דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

הבקעה מנזרים וקפלות בארץ המנזרים בקאסר אל יהוד

 

שטח הממוקם בחלקו הצפוני של ים המלח לכוון צפון ,המכונה אתר מדבר הירדן ,

באישור פיקוד מרכז 02-5305042 ,פקס 02-5305511

משתרע על שטח של כעשרה קילומטר מרובע, שבו ניתן למצוא ממצאים , מבנים, כנסיות ,קפלות  

לאורות ומנזרים שהוקמו החל מהמאה הרביעית לספירה בעקבות הסגידה חדת הנוצרית .

שטח אדמה זה נחלק לשלושה חלקים : החלק הדרומי אזור מנזר ולאורות דיר חג'לה ,אזור מעין עין חג'לה ומסתיים בחלק הצפוני באתר הטבילה קאסר אל יהוד ובמוסדות הנוצריים שנבנו ליד אתר הטבילה .

חוקרים וטיילים נוצריים בעיקר, שהגיעו לחקור את ים המלח במאות הקודמות ,הקדישו מזמנם גם לחקור את אזור הטבילה ודרומה ממנו ,בהתייחסם לנזירות הסגפנית של נזירי מדבר יהודה ונזירות בחלק הצפוני של ים המלח.

חלקם של המטיילים החוקרים שרטטו מפות ,חלקם הלכו בעקבות סיפורי התנ"ך ,וניסו אף להתאים את הסיפורים לשרידים שנמצאו בשטח ,כשחלק מהממצאים הדמיוניים הסתמכו על מכות החום שספגו מהשמש היוקדת והמחסור במים באזור.

בחלקו הדרומי של אתר הטבילה קאסר אל יהוד ,המכונה גם אל-מע'טס ,לאורכו של דרך העפר שאורכה כקילומטר וחצי ,המוליכה בסופה לשרידי בית הקברות של בית הערבה ושרידי גשר עבדאללה שפוצץ משני צדדיה של הדרך מפוזרים מבני כנסיות ,קפלות, ומנזרים שעברו בשנת 1965 רעידת אדמה שכתוצאה מכך ננטשו .

 
 
 

בכביש היורד מירושלים ,פונים לכביש עוקף יריחו, לכוון צפון ופונים ימינה על פי השילוט לנקודת הטבילה קאסר אל יהוד לאחר המעבר בשער הכניסה ממשיכים ומצד ימין ממוקם מנזר יוחנן המטביל. מפת המסלול

1 הנקודה הראשונה מצד ימין של הכביש , המנזר המבוצר יוחנן המטביל שבו כנסיה קטנה שפעלה בידי נזירים מדיר חג'לה, המבנה כיום נבנה בשנות החמישים של המאה העשרים לאחר שהמבנה הישן נחרב ברעידת אדמה ב1931 .

ממערב למנזר יוחנן המטביל   יש מוצב נטוש של צה"ל המוקף במוקשים ובברזלים וגדלים בו עטלפים .

2 הארמונות אל קצאיר

שתי התלוליות הקטנות במקום מזוהות על ידי הנוצרים כמקום בו עלה אליהו השמימה, אף שמהתנ"ך עולה שהוא עלה השמימה ממזרח לירדן. השרידים העתיקים באזור השייכים לכנסיות שהוקמו במקום בשנת 515 ו-450 לספירה (כנסיית המגדלים וכנסיית קלמון), אך שרידיהן עוד לא נחשפו.

3 מימין לדרך שער הכניסה לדרך המנזרים ,לידו  מתחם קתולי נטוש ומעבר לכביש מנזר וכנסיה יוונית אורתודוכסית מתחמים קתולים סגורים ונטושים המוקפים מוקשים שעדיין בשנת 2017 לא פונו.

הבקעה מסלול דרך המנזרים בקאסר אל יהוד
 

 לקבלת המפה לחץ קרא עוד

תודה לאתר עמוד ענן בעבור השימוש במפה
 

הבקעה מפת סיור דרך המנזרים
 

שטח הממוקם בחלקו הצפוני של ים המלח לכוון צפון ,המכונה אתר מדבר הירדן ,משתרע על שטח של כעשרה קילומטר מרובע, שבו ניתן למצוא ממצאים , מבנים, כנסיות ,קפלות   לאורות ומנזרים שהוקמו החל מהמאה הרביעית לספירה בעקבות הסגידה חדת הנוצרית .

שטח אדמה זה נחלק לשלושה חלקים : החלק הדרומי אזור מנזר ולאורות דיר חג'לה ,אזור מעין עין חג'לה ומסתיים בחלק הצפוני באתר הטבילה קאסר אל יהוד ובמוסדות הנוצריים שנבנו ליד אתר הטבילה .

חוקרים וטיילים נוצריים בעיקר, שהגיעו לחקור את ים המלח במאות הקודמות ,הקדישו מזמנם גם לחקור את אזור הטבילה ודרומה ממנו ,בהתייחסם לנזירות הסגפנית של נזירי מדבר יהודה ונזירות בחלק הצפוני של ים המלח.

חלקם של המטיילים החוקרים שרטטו מפות ,חלקם הלכו בעקבות סיפורי התנ"ך ,וניסו אף להתאים את הסיפורים לשרידים שנמצאו בשטח ,כשחלק מהממצאים הדמיוניים הסתמכו על מכות החום שספגו מהשמש היוקדת והמחסור במים באזור.

בחלקו הדרומי של אתר הטבילה קאסר אל יהוד ,המכונה גם אל-מע'טס ,לאורכו של דרך העפר שאורכה כקילומטר וחצי ,המוליכה בסופה לשרידי בית הקברות של בית הערבה ושרידי גשר עבדאללה שפוצץ משני צדדיה של הדרך מפוזרים מבני כנסיות ,קפלות, ומנזרים שעברו בשנת 1965 רעידת אדמה שכתוצאה מכך ננטשו .

הבקעה ביקור במנזרי ארץ המנזרים
 

על פי ממצאים ארכיאולוגיים מחקר האזור הצפוני של ים המלח ליד השפך ,על מנת להנציח ולפאר את נקודת הטבילה של ישו בנהר הירדן, נבנו החל מהתקופה הביזנטית במאות 4-7 לספירה בסמוך לנקודת הטבילה משני עברי נהר הירדן כנסיות ומנזרים שבהמשך שימשו גם מקום לינה לצליינים נוצריים ,אתרים אלו בוצרו והוקפו חומות להגנה על צליינים אלו מפני כנופיות השודדים הערביים שפעלו באזור ולאורך הכביש לירושלים .

תנועת הנזירות בהתיישבותם באזור צפון ים המלח ,נחקרה רבות בידי ארכאולוגים ואנשי מדע ,על מנת להבין את התופעה, המחקר החשוב והמיפוי בעיקר שייך לחוקר פדרלין שחקר בתחילת המאה העשרים את תופעת הנזירות המדברית והשרידים של המבנים שנותרו באזור, מחקרים אלו נמשכו גם במאות העשרים והעשרים ואחת בידי חוקרים וארכאולוגיים ישראלים על מנת להשלים את התמונה העכשווית.

כיום התברר שהסיבות שהביאו את הנזירים להגיע לאזור כללו מספר סיבות : האמונה בתפילה ובסיגוף על מנת להגיע למושלמות באמונה הפילוסופית האישית, חלקם של הנזירים נשלחו למרבית האירוניה ממנזריהם באירופה ובארץ ישראל כצעד ענישה ולהגברת אמונתו של הנזיר שנסדקה .

הבקעה מנזרי ים המלח הצפוני (ארץ המנזרים)
 

חוקרים וידע מזקני העדות הנוצריות בארץ ישראל, מגלה כי חלק גדול לכספי הבנייה והחזקת המנזרים והכנסיות הגיעו מצליינות וצליינים, מכוון שהאזור שימש כגבול טבעי בין עבר הירדן המזרחי מעבר לנהר הירדן והחלק המערבי לנהר הירדן שסופו בדרכים שהוליכו לנמלי חוף הים התיכון ומעבר לעולם העתיק.

אי לכך בכדי לנסות לחסום במעט את המעבר במעברות הירדן ,בניסיון למנוע מאויבים לפלוש לארץ ישראל ולמנוע במעט את שוד שיירות המסחר בדרכם לירושלים וליפו מעבר הירדן המזרחי ,עודדו חלק מהמושלים בארץ את הקמת המנזרים שבאזור מדבר יהודה ואזור שמצפון לשפך ים המלח .

בתקופה הביזנטית והצלבנית נוספו מטלות להסמכת הנזירים, בהתניה לשהות זמן מסוימת במנזרים שבמדבר ,על מנת להגיע להשלמה נפשית ורוחנית לדרכם הנזירית, וגם להגדיל את מספר הנזירים במנזרים הללו כהתיישבות מונעת להגנה על הגבול המזרחי.

כספים נוספים הגיעו ממסדרי הכתות השונים באירופה ,על פי מפתח תרומות לשמירה על הקיים בנזירות המדברית, בחלק מהמנזרים התפתחה תעשייה זעירה של הכנת שמן ,וירקות שנמכרו מעבר לאספקה העצמאית גם לשווקים ,חלק מהמנזרים שימשו גם כאכסניות לצלבנות ולביקור במקומות הקדושים כמו נקודת הטבילה שבנהר הירדן .

הפלישה הפרסית לארץ ישראל במאה השביעית , קטעה את השלטון הביזנטי בארץ ישראל ששלט בארץ מסוף המאה השלישית עד המאה השישית ,שעזר ותמך במנזרים במדבר יהודה שהיו באותה תקופה בשיא יכולתם, בעת הפלישה הפרסית נהרסו כנסיות ומנזרים רבים בארץ ישראל ובמדבר יהודה .

הבקעה ומדבר יהודה מקורות הכספים להקמת הכנסיות והמנזרים
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים  .

המנזר הממוקם בכביש הכניסה לאתר הטבילה ,שזכה גם לכינויים קצר אל יהוד או ארמון היהודים משום היותו מפואר וגדול , מכיוון שעל פי המסורת היהודית בנקודה זאת עבר ארון הברית בדרכו לבית אל בכיבוש הארץ, המנזר נבנה כך משערים במאה החמישית לספירה בתקופה הביזנטית בידי הקיסר אנסטאסיוס הראשון, בתקופת ימיו של הנזיר סבאס ,אך לא בידיו כמנזר הראשון שנבנה ליד אתר הטבילה ,ששימש למגורים גם את הצליינים שהגיעו לאזור.  

  יש הטוענים כי שמו של המנזר, כמנזר יוחנן המטביל ניתן לו ,גם בזכות ההטבלה לטוהרה והחזרה בתשובה בנהר הירדן, של מאמיניו בישו ובתורה הנוצרית ,על פי המסורת הטבלה כזאת, עבר ישו עצמו בידיו של יוחנן , ולכן קבל יוחנן את השם המטביל.  

תוך הידוק אמונתו של יוחנן בתורתו של ישו, קבל יוחנן החלטה, כי המקבל את התורה הנוצרית, צריך להיטבל בטקס הטהרות וחזרה בתשובה במימי נהר הירדן , ובכך החל טקס ההטבלה במסורת הנוצרית כהגשמת קבלתה של הדת החדשה , נקודת ההטבלה שבה החל מנהג הטבילה בצפון ים המלח ,הפכה לנקודת הקדושה השלישית החשובה לנוצרים ברחבי העולם. 

הבקעה מנזר יוחנן המטביל המכונה קאסר אל יהוד מצודת היהודים
 
מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )

המנזר הממוקם בכביש הכניסה לאתר הטבילה ,שזכה גם לכינויים קצר אל יהוד או ארמון היהודים משום היותו מפואר וגדול , מכיוון שעל פי המסורת היהודית בנקודה זאת עבר ארון הברית בדרכו לבית אל בכיבוש הארץ, המנזר נבנה כך משערים במאה החמישית לספירה בתקופה הביזנטית בידי הקיסר אנסטאסיוס הראשון,בתקופת ימיו של הנזיר סבאס ,אך לא בידיו כמנזר הראשון שנבנה ליד אתר הטבילה ,ששימש למגורים גם את הצליינים שהגיעו לאזור.

יש הטוענים כי שמו של המנזר, כמנזר יוחנן המטביל ניתן לו ,גם בזכות ההטבלה לטוהרה והחזרה בתשובה בנהר הירדן, של מאמיניו בישו ובתורה הנוצרית ,על פי המסורת הטבלה כזאת, עבר ישו עצמו בידיו של יוחנן , ולכן קבל יוחנן את השם המטביל.

תוך הידוק אמונתו של יוחנן בתורתו של ישו, קבל יוחנן החלטה, כי המקבל את התורה הנוצרית, צריך להיטבל בטקס הטהרות וחזרה בתשובה במימי נהר הירדן , ובכך החל טקס ההטבלה במסורת הנוצרית כהגשמת קבלתה של הדת החדשה , נקודת ההטבלה שבה החל מנהג הטבילה בצפון ים המלח ,הפכה לנקודת הקדושה השלישית החשובה לנוצרים ברחבי העולם.

מנזר יוחנן המטביל עבר מספר תקופות של הרס בחייו, כולל רעידות האדמה במחצית המאה השלוש עשר ובמחצית המאה העשרים, הותירו ממצאים ארכיאולוגים, שנתגלו בחפירות במאה הקודמת המתארים שרידי מנזר מפואר מוקף חומה, שרידי קשתות לאולם תפילה ואבסיס בחלקו המזרחי, כמו כן נתגלתה שרידיה של באר מים.

מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )
 

מתחילים בנסיעה דרומה, על דרך המנזרים המבנה הראשון (המבנה המתומן )מצד שמאל היא הקפלה הפרנציסקנית הנטושה ,שנבנתה בשנות החמישים במאה העשרים . 

תחילתה של המסדר הפרנציסקני הקתולי המכונה בתרגום מלטינית המסדר של האחים הקטנים החל בין המאה האחד עשר לשתיים עשר , בארץ ישראל החלו לבנות מנזרים וכנסיות פרנציסקניות בתקופת הצלבנים ,בידי מסדר משמר ארץ ישראל קוסטודיה טרה סנטה.

בשנת 1296 הורשתה כניסתה של קבוצת נזירים, מהכת הפרנציסקאנית לארץ ישראל , על ידי הכובשים המוסלמים ,על מנת שיוכלו לשמר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות קבוצה זאת שלקחה את הסמל הצלבני ,והפכה אותו לסמלם של משמר הארץ הקדושה בהמשך הפך לסמלם של רשת טרה סנטה שבתחילה הקימה אכסניות לצליינים בביקורם בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים.

כאשר מבקרים במוסדות פרנציסקנים בארץ ישראל , רואים כי על שערי הכניסה מוטבע סמל צלב מרכזי ,שמסביבו ארבע צלבים קטנים ,למרות היותו מתנוסס על שער הכניסה ,יש הטועים וחושבים כי סמל צלב זה ,הוא הצלב הפרנציסקאני, אך האמת היא שזהו סמל הנקרא צלב ירושלים, כפי שעוצב בזמן מסעי הצלב כסמל מלכות הצלבנית הירושלמית.

הכנסייה הפרנציסקנית נוצרה ,מהאמונה בקדוש פרנציסקוס - פרנצ'סקו די אסיזי מייסד הזרם שעל פי האמונה הנוצרית ,עסק בתפילות וסיגופים ותעניות ,בעת היותו נזיר באיטליה כאשר החזיונות החלו לגבור על ההיגיון ,נוצרו על כפות ידיו פצעים הדומים לפצעי נעיצת המסמרים בידיו של ישו כאשר נצלב, סימנים אלו גרמו לו להפליג בתחילת המאה השלוש עשר ולרדת בנמל עכו. 



בקעה ארץ המנזרים הקפלה הפרנציסקנית
 

תודה לעזרה לכתיבת המאמר מתרבות עולמי ומסיור בכנסייה הסורית .  

הכת הנוצרית הסורית מונה ברחבי העולם כששה מיליון נפשות, חלקם הגדול חיי בהודו מתוך מאמינים אלו כיום מעל למאה אלף חיים בחלק ההררי הצפוני של סוריה בעירק ותורכיה ,לאחר שבמלחמת העולם הראשונה (שנות החרב) נהרגו מעל לרבע מיליון מאנשיהם במלחמה .

דעיכת מספרם של המאמינים החלה לאחר תקופת הצלבנים ,בד בבד עם עליית מספרם של המוסלמים במזרח התיכון, במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, היגרו רבים מבני הקהילה מעבר לים והקימו קהילות ברחבי העולם   

שפתם ברובה היא הארמית בעיקר בכפרים שבהרים, בסדר היום של המאמינים ישנם 7 תפילות יומיות, אנשי הפטריארכיה הסורית טוענים כי השתייכותם והצטרפותם לנצרות קשורה להיותם מבין הראשונים שקבלו על עצמם את עול הנצרות.

לטענתה של הפטריארכיה הסורית ,שושלתם מגיעה ממש להתחלת הנצרות בשנים הראשונות של תחילת הספירה, ממש בתחילת הפצת הנצרות וארבע שנים לפני שעל פי האמונה עלה ישו לשמים.

זקני הדת הנצרות הסורית טוענים כי ההתפצלות לכתות שונות חלו בסוף המאה החמישית במיוחד ההתפצלות לכנסייה היוונית האורתודוכסית ,על רקע המחלוקת הנקראת מונופיזיטיות ,הקובעת כי לישו המשיח היו שני מסלולי אמונה שבטבע, הטבע האלוהי והטבע האנושי שלא התמזגו לגוף אחד ,למרות ששכנו בגוף אחד ,ולפיכך יצרו אלוהות ואדם מושלם.

הנצרות על פי האמונה הנוצרית הסורית (אשורית)
 
תודה לעזרה לכתיבת המאמר מתרבות עולמי ומסיור בכנסייה הסורית 
 
בהמשך הנסיעה דרומה ,בצידה הימני של הדרך, ממוקם המנזר הסורי שעל שם יוחנן המטביל ,שנחרב בחלקו כתוצאה מרעידת האדמה בשנות החמישים, מנזר שהוקם הן לחיי נזירות והן לאירוח צליינים בני העדה הבאים לטקס הטבילה והן לחגיגות האפיפניה המתקיימות במקום הטבילה לקראת חג הפסחא ,ניתן עד היום, לשמוע בעת התפילות במנזרים ובכנסיות הסוריות , את הנזירים הסורים המזמרים בארמית עתיקה .

הנצרות על פי האמונה הנוצרית הסורית

הכת הנוצרית הסורית מונה ברחבי העולם כששה מיליון נפשות, חלקם הגדול חיי בהודו מתוך מאמינים אלו כיום מעל למאה אלף חיים בחלק ההררי הצפוני של סוריה בעירק ותורכיה ,לאחר שבמלחמת העולם הראשונה (שנות החרב) נהרגו מעל לרבע מיליון מאנשיהם במלחמה .

דעיכת מספרם של המאמינים החלה לאחר תקופת הצלבנים ,בד בבד עם עליית מספרם של המוסלמים במזרח התיכון, במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, היגרו רבים מבני הקהילה מעבר לים והקימו קהילות ברחבי העולם   

שפתם ברובה היא הארמית בעיקר בכפרים שבהרים, בסדר היום של המאמינים ישנם 7 תפילות יומיות, אנשי הפטריארכיה הסורית טוענים כי השתייכותם והצטרפותם לנצרות קשורה להיותם מבין הראשונים שקבלו על עצמם את עול הנצרות.

לטענתה של הפטריארכיה הסורית ,שושלתם מגיעה ממש להתחלת הנצרות בשנים הראשונות של תחילת הספירה, ממש בתחילת הפצת הנצרות וארבע שנים לפני שעל פי האמונה עלה ישו לשמים.

בקעה דרך המנזרים המנזר הסורי (אשורי)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור