דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

לטרון מחנות המעצר שבסביבתה

מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון

בתקופת המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל,במחצית שנת 1936,החליטו שלטונות המנדט,על הקמת מחנה המעצר לערבים בסמוך למחנה הצבאי הבריטי בסרפנד ובית החולים הצבאי ,שהוקמו במקום מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, המחנה הצבאי נקרא בשמו של הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר . למחנה המעצר הראשון שהוקם בשנות השלושים בצריפין, צמח וגדל  והשתרע על פני מאות דונמים כולל   מחנה לטרון

אפיזודה משעשעת ארעה ,כאשר בחודש יולי 1939 ,החליט הנציב הבריטי לסייר בבתי הסוהר (ששם לא ראה אפילו אסיר אחד) , לסיום ביקר במחנה המעצר סרפנד,שם נאם בפני האסירים הערביים.

שם ציין הנציב הבריטי, כי נוצר הצורך לכלוא מתפרעים,(המרד הערבי),אך הוא הבטיח שיעשה ככול שבידו,לספק לעצורים תנאים להמעטת אי הנוחיות שבמעצר, בהספקת עיתונים,בחופש מעבר בתוככי מחנה המעצר,באפשרות להזמין אוכל מתושבי הסביבה לטעמם ועוד,בעקבות דברים אלו ,העלו מספר חברים בבית הנבחרים הבריטי,אוהבי הערביים (מה התחדש מאז) שאלות למצבם ולתנאי הכליאה במחנה המעצר סרפנד .

מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון
 

 מחנה מעצר לחברי המחתרות, ומנהיגים יהודים של תנועות פוליטיות וראשי ערים בארץ ישראל, בסיס תושביו הראשונים שהועברו אליו בסוף שנת ,1942 כללו את עצירי מחתרת לח"י ,שהיו עצורים במחנה המעצר מזרעה ששכן ליד העיר עכו , בהמשך צורפו אליו עצירים משאר המחתרות וחברי פלמ"ח .              

במחנה שוכנו העצורים היהודיים בצריפים על פי מפתח השתייכותם הפוליטי או הערים שמהם הובאו , במחנה הוקמו מבני עזר שכללו בית כנסת, מרפאה, ספריה ומגרשי ספורט מוסד חברתי נוסף היה בית הקפה שהוקם במקום שנקרא "בית הקפה איילון " שבו נמכרו בעבור חיוב חשבון ,קפה, שוקולד וסיגריות .   

מטעם העצורים היהודים היו שני אחראים מטעמם (סופרוויזר) ,אחראי על החיים בתוך המחנה וממונה על הקשרים עם שלטונות הצבא ששלטו במחנה, עזרו להם אנשי מפקדה מקרב העצורים חברי המחתרות והארגונים השונים.   

     

לטרון מחנה משנה א'
 

מחנה מעצר שהתווסף לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה בשנת 1940 ,לסדרת מחנות המעצר שבאזור, כמחנה מעצר ב' בלטרון שבו נבנו חמישה צריפים ואוהלים למגורים,בקרבה לבית החולים, על מנת שהבריטים יוכלו לאכלס בו שבויים איטלקיים שנפלו בשבי הצבא הבריטי בקרבות באפריקה באזור קירניה שבלוב . 

בסביבות שנת 1942 החלו לש/לוח למחנה עצורי מחתרות וחברי מפלגות ימניות קיצוניות, חלקם שהיו דתיים עטרו בפני בית המשפט הבריטי העליון שיינתן להם מזון כשר והוא הכריע לטובתם ,יותר מאוחר שוכנו במחנה ב' עצורים יהודים שנעצרו בארץ ישראל בחשד למרד, חבריהם ארגנו בעבורם משלוחי חבילות מזון ודרשו וקבלו זכות לבקרם במחנה.

אליהם במחנה ב' צורפו בחמישי באוגוסט 1946, מנהיגים יהודים (עצורים חשובים מאוד) כמו חברי הנהלת הסוכנות , אנשי הוועד הלאומי היהודי, משה שרתוק ועוד ,בהמשך שוחררו חלק מעצורים אלו ולצריפים שכונו מבני הסוכנות היהודית , הוכנסו במקומם עצורים חשובים מאוד שנעצרו מאוחר יותר.

חלקם של העצורים המבוגרים יחסית נמנו על ראשי ערים יהודיים ,שעמדו מול מנהלת מחנה המעצר בדרישה שיתייחסו אליהם כבוגרים ובעלי תפקידים ,רובם עקב גילם התייחסו בהומור למעצר והחלו לנהל פעילות תרבותית ענפה הכוללת הרצאות ,הצגת משנתם הפוליטית ויצירת פיליטונים ובדיחות שיכלו למלא ספר עב כרס.

לטרון מחנה מעצר ב' בימי המנדט
 

הבריחה המפורסמת וכפי הנראה הראשונה ארעה בדצמבר 1943 , בבריחה זאת ברחו כתשע עשר עצורים מהמחנה, שהיו עצורים מאוניות מעפילים .

בריחה נוספת של קבוצה של 20 הייתה דרך מנהרה שאורכה כשבעים וששה מטר, שחפרו חברי מחתרת לח"י באוקטובר 1943במשך תשעה חודשים , שבעקבותיה הוחלט כעונש לשלוח כמאתיים וחמישים אסירי מחתרות למחנות באריתריאה ,לבורחים חיכו חבריהם עם אוטובוס ומונית שבה היו בגדים ונשקים.

חלקם של האסירים היהודים לא עסק רק בספורט ובלימוד, חברים בארגוני המחתרות חיפשו דרכים להימלט ממחנה המעצר בצריפין , בדרכים שונות ומקוריות ,כמו בריחתם של השנים נחמיה פיישבין וחברו יצחק טאפלסקי.

הרופא טרוי שייב שנפצע בשתי רגליו,הובא ממחנה לטרון לטיפול במרפאה בירושלים אצל אורטופד ,כאשר נכנס הוא והסמל הבריטי לחדר ההמתנה של המרפאה ,נכנסו חבריו למחתרת של העצור, ירו בשומר ,העמיסו אותו על מונית שנחטפה בתל אביב ונמלטו מהמקום.

מקרה מצחיק ארעה ,כאשר חבר מחתרת ניסה בחודש מאי 1947 ,לברוח בהסתתרות בארגז הבשר הכשר, שבו הועבר הבשר בידי הרבנות הראשית בירושלים באמצעות קבלן  , משקלו הרב של הארגז שהיה אמור להיות ריק ,הסגיר את הנמלט שהיה מצויד בסכין , מים וכסף .

בסוף נובמבר 1947 נמלט מהמחנה אליהו סנטאג .

לטרון בריחות אסירים ממחנות לטרון
 

גמול מזוויע לחיילים יהודים ,שהתנדבו להתגייס לצבא הבריטי על מנת להילחם שכם אל שכם באויב הנאצי ,שנגמלו בעבור שרותם התנדבותי זה, במעצר ללא משפט בכלא לטרון במשך שנים ארוכות .

בסך הכול מספר העצורים הללו היה כשמונים עצורים חלקם בלטרון וחלקם בקניה, זקני העצורים סיפרו על העציר החייל שהתנדב לצבא הבריטי עוד בטרם החלה הקמת הבריגדה העברית, הוא לחם כחייל בריטי ביוון ,נפל בשבי הגרמני , בילה כארבע שנים במחנה גרמני, ולבסוף נמלט ועזר אף לחיילים בריטים לברוח עמו.

לאחר הגיעו בחזרה לארץ ישראל נעצר ובילה מעל לשנתיים במחנה המעצר לטרון , אפילו מחלת הבטן הקשה שממנה סבל לא הביאה לשחרורו, למרות שלא לא הבין על איזה אשמה הוא יושב במחנה המעצר .

בין החיילים העצורים שנחשדו בטרור ובהיותם חברי מחתרות ,היו חיילים ששרתו כחמש שנים בצבא הבריטי ,לחמו בקרבות רבים ואף זכו לאותות הצטיינות, שצוינו בעיתונות הצבאית הבריטית, ונעצרו בשלב מסוים ובילו בלא תקווה לשחרור במחנה לטרון , כיוון שנעצרו במאסר מנהלי צבאי ללא משפט וללא חקירה .

חיילים משוחררים אלו ששרתו בצבא הבריטי, ונעצרו באשמת מרד איבדו את זכויות הפנסיה והגמלה שלהם בגין הישיבה במחנות המעצר בצו מנהלי, העצורים תבעו מימוש זכויותיהם שצברו ושיקומם כלכלית לאחר שחרורם .

לטרון סיפורם העגום והנשכח במחנה של יהודים מתנדבי הצבא הבריטי
 
לטרון אנדרטת לעצורי המחתרות במחנות המעצר הבריטיים שבלטרון

הכניסה לאנדרטה חופשית בכול שעות היממה ,הממוקמת בתוך מתחם אנדרטת חללי חטיבת אלכסנדרוני שממול לקבוץ נחשון בקרבת מצודת לטרון ,המתחם פתוח בכול שעות היום וצמוד אליו מתחם לפיקניקים עם ספסלים ושולחנות לפיקניק.

מגיעים בנסיעה על כביש 3 בקטע שבין צומת חטיבה 7 (לטרון) לבין צומת שמשון ,כאשר יורדים מכביש מספר 1 לכוון מוזיאון השריון בלטרון ,ממשיכים לנסוע כארבעה קילומטר ופונים בשילוט ימינה לכוון קבוץ נחשון, מגיעים לשלט עצור ופונים שמאלה מתחת לגשר עד שמגיעים למזלג ,פונים בכביש הימני ומתחילים לנסוע לכוון היישוב נווה שלום. 

לאחר כקילומטר לעצור ולפנות שמאלה בעקבות שילוט חום, בכביש כורכר עביר למכוניות, לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני וסיפור הקרב לכיבוש משטרת לטרון שכשל ,שבו נפלו כחמישים וארבעה לוחמים, במתחם האנדרטה ממוקמת אנדרטה נוספת המספרת את סיפור מחנות המעצר הבריטיים בלטרון שבהם ישבו בחורינו ונבחרי היישוב , מההגנה ושאר המחתרות.

מחנה המעצר לטרון הוקם והורחב בשנים 1940-2 כמחנה ב ,במסגרת הרחבת מחנות המעצר שהחל באזור הבסיס הצבאי שבסרפנד , מחנה שנחלק לארבעה מחנות משנה

לטרון אנדרטת לעצורי המחתרות במחנות המעצר הבריטיים שבלטרון
 

בסך הכול הוקמו כארבעה מחנות שבויים משנה במחנה ב' לסוגי השבויים הבאים באזור לטרון :    

הסימן היחידי שנותר ממחנות אלו ,הוא שרידי עמדת השמירה ,שניצב ליד שער הכניסה למחנות, עמדת בטון זאת נמצאת בצד הכביש מימין בחלפנו על כביש לטרון לכוון צומת נחשון כשני קילומטר לפני הכניסה לקבוץ נחשון ליד סימון הדרך לקילומטר 263.

מחנה מעצר ב' בלטרון

מחנה שנבנה בשנת 1940 ,שהתווסף לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, בצדו הצפוני של משטרת לטרון ,ממש ממול לפארק מיני ישראל ,על מנת שהבריטים יוכלו לאכלס בו שבויים איטלקיים וגרמניים ,שנפלו בשבי בקרבות באפריקה באזור  קירנה שבלוב , מעבר לטיפול הצבאי הרגיל ,לקחו על עצמם הנזירים שנותרו במנזר השתקנים לספק למחנה מי שתייה מבאר המים שברשותם ולספק למאמינים הנוצריים תשמישי דת וכמרים לתפילות בכנסייה מאולתרת שנבנתה במחנה ,לאחר מלחמת השחרור נהרס המחנה ונבזז בידי אנשי הכפרים מסביב .  

בשנת 1942 הוקמו מחנות מעצר נוספים :       

לטרון מחנה מעצר ג'

         
לטרון מחנות המעצר שנבנו באזור
 
 
 
בניית אתרים - שרקור