דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל ספור ישובי החלוצים

 

 אדמת עמק יזרעאל משכה מלכתחילה את עינם של גואלי אדמות בארץ ישראל, מן הסיבות כי האדמה בעמק הייתה פורייה ושימשה דרך מעבר ממערב למזרח כולל לאדמות של מעבר לירדן, המשיכה והרצון הללו לא נעלמה מעיני בעלי הקרקעות הערביים בעמק.       

בשנת 1901, פנה הועד של התארגנות לעליה של אנשי אודסה במסגרת אגודת חובבי ציון לאחר שרכש בעבורם את אדמות חדרה , לרכוש בעבורם קרקעות בעמק יזרעאל, חנקין פנה לתושבי הכפר הערבי פולה במרכז העמק והחל משא ומתן לרכישת עשרת אלפים דונם  

בעת שהיה במשא ומתן עם אנשי הכפר הערבי פולה, הוא פנה כהרגלו לחברת יק"א שעמם עבד ברכישת אדמות בגליל, שירתמו גם לרכישת אדמות אלו, כיוון שהנושא קבל תאוצה חתם חנקין לבדו על חוזה הרכישה ,כיוון שיק"א לא נתנה את הסכמתה לרכישת אדמות הכפר פולה בעמק ,חברת יקא סירבה להעביר את הכסף בעבור הרכישה .

חנקין שהיה חתום על רכישת האדמה ולא רצה להפר את החוזה החתום, פנה לחברת הכשרת הישוב לרכוש את האדמה, באותה העת לחברת הכשרת הישוב חסר ממון לרכישה היא נאלצה לסרב להצעה, בצר לו פנה חנקין לקק"ל, שהסכימה לתת חלק מהכסף, לרכישה שליש מהקרקע , כשלושת אלפים דונם  ואת היתרה לתשלום בעבור האדמה, הוא השיג מאנשים פרטיים .

 
 
 
עמק יזרעאל בית שערים חלק 3

בשנת 1929 נכנסה חברת קרן היסוד ולקחה עליה, את חובות המתיישבים ואגודת "מנור" והמפעל שפשטו את הרגל באדמות הכפר הערבי ג'דה (רמת ישי כיום) , על מנת למנוע נפילת האדמה היהודית לידי זרים, שני שליש מהשטח שנקנה מהכפר הערבי ג'דה ,הועבר לידי הקק"ל שהעמידה אותו להקמת היישוב בית שערים.

האגדות מספרות שהמחסור במים, מנע אפילו מהמתיישבים לגדל ערוגות ירקות לתצרוכת אישית בחצרות הצריפים , ממש שיממון לא צמח או פרח , יתרת השטח של היישוב כאלף חמש מאות דונם ,הוחכר לחקלאי נהלל שעיבדו אותו לצרכיהם ,זאת מחוסר תקציב פיתוח.

עקב בעיית המים הקשה באזור ,החלה חברת מקורות לקדוח בארות בתחילת שנות השלושים, על מנת לספק מים ליישובים במערב עמק יזרעאל וזבולון, גם הישוב בית שערים נכלל בתוכנית זאת.

בימי הפרעות והמרד הערבי כנגד השלטון המנדטורי בשנת 1936 , החלו כנופיות ערבים להציק לחברי היישוב בירי על בתיהם, אפילו צריף מאפיית הלחם בג'דה שסיפק לחם לישובים בסביבה ,נשרפה ונורו אליה יריות ,השרפה כילתה גם את מלאי הקמח שנשמר במחסן לאפיית הלחם.

על מנת לעזור לחלוצי בית שערים בפרנסה ,יצאו החברים לעבודה שכירה בישובים היהודיים הסמוכים ועבדו במלאכת הבניין בכפר יהושוע ובנהלל, בעבודות בחיפה ,בסלילת הכביש גניגר נהלל, בעזרת הטרקטור של היישוב באגודת החריש, החברים יוצאים בבוקר מוקדם למקום העבודה וחוזרים בחשיכה ליישוב.

עמק יזרעאל בית שערים חלק 3
 

ענף פרנסה נוסף למספר צעירים מהיישוב, כאשר החלו החפירות במערות הקבורה היהודית ובממצאים של בית שערים העתיקה, את עונות החפירה הראשונות 1936-7 החלה האגודה העברית לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, בפיקוחו של הארכיאולוג וייזלר ובר אדון ,לצוות החופרים התווספו גם מהנדסי בנין לפיקוח על החפירות.

הרצון לחפור בגבעות שיך אבריק ,התגבש לאחר זיהוי המקום ,כעיר שישבה כתחנת מעבר ממצרים לצפון לדמשק ודרכם ולעכו בדרך הים, על פי ההשערות שימשה העיר כמקום שוק לגידולים החקלאיים שגודלו ביישובי הסביבה בעולם העתיק, ולסחורה שהועברה בשיירות דרכה כעיר מסחר.

ממצאים ראשונים החלו להצטבר, ומה שהקל על הפיענוח היו כתובות בכתב יווני והארמי שהחוקרים החלו לפענח, שנתגלו במערכת הקבורה הראשונה בחלק הדרום מערבי של אחת הגבעות, מיד לאחר הגילוי הראשון , נתגלו עוד שתי מערות קבורה גדולות שהורכבו ממספר חדרים וכוכי קבורה ,גל הקירות נתגלו תחריטים ותבליטים ואלמנטים קישוטיים בסגנון יהודי מהעבר.

במתחם שמהם היו חלק גדול ממערות הקבורה שבחלקם הם קטקומבות נתגלו בתחילה כעשר מערכות קבורה ,ארבע מהם חצובות זאת לצד זאת במדרון המערבי של גבעת בית שערים, שש מערות קבורות חצובות   נתגלו בגבעה הצפון מערבית ממול לבית שערים ,בסך הכול משערים שמספר הקברים במקום נע בין 20.000-30.000 .

עמק יזרעאל בית שערים החפירות הארכאולוגיות במערות קברי היהודים
 

בשנת 1937 ,כאשר מספר חברי היישוב החלוצים במושב השיתופי הגיע לכמאה וחמישים החלו לבנות ,את בית הספר בעבור ילדי החלוצים, עוד בטרם החלו לבנות את בתי הקבע מאבן ביישוב, ואת המבנים למשק החיי בסמיכות לבתי התושבים, ביום הטמנת אבן הפינה לבית הספר ,נערכה חגיגה גדולה ביישוב שאליו התקבצו חלוצים מרחבי האזור ,כולל חנה וייזל מחוות הנערות שבכנרת, הגיעו נציגים מההתיישבות העובדת מרחבי ארץ ישראל.

מאחר ולבני היישוב חסרו שטחים לעיבוד חקלאי ,החכיר הכפר נהלל לתושבי בית שערים כחמש מאות וארבעים דונמים מאדמותיו שבקרבת בית שערים , לדמי החכירה נוספה הוצאה של כמאתיים חמישים לירות ששולמה להם בעבור השבחת הקרקע בטרם החכירה, כסף זה הועבר לרכישת רהוט ואחזקת בית העם בכפר נהלל.

פרעות 1939 שהתרחשו בארץ ישראל, לא פסחו על תושבי בית שערים ,שחוו מקרי ירי והשיא היה ברצח של הנוטר היהודי ישראל טרולוביץ ,בן קבוץ שריד, שחש למקום בעקבות הצתת שדות החציר של מתיישבי בית שערים, ישראל היה בפלוגת הנוטרים שנזעקה למקום ובדרכם נפלו למארב שבו נורו עליהם יריות ,שאחת מהם פגעה בישראל והרגו, חברי הפלוגה השיבו באש שהבריחה בסופו של דבר את המרצחים..

בעקבות המאורעות עברו על היישוב   ,לקחה על עצמה חברת סולל בונה ,לסלול את קטע הכביש ,שאורכו כקילומטר מהכביש הראשי ליישוב ,על מנת להקל על המתיישבים את המעבר שהפך לשלוליות בוץ בחורף .

עמק יזרעאל בית שערים חלק 4
 
עמק יזרעאל נהלל גבעת הראשונים
נהלל גבעת הראשונים
   
שמה הראשון של הגבעה היה גבעת הכיבוש, היא ממוקמת על גבעה לצדו של הכביש בין נצרת לחיפה כביש מספר 75,ליד הכפר הערבי מעלול
הכניסה חופשית
מידע
20 המתיישבים הראשונים באזור נהלל,  הקימו את ההתיישבות על גבעה לצדו של הכביש בין נצרת לחיפה כביש מספר 75,ליד הכפר הערבי מעלול,החשש להתגורר במקום הקבוע עקב מחלת הקדחת מהביצות , הביאה אותם להתגורר באופן זמני בגבעת הכיבוש, הם יבשו את הביצות מסביב לגבעה, רק בשנת 1922 עברו המתיישבים לנקודת הקבע של נהלל כיום,את המקום תכנן האדריכל ריכד קאפמן בצורת מעגלים של כביש טבעתי סביב נקודה מרכזית,שמימנה יוצאים כעין קרניים.
 
בכפר הערבי מעלול שמימנו גורשו תושביו הערביים המוסלמים והנוצרים,בשנת 1948,נותרו כיום כנסיות וקברים.
       
עמק יזרעאל נהלל גבעת הראשונים
 

נחום פפר חי בשנים 1887- 1936 שנה שבה התרסק המטוס בעת טיסה מבגדד לארץ ישראל בגוש נהלל ליד עפולה, נחום פפר עלה לארץ ישראל בשנת 1906 ,שנתיים לאחר מכן נישא ויצא לצרפת להשלים את לימודיו בהנדסה, לאחר חזרתו לארץ שימש כמהנדס בערים לוד ורמלה .

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא התורכי, לאחר המלחמה הצטרף כמהנדס הראשי של חברת הכשרת היישוב וכאיש הטכני של החברה, אז חבר לגואל האדמות יהושוע חנקין ולווה אותו בשליחויות ובמסע רכישת האדמות .

בעת הרכישות דאג לסמן את גבולות האדמות שנרכשו על המפות בטבו , והניח את היסודות למקצוע המיפוי והקרטוגרפיה בארץ ישראל, במסעותיו הרבים בארץ ישראל צבר מידע רב הן בהווי הערבים ומנהגיהם והן במידע על אפשרויות לרכישת אדמות ,מידע שהועבר למוסדות הרלוונטיים לצרכי הרכישה.

נחום פפר השתתף גם בהכנת תוכניות למושבות בארץ ישראל והיה ממייסדי שכונת בית הכרם בירושלים, לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל , הצטרף למפלגת השומר הצעיר ומכן הקשר המיוחד שנקרם בינו לבין מתיישבי עמק יזרעאל, בעת שעזר לרכוש את האדמות בעבורם .

בזכות קשריו עם השלטונות המנדטוריים , ומכוון ששרת גם בחברת הנפט העירקי בנושא צינורות ההולכה והשיברים בנמל חיפה ,הצליח להשיג עבודות ממשלתיות לחברי גדודי העבודה במיוחד לבני העלייה השלישית ,גם בסלילת הכבישים וגם בתקיעת יתד יהודי בחברת הרכבת בהכנסת פקידים ועובדים לחברה שפעלה על טהרת הפועלים הערביים.

נחום פפר נקשר ואהב את אנשי כפר נהלל שהסתייעו בו בייעוץ טכנולוגי ועצות בסבך השלטון המנדטורי ,בעת חזרתו בטיסה בשנת 1936 מבגדד במזג אוויר בעייתי ,התרסק המטוס שבו טס בעת הנחיתה בשדות נהלל ,לאות הוקרה של אנשי הכפר לנחום פפר, שנקבר בבית הקברות שבנהלל.

נהלל המהנדס נחום פפר
 

מזכירות הקיבוץ 04-6549420 , סליק שרה תחנת השידור בתקופה הבריטית 052-6566501, פינת הנצחה ליהודי פינסק ,ארכיון הקבוץ 04-6549423 ,בית הכנסת .

הקיבוץ הממוקם בעמק יזרעאל וממוקם כשלושה קילומטרים בחלק הדרום מערבי של מגדל העמק ,הקבוץ הוקם בסוף דצמבר בשנת 1926 ,בידי חברי הכשרה מהעיר פינסק שבפולין (כיום בלרוס) ,קדמה לעלייה לקיבוץ התארגנות בעיר מינסק ועלייתם במסגרת העלייה השלישית והרביעית ,להכשרה בארץ ישראל במסגרת הגדוד העברי, בעקבות רציחתם של יהודים בעיר מולדתם בידי חיילי הצבא הפולני בשנת 1919 שנחשדו בפעילות והשתייכות למפלגה הקומוניסטית, נקראה גם הקבוצה על שם קדושי העיר פינסק שנרצחו.

מאגדות זקני היישוב ,מסופר כי כאשר הגיעו אנשי הקבוצה באוניה בשנת 1928 ועגנו בנמל חיפה בתקופת חורף קשה וגשם בלתי פוסק ,לא יכלו במשך שלושה ימים העולים לרדת לחוף מצב שהביא אותם לרעב כיוון שהמזון באוניה אזל, דבר שהביא את הקברניט להניף דגל אדום לבקשת עזרה מהנמל .

שמו של הקבוץ שאליו עלו חברי הקבוץ, נלקח מהיישוב היהודי הקדום גבתא ,מהמילה הארמית ערבית (השם העברי שנוספה לה האות א),כפר ששכן בקרבה לעיר ציפורי בתקופת בית שני ,שרידי ישוב זה שנחפרו נמצאים בתחומי הקבוץ בחרבת גבתא, הכוללים מערות וקברים מימי בית שני מתקופת התלמוד, בשנת 1966 פרץ סכסוך משפטי (כולל צו איסור להיכנס לשטח) בין רשות העתיקות לקבוץ שרצה לבנות במקום מבנים.

עמק יזרעאל סיור בקבוץ גבת
 
עמק יזרעאל קבוץ שריד

הקבוץ ממוקם על כביש 73 (מצומת נהלל דרום מזרח)קבוץ שריד טלפון למזכירות 04-6507207 תודה לזקני הקבוץ בעזרה לכתיבת מאמר זה.

יש הטוענים כי שרידי היישוב שעליו הוקם קבוץ שריד ,היה שייך לשבט זבולון בימי המקרא, ליד היישוב התרומם תל שגובהו כשבעים מטר מעל גובה פני הים, שנקרא תל א' שדור ,שבו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות בשכבותיו ממצאים כמו חרסים וכלים משיש, ליד היישוב הקדום נבע מעיין ששימש את תושביו הקדומים של היישוב כשריד מהתקופה המקראית .

קבוץ הממוקם ליד היישוב מגדל העמק, הוקם בשנים 1926-7 ,בידי חברי תנועת החלוץ שעלו בשנת 1920 מהעיר ליטא, על מנת להגשים את חלום העלייה לארץ ישראל ,חלקם של הצעירים עבר הכשרה חקלאית בחוות בליטא, חברי הקבוצה הראשונה שעלו ,התאחדו לקומונה ועבדו בחדרה ,אנשי הקבוצה השנייה שהגיעה החלו לעבוד בהתיישבות הר הכנרת בעיקר בעבודות ייעור וסיקול והכשרת השטח השייך לקק"ל.
 
משם עברו חברי הקומונה לאחר שאוחדו שתי הקבוצות ,לעבודה בסלילת כבישים כמו : סלילת כביש מגדל ובעבודות ביישובים בגליל, בפלוגה של גדוד העבודה לאחר שהובטח להם חופש ואוטונומיה, עד שהגדוד החל להתפרק עקב המחלוקות המפלגתיות.
 
בשלב הזה הוצאה לקומונה בידי המרכז החקלאי להקים משק חקלאי ,אלא שזאת הייתה התחלת יישוב עמק יזרעאל המערבי, (באדמות נוריס) לכן הוצא לחברי הקבוצה להקים מחנה מעבר ומשק חקלאי ליד קבוץ גניגר ,שיכשיר את הקבוצה לקראת  הקמת יישובם הקבוע בגוש אדמות הקישון.
 
עמק יזרעאל קבוץ שריד
 
עמק יזרעאל קבוץ מרחביה ספור רכישת האדמות

קבוץ מרחביה ממוקם על כביש 71 (מתחיל בצפון מזרח העיר עפולה)

בשנת 1911 עלו על הקרקע שנרכשה בידי יהושוע חנקין ,פועלים שהגיעו להכשיר את אדמת נקודת ההתיישבות מרחביה, השלטונות העותומאניים גרשו את החלוצים, ורק תקופה קצרה אחרי כן ,עלו כעשרים צעירים שהחלו לסקל ולחרוש את האדמה ,ויצרו עובדות בשטח למניעת תהליך הג'יפטליק ,בהמשך שנות המלחמה ולפניה נאסרה לחלוטין מכירת שטחים בארץ ישראל, רק לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ בידי הבריטים הוחזרה זכות הרכישה ליהודים.

כאשר חודש המשא ומתן בשנת 1920 ,לרכישת אדמות נוספות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן בידי יהושוע חנקין ,לאחר שחזר מהגרוש למצרים בידיי התורכים, התברר כי המחירים גאו ובכדי לרכוש את האדמות, נדרשו כשלוש מאות לירות שטרלינג ,אלא שכיסו של חנקין היה ריק.

מאחר וחנקין לא רצה להפסיד את עסקת הרכישה ,פנה חנקין ליק"א בהסכמת צירי הוועידה הציונית לקבלת כספים בהסכמתם העקרונית חתם חנקין על חוזה לרכישת 70 אלף דונם בעמק יזרעאל, לסיום נדרשה הסכמתו של הברון רוטשילד לתשלום ולהעברת הכסף, העברה בוששה להגיע , ולבסוף נתקבל סירוב מצדו של רוטשילד, להעברת הכסף מביתו שבפריז להשלמת העסקה.

עמק יזרעאל קבוץ מרחביה ספור רכישת האדמות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור