דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל ספור ישובי החלוצים

 

 אדמת עמק יזרעאל משכה מלכתחילה את עינם של גואלי אדמות בארץ ישראל, מן הסיבות כי האדמה בעמק הייתה פורייה ושימשה דרך מעבר ממערב למזרח כולל לאדמות של מעבר לירדן, המשיכה והרצון הללו לא נעלמה מעיני בעלי הקרקעות הערביים בעמק.       

בשנת 1901, פנה הועד של התארגנות לעליה של אנשי אודסה במסגרת אגודת חובבי ציון לאחר שרכש בעבורם את אדמות חדרה , לרכוש בעבורם קרקעות בעמק יזרעאל, חנקין פנה לתושבי הכפר הערבי פולה במרכז העמק והחל משא ומתן לרכישת עשרת אלפים דונם  

בעת שהיה במשא ומתן עם אנשי הכפר הערבי פולה, הוא פנה כהרגלו לחברת יק"א שעמם עבד ברכישת אדמות בגליל, שירתמו גם לרכישת אדמות אלו, כיוון שהנושא קבל תאוצה חתם חנקין לבדו על חוזה הרכישה ,כיוון שיק"א לא נתנה את הסכמתה לרכישת אדמות הכפר פולה בעמק ,חברת יקא סירבה להעביר את הכסף בעבור הרכישה .

חנקין שהיה חתום על רכישת האדמה ולא רצה להפר את החוזה החתום, פנה לחברת הכשרת הישוב לרכוש את האדמה, באותה העת לחברת הכשרת הישוב חסר ממון לרכישה היא נאלצה לסרב להצעה, בצר לו פנה חנקין לקק"ל, שהסכימה לתת חלק מהכסף, לרכישה שליש מהקרקע , כשלושת אלפים דונם  ואת היתרה לתשלום בעבור האדמה, הוא השיג מאנשים פרטיים .

 
 
 

ראשוני הטמפלרים הגיעו כבודדים לארץ ישראל בשנת 1960 ,כנחשול חלוצי שלא בהסכמת מנהיגי העדה שטענו ,כי יש לעבור הכשרה חקלאית ויש לבדוק בדיקה מדוקדקת של תנאי המחייה בארץ הזרה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תברואתית .

עוד טענו מנהיגי העדה ,כי להט דתי איננו משרת לטובה את מטרות העדה, על פי הפתגם המקומי:  המהירות מהשטן והטענה העיקרית שהציגו מנהיגי העדה , היה הפחד מפני השלטון העותומאני המוסלמי ,שעשוי להפריע לפעילות מיסיונרית נוצרית בשטחי ארץ ישראל

למרות טענות אלו, קמו עשרות צעירים בני העדה הטמפלרית ועלו לארץ ישראל בשנת 1860, במטרת הגשמה של חזונם בהתיישבם עצמאית ובכספם הפרטי ,תחילה התיישבו באזורים בצפון המדינה כמו נצרת ,גניגר ,מגדל ובחלק הצפוני של השומרון וכמובן אדמות עמק יזרעאל הטובות לחקלאות, ניסיון ראשון להתיישבות נעשה ע"י הטמפלרים בעמק יזרעאל ונכשל, רוב המתיישבים חלו ומתו בקדחת, על אדמות החווה שננטשה הוקם הישוב נהלל.

עמק יזרעאל אדמת מהלול תחילת ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל המערבי
 

בשנים 1927-8 החלו השלטונות המנדטוריים לקבל בקשות לתעודות אזרחות של פלשתינה לכפר נהלל הגיע פקיד בריטי ,שהושב בבית העם הישן וקבל בקשות של חלוצי הישוב וחברי ההכשרות בנהלל להסדרת מעמדם האזרחי כתושבים של ארץ ישראל (פלשתינה).

עברה שנה ולכפר הגיעו שני פקידים נושאים בידם ערמת ניירות ,מיד הוזעקו החלוצים שהגישו את הבקשות שוב לבית העם הישן, שמחו החברים עד שפגשו מלאכי חבלה אלו שהבהירו להם שהבקשות נדחו רק משום שאת הבקשות כתבו בעיפרון וללא נייר קופי לעותק נוסף.

התמרמרו המגישים ואף טענו כי את העיפרון חילק להם הפקיד הראשון במו ידיו , לא עזרו הצעקות והחברים נאלצו לחתום על הטפסים בעת ובדיו מחדש , ולהמתקת התהליך ,נאלץ כול מגיש בקשה ,להניח שילינג בכך ידו של הפקיד ,מעין קנס תשלום בעבור ההגעה החדשה (דמי הוצאות) ,וכי הדלק אינו עולה לפקיד, לאחר התהיות של החברים ,קושיה אחת לא נשאלה אימתי יגיעו התעודות ?.

נהלל אגדת תעודות המתאזרחים החדשים
 

בפרעות 1929 ,נכללו גם מעשי גניבות חקלאיות מהשדות מהכרמים וממטעי הפרי, כיוון שתוגברה השמירה העלו בחכתם השומרים ,תושבים ערביים מיישוביי הסביבה, שהשתדלו להתפרנס בשעות הלילה, מהכנסה צדדית ,בנוסף לשכר מעבודתם ביום בעבודות השדה בכפר.

בתקופת הפרעות החלו לעלות באש שדות הקמה של הכפר , נורו יריות לכוון הכפר ועוד מעשי התנכלויות לתחבורה, כאשר פנו נבחרי הציבור ,בבקשת עזרה לשלטונות ולמשטרת המנדט ,קבלו תשובה שקצרה ידם להושיעם, באין מושיע חשבו חכמי הדור היהודים על פעולות נקם , אלא שלצורך בלימתם של הנוקמים היה מספיק כוחות מנדטוריים לעצרם.

לאחר שאנשי העמק והישובים הבינו כי בעיית הפרעות גדולה משחשבו, החלה התארגנות אירגונית וממשית לבצר את הישובים ,וליצור ממשקי עזרה הדדית בין הישובים כולל הקצאת 2 רכבים מכפר נהלל, להסעת אנשי מגן ונשק לנקודות המותקפות, הדבר העיקרי שחסר בישובים בעמק היו כלי נשק להגנה .

מעשי שוד של תוצרת חקלאית בשדות הכפר ובישובים הסמוכים ,כוללו גניבת קלחי תירס חיטה ושעורה ועוד ועוד,  הפכו לבעיה יום יומית ,במיוחד כאשר נמנעה יציאת החקלאים לשדות על מנת לקצור את היבול או להכינו לחריש ולזריעה, כאשר החריפה הבעיה ביתר שאת ונשקפה סכנה לתושבים קטנים בסביבת כפר נהלל ,הובאו מתיישבים מקבוץ שריד, מכפר ברוך, מגבעת ישי ומכפר יהושוע שחסר הגנה בהיקף היישוב.

אפילו מעבר החלב הסדיר לירושלים מנהלל, נעצר וחודש רק כאשר המשטרה הבריטית שיגרה שוטרים שנסעו במשאית החלב להגנתה בדרך לירושלים , עזרה לבלימת הפרעות הגיעה משמים בזכות ירידת גשמים גדולה באזור ,(נס משמים) שגרמה לבוץ ולקשיי מעבר לכנופיות והארץ רגעה קמעה.

עמק יזרעאל מעט על תקופת הפרעות בשנת 1929
 
עמק יזרעאל קבוץ הזורע

קבוץ הזורע ממוקם למרגלות הרי מנשה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל, ייחודו של הקבוץ שהוקם בשנת 1935 לא בידי חלוצים בוגרים אלא גרעין שהרכבו מבוגרי תנועת נוער ,בנים ובנות של משפחות מתבוללות , שהוקמה בגרמניה בידי צעירים ומנו ערב עליית הנאצים בגרמניה לשלטון בשנת 1933, כאלף מאתיים צעירים.

כרגיל כאשר שני יהודים נפגשים נוצרות מספר מפלגות, אירוע כזה של התפלגות ,התרחש בין חברי הגרעין בגרמניה בשנת 1932, כתוצאה מכך נוצר הגרעין שנקרא וורקלויטה ,אז שונתה האידאולוגיה המפלגתית של הגרעין, לרעיון עלייה לארץ ישראל ולרעיון הסוציאליסטי על מנת להקים בה ישובים עבריים.

כתוצאה מכך ,עברו צעירים אלו הכשרה לחיי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ועלו כגרעין לארץ, בתחילה התיישבו בחדרה וכאן החליטו הצעירים לקרוא לגרעין "אנשי המעשה" בני הגרעין (שיועד לקבוץ הזורע) ישבו כחצי שנה באדמות יוקנעם ,על רצועת הקרקע שבה היה החאן הישן בין אדמת נטר והגיא ,וממש ימים ספורים לפני תחילת מאורעות 1936 עברו כ 85 חברי גרעין ונטו אוהלים ושני צריפים ,בחלקה של 40 דונם שהקציבה הקק"ל למגורים לרשותם במושבה יוקנעם , אלא שהמחנה התמקם על מדרון שנשק לכביש חיפה גנין.

מיקום זה גרם לחיכוך ולהתגרויות מצד חברי כנופיות הערבים בסביבה ואנשי הכפר הערבי סעדה ,ומהחולפים בנסיעה על הכביש, במיוחד במחצית 1936 שבה נרשמו מספר התקפות על מגורי הצעירים שנהדפו בעזרת ירי נגדי של השומרים למזלם ללא אבדות.

עמק יזרעאל קבוץ הזורע
 
עמק יזרעאל קבוץ משמר העמק (אדמות אבו שושא)

חברי גרעין השומר הצעיר שהתלכדו בעת סלילת כביש נווה שאנן וחיפה וחברי קבוץ א' (ממייסדי בית אלפא ) עם חבריהם ויצרו את קבוץ ב' ,שיישב והקים את שער העמקים, קבוץ שהוקם בידי גרעין מהשומר הצעיר בשנת תרפ"ז 1927,בעת ההתארגנות של הגרעין בשנת 1922 הם עברו לנהלל ועבדו ביבוש ביצות ולאחר מכן הם התיישבו בנווה שאנן ליד חיפה.

לאחר מכן בשנת 1925 התיישב הגרעין שמנה כשישים חברים וששה ילדים, בתחומי האדמות של עפולה ,שם חיכו לקרקע שהובטחה להם ,התנחלות זאת בוצעה ,למרות התנגדות אנשי עפולה שטענו כי זאת הסגת גבול מכוון שעל השטח תכננו לבנות את בית האופרה.

בשנת 1926 נתקבל האישור לעלייה על הקרקע באבו שושה ,וחמש עשר חברים יצאו להקים את נקודת היישוב , כמקום שנבחר כנקודת עליית הקרקע לקיבוץ שער העמק ,היה רחוק מעט משאר הישובים על הכביש שבין חיפה למגידו ,כיום על כביש 66 ממערב למזרח ומכיוון ששנה גשומה הייתה בזמן הקמת היישוב , הממטרים הרבים שירדו גרמו לנתק היישוב ולמחסור במזון ומצרכים.

לא מעט מתנגדים היו להקמת היישוב משמר העמק שכונה משמר השומר הצעיר ,מבין עסקני ארץ ישראל ,כנגד הלחצים שהופעלו בידי ההסתדרות ,להקמת היישוב במהירות ובחופזה, אחד המתנגדים למהלך היה סמילנסקי שטען שיש לתת את הדעת למיקום היישוב ואין ליישב תחת לחץ של גופים בהסתדרות וחולמי החלומות ,כיוון שהיישוב היה מרוחק מישובים אחרים והדרך אליו הייתה בעייתית.

עמק יזרעאל קבוץ משמר העמק (אדמות אבו שושא)
 

מעברת מנסי (מגידו) שבשולי הקבוץ שער העמק על כביש 66, שהוקמה בשנת  שמשה כאבן היסוד להקמת מושב העולים על אדמות הכפר הערבי מנסי ,שנכבש כפעולת תגמול בידי הפלמ"ח וההגנה ,לאחר ההתקפות שנכשלו על קבוץ שער העמק ,בידי צבא השחרור בפקודו של פאוזי קאוקאצ'י .

כיוון שהמעברה אוכלסה מעדות שונות שעלו לארץ ישראל לאחר מלחמת העצמאות ותנאי המחייה הקשים בפחונים ,גרמו בתחילה לסכסוכים עדתיים ,שאליהם הצטרפו חוסר המעש והמחסור בעבודה לשם הפרנסה, גרמו למעברה לככב במדורי הפלילים בתחילתה של המדינה כמקום של אלימות, פשע ואפילו רצח ,לאחר זמן של הסתגלות החלו החיים במקום להירגע מעט ,בזכות התמיכה והעזרה של קיבוצי האזור ,בלימוד הנשים משק בית ומורים מתנדבים שלמדו את ילדי המעברה, אומנם מעברה דלה ,אך שקטה יותר במעט .

הדלות בפחוני המגורים ועומס מיטות הלינה ,קבלו כול אורח שביקר במעברה, המעברה הונהגה בידי שני חכמים ,אחד שימש כחזן, מוהל, שוחט, רבי מלמד, והשני העסקן ייצג את העדה בפני השלטונות ,גברים רבים הסתובבו במעברה מחוסרי מעש ועבודה, פרט לאלה שזכו ועובדים בעבודות דחק בעיקר ביערות הקק"ל , אנשי המעברה שהגיעו מעירק טענו כי היו עובדי אדמה וברצונם להתיישב ולהקים משקים חקלאיים העמק ,חלקם אף עזבו לעבודת חקלאות בעמק בית שאן.

עמק יזרעאל מושב מדרך עוז (הכפר הערבי מנסי)
 

קבוץ מגידו שהוקם בשנת 1949 ,שוכן ליד חורבות הכפר הערבי מנסי שהפך בהמשך למעברת מנסי , כיום כביש 66 הקיבוץ שייך לקיבוץ הארצי , חבריו המייסדים נמנים על ניצולי מלחמת העולם השנייה שהגיעו לארץ מפולין והונגריה והתגבשו לגרעין התיישבות במשמר העמק ,משם אף הצטרפו חלקם לצבא ולחמו בגזרות השונות של הלחימה במלחמת השחרור.

בתחילה התיישבו המייסדים בנקודה ארעית ,על שרידי כפר ערבי נטוש ,שם הקימו בה מבנים למגורים לבעלי חיים ומבנים ציבוריים, לקבוצת המייסדים נוספו לאחר שנים מעטות קבוצה של עולים מדרום אמריקה ומספרם בשנות התשעים התקרב לחמש מאות תושבים, ואז בשנות החמישים עברו לנקודת הקבע שעליו קיים הקבוץ כיום.

כיום הקבוץ הינו חילוני, מספר הרחבות נוספו לקיבוץ ,בשנות האלפיים עבר הקבוץ הפרטה וכול חבר אחראי לפרנסת משפחתו, הקניין המשותף הפך של התעשייה הקיבוצית והמבנים הציבוריים ,נותקו מהרכוש הפרטי שכולל את בתי המגורים .

ענפים שיתופיים חקלאיים כמו שדות פלחה, רפת לפרות חלב וגידולי עופות ,מצורפים למפעל יריעות הפלסטיק והלוחות פוליגל, מפעל התכשיטים עלה מגידו ואורחן דרכים עם תחנת דלק שייכים לחבורת המייסדים ולחברים באגודה החדשה שנוצרה בשנת 2005.

עמק יזרעאל קבוץ מגידו
 
עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)

קבוץ גבעת עוז כביש 66 התמקם בתחילה ברכס גבעת הראווי ,המתנשאת לגובה 500 מטר מעל לגובה פני הים, תחילת הקבוץ בהתיישבות באפריל שנת 1945, במצודה הבריטית לשעבר בת שלוש קומות כדוגמת מצודת ביריה , ומשק בעלי חיים קטן שכלל גם שתי פרדות לחריש במרכז החצר הייתה ברכת מים לאיסוף ממימי הגשמים .

הממשל המנדטורי ,לא אהבו את הרעיון שקומץ צעירים ,התיישבו במקום על מנת להפכה להתנחלות קבע ,בהשתמשם בתירוץ כי במקום ממצאים ארכאולוגיים העלולים להיפגע , לכן לא אפשרו הקמת רפת או לולנים ליד המצודה לביסוס ענף בעלי החיים.

קומץ צעירים אלו היו חברי פלוגה ד של ההכשרה המגויסת בני גרעין פלד ,שיועדו לאחר ההכשרה ,להקמת מושב שיתופי חקלאי מטעם תנועת המושבים , תחילת היווצרות הגרעין הייתה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, לאחר מכן עברו שנתיים של הכשרה במושב בית יהושוע

תקוות צעירים אלו שרצו בתחילה להתגייס לצבא הבריטי ,אך ההנהגה החליטה כי הם דרושים יותר למפעל הקמת ישובים בארץ ישראל, ולכן לא גויסו אלא הוכשרו בענפי החקלאות לקראת משימתם הבאה.

עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)
 

מושב עובדים שנקרא ע"ש יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל, קבוצה של עולי העלייה השלישית שהגיעו ממזרח אירופה ,כבר בהתארגנותם הם נועדו לרעיון ההתיישבות כמושב במסגרת אגודת הפועל הצעיר, את ההכשרה החקלאית עברו בני הקבוצה ביישובי עמק הירדן ועמק יזרעאל כמו :בכנרת בדגניה ביבנאל בעין חרוד בנהלל בתל יוסף ועוד.

בני הקבוצה התיישבו בסוף שנת 1927, באדמות תל שאמס שנרכשו בידי יהושוע חנקין במסגרת אדמות גוש נהלל, תכנון ה מושב נמסר לידי האדריכל ריכארד קאופמן ,שתכנן את היישוב בצורה מעגלית הדומה במעט לכפר נהלל ,כאשר מבני הציבור מרוכזים במרכז והנחלות מחולקות בצורה שווה ,אל המייסדים הצטרפו בשנות השלושים עולים שהגיעו מגרמניה בעת שהשלטון הנאצי השתלט על המדינה.

דרך החיים בכפר של עולים צעירים הושתת בראש ובראשונה על ערך השוויון כאשר שאיפותיו ודרך חייו של הפרט הושמו בצד, הרכוש המשותף נחלק באופן שוויוני בין כול חברי המושב, צורת חיים המשלבת את רעיון הקבוץ ואת רעיון המושב שמהם נלקחו החוקים לדרך החיים המשותפים .

בראש הכפר נבחר וועד שניהל את ההתיישבות הכלכלית ודרך החיים באמצעות קופה אחת שממנה חולק האשראי לרכישת הציוד ,החומרים , הזרעים ואליה גם זרמו כול ההכנסות הוועד גם היה אחראי על ההוצאות ,בראש מעייני הוועד כאמור ,היה השוויון בחלוקת המשאבים ,ללא קשר להכנסות השונות של החברים או לגודלם , הכול על פי גודלה של המשפחה ,משפחות שהכנסותיהם היו נמוכות זכו לאשראי נוסף על מנת שיצליחו במשימותם בחקלאות.

עמק יזרעאל ארגון ב' כפר יהושוע (נהלל ב' )
 
עמק יזרעאל קבוץ שער העמקים (חורשת הגויים)

קבוץ היושב על כביש 75, הקיבוץ שהתיישב בשנת 1935 על אדמות חרתיה, שייך לתנועת השומר הצעיר בקיבוץ הארצי, מייסדיו של הקבוץ נמנו על שני גרעינים שהוקמו ברומניה וביוגוסלביה והתאחדו להקמת גרעין התיישבות אחד.

אנשי הגרעין הרומני הגיעו ראשונים לארץ ישראל בשנת 1929 והחלו את הכשרתם במושבה חדרה ,שנה לאחר מכן הצטרפה אליהם הקבוצה שעלתה מיוגוסלביה וביחד מנו בתחילה כשלושים חברי גרעין, את פרנסתם מצאו חברי הקבוצה במשקי איכרי חדרה.

כאשר הבינו אנשי הגרעין לאחר שנה בחדרה ,כי מחלת הקדחת משתוללת קשות באזור חדרה ,ארזו חברי הגרעין את מטלטליהם ועברו למושבה מגדיאל להמשך ההכשרה , שנה לאחר מכן הצטרפו חברי קיבוץ ה מרומניה שישבו במושבה נס ציונה לחבריהם הרומנים שישבו במגדיאל .

אל הקבוצה הרומנית שישבה במגדיאל ,הצטרפו חברי קבוץ א של הגרעין היגוסלבי ,אלא שבשנת 1932 נוצר משבר בין תושבי מגדיאל ,וחברים רבים עזבו ,על מנת לנסות לייצב את מספר התושבים במגדיאל נתבקשו החברים הנותרים להצהיר ולהתחייב להמשיך לגור בנקודה .

לאחר תהליך הבנייה מחדש של הגרעין במגדיאל ,הצטרפו אליהם עוד חברים מהגרעין היוגוסלבי שבקבוץ משמר העמק, עד אשר החליטו ליישב את יישובם החדש שער העמקים על הקרקע בת ה  4500 דונם שנרכשה באדמות חרתיה בתחילת שנת 1935,בידי חברת הכשרת היישוב מידי משפחת סורסוק הלבנונית ,לאחר הרכישה פלשו חלק מאנשי הכפר זובייארת , על מנת לסלקם ,התנהל משפט שנמשך כשלוש שנים, שגרם להוצאתם מהשטח לאחר שבית המשפט פסק להוצאתם מהשטח, למרות דרישתם לחזקה על הקרקע ,.

עמק יזרעאל קבוץ שער העמקים (חורשת הגויים)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור