה כיוון שחשב שהחיילים שלפניו הם מכוחותינו.

נורה אדומה זאת ,שהודלקה למפקדי האזור שקבלו פקודה להשתלט על האזור, הבהירה להם ,שבשטח מוטמעים כוחות קומנדו , מיד לאחר מכן החל מצוד אחרי חיילי הקומנדו המצרי, כתוצאה מכך נסוגו חלקם מזרחה לכוון הכביש שבאב אל וואד והחלו לפגוע במטרות מזדמנות כולל אוטובוסים שהובילו חיילים ונשק ,שהחלו לזרום לכוון ירושלים ,על מנת לעבות את הקו העירוני .

לטרון ספור הקומדו המצרי במלחמת ששת הימים
 
לטרון מנזר השתקנים ביקור ביקב במחצית 2017

שתי דרכים להגיע למתחם המוקף גדרות מאבן וברזל, הממוקם בשיפולי גבעת מנזר השתקנים לכוון מערב, לצד הכביש הראשי הקשור לצומת לטרון הקרובה ,בגדר המתחם  קבועים שני שערי ברזל חשמליים, דרך אחת נפתחת מהחניון התחתון של המנזר במעלה הגבעה וליד שער הכניסה הראשי למנזר ,הכניסה השנייה נמצאת בדרך העפר בשיפולי הגבעה ,היוצאת מכביש צומת לטרון לכוון שרידי המבצר ,מיד לאחר תחילת הנסיעה ,נמצא השער החשמלי שממנו נכנסים למתחם.

מיד לאחר מעבר בשער ,מצד שמאל ניצב מבנה אבן עם מגדל ששימש בעבר כעמדת כניסה למתחם ,חונים בחצר המתחם מימין נמצא מחסן הכלים והמנוחה של העובדים שבעבר שימש את מלון מכבים ובית הספר לילדי הכפרים הערביים שבסביבה .

בחלקו האחורי של מבנה בית המלון ממוקם מבנה ששימש כנגריה ומסגריה ,עוד בחלק השמאלי של המתחם, מיד לאחר מבנה השמירה והמגדל ,ממוקם שלושה מבנים בצורת האות חת ,המבנה שבזרוע השמאלית ,מבנה בן שתי קומות עם גג רעפים ,שימש בעבר את רפת המנזר עם עליית גג לאכסון החציר להאכלה ,מימינה של הרפת מבנה בן שתי קומות וגג רעפים ,ששימש כמחלבה ומקום ייצור הגבינות המפורסמות לחלב שהובא מהרפת .

לטרון מנזר השתקנים ביקור ביקב במחצית 2017
 
לטרון חכירת שטחי עמק אילון המפורזים אחרי מלחמת ששת הימים

תודה לזקני קבוץ נחשון לעזרה בהכנת מאמר זה

בעיית החכירה של השטחים בעמק איילון, שלאחר מלחמת ששת הימים ,נתקלה במחסום לא צפוי שהעמידה הסוכנות (מחלקת ההתיישבות) ביחד עם מנהל מקרקעי ישראל שהאדמה הועברה לידיו למשמורת, בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים (כשטח שנכבש בזמן ממלחמה) ושאין אפשרות להחיל על השטח את החוק היהודי, כיוון ששטחים אלו בניגוד לשטחים שסופחו בידי ישראל לדוגמא בגולן ובשומרון ולכן אין אפשרות להחזיר לקונים את רכושם.

מבחינה חוקית בישראל ,אין אפשרות לרשום או להחזיר השטח לטובת אנשי מנזר השתקנים (למרות הקושאנים וההוכחות לבעלות על השטח שהיה מפורז עד ששת הימים) ,אי לכך אנשי מנהל ישראל שנתמנו ביחד עם הסוכנות לנהל שטחים אלו ,שכחו מאנשי הקיבוצים שעיבדו חלק מאדמות אלו תחת אש של הלגיון הירדני ,במשך 17 שנים ,תוך סיכון חייהם ונפגעים, באנשיהם שכחו את שנות הסבל והמצוקה הכלכלית , בעת שמאבק זה הותיר את השטח בידי המדינה, והחליטו שרירותית על חלוקתו מחדש.

אני מזכיר גם את היהודים ,שרכשו אדמה ראס אבו מטרה בלטרון ,מידי המתווך היהודי מאיר גצל שפירא , בשנות השלושים של המאה הקודמת ,על מנת להקים יישוב יהודי ליד מנזר השתקנים מלטרון, רכישות אדמה שנותרו בעייתיות גם ליורשים, עקב העברת השטח לאחר מלחמת ששת הימים ,לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים (עקב היותו שטח כבוש) ואין אפשרות להחיל על השטח את החוק היהודי ,אין אפשרות להחזיר לקונים את רכושם.

התפיסה החדשה של מנהל מקרקעי ישראל, גרסה כי בשטח של עמק איילון ,המשתרע על קרוב לחמש עשר אלף דונם של קרקע חקלאית , יש להעביר כשני שליש משטחו ,לידי חברי המושבים שבסביבה ,בלא להתחשב בנקודות הזכות שעמדו לרצונם של שלושת הקיבוצים להחכיר את כול השטח לצרכי החקלאות של משקיהם .

לטרון חכירת שטחי עמק אילון המפורזים אחרי מלחמת ששת הימים
 
לטרון ספור מלון המכבים במתחם מנזר לטרון

תודה לנזירים במנזר ולשימוש בתמונות מספריית המנזר,מלון הדרכים "מכבים" הוקם בין השנים 1876-77 , בידי אלכסנדר האוורד ( איסכנדר עוואד ) שהיה נוצרי בן העדה המרונית שמשפחתו הגיעה ממלטה, ושותפו אמיל בטאט הנוצרי, ביחד הקימו מלון דרכים שנקרא "מלון המכבים " ,המבנה שנבנה בשימוש באבן אפורה, למרגלותיו של מנזר לטרון לכוון מצודת לטרון ,מלון דרכים ששימש כמקום מנוחה לנוסעים וחניה בקו מיפו לירושלים .

מלון הדרכים מכבים, אמור היה לאפשר לצליינים נוצרים, לעשות מנוחה והפסקה בדרכם בין יפו, לביקור במקומות הקדושים בירושלים, מסע שנמשך כיומיים נסיעה, בדרכי העפר והסלעים בעליות לירושלים,כאשר נפתח ,קו הרכבות החדש לירושלים בשנת 1892 ,גרם לחיסול המלון לחניית ביניים, כיוון שלא היה בו צורך יותר ,מאחר והנוסעים לירושלים עברו לנסיעה ברכבת האיטית.

כשצרה זאת, נפלה על בעלי מלון  המכבים,השותפים אלכסנדר האוורד   ושותפו   אמיל בטאט   בעלי מלון המכבים, הם ניסו למכור ליהודים שעלו לארץ ישראל, על מנת שיקימו מושבה במקום ,אך ניסיון מכירה זה לא צלח.  

אי לכך רכשו בשנת 1892 בתום משא ומתן קצר, נזירי  המסדר הציסטרציאני , הנקרא גם   המסדר הטרפיסטי   מהזרם הדתי נוצרי הצרפתי   ע"ש העיר לה-טרפ שבצרפת , את המבנה ששימש עד אז גם למגוריהם,בזמן שבנו את המנזר שהחלו לבנות במעלה הגבעה ,בשנת     1980 וצרפו אותו למתחם המנזר ולשדות החקלאיים שעיבדו לאחר שהתיישבו בנקודה כיום כמבנה ומחסן לציוד ונקודת איסוף לתוצרת המשק החקלאי של הנזירים .

לטרון ספור מלון המכבים במתחם מנזר לטרון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור