דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל כפר נהלל

 
 

בסוף שנת 1935 התכנסה אסיפה בכפר נהלל, על מנת להקים כפר על שם של הנרצחים דוד ויוסף יעקובי על אדמות תל השומרון בגבול שטח הכפר נהלל ,העיר ההיסטורית שנחרבה שומרון ,שכללה כמה מאות דונמים של אדמה, ממש בסמוך ליער הקק"ל ,שאנשי נהלל שומרים ומטפלים בו בחריש ונטיעות חדשות ,על פי ההחלטה כפר נהלל ,נתרמו כשלוש מאות דונם מאדמותיו על מנת שהישוב אכן יקום.

בני הדור השני של כפר נהלל שהקימו את היישוב שימרון ,התאגדו באגודה שנקראה גליל "ארגון פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ" כהוריהם באגודת ענווה בכפר נהלל , במהרה הוקמה אגודה נוספת שנקראה "נבטים" ארגון פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ שימרון שליד נהלל .

אגודת נבטים היו צעירי עליית בבל ,שהחליטו להתיישב כחקלאים לאחר עלייתם לארץ ישראל ,הם הצטרפו לבנים הממשיכים של בני נהלל בהקימם ישוב חקלאי בתל שימרון ,דרכם החדשה כאנשים חקלאיים ,נעשתה על מנת למשוך עוד צעירים מבני העלייה מעירק ולהפוך לחקלאים ולא לעירונים בדרכם.

על פי מחשבתם של בני העדה הבבלית ,שהמירו את דרכם לחקלאות ולא למסחר, בני העדה בארץ מוצאם טעו בגישתם לתפיסה הציונית ,הכוללת הקמת ישובים ולהתפרנס מעבודת עמל כפים ,תוך הגשמת הרעיון הציוני ,על כן יש להרחיב את ההתיישבות החקלאית ולצרף עוד מבני עדתם לרעיון ההגשמה.

נהלל הקמת היישוב שימרון
 

בתקופת המשנה והתלמוד,התיישבו יהודים לאחר המרד היהודי, על אדמות היישוב שנקרא מהלול (מעלול) , שם ששובש משמו המופיע בתנך נהלל , לאחר נטישתו התיישבו במקומם פלאחים שהמשיכו לקרוא למקום מעלול כשמו בימי התלמוד, יש הטוענים כי אולי במקום היו חלק מאדמותיו של יהודה הנשיא .

שמו של הכפר ותל סימוניא (תל שימרון) הסמוך, נזכר באיגרת שנשלחה מירושלים בימי בית שני ,על מנת שיספקו ענפי זית לשימושי הדת בירושלים החרבה , ובראש ובראשונה מפצירים השולחים שאנשי הכפר ושאר הישובים היהודים בסביבה שהתפרנסו מחקלאות, יקפידו על המעשר ומנהג לקט שכחה ופאה של שדות התבואה .

עמק יזרעאל נהלל הסיפור ההיסטורי בקצרה
 

ראשוני הטמפלרים הגיעו כבודדים לארץ ישראל בשנת 1960 ,כנחשול חלוצי שלא בהסכמת מנהיגי העדה שטענו ,כי יש לעבור הכשרה חקלאית ויש לבדוק בדיקה מדוקדקת של תנאי המחייה בארץ הזרה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תברואתית .

עוד טענו מנהיגי העדה ,כי להט דתי איננו משרת לטובה את מטרות העדה, על פי הפתגם המקומי:  המהירות מהשטן והטענה העיקרית שהציגו מנהיגי העדה , היה הפחד מפני השלטון העותומאני המוסלמי ,שעשוי להפריע לפעילות מיסיונרית נוצרית בשטחי ארץ ישראל

למרות טענות אלו, קמו עשרות צעירים בני העדה הטמפלרית ועלו לארץ ישראל בשנת 1860, במטרת הגשמה של חזונם בהתיישבם עצמאית ובכספם הפרטי ,תחילה התיישבו באזורים בצפון המדינה כמו נצרת ,גניגר ,מגדל ובחלק הצפוני של השומרון וכמובן אדמות עמק יזרעאל הטובות לחקלאות, ניסיון ראשון להתיישבות נעשה ע"י הטמפלרים בעמק יזרעאל ונכשל, רוב המתיישבים חלו ומתו בקדחת, על אדמות החווה שננטשה הוקם הישוב נהלל.

עמק יזרעאל אדמת מהלול תחילת ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל המערבי
 

בשנת 1920 כאשר דנו בחיפוש שטח להקמת כפר נהלל , הוחלט להוציא משלחת שתבחן שלושה מקומות לרכישת האדמה, לצורך זה הצטיידו ההולכים במפת תיירות שהשיגו במאמצים רבים, לעבודת החיפוש יצאו אורי יעקב  (זסלבסקי) ואליעזר שוחט לבדוק את אדמת כפר ג'ליל הערבי .

כשחזרו הגישו דוח שבו לא גילו התלהבות מהמקום, ויצאו שוב לסיור באדמות העמק בתחילה יצאו עם חברם יוסף סליבקה ,לאדמות עין ג'אלוד (עין חרוד) משם המשיכו לסייר באדמות תל אלפאר (תל יוסף) משם המשיכו לסייר באדמות בית אלפא, ולסיום ביקרו באדמות מהלול (כפר נהלל) .

בשובם הביאו את התרשמותם בכתב ליעקב טהון ממנהלי הכשרת הישוב, ולשאר חברי הקבוצה , חלקם של החברים עבדו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל ,חלקם שעבדו בהכשרת שטחים ב דגניה, כנרת, מרחביה, חולדה, בן-שמן שעבדו באותה העת בסלילת הכביש חיפה ג'דה ,והתגוררו במחנה העבודה "סלע"  שבקרבת יגור .

התחיל וויכוח איזה אדמות ישמשו להקמת הכפר נהלל, אלו שעבדו בסלילת הכביש חשבו שאזור יגור מתאים לכפר בתמיכת האגרונום יצחק וילקנסקי  , אך מנגד   אלו שישבו במקווה ישראל   טענו כי אדמת מהלול מתאימה יותר , אי לכך הוחלט להוציא משלחת נוספת שתתרשם מאדמות יגור ומאדמות מהלול.

נהלל אגדה מקדימה לרכישת האדמה
 

שמה הנוסף של הנקודה הזמנית ,שעליה התיישבו חלוצי נהלל היה גבעת הכיבוש, היא ממוקמת על גבעה לצדו של הכביש בין נצרת לחיפה כביש מספר 75, ליד הכפר הערבי מעלול (מהלול) .

20 המתיישבים הראשונים באזור נהלל,  הקימו את ההתיישבות על גבעה לצדו של הכביש בין נצרת לחיפה כביש מספר 75,ליד הכפר הערבי מעלול, אי שניצב בלב ביצות שהשתרעו על שטח של קילומטרים רבים ,דבר שגם חשש להתגורר במקום שיועד להתיישבות הקבע אפילו דוקטור הלל יפה הידוע ,שהיה מומחה למחלות הקדחת וחברותיה ,בראותו את האזור הזהיר מפני התיישבות במקום.

על פי סיפורי הערבים והאגדות הקשורים למקום, נקרא המקום בתרגום "אוכל יושביו" באגדותיהם תיארו הערבים הבדואים, כי הלוגם ממימי המעיינות שבמקום (מי המוות) , תתנפח בטנו והוא ימות , אפילו ראשוני הטמפלרים שהתיישבו באזור ,נטשו את המקום ,לא בטרם הראו לחלוצים את גודלו של בית הקברות שלהם שנותר בשטח .

נהלל גבעת הראשונים (גבעת הכיבוש)
 

בתחילה חפרו החלוצים בורות לקביעת עומק הביצות ולמציאת מקורות המים ,על מנת לקבוע גובה מפלס אחיד בעת חפירת התעלות, בתחילה עבדו מעטים בייבוש ,אליעזר יפה בעל הרעיון לכפר השיתופי נהלל ,הולך בראש העובדים ומספר על פי האגדות כי הוא זה שימצא את המעיין הראשי על מנת לרכז ולנתב את מימיו לנתיב עוקף ,חבריו לקבוצה גיחכו כאשר הוא נשא על שכמו כלים הנדסיים לצורך האיתור, הם טענו כי הוא טוב לדקלם את רעיון הכפר השיתופי או נושאי חקלאות ,מאשר הידע שלו הטכני.

כאשר הגיעו העובדים לבורות המים אחרי המעבר בסבך קני הסוף והגומא ,פרקו את כלי העבודה ,החלה העבודה בתחילה נכנסו לבורות המים (השלוליות) ,בבורות החלו העובדים מוציאים רגבי אדמה רוויים במים מחוץ לבורות, לאחר זמן מה החל לפרוץ מים מהחפירה .

מתחת לזרם זה הוכנס פח ונמדדה עוצמתו בשעון ולכמות המים שנאספו בפח בזמן קצוב על מנת לקבוע את חוזקו וגודלו, בניסיון להתגבר על המילוי מחדש של הבור ,נאספו המים בפח והושלכו מעבר לבור .

מיד לאחר תחילת העבודה ,הגיעו אוסישקין ואטינגר מהנהלת הקק"ל ובחנו את צורת העבודה והיקפה והבינו מיד ,שיש לתגבר את כמויות העובדים ולספק עוד כסף למבצע הייבוש, לאחר גילוי מקור מים בתחילה חובר אליו צינור הטיה שאורכו מספר מטרים שפיזר את המים היוצאים מהקילוח שבבור.

נהלל כיצד יובשו הביצות
 

גדוד העבודה שהקים בהמשך את קבוץ משמר העמק , חברי גרעין השומר הצעיר שהתלכדו בעת סלילת כביש נווה שאנן וחיפה וחברי קבוץ א' (ממייסדי בית אלפא ) עם חבריהם ויצרו את קבוץ ב' ,שיישב והקים את שער העמקים, קבוץ שהוקם בידי גרעין מהשומר הצעיר בשנת תרפ"ז 1927,בעת ההתארגנות של הגרעין בשנת 1922 הם עברו לנהלל ועבדו ביבוש ביצות ולאחר מכן הם התיישבו בנווה שאנן ליד חיפה. 

במחצית יוני 1922 הסתיימה העבודה לסלילת כביש נווה שאנן לחיפה ,ואנשי קבוצת העבודה קבלו על עצמם את העבודה בייבוש הביצות מסביב לנקודת הישוב הקבועה של כפר נהלל, חברי הקבוצה הקימו מחנה עבודה שהורכב ממעגל שבו הוקמו אוהלי המגורים ולידם צריף המטבח וחדר האוכל ובמרכז המעגל הוקם שובך יונים.

חברי הקבוצה עבדו כשלוש שנים ביבוש הביצות והכנת השטח לעבודת הגידולים החקלאיים, נטעו עצי אקליפטוס ועבדו בהכנת תעלות ההטיה ובפעולת ייבוש הביצות, בשיטת הדרינג' (תעלות הניקוז וההטיה ),בעזרת המהנדס ברייר ,מכסף שהוענק בידי הקק"ל לטובת מפעל הייבוש, מספר הפועלים שגויס למפעל הגיע למאות אחדות . עד שעברו לעבודתם החדשה בבניית שכונות בעיר עפולה .

נהלל סיפור גדוד העבודה שיבש את ביצות כפר נהלל
 

החשש ממחלת הקדחת שהגיעה מנחילי היתושים ששרצו בביצות , לא מנעה את התיישבות 20 החלוצים הראשונים בסוף שנת 1921 בגבעת הראשונים, חלוצים אלו התגוררו בשמונה אוהלים שהקימו באופן זמני בגבעת הכיבוש, עד אשר יבשו חלקית את הביצות מסביב לגבעת ישוב הקבע.

לנקודה הקבועה של כפר נהלל הגיעו החלוצים ,לאחר שייבשו חלק מהביצות, סללו דרך עפר מדדו את הקרקע וערכו תוכנית מתאר לנחלות, דאגו לצינורות להולכת מים לנקודה, בנו את צריפי המגורים ,בנו את הרפתות ,הכשירו קרקעות לנטיעת כרמי הענבים בחריש עמוק, סיקול השטחים .,סילוק היבלית ,הקמת גדרות, הכנת שטחים לנטיעות ולפלחה, והקמת גני ירק מסביב לבתי המגורים.

העבודה החקלאית להכנת השטח בטרם הזריעה ,השתילה או הנטיעה ,דרשה בדרך כלל חריש עמוק בשטחים הגדולים, דישון וזיבול הקרקע , נטיעות עצים ששורשיהם יונקים מים ואמורים להילחם בביצות ,ורק לאחר מכן להתחיל בזריעה ובנטיעה .

תחילת התיישבות חלוצי כפר נהלל סוף שנת 1921
 

החלוצים שהתיישבו בסוף שנת 1921 על הקרקע הזמנית ,מנו רק כשמונים אחוז ממספר החברים בגרעין ,חלקם מקבוצת קובנה (אחווה) חברי החלוץ שעלו לארץ מליטא בשנת 1920,קבוצה שעברו הכשרה בחדרה התיישבו בישוב הר כנרת ליד מעין פוריה, ושלסוף חלקם התיישבו בנהלל .

חברי הקבוצה שהתיישבו בנקודה הזמנית בגבעת הכיבוש ,ברעו עוד כמאה שלושים דונם עליהם נטעו כרמים, ומטעי עצי פרי שמנה כאלף עצים, כמה דונמים של גני ירקות וכשלושת אלפים וחמש מאות דונם של גידול פלחה של גידולי חציר ופול ומספוא , חלקם נקטפו בתלישה בעבודה ידנית וחלקם במכונות קציר.

את הכפר תכנן האדריכל ריכארד קאופמן ,בצורת מעגלים של כביש טבעתי סביב נקודה מרכזית, שמימנה יוצאים כעין קרניים של שמונה שכונות שבכול שכונה בין 9-10 נחלות , רק לאחר מכן, לקראת סוף שנת 1922, עברו המתיישבים לנקודת הקבע של נהלל כיום.

את שרותי התחבורה הציבורית (האוטומובילים) לכפר וחזרה סיפקה בשנת 1923 חברת גראג' טבריה שהפעילה שרות יומי בין חיפה לטבריה תוך מעבר בנצרת ובנהלל, בעלי החברה היללו את כלי הרכב שבידם המספקים נוחיות בהוסיפם שמי שנסע והשתמש בשרותם יתמיד לנסוע אתם.

נהלל סיפור העלייה לנקודת היישוב הקבועה
 

במחצית 1927 פרץ סכסוך בין חלבני כפר נהלל ,שחסו בהתאחדות משקי העובדים בארץ ישראל שבידי המשביר ,לבין התאחדות המחלבות של משקי יהודה והשומרון בארץ ישראל בנושא מחירי הגבינה והחמאה הגבוהים יחסית שגבו אנשי כפר נהלל לתוצרתם ,לעומת מחירי השוק של התוצרת המיובאת מרחבי האימפריה המנדטורית.

אנשי כפר נהלל טענו כי מחירם הגבוה בשלושים אחוזים ,ממחירי התוצרת שנמכרה מיבוא נובע מטיב הסחורה שלהם, לטענתם מחירי הייבוא זולים יותר ,מסחורה השמנת שהובאה ממצרים וממנה הוכנה החמאה , ושנמכרה כאילו היא תוצרת תנובת הארץ .

אנשי כפר נהלל הכריזו ,כי על האזרחים לטעום ולקבוע ,את טעמם של מוצרי החלב ולפי טעמם זה לקבוע איזה תוצרת יקנו ,האם את תוצרתם או את התוצרת המזויפת לטענתם, על מנת להגן על תוצרת הארץ ,גם מפני הייבוא של חמאה מאוסטרליה הרחוקה.

עוד טענו חברי המושב כי אין מקום להפליה בין תוצרת החלב המגיעה מרחבי האימפריה הבריטית לבין מחירי הסחורה בארץ ישראל השייכת גם לאימפריה הבריטית, ועוד הוסיפו כי התחרות מיטיבה עם הלקוחות ומוטב לרכוש את סחורת ארצנו.

נהלל אגדת מחיר החמאה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור