דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הבקעה בקעת הירדן

 

לאחר מלחמת ששת הימים ,הוחלט בכנסת להקים בבקעה ,מתחם מוצבים ממש על גדול הגבול הטבעי של נהר הירדן ,שמטרתו להגן על הגבול עם ירדן ולמנוע חדירת כנופיות של מחבלים מהצד המזרחי של ירדן ומושבות המחבלים שהוקמו שם, בד בבד עם ההחלטה הצבאית הוחלט להקים קו שני של ישובים ממערב לגבול נהר הירדן ,בחסות המגל והחרב של הנח"ל.

יישובים שבהמשך עברו תהפוכות שונות וחלקם התאזרחו יחסית בקלות וחלקם התפרקו ויושבו בהמשך בגרעינים אזרחיים של התיישבות שיועדו להתפרנס מחקלאות ,בתחילה במתכונת גידול הירקות והפירות בחורף ולשווקם לשווקי העולם.

כאשר בוחנים את תחילת ההצעות לסוגי ההתיישבות בבקעה ומיקומם בבקעה שנוסחו בידי אנשי ההתיישבות והפוליטיקאים ,מתגלים שני קווים מקבילים אורכיים התיישבות שמתחילים בכביש מספר אחד בקטע שבין ירושלים לחיבורו לכביש 90 בבקעה של היום.

 
 
 

טלפון לתאום 02-9941730 נייד : 054-2271848,סיור מודרך בתשלום ,בימים ראשון-חמישי בין השעות 07:00-16:00 ,לחווה מגיעים בנסיעה על כביש 90 בבקעה ופניה לכוון הישוב חמרה לכוון החממות ,לעצור ליד החממה הרביעית בצדו הימני של המסלול.

סיור מודרך בחווה האורגנית אורך בין שעה לשעתיים ,הסיור כולל הצצה על המבנה הטופוגרפי גאולוגי של האזור ,בחינת הבוטניקה וצמיחת פרחי הבר באזור (עונתי) ,הצצה והסבר על חיות הבר האופייניים לאזור וביקור בגידולים החקלאים תחת החיפוי (חממות ) ובאוויר החופשי , ללא הוספת חומרי הדברה .

לאחר ביקור בשטחי הגידול החקלאי של הצמחים השונים מגיעים לבית האריזה ומקבלים הסברים לעבודת האריזה תוך הצגת מגוון מוצרי החווה והתבלינים הנמכרים במקום ובחנויות הקשורות לחווה, בביקור במפעל ניתן ללגום תה בחליטות שונות מצמחים המגודלים בחווה , ניתן לבחון את מכלול התבלינים והממתיקים הטבעיים האורגניים המיוצרים מהטבע במקום.

הבקעה היישוב חמרה מפעל אורגניקה פארם
 
ים המלח תהליך פינוי מפעל המלח הצפוני 1948

הבריטים ששלטו באזור ושהמשיכו לקבל תמלוגים בעבור החומרים שהופקו מים המלח, המשיכו לאבטח את התעבורה היבשתית של משאיות המטען עד העשירי באפריל 1948, כאשר פסקה האבטחה הבריטית נותרו המפעלים הצפוני והדרומי מנותקים יבשתית ,אך עם יכולת של תעבורה אווירית למנחתים הן בקלייה והן בסדום.

למרות ההסכם הזמני ,שנחתם בין המהנדס משה נובומייסקי מנהל מפעלי ים המלח, לבין נציגי המלך עבדאללה לפרוז המפעל תחת נציגות ושליטה יהודית ותשלום תמלוגים למלח הירדני ,בפגישה הנוספת ב 15.5.48 ,מכיוון שהקרב בגוש עציון הסתיימה בכניעת התושבים היהודים, שינו אנשי המשלחת הירדנית את ההסכם הזמני , הם דרשו ששטח המפעל בקלייה ,לא יהיה מפורז אלא יימסר לידי הצבא הירדני ,לתנאים החדשים לא הסכימו אנשי המפעל ותושבי קבוץ בית הערבה.

לאחר הפגישה השנייה 15.5.48 ,שבה נותר איש המנהלה של המפעל בשטח כמנהל, שניסה לשכנע את העובדים לקבל את התנאים החדשים שהוצבו בפני הנהלת המפעל הצפוני ,ובמיוחד הדרישה הירדנית למסור את נשקם למען עתיד ושימור המפעל, ובהתייעצות עם מפקדת ההגנה נקבע על תנאי הכניעה של ההסכם הזמני שנקבע. 

  לאחר שנמסר לעובדים וחברי הקבוץ על ההחלטה למסור את הנשק ב 16 במאי 48 לידי אנשי הלגיון הערבי שהיו אמורים להגיע לשטח, החלה מהומה ומירמור בין האנשים, אנשים פתחו סליקים של נשק שאינו חוקי והחלו להטביעו בים ,ואת הכמות הגדולה של חומר הנפץ (כעשרה טון) שיועד להגנת המקום במקרה של מלחמה.

ים המלח תהליך פינוי מפעל המלח הצפוני 1948
 

מיקומה של חוות התבלינים ביישוב נעמ"ה ,כעשרה קילומטר מצפון לצומת בית הערבה (עוקף יריחו) טלפון לתאום לסיור בחוות התבלינים   02-9947457 ,הסיורים המודרכים בחוות התבלינים בתשלום .

היישוב הנושא את השם נעמ"ה שלקח את השם מההתיישבות הערבית באזור נועיימה בעבר, לאחר יישובו והתאזרחותו בשנת 1981 ,קבל היישוב את השם נעמי (כפי שקבעה מחלקת השמות בהתיישבות) , אלא שהציונות ניצחה וכיום ליצני האזור, טוענים כי שמו של היישוב מגיע מראשי המילים " נוער עברי מיישב הבקעה" .

היישוב עוסק בחקלאות ,בעיקר בחממות של ירקות המגודלים בחורף ,לשם ייצואם לאירופה בעיקר, ליישבו מטע תמרים גדול המועבד בעבודה משותפת ,כרם ענבים וגידול ירקות אורגניים הנמכרים הן בחנויות בארץ והן בייצוא.

משקו של ינון מקיים סיורים מודרכים בחממותיו ,שבהם הוא מגדל צמחי תבלין ,אורזם ושווקום לחנויות בארץ ולארצות העולם , בעת הסיור הרכוב בין החממות ,ניתן לרדת ולהיכנס על מנת להריח ולמולל עלים בידיים וליהנות מריחם המיוחד .

הבקעה היישוב נעמ"ה חוות התבלינים של ינון
 

לאתר האטרקציה התיירותית "הגלגל המקראי " שהוקם על גבעה , ניתן להגיע בנסיעה על הכביש היורד מכוון כביש 90 לכוון היישוב נתיב הגדוד , טלפון לקישור לסיור באתר ‏0527906422‏.

האתר פועל בימי השבוע בימים ראשון-חמישי בשעות 08:00-16:00 וביום שישי בשעות 08:00-112:00 ,רצוי לתאם ביקור להדרכות בתשלום ,מכוון שבימים חמים נערכת פעילות מצומצמת יותר עקב עומסי החום.

גבעת התצפית שבה נמצא אתר המקראית, משמשת לצפייה לכוון ערוץ נהר הירדן ולכוון קרן הסרטבה, האתר שהוקם כיום כגלעד היסטורי, המורכב משנים עשר אבנים שהובאו למקום ,מנקודת החציה המשוערת של בני ישראל במעברות הירדן ,לזכרם של 12 השבטים שחצו את נהר הירדן בדרכם לכיבוש ארץ ישראל

על פי האמונה חצו בני ישראל את נהר הירדן ליד חורבות הישוב הערבי ג'לג'ליה הממוקמת כשלושה קילומטר מחלקה המזרחי של העיר יריחו , על דרך שהוליכה ממעברות הירדן במעברות הירדן שבקרבה למנזר חג'לה בדרכה לתל יריחו .

האתר כולל גם דגם של באר מים מקראית שנבנתה ,שאליה התאספו רועי עדרי הצאן ונשות הכפר המקראי ,לשאיבת מים שתיה שנאספו ממימי הגשם שירד, מקים המיזם עורך סיורים ומספר את הסיפור המקראי של חציית הנהר בידי עם ישראל ,בדרכו לעלייה על אדמות ארץ ישראל וכיבושה.

הבקעה נתיב הגדוד אתר תצפית בגבעת אתר גלעד המקראית
 

אל היישוב נתיב הגדוד מגיעים בנסיעה על כביש עוקף יריחו ,כעשרים וחמישה קילומטר מהצומת היוצא מכביש 1, מפעל השמן במשק אורן שביישוב נתיב הגדוד ,טלפון לתאום 054-2326116, סיור בתשלום

שמו של היישוב ניתן לו להנצחת גדוד קלעי המלך 38 שהורכב מחיילי הגדוד העברי (גדוד הפרדות)בפיקודו של גנרל מרגולין בתקופת מלחמת העולם הראשונה שחנה באזור , תחילה הוקם כתערובת של קבוץ ומושב עובדים ,שהתחלף להתיישבות של מושב עובדים.

כאשר מגיעים לסיור במושב נתיב הגדוד ,מקבלים מעט ציונות לתהליך ההקמה של היישוב ומאבקם היום יומי בתנאי מזג האוויר שאינם קלים, כסיפור ההתיישבות בבקעה והקמת מפעלי החקלאות ההייטקים והנוטים בחלקם לחקלאות אורגנית .    

חלק מהחידושים שהחלו חברי היישוב בדרכם למצוא פלח שוק ותוצרת חקלאית שאיננה שגרתית , אחד המיזמים הוא מטע עץ הארגן השייכים למשפחת סלבי וחיים אורן, מיבול אגוזי עץ הארגן מפיקים בתהליך שחלקו קלייה בשמש את שמן הארגן , שעל פי מחקרים וסיפורי הסבתות שהגיעו ממרוקו ,השמן כולל וויטמין E ,חומצות שומן : אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9, השמן בעל תכונות לטיפול בכוויות ,עוזר למערכת החיסונית ולאיזון הכולסטרול ועוד ועוד .

במרוקו צומח עץ הארגן כעץ פראי בטבע, שם הוא מכונה עץ החיים מכוון שעל פי האמונה והשימוש הטבעי בשמן המופק ממנו לאחר סחיטתו למאכל, וכתרופות סבתא ,למגוון תחלואים על פי התפיסה כי בשמן טמונים ישועות תרופתיות וקוסמטיות.

הבקעה היישוב נתיב הגדוד מפעל שמן הארגן
 

יש לזכור כי הטריטוריה היהודית ( המפעל הצפוני והקבוץ בית הערבה) לא נכללו בתוכנית החלוקה של האו"ם שבה נקבעו הגבולות, למרות שברע האחרון הכריז המלך עבדאללה על השטח כשטח מפורז , עד היום צאצאי הקבוץ ,לנים ומכים על חת שלא עמדו ללחימה לשמירה על יישובם, כדוגמת ישובים שעמדו בלחימה ובמצור ברחבי ארץ ישראל וחלקם יכלו להגן ולהישאר ביישוביהם לצמיתות ואילו הם נסוגו בעקבות הפקודות לסדום.

במחצית חודש מאי פונו עובדי ים המלח בקלייה בייחד עם חברי קבוץ בית הערבה, תחילה פונו הנשים והילדים במטוסים ימיים שנחתו בשטח המפעל והמריאו עם נוסעיהם לשדה התעופה בתל אביב ,הגברים מהקבוץ ויתרה עובדי מפעל המלח הצפוני ,עלו על שלוש סירות ופונו בליל העשרים ואחת למאי 48 ,למפעל הדרומי בסדום ולקבוץ עין גדי.

אומנם מלך ירדן רצה לשמר את המפעל בשלמותו ,על מנת להמשיך ולהפיק מלח , לכן בחוזה שנערך עם צבאו ובעלי המפעל הוכרז השטח כשטח מפורז, אלא שתושבי הסביבה נכנסו לשטח המפעל והקבוץ , וגנבו והרסו את הציוד והחפצים שנותרו ,לאחר שתושבי הקבוץ הרסו והשמידו ציוד ורכוש ואפילו פגעו במשק החיי ,בשיטת האדמה החרוכה ,למען לא ייפול בידי הבוזזים לאחר עזיבת ביתם.

בית הערבה ומפעל המלח הצפוני ספור הפינוי
 

אזור שמורת ומאגר תרצה מוקף גדר ושער נעול ועל מנת להיכנס אליו, יש לתאם כניסה וסיור עם מחלקת התיירות במועצת ערבות הירדן בטלפון 02-9956658 ,או בטלפון לוועדת התאום בפקוד מרכז 02-5305511 .

אזור שמורת אגם תרצה נקבע כשמורה עוד בימי המנדט הבריטי, תחילת כנקודת איסוף מי הגשמים וזרימת נביעות של מים מלוחים לאורך ערוץ נחל תרצה, מפעל אגודת המים תרצה הממוקם ליד היישוב יפית , כולל כיום כחמשה מאגרי מים ,הוא הוקם בשנים 1995-2001, מאגרים אלו מיועדים לסוגי אגירת מים באיכויות שונות, ובסך הכול תכולתם לאגירת כחמשה מיליון מטר מעוקב של מים.

המים הנאספים למאגר תרצה מגיעים ממקורות נחל תרצה (פרעה) משיפולי העיר שכם ומימי הגשמים במסלול שאורכו כארבעים קילומטר , הרעיון העומד בהקמת שלושת הסגרים היה לתפוס את המים בטרם הם גולשים לנהר הירדן .

שתי מערכות הובלת המים בצינורות , הוקמו לצורך העברתם לשימוש, חלק מהמים הם מי קלחין, חלק מי אגירת גשמים, חלק לאגירת נביעות מים מלוחים מאפיק נחל תרצה חלק מים שנשאבים מנהר הירדן הגווע.

בעת הביקור ניתן לסייר בשלושה המאגרים העיקריים העליונים המכונים מאגרי צד הממוקמים בחלקו המזרחי של כביש הבקעה , מאגרים אלו נחסמים בשלושה סכרים מדורגים, המים הנוספים נאגרים מהזרימה בסכרים משניים של נחל תרצה ומועברים לשלושת המאגרים הראשיים.

הבקעה שמורת ומאגר תרצה (נחל פרעה)
 

מהקבוץ בית הערבה הישן נותרו הזיכרונות וסרט שהופק בידי מפיק אמריקאי בעבור קרן הייסוד שנקרא בית הערבה ,אחד מארבעת סרטי התיישבות עברית בארץ ישראל, סרט שהוקרן בעולם ואף זכה לתהודה ולפרסים שניתנו לו, השחקנית הראשית של הסרט זרובבלה סוסקין צעירה בת 19 נבחרה מבין השחקנים בלהקות ,שאר המשתתפים נימנו על רופאי ואחיות בבית החולים בהדסה ולסרט צורפו לוחמי צה"ל ותצלומים מהקרבות, בעלילה נכלל שחקן ששיחק את בעלה הפצוע שנפצע בלחימה בנגב.

לאחר פינוי היישוב הצפון ים המלח, במחצית מאי 1948 , ומשנעלמה המטרה העיקרית החשובה, של הקמת בית הערבה כאקט נגדי למנדט הבריטי ,והפרחתו של יישובם בצפון ים המלח ,בתנאי השטח הקשים כנגד כול הגיון ,מתיישבים אלו שהזיזו הצידה, את ההשתייכות המפלגתית על רעיונותיהם השונות, לא השכילו להניח בצד את חילוקי הדעות האידאולוגיים לאחר אכזבת הנטישה והתפצלו.

המתיישבים מקבוץ בית הערבה שהתפנה, ,שזיקתם הייתה למפלגת מפ"ם , ושהתגוררו בקבוץ שפעים ,המשיכו את דרכם בהתיישבות החדשה כברי ,וחלקם השני מיעוטם כארבעים איש ,שהתגוררו ברמת יוחנן ,קבוץ שהתפלג מקבוץ בית אלפא על רקע מפלגתי שונה (חברות במפלגת מפא"י) , התאחדו עם גרעין התיישבות האמריקאי, שהיה אמור להתיישב ליד קבוץ יחיעם .

שתי נקודות ההתיישבות החדשות של מתפני בית הערבה בגליל, עלו לבתיהם החדשים בחודש ינואר 1949 , אלו שהתיישבו באזור קבוץ יחיעם ,כמאה מתיישבים ועשרים ילדים תשעה ימים לאחר מכן, התיישבו על אדמות הכפר הערבי שממנו יצאו הפורעים שחסמו את הדרך לשיירת יחיעם המפורסמת ליישוב הוקצה שטח של כשלושת אלפים ושש מאות דונם בשטחים הללו החלו לעבוד חלק מהחברים והשאר יצאו בתחילה לעבוד זמנית בבית החרושת נעמן לקרמיקה וכלי אוכל.

בית הערבה אחרית הספור האנושי לקבוץ שנעזב
 

בית הקברות של הקבוץ נפתח במחצית דצמבר 1940 כשנה לאחר ההקמה ,בעת שנרצחו זאב לוונטל ויעקב לביא בעת שעבדו ושאבו מים מהירדן לבריכות טיוב הקרקע לאחר נטישת הקבוץ במלחמת העצמאות חוללו קברי החברים, רק בסוף מלחמת ששת הימים הגיעו ותיקי הקבוץ וניסו לאתר את מקום בית הקברות.

לעזרתם התגייס מוכתר האזור הערבי והשיג את מפות המיפוי הירדני שהוכנו לאחר מלחמת העצמאות ,על פי המפות וגילוי רצפת הרפת הישנה נמצאו שרידי בית הקברות ,תושבים אלו של ותיקי הקבוץ, אספו את עצמות הקברים שחוללו ואלו נקברו בקרב אחים בבית הקברות שחולל , ליד בית הקברות הוצב שלט מטעם משרד הביטחון המציין את קבר האחים.

על המצבה החדשה שהוצבה במקום הונצחו שמות החללים:

יעקב לביא וזאב לוונטל, חברי קיבוץ שנרצחו בדצמבר 1940, לוחם הפלמ"ח נמרוד שכטר שנפל בתאונת אימונים בתחילת 1948, העולה ברגל מעירק אברהם בן אברהם (אליהו אל נאבי) שמת מתשישות והילד בן השנתיים ,גדעון קורנל בנם של החברים דוד וחנה קורן שטבע בבור הספיגה ברפת הקבוץ.

בקעה קבוץ בית הערבה קבר האחים
 

רכס קרן הסרטבה שגובו כשש מאות וחמישים מטר ,הממוקם בחלקה הצפוני מערבי של היישוב יפית ,הרכס משמש ציון דרך בעוברכם בכביש הבקעה (כביש האלוף גנדי) בדרך שבין צומת אלמוג (מכביש 1) לכוון כביש 90 לכוון בית שאן .

להגעה לסרטבה יש לפנות מכביש 90 , שבין הישוב יפית ומפגש הבקעה ,פונים לכביש משולט שבחלק הצפוני של היישוב יפית לכוון מערב, מוליכה הדרך המשובשת בעליה כחמישה קילומטר, עד שמגיעים למרגלו הפסגה החרוטית שם חונים ועולים לאורך השביל המסומן בצבע ירוק ,כשלוש מאות מטר עד התצפית שבקרן הסרטבה.

חלק מהגיאולוגים טוענים כי צורת קרן הסרטבה החרוטית ,היא (כבלט) כתבליט המנוגד לקער האופייני של הרכס, הנוגד את התופעה הגאולוגית האופיינית לאזור, שנוצרה בתקופות קדומות ,בפועל שכבות גאולוגיות קדומות נמצאות מעל לשכבות גאולוגיות מאוחרות שגלשו לשיפולי הגבעה .

במרומי רכס קרן הסרטבה נמצאת כמצודת ארמון הצפונית ביותר מבין שבעת המצודות ההגנתיות הניצבות במדבר יהודה ולאורך הבקעה ,שנבנו בידי הורדוס ובתקופת בית חשמונאי בידי אלכסנדר ינאי המלך השלישי בשושלת ורעייתו שלומציון , מצודות ארמונות אלו שימשו את מלכי יהודה למגורים ונופש בתקופת החורף וכמצודות הגנה על הממלכה .

הבקעה שמורת הסרטבה והמצפור
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור