דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הבקעה בקעת הירדן

 

לאחר מלחמת ששת הימים ,הוחלט בכנסת להקים בבקעה ,מתחם מוצבים ממש על גדול הגבול הטבעי של נהר הירדן ,שמטרתו להגן על הגבול עם ירדן ולמנוע חדירת כנופיות של מחבלים מהצד המזרחי של ירדן ומושבות המחבלים שהוקמו שם, בד בבד עם ההחלטה הצבאית הוחלט להקים קו שני של ישובים ממערב לגבול נהר הירדן ,בחסות המגל והחרב של הנח"ל.

יישובים שבהמשך עברו תהפוכות שונות וחלקם התאזרחו יחסית בקלות וחלקם התפרקו ויושבו בהמשך בגרעינים אזרחיים של התיישבות שיועדו להתפרנס מחקלאות ,בתחילה במתכונת גידול הירקות והפירות בחורף ולשווקם לשווקי העולם.

כאשר בוחנים את תחילת ההצעות לסוגי ההתיישבות בבקעה ומיקומם בבקעה שנוסחו בידי אנשי ההתיישבות והפוליטיקאים ,מתגלים שני קווים מקבילים אורכיים התיישבות שמתחילים בכביש מספר אחד בקטע שבין ירושלים לחיבורו לכביש 90 בבקעה של היום.

 
 
 

דיר אל חבש או המנזר האתיופי נחשב למנזר הדרומי ביותר בשרשרת המנזרים שמסביב קאסר אל יהוד, המנזר ממוקם בחלק הדרום מזרחי מנקודת הטבילה קאסר אל יהוד, מנזר  

שנבנה במאה התשע עשר, על ידי בית המלוכה האתיופי, בעת שגדלה המעורבות והצליינות של הכנסייה האתיופית בירושלים וים המלח, גם מנזר זה נטוש והרוס בחלקו כיתר המנזרים באזור

חג הטימקאט, משמש לבני העדה האתיופית כמקבלה לחג ההתגלות הנוצרי, חג הנחגג מדי שנה ב-19 בינואר ברחבי המדינה.

הכנסייה החבשית הינה שונה במנהגיה מכנסיות אחרות ,במבנה שלהם ובמנהגיה המסורתיים ,ממנהגים הנהוגים בכנסיות נוצריות אחרות בעולם,  הסיבות ה עיקריות לשוני בין הדת הנוצרית החבשית לזרם הנוצרי האורתודוכסי המסורתי , נובעות משורשי המסורת היהודית העמוקה שהונחלה בעם החבשי מימי מלכת שבא והמלך שלמה ,באמצעות התושבים היהודים שהתיישבו בחבש, מסורות אלו ,לא אפשרו לקבל את הדת הנוצרית כלשונה ובעת הכנסת הנצרות לחבש ,התערבבו בה המסורות המושרשות הדתיות המסורתיות .    

לאמונות ומסורת זאת ,יש להוסיף את שנאת הנוצרים ליהדות והחיבור בין מסורות חבשיות והצידוד במנהגים יהודים ששולבו ביסודות הנצרות החבשית ומילים עבריות ששובשו לתוארי המנהיגים הדתיים ,גרמה לנצרות המסורתית להסתייג מהנצרות החבשית השונה.

הבקעה מנזר החבשים דיר אל חבש
 

כיוון שהמעבר בין צומת קליה למפעל בסדום ולמעיינות המים בגדה המזרחית ,היה תלוי בתעבורה ימית באסדות או בסירות , נשכרו ערבים כשייטים לתעבורה הימית, על מנת לשכנם הוקם אזור מגורים בעבורם בחלק הצפון מזרחי של המפעל וים המלח, קו ימי זה פעל בין השנים 1934 שבו החל לפעול המפעל בסדום, עד שנת 1948 זמן תחילת מלחמת העצמאות.

השייטים הערבים התמחו בהובלת האשלג בין המפעלים ,עבודה שהייתה מפרכת ולכן זכו השייטים לשכר טוב יותר מאשר חבריהם לעבודה, עבודתם כללה העמסה ופרוק של התוצרת ממפעל סדום, ומניעת אובדן בהתהפכות האסדות והסירות עקב העמסה לא נכונה (אובדן שווי משקל) או עומס יתר.

מגורי השייטים הערביים של הדוברות במחנה קליה
 
ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
יריחו מנזר דיר חגלה
כניסה בתשלום קטן סמלי, (חמישה שקלים) או ללא בחינם תלוי בעונה ,הביקור אינו דורש תאום בטחוני.
איך להגיע בנסיעה לכוון ים המלח מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג ממשיכים עוד שלושה קילומטר,פונים צפונה ,שמאלה בכביש העוקף יריחו,לאחר חצי קילומטר חולפים על הפניה לישוב בית הערבה,ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר, וחונים במגרש החניה משמאלו.
מידע
מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש  במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה  שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
 
המנזר המקורי נהרס מספר פעמים בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה  והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי,שתי קומות למנזר ,בקומה העליונה הכנסייה הייחודית והמעוטרת,בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים כולל סיפור כיבוש יריחו סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים.


ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
 
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
 

לאחר שיפוץ של כביש הגישה מהישוב מצפה יריחו לכוון מנזר סנט גורג' , הממוקם על צלע ההר מהישוב מוליך כביש סלול שאורכו כשלושה קילומטר והמגיע למגרש חניה,שם עוצרים מתצפתים לכוון המנזר והוואדי או יורדים בשביל למנזר,הבעיה העיקרית היא התאום הביטחוני לנסיעה במסלול הזה .

כניסה ללא תשלום, שעות הביקור במנזר סנט גורג' בימים שני – שישי בשעות  07:00 עד 18:00, ביום שבת בשעות  07:00 עד 17:00,ביום ראשון שעות הפתיחה 09:00 עד 17:00.


מנזר סנט ג'ורג - או מנזר חוזיבה או דיר מר ג'אריס
 
ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח

במחלף מעלה אדומים ניסע מזרחה. לאחר כ- 12 ק"מ נגיע לצומת הכניסה לישוב מצפה יריחו. הכניסה חופשית לרכב פרט לימי שבת ,כיוון שהישוב דתי ושייך לזרם הדתי .

שתי התצפיות ממוקמות על המתחם שתחילתו התנחלות של שני גרעיני נחל שאיישו את הנקודה במשותף כגרעין דתי וגרעין חילוני.
 
אל שתי התצפיות המוצבות בישוב מגיעים עם רכב ,נכנסים בנסיעה מבעד שער הכניסה עד למפגש עם של תחנת האוטובוס של הישוב ,ספסלים ועץ שעליו קבוע ארון ספרי קודש לעיון בהמתנה , אז פונים שמאלה וממשיכים על פי השילוט , הנקודה הראשונה בחלק המזרחי במרכז הישוב והנקודה השנייה בנסיעה לשלוחה השנייה בישוב עד הקצה למרפסת התצפית השנייה .       

ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח
 
מנזר פטרוס נחל פרת

שרידי מנזר פטרוס שבקצר עלי, ממוקמים כשלוש וחמישים מטר בדרומו של נחל פרת ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על שתי תקופות מגורים ובניה במקום, בתחילה נבנה המקום כמצד רומי להגנה על צומת הדרכים מיריחו לירושלים בדרך הישנה שעברה בנחל פרת, במצד ניתן להבחין בשרידי ארווה לבעלי החיים ששימשו את הסוחרים ,המצד שימש גם בתקופת בית שני, והדרך שלמרגלותיו ששימשה בתקופה הרומאית שימשה גם בתקופת השלטון הממלוכי.

לאחר שהצד נחרב ולאחר שנים הוקמה על חורבותיו כנסייה ביזנטית יש הטוענים כי את הכסף לבניית המנזר תרמה הקיסרית אאדוקיה, כיום נותרו שרידי שני מתחמים מאבן   ,בור פעמון גדול ששימש לאגירת מי גשמי ,ממנה הועברו המים לבריכת אגירה שממנה הוליכה תעלה עודפים.

מבנה הכנסייה המלבני, הקיף חצר ואליו מגיעים במעבר בדלת הכניסה ,לאורך החלק הפנימי של המבנה ניתן להבחין במספר חדרי מגורים בשתי פינות של המבנה קיימים שרידים כך משערים של מגדלי שמירה, מחוץ למבנה במרחק של פחות מעשרה מטר בחלק המזרחי ,מבחינים בתא תפילה וסיגוף או אולי קפלה לתפילה, עוד ניתן להבחין בשבילים ששימשו את הולכי הרגל בעבר בדרכם כולל מדרגות שנחצבו /

תודה לאלעד בעבור התמונה.
מנזר פטרוס נחל פרת
 
נקודת היישוב בית הערבה הוקם בשנת 1939 ,בחלק הצפוני של מתחם מפעל ים המלח הארץ ישראלי של משה נובומייסקי ,בכדי לעקוף את איסור הקמת הישובים באזור ים המלח השתמש המהנדס נובומייסקי בתירוץ שזהו מחנה עובדים למפעליו וכנקודה ליצירת מזון להאכלת עובדיו ,תירוץ שאותו הציג בעבר כאשר הקים את שכונות המגורים הראשונה לעובדיו במפעל.   

משה נובומייסקי אף תרם את השטח ,את הקצבת המים, החשמל וסיפק אף התחבורה , מבני הקבוץ הוקמו בכספו והציוד ואפילו תוחזקו בידי אנשיו, אך החשוב מכול הוא ספק עבודה לאנשי בית הערבה.

קבוץ בית הערבה הוקם בתחילת מאי 1939 ,בתחילה התיישבו במתחם מפעל המלח הצפוני ארבעת המתיישבים הראשונים שעבדו לפרנסתם במפעל המלח הצפוני, קדם להם בכמה חודשים החבר משה אייזיקוביץ שהתמקם בצריף שננטש במתחם בתחילת שנת 1939 , בעקבות הניסיון שצבר גנן המפעל ,בנושא שטיפת האדמה המלוחה , התחיל גם הוא בהצפת חלקה במים מאזור שפך הירדן לים המלח, על מנת שהמים שיחלחלו לתוך האדמה יספחו אליהם חלק גדול של המלחים.

 



בית הערבה סיפור הקמת הקבוץ
 

לאתר האטרקציה התיירותית "הגלגל המקראי " שהוקם על גבעה , ניתן להגיע בנסיעה על הכביש היורד מכוון כביש 90 לכוון היישוב נתיב הגדוד , טלפון לקישור לסיור באתר ‏0527906422‏.

גלגל עצמה מופיעה בסיפורי התנ"ך , יש הטוענים כי מקור השם גלגל, בערמת אבנים שהוקמה בידי תושבי האזור הקדומים לצרכי פולחן דתי, בטרם הגיעו אליו בני ישראל בדרכם לארץ ישראל, המהדרים טוענים כי המקום קשור לסיפור המילה של העם ,בעקבות העברת מסר מהאלוהים לכוהנים מציטוט משפט בספר יהושוע " היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם וירא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה" ,לידו משערים כי נמצאת גבעת הערלות נקודה שבה נימולו היהודים ,שנמנע מהם המעשה בזמן הנדודים במדבר.

על פי האמונה לאחר המעבר במעברות הירדן, נטלו בני ישראל 12 אבנים כמספר שבטי ישראל, והקימו בנקודה הזאת גלעד ,כתודה על המעבר והחציה המוצלחת בדרכם לארץ ישראל .

סיפור תנכי נוסף הקשור לגלגל ,הוא סיפורו של השופט אהוד בן גרא ,מתקופת ספר שופטים שבו מסופר על רצונו של אהוד בן גרא לשחרר את עם ישראל מנגישותו והשעבוד שהטיל על עם ישראל, מזימתו כללה את רציחת של עגלון מלך מואב , בעומדו בראש משלחת שהביאה את המיסים שהוטלו על העם למלך עגלון.

הבקעה אתר גלגל המקראית
 

חקר ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל ובעיקר מסעו במדבר בדרכו לכיבוש ארץ ישראל לוקה לפעמים בחוסר הוכחות מדעיות ונסמך בעיקרו על סיפורי התנ"ך ,אגדות והערכות המבוססות על תאוריות וכול המרבה הרי זה משובח .

החקר המדעי הארכאולוגי והספורים למיקומה של הגלגל החל בתחילת המאה העשרים ואחת ,העלה עד כה כשש מתחמים שונים הדומים במראה מהאוויר ככף רגל של אדם שבהם גלי אבנים   שנחפרו או נערך בהם מחקר, בנקודות שונות באזור הבקעה והשומרון וחבל בנימין בעקבות רמזים או סיפורי אמונה שונים.

הארכאולוגיים והחוקרים טוענים ,שרובם של האתרים שנתגלו ,הם מתקופת הברזל הראשונה ואחרים מתקופת הברזל השנייה, מתחמים אלו משתרעים על שטחים גדולים של מספר דונמים ,להלן רשימת האתרים שנתגלו עד עתה :

הבקעה סיפורם בקצרה של אתרי בגלגל השונים בבקעה ובשומרון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור