דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

עמק יזרעאל כפר נהלל

 
 

אליעזר יפה היה אחד ממייסדי כפר נהלל , שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה, לזכותו נחשב הרעיון להקמת ישוב עובדים שיתופי , אליעזר נולד בשנת 1882 בסרביה לאביו הרב והסוחר הרב ראובן יפה שעלה לארץ ישראל בשנת 1912 ,כיתר הילדים למד בחדר לאחר מכן למד מכונאות ,היה בעל חוש טכני והמציא מספר מכשירים ,בכפרו שבסרביה הקים את אגודת "דורש ציון" שאליה הצטרפו בני נוער ומבוגרים.

חלק מפעולות האגודה היו איסוף כספים להתיישבות בארץ ישראל, רכישת מניות הבנק הציוני, רכישת סחורות שיוצרו בארץ ישראל כמו משקאות של חברת כרמל, ניסה לעודד לרכישת קרקעות בארץ ישראל לקראת העלייה ,

בשנת 1904 עבר לאמריקה לאחר שסיים את לימודי המכונאות ,כבחור צעיר שם למד חקלאות ,בעת שהייתו באמריקה ייסד את אגודת "התחיה" הציונית והקים את גרעין "האיכר הצעיר" בשנת 1908 שהוכשר בעבודה חקלאית והצטרף לאגודת הפועל הצעיר , יסד את ארגון החלוץ באמריקה שמטרתה הכשרת צעירים בעבודה חקלאית לקראת עלייתם לארץ ישראל   .

בשנת 1910 עלה הנער הציוני אליעזר עם חבריו באיכר הצעיר לארץ ישראל , לאחר עלייתו הצטרף להתיישבות העובדת ועבד כפועל חקלאי בעין גנים שליד פתח תקווה, בחוות כנרת בסג'רה ,הצטרף לארגון השומר, עבד גם במנחמיה, בבן שמן ומקווה ישראל כמדריך ומורה.

נהלל סיפורו של אליעזר ליפא יפה ז"ל 1882 - 1942
 

אחת הקבוצות שעלו בימי העלייה השנייה ואכלסו את חוות כנרת בשנים 1912-13 ,הייתה הקבוצה שהגיעה מאמריקה וקראו לעצמם "האיכר הצעיר " ,חלוצים אלו הגיעו לאחר שהכשירו את עצמם לעבודה כאיכרים חקלאיים, 

אליעזר יפה שהקים את חבורת האיכר הצעיר והיה בוגר בית ספר לחקלאות מודרנית באמריקה , הגיע על מנת לשאת ולתת לקבלת חלקות אדמה על מנת להקים את מושבת כנרת, הוא ייצג חברים שגם למדו בבתי ספר החקלאיים באמריקה, לאחר משא ומתן נחתם עמו נחתם עם החברה לארץ ישראל – יק"א בשנת 1912.

  הסכם שנחתם למשך שנה הקצה 10 חלקות אדמה לו ולחבריו בחלק המערבי של מושבה כנרת , המתיישבים האמריקניים   הביאו עמם ציוד ומכשור חקלאי חדיש והחלו לעבוד בצורה חדשנית במיכון חקלאי, הקמת משק מעורב והשוואת תנאים של הפועלות לתנאי השכר של הפועלים במשקיהם.   

בראשה של הקבוצה עמד שלמה אליעזר ליפא יפה, ניסיונם עמד להם בתקופה שעבדו בחוות כנרת , לאחר שנת עבודה מוצלחת בחווה פנה רופין מנהל   המשרד הארצישראלי   להתיישבות ,שייקחו על עצמם את הכשרת השטח המיועד להקמת קבוץ כנרת, הקיבוץ השני שהוקם בארץ ישראל, חלקם עזב והיה בין מייסדי כפר נהלל.

  בשנת 1913 חזרו חברי הקבוצה שעיבדו את אדמות כפר אוריה לאחר חוות כנרת ,בעקבות פנייה של יק"א לחזור ולשבת בחוות כנרת ,הקבוצה שחזרה מנתה 13 עשר בחורים ושלוש נשים ,בראשם של שלישית ביחד : בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג .

נהלל קבוצת האיכר הצעיר בחוות כנרת
 

על פי האגדות כנשאל קאופמן ,מה לו מתכנן הערים ולתכנון כפר נהלל ,השיב כי מבחינתו מצווה היא ,לתכנן ישוב כפרי על פי הגשמת הישוב היהודי בארץ ישראל, להבנתו תכנון ממשי של כפר, היה מצוי רק ברוסיה באותה העת ובשאר רחבי העולם צמח הכפר על פי הצורה הגאוגרפית או התרחבות וגידולו מבחינת האוכלוסייה.

על פי הנחיות השלטון הרוסי באותה התקופה כאשר הוחלט היה להקים כפר בפלך ,הי מגיע מודד ממשלתי וממתכנן קו ישר שהווה את הדרך הראשית ומשני צדדיו נבנו המשקים החקלאיים ,בחזית מבנה המגורים ומאחור מבני המשק ובעלי החיים .

האגדות ממשיכות ומספרות כי בטרם הוקם הכפר נהלל הגיעו אליו הוגה הרעיון לכפר השיתופי החלוץ אליעזר יופה וחברו יעקב אורי (ממייסדי הכפר) ובידם דף נייר שעליו שרטטו את הרעיון לצורת הקרניים שבו בנוי הכפר, לדעתם רחוב ראשי היה אמור להיות במרכז הכפר ומתוכו ייצאו קרני המשקים , בצדו האחד של הרחוב יוקמו בתי בעלי המקצוע ,ממולם מעבר הכביש יוקמו מבני הציבור .

האדריכל ריכראד קאופמן ,שלא היו לו דוגמאות לכפרים מתוכננים מראש ,אלא כפרים שצמחו והתרחבו לאורך מאות שנים ללא תוכנית אב מסודרת, ביקש מחברו רופין שיצא לסיור בקהילות היהודיות ברוסיה להביא לו מספר תוכניות לכפרים משותפים שהוקמו לאחרונה ותוכננו בידי מודדים .

נהלל סיפור תכנון הכפר בידי ריכראד קאופמן האדריכל
 

נחום פפר חי בשנים 1887- 1936 שנה שבה התרסק המטוס בעת טיסה מבגדד לארץ ישראל בגוש נהלל ליד עפולה, נחום פפר עלה לארץ ישראל בשנת 1906 ,שנתיים לאחר מכן נישא ויצא לצרפת להשלים את לימודיו בהנדסה, לאחר חזרתו לארץ שימש כמהנדס בערים לוד ורמלה .

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא התורכי, לאחר המלחמה הצטרף כמהנדס הראשי של חברת הכשרת היישוב וכאיש הטכני של החברה, אז חבר לגואל האדמות יהושוע חנקין ולווה אותו בשליחויות ובמסע רכישת האדמות .

בעת הרכישות דאג לסמן את גבולות האדמות שנרכשו על המפות בטבו , והניח את היסודות למקצוע המיפוי והקרטוגרפיה בארץ ישראל, במסעותיו הרבים בארץ ישראל צבר מידע רב הן בהווי הערבים ומנהגיהם והן במידע על אפשרויות לרכישת אדמות ,מידע שהועבר למוסדות הרלוונטיים לצרכי הרכישה.

נחום פפר השתתף גם בהכנת תוכניות למושבות בארץ ישראל והיה ממייסדי שכונת בית הכרם בירושלים, לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל , הצטרף למפלגת השומר הצעיר ומכן הקשר המיוחד שנקרם בינו לבין מתיישבי עמק יזרעאל, בעת שעזר לרכוש את האדמות בעבורם .

בזכות קשריו עם השלטונות המנדטוריים , ומכוון ששרת גם בחברת הנפט העירקי בנושא צינורות ההולכה והשיברים בנמל חיפה ,הצליח להשיג עבודות ממשלתיות לחברי גדודי העבודה במיוחד לבני העלייה השלישית ,גם בסלילת הכבישים וגם בתקיעת יתד יהודי בחברת הרכבת בהכנסת פקידים ועובדים לחברה שפעלה על טהרת הפועלים הערביים.

נחום פפר נקשר ואהב את אנשי כפר נהלל שהסתייעו בו בייעוץ טכנולוגי ועצות בסבך השלטון המנדטורי ,בעת חזרתו בטיסה בשנת 1936 מבגדד במזג אוויר בעייתי ,התרסק המטוס שבו טס בעת הנחיתה בשדות נהלל ,לאות הוקרה של אנשי הכפר לנחום פפר, שנקבר בבית הקברות שבנהלל.

נהלל המהנדס נחום פפר
 

באפריל 1948 נכבשה משטרת נהלל ,בחודש יולי התקיים טקס זיכרון לתשעת חללי כפר נהלל במלחמת השחרור בקרבות עמק הירדן ,שנפלו בירושלים, לטרון ,בית קשת ,רמת יוחנן, ג'נין ולג'ון , שמות החללים : זוהר דיין, עמוס פין, יצחק ליבנה ,אליעזר שבט, עלי בן צבי, משה אלתר, יצחק הלוי ,דוד ליס ויוסף בנטוביץ ,לקבורה בנהלל הובאו זוהר דיין ועמוס פין (בנו של צבי פיין).

באותו החודש הפציץ מטוס אויב את נהלל ושיגר פצצה שנפלה בשטח פתוח ולא גרה לנזק

תצרוכת החשמל רבתה לאחר המלחמה וחברת החשמל שנתקלה בבעיית עומס ואי יכולת להתגבר על כמויות הצריכה ,פנתה לחברי גוש נהלל בבקשה לצמצם את צריכת החשמל בין השעות 09:00-16:00 לצרכי בישול והפעלת חדרי האוכל ובצמצום ההשקיה בעזרת משאבות המים גם בשעות הללו ,עוד הוסיפה חברת חשמל שאם המשקים והכפרים לא ישתפו פעולה היא תנקוט בצעדי ניתוק החשמל בשעות שביקשה על מנת לאזן את יכולתה לספק חשמל .

בתגובה פנו חברי גוש נהלל לחברת החשמל שתוסיף טורבינות ייצור ,כיוון שהמשקים והכפרים לא יוכלו לעמוד זמן רב בגזרת הצמצום כיוון שגידולים רבים משוועים למים ,נוצרה גם בעיית הבישול במטבחים שכתוצאה ממנה ,נאלצו להתחיל בבישולים במטבחים עוד בשעות הלילה המאוחרות .

נהלל אחרי מלחמת השחרור
 
כפר נהלל סליק הנשק במשק אבידב
סליק הנשק במושב נהלל
כתובת משפחת אבידב משק 27 מושב נהלל.
כניסה בתשלום ההדרכה והסיור בתשלום לאחר תאום.
טלפון לתאום 052-9006165, 04-6515141
מידע 
הסליק נבנה כבור לאגירת שפכים מהרפת,הוא הוקם מעל לסליק משפחתי בשנת 1945,שימש כאחד הסליקים של ההגנה ,הסליק משמש כמוזיאון משפחתי,עומקו 5 מטר, הכניסה אליו מפתח סודי ובסולם,תכולתו נמסרה לצהל בזמן מלחמת העצמאות.
כפר נהלל סליק הנשק במשק אבידב
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור