דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הבקעה בקעת הירדן

 

לאחר מלחמת ששת הימים ,הוחלט בכנסת להקים בבקעה ,מתחם מוצבים ממש על גדול הגבול הטבעי של נהר הירדן ,שמטרתו להגן על הגבול עם ירדן ולמנוע חדירת כנופיות של מחבלים מהצד המזרחי של ירדן ומושבות המחבלים שהוקמו שם, בד בבד עם ההחלטה הצבאית הוחלט להקים קו שני של ישובים ממערב לגבול נהר הירדן ,בחסות המגל והחרב של הנח"ל.

יישובים שבהמשך עברו תהפוכות שונות וחלקם התאזרחו יחסית בקלות וחלקם התפרקו ויושבו בהמשך בגרעינים אזרחיים של התיישבות שיועדו להתפרנס מחקלאות ,בתחילה במתכונת גידול הירקות והפירות בחורף ולשווקם לשווקי העולם.

כאשר בוחנים את תחילת ההצעות לסוגי ההתיישבות בבקעה ומיקומם בבקעה שנוסחו בידי אנשי ההתיישבות והפוליטיקאים ,מתגלים שני קווים מקבילים אורכיים התיישבות שמתחילים בכביש מספר אחד בקטע שבין ירושלים לחיבורו לכביש 90 בבקעה של היום.

 
 
 
ים המלח משלחות שחקרו מיפו וממדדו את מפלסו מהמאה ה 19

תופעת ים המלח סקרנה רבים מחוקרי העולם הישן, במאה התשע עשר והעשרים, שפע של תופעות גיאולוגיות ,אקלימיות ,כימיות ,משקעי מלחים ועוד ועוד , התופעות הללו , והרצון לחקור את ים המלח ,שנחשב כבר אז כמקום הכי נמוך בעולם , משך חוקרים שהותירו לעולם לאחר ביקורם בים המלח, את ממצאיהם במפות ומחקרים .

אלא שנגד המסיירים יש הטוענים כי מטרת חלק מהחוקרים ,הייתה לסייר תחת השפעה דתית מיסטית וסיפורי התנ"ך ללא כסות מדעית, עוד נטען כי זמן השהות של החוקרים באזור הייתה קצרה מדי למטרות מחקר מדעי ראוי לאזור, חוקרים אלו ,שרובם לא היו בעלי רקע מחקרי מקצועי ,הוזנו בידי מלוויהם המוסלמים או הנזירים באגדות, אמונות ומידע ,שלא היה בעיקרו מדעי.

חלקם כתבו את סיפוריהם וחוויותיהם כסיפורת ולא כמחקר ,חלקם אף עסקו בוויכוחים פילוסופיים בלהיטות יתר ,במקום לחקור בעובדות המדעיות היבשות, חלק מהמשלחות הראשונות אף יצרו מפות חד מישוריות ,שלא הראו התייחסות להבדלי הגובה ,בין אזור הכנרת בדרכו דרך נהר הירדן לים המלח הנמוך מגובה פני הים.

ים המלח משלחות שחקרו מיפו וממדדו את מפלסו מהמאה ה 19
 
ים המלח הקדמה

חלקו הצפוני של ים המלח משמש כמפגש בין בקעת הירדן לבין בקעת ים המלח, נהר הירדן בזרימתו מבעד לבקעת הירדן נתיבו של הירדן מפותל והוא משנה את צורתו מעונה לעונה בפיתוליו ,מכוון ששיפוע זרימת המים אינו גבוהה ,נאלץ הנהר למצוא לעצמו נתיב למעבר בחציבה בסלעים ובשכבות האדמה הניצבים מולו.

ההיסטוריה מספרת כי בתקופה קדומה השתרע אגם גדול שכלל את הכנרת ועד אזור חצבה כתוצאה משינויי אקלים וגאולוגיים ,החל להצטמצם שטח המים ,שעד אז אידוי המים מקרני השמש היו פחותים יחסית, לאחר שהשטח האגם הצטמצם ,כתוצאה מירידת מפלס המים נחשפה הקרקעית ונחרץ בה נהר הירדן, להולכת עודפי המים שנאספו בגשמים והתנקזו בכנרת .

במרחק שבין הכנרת לים המלח בנהר הירדן, המחבר ביניהם נוצרו בקעות בגאון הירדן עד לבקעת ככר הירדן (העור - הרור)החלק שממערב לירדן שבהם נקוו המים מהרי הגלעד לתוך נהר הירדן בהמשך החלקים (הבקעה) שמסביב לנהר הירדן התרחבו והאדמה הפכה לפורייה ביותר וכללה גם מעיינות מים מתוקים לצרכי החקלאות באזור.

האקלים הנוח יחסית ושפע המים מאפשר גידולים חקלאים במחזוריות של יותר מפעם בשנה לגידול גידולים על שטח אדמה בודד, המים שהצטברו בסופו של דבר בים המלח בלא מוצא או אפשרות להמשיך את דרכם ,החלו בעקבות שינויים אקלימיים ותופעות גאולוגיות , המים בשכבות העליונות החלו להתאדות והמלחים שהיו מסופחים אליהן החלו להצטבר ברובד על קרקעית הים, כתוצאה מהיובש באזור וקצב אידוי המים הרב והצטברות כמויות אדירות של מלחים הפך הים למה שהוא כיום.

ים המלח הקדמה
 

מוקד חרום לאזור הבקעה ליהודה ושומרון  1208

מוקד חרום הבקעה מספר מקוצר 106 – 02-9940218 או  02-9940320

מד"א כללי 101 מוקד הבקעה 02-9942545

משטרה כללי 100 או 103 מידע כללי או לחיוג   02-9407555

קצין בטחון בקעת הירדן 050-5219320

מוקד המועצה אזורית ותיירות בקעת הירדן חיוג 02-9946658

תאום באתר הטבילה ברשות הטבע והגנים 057-7766648

תאום במאגר תרצה ובגשר אדם 02-9946658

שרותי גרירה בתשלום (פרטי) גרר הבקעה 02-9941590 או לפלא 052-8541507

חשוב :אין לצאת לבקעה ללא מים ברכב וכיסוי ראש , מאחר והחום מגיע ל 45 מעלות .

הבקעה מספרי חרום
 

לאחר מלחמת ששת הימים ,הוחלט בכנסת להקים בבקעה ,מתחם מוצבים ממש על גדול הגבול הטבעי של נהר הירדן ,שמטרתו להגן על הגבול עם ירדן ולמנוע חדירת כנופיות של מחבלים מהצד המזרחי של ירדן ומושבות המחבלים שהוקמו שם, בד בבד עם ההחלטה הצבאית הוחלט להקים קו שני של ישובים ממערב לגבול נהר הירדן ,בחסות המגל והחרב של הנח"ל.

יישובים שבהמשך עברו תהפוכות שונות וחלקם התאזרחו יחסית בקלות וחלקם התפרקו ויושבו בהמשך בגרעינים אזרחיים של התיישבות שיועדו להתפרנס מחקלאות ,בתחילה במתכונת גידול הירקות והפירות בחורף ולשווקם לשווקי העולם.

כאשר בוחנים את תחילת ההצעות לסוגי ההתיישבות בבקעה ומיקומם בבקעה שנוסחו בידי אנשי ההתיישבות והפוליטיקאים ,מתגלים שני קווים מקבילים אורכיים התיישבות שמתחילים בכביש מספר אחד בקטע שבין ירושלים לחיבורו לכביש 90 בבקעה של היום.

שתי תפיסות של תוכניות יסודיות הוגשו לצורת ההתיישבות בבקעה ,תוכניות שיתנו מענה גם לצרכי מסת ההתיישבות וגם פתרונות לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, כאשר זקני הארץ טוענים כי היו בעלות חזון ציוני הגובל בחלומות באספמיה להתיישבות מסיבית והסכמי שלום מלאים עם אוייבנו, למרות שמרבית אוכלוסיית ישראל צידדה בהתבססות בבקעה ואפילו אם ישכון הסכם שלום ביננו לבין ירדן   .

בקעת הירדן תחילת היישוב הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים
 

בכביש היורד מירושלים ,פונים לכביש עוקף יריחו, לכוון צפון ופונים ימינה על פי השילוט לנקודת הטבילה קאסר אל יהוד לאחר המעבר בשער הכניסה ממשיכים ומצד ימין ממוקם מנזר יוחנן המטביל. מפת המסלול

1 הנקודה הראשונה מצד ימין של הכביש , המנזר המבוצר יוחנן המטביל שבו כנסיה קטנה שפעלה בידי נזירים מדיר חג'לה, המבנה כיום נבנה בשנות החמישים של המאה העשרים לאחר שהמבנה הישן נחרב ברעידת אדמה ב1931 .

ממערב למנזר יוחנן המטביל   יש מוצב נטוש של צה"ל המוקף במוקשים ובברזלים וגדלים בו עטלפים .

2 הארמונות אל קצאיר

שתי התלוליות הקטנות במקום מזוהות על ידי הנוצרים כמקום בו עלה אליהו השמימה, אף שמהתנ"ך עולה שהוא עלה השמימה ממזרח לירדן. השרידים העתיקים באזור השייכים לכנסיות שהוקמו במקום בשנת 515 ו-450 לספירה (כנסיית המגדלים וכנסיית קלמון), אך שרידיהן עוד לא נחשפו.

3 מימין לדרך שער הכניסה לדרך המנזרים ,לידו  מתחם קתולי נטוש ומעבר לכביש מנזר וכנסיה יוונית אורתודוכסית מתחמים קתולים סגורים ונטושים המוקפים מוקשים שעדיין בשנת 2017 לא פונו.

הבקעה מסלול דרך המנזרים בקאסר אל יהוד
 
הבקעה הצעות לאטרקציות לאורך הכביש מצומת הלידו אל צומת בית שאן
 
ים המלח ספור הזיכיון להקמת המפעל הצפוני

לצורך קבלת הזיכיון הוקמה חברה בלונדון שמטרתה לרכוש זיכיון מהשלטון המנדטורי בארץ ישראל ,ומשלטונו של המלך עבדאללה מירדן ,של רצועת חוף בחלק הצפוני מערבי של ים המלח, שאורכה כחמישה קילומטר מרובעים, הזיכיון נחתם בתחילת שנת 1930 ,לתקופה של 75 שנים, חתמו עליו מייסדי החברה המהנדס משה נובומייסקי ושותפו מיג'ור תומאס גרגורי טולק .

הזיכיון כלל זכויות על המים המינראליים, החומרים המינראליים שבים, והחומרים שישאבו מהים לצורך הפקת המלחים, בתמורה תשלם החברה   תמלוגים מרווחיה בהפקת החומרים והאשלג ,בנוסף לדמי חכירה ודמי הזיכיון .

מנהלת המפעל הורכבה מהמנהל הכללי של המפעל המהנדס משה נובוייסקי , האחראי על השינוע מיג'ור טולק , ואת המנכ"ל פריזלנד בלונדון ,כן מונו מהנדסים ומנהלי עבודה .

עד לקבלת הזיכיון ערכו משה נובומייסקי ומתנדבים ניסויים באזור ים המלח ליצור אשלג ומלחים אחרים וברום מהזרמת מים לבריכות אידוי, בחינת כלים הנדסיים שעוסקים בכרייה, ביקרו במפעלים דומים ברחבי העולם ,ערכו ניסיונות הפקה ובדיקת המלחים השקועים בדרגת מליחות גדולה.



ים המלח ספור הזיכיון להקמת המפעל הצפוני
 

בנסיעה קצרה לכוון אתר הטבילה (מזרחה ) לאחר מנזר יוחנן המטביל מצד ימין ,נבחין בשתי תלוליות שאינן גבוהות ,הארכאולוגיים טוענים כי מתחתם ממוקמות שתי כנסיות  כנסיית הפעמונים וכנסיית קלמון ,שנבנו במחצית המאה החמישית והשנייה בתחילת המאה   השישית ,כנסיות שהוחרבו בכיבוש הפרסי .

על פי האמונה הנוצרית אלו הנקודות שמהם עלה אליהו לשמים בסערת אש ,אך על פי האמונה היהודית שמגובה בכתוב בתנך, שנקודת העלייה לשמים של אליהו הייתה ממזרח הירדן בתל אליהו .

הבקעה אל קצאיר – הארמונות
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים .

הקפלה הפרנציסקנית

ממשיכים בנסיעה דרומה המבנה הראשון (המבנה המתומן )מצד שמאל היא הקפלה הפרנציסקנית הנטושה ,שנבנתה בשנות החמישים במאה ועשרים .

המנזר הסורי-אורתודוקסי

בהמשך הנסיעה דרומה בצידה הימני של הדרך ממוקם המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל שנחרב בחלקו כתוצאה מרעידת האדמה בשנות החמישים

המנזר האשורי שנקרא גם על שמו של יוחנן המטביל ,ממוקם כשש מאות מטר מזרחית ממנזר הגדול   יוחנן המטביל ששייך לכנסייה היוונית.

קאסר אל יהוד המשך הביקור במנזרי ארץ המנזרים
 
מזח התובלה הימית בקלייה לשינוע תוצרת מפעל סדום

תודה לארכיון קבוץ רמת רחל לתמונה
בחלק הדרומי של המפעל בקלייה בחלק שכיום נחשף עקב נסיגת קו החוף ,שכן בעבר רוג'ם אל בחר , (מעגנית המלח) נמל ומעגן מהתקופה שלפני הספירה , שינויי בקו החוף של ים המלח ובתנאי מזג האוויר ,יצרו שינויים גאוגרפיים שתוארו של עוברי אורח והמשתמשים במעגן לצורך המעבר לגדה המזרחית של ים המלח מירושלים לעבר הירדן.

עליית מפלס המים בים המלח או ירידתו בנסיגת קו החוף המקורי יצרו מבנה של אי או חצי אי למעגן רוג'ם אל בחר ,אך בעונות גשומות במיוחד ,עלה המפלס והפך את המעגן ,לאי תת ימי ,שתפקד כשרטון והווה סכנה לסירות המתקרבות לחוף הים.

מעגן רוג'ם אל בחר, נתגלתה שוב בשנת 1917 מתחת לפני הים ,במדידות ארכאולוגיות שנעשו במקום לאחר הגילוי ,התברר כי גובה המזח של המעגן ,היה מעל לשלושה מטר לאורכו נוצר שרטון שאורכו מעל לשבעה מטר מקו החוף ,למעשה בעקבות הפחתת זרימת המים מהירדן לים המלח ,עקב הפעלת מפעל המוביל הארצי בכנרת ,ונסיגת קן החוף מזרחה ,תגלה מחדש מעגן רוג'ם אל בחר בשנות השמונים ,כאי ולאחריו חצי אי שהסתיים בתל קטן הניצב על החוף.

על מנת להימנע מפגיעת השרטון התת ימי, סימנו אותו אנשי המפעל ,בגל אבנים שבמרכזו נתקע עמוד ברזל בולט, להזהיר את התעבורה הימית שבין המפעלים בקלייה וסדום להיתקע עלייהם בדרך אל המזח של המפעל קלייה.

מזח התובלה הימית בקלייה לשינוע תוצרת מפעל סדום
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור