דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל תולדות הישובים

 
 

סמלו של היישוב רמת ישי החאן והדקל שלידו, למעשה החאן הוקם בשנת 1904 בידי אחד השייחים על אדמתו ולידו נטע עצי דקל, במבנה החאן שליד אדמות הכפר הערבי ג'דה, התגוררו חלוצי העלייה השלישי בגדוד העבודה ,שסללו את הכביש בין חיפה לנצרת, הכשירו קרקעות לחקלאות וייבשו ביצות בעמק יזרעאל ובאזור הקישון ונחל נעמן.

לאחר מכן שימש החאן כביתם של גרעין החלוצים שעבר הכשרה והתעתד להקים את קבוץ בית אלפא, לאחר עזיבתם בתקופת מאורעות 1929 נכנסו אליו נוטרים במשטרה הבריטית על מנת להגן על קו הנפט שעבר לחיפה .

חלוצי היישוב ג'דה בני העלייה הרביעית ,שהתארגנו כגרעין בשנת 1924 בפולין ,גרעין שמנה בסביבות למאה אנשים רווקים ומשפחות ,שהיו מוכנים להשקיע מכספם ברעיון החדשני, רובם אנשים שעסקו בענף האריגה והבדים ,אנשי הגרעין שהתאגדו עוד בארצם בחו"ל בגרעין שנקרא "מנור", הם שהתכוננו להקים ישוב תעשייתי חדשני בארץ ישראל .

על פי הרעיון פועליו יתגוררו באדמות סביב המפעל ,שיתבסס על תעשיית האריגה והתפירה   ומעט חקלאות , מעין ישוב שיתופי, כאשר הנושא העיקרי היה להקים את מפעל הטקסטיל ולאריגה שיכלול גם מצבעה, מתפרה , הדפס על בדים ואשפרה לצביעת הבדים .

עמק יזרעאל היישוב רמת ישי (אדמות ג'דה)
 

תודה לזקני עמק יזרעאל ולעיתונאי עופר פטרסבורג על העזרה והמידע לכתבה זאת.

מארגני ומקימי הגרעין ואגודת מנור בפולין ,היו האחים בני משפחת מרדכי מוט'ל וצבי הרמן רוזנברג והתעשיין יעקב סטארינסקי (וידיסלבסקי ),שהגיעו עם רעיונם לארץ ישראל בשנת 1924 לאחר שקיבלו עידוד לתכניתם מהמוסדות הציונים בארץ, כאן פנו למשפחת חנקין ,על מנת שימצאו שטח אדמה לרכישה שעליו יוקם מפעלם. 

חנקין מצא בעבורם שטח של כחמשת אלפים דונם באדמות הכפר הערבי ג'דה ,על פי הרעיון המסחרי כלכלי ,יקלטו בעבודה במפעל ,חלוצים מגלי העלייה הרביעית וחברי הגרעין שעדיין המתינו בפולין לעלייתם ולהתיישבותם בנקודה ,עוד הוחלט שיש לקלוט לעלייה ליישוב גם בעלי מקצוע טכניים שישתלבו ביחד עם האורגים שחלקם יוכשרו לעבודה במקום ,בכדי להקים את המפעל התעשייתי החקלאי ביישוב. 

נקבעה גם מכסת השטח שיחולק לכול חלוץ מחברי גרעין מנור, שיכלול יותר מעשרה דונם, וכדונם וחצי לבעלי המקצוע הטכניים והניהול שיתיישב ביישוב, הבעיה היחידה שעמדה לרועץ בזמן לחברי גרעין "מנור" הפולני, שקופות הכסף לרכישת אדמות בידי הארגונים מהכשרת היישוב וקק"ל ,היו חסרות מזומנים לרכישת הקרקע מידי משפחת סורסוק . 

אי לכך ,אנשי גרעין "מנור" מסרו את נושא רכישת אדמות ג'דה ,שבבעלות משפחת סורסוק לתווכו של חנקין ,שהשתמש בכספם של החברות "חברת קהילת ציון האמריקאית " שהוקמה בשנת 1914 ,שפעלה לרכישת אדמות מערבים בארץ ישראל ,בעבור יהודים מאמריקה ,חברה זאת ,הקימה חברת בת שנקראה "משק" ,שרכשה בארץ ישראל אדמות בעבור יהודים ממזרח אירופה ,כמו לחברי אגודת מנור זאת. 

עמק יזרעאל רמת ישי ספח לספור רכישת אדמות ( ג'דה)
 
עמק יזרעאל בית שערים חלק 1(מושבת היוגוסלביים)

גבעת תל בית שערים שגובהה כמאה וארבעים מטר מעל לגובה פני הים, בחלקה הדרום מערבי נתגלה אתר קבורה יהודי ושרידי עיר מתקופת הקדומה של בית ראשון ושני ,הערבים קראו לאזור גבעות שיך אבריק שבראשה קברו של השיח וביתו של שומר יערות הקק"ל גיורא זייד ממקימי אגודת השומר.

בתקופת המשנה והתלמוד החלה התיישבות של יהודים בעמק יזרעאל שהגיעו לכאן מהגליל מציפורי ,מצפת ,במיוחד בחלקו המערבי שבו הקימו יהודים ישובים חקלאיים תוך שילוב עבודת השם ועבודה חקלאית ,כמו כרמי יין, כרמי ענבים למסיק, עצי פרי וחיטה .

בנוסף לעיר ציפורי בתקופת המשנה והתלמוד ובתקופת הסנהדרין שעבר ליישוב לאחר חורבן ירושלים ,התפרסם הישוב בית שערים, שבתחילה נקראה בארמית בית שריי (שריין) ובהמשך נקראה כפר שערים (רמז לחקלאות) , חוקרים היו חלוקים לגבי מיקומה המדויק , חלקם הסתמך על כתביו של המטייל הנודע אישתורי פרחי ,שטייל רבות באזור ובאזור בית שאן במאה השלוש עשר, ואת רשמיו כתב בספר שנקרא "כפתור ופרח" .

בספרו תיאר פרחי את זמן ההליכה בין היישובים מערים שונות ,לעומתו טען היהודי הטייל יוסף שוורץ שמקומה של בית שערים בנקודה צפונית מהעיר נצרת , יש שניסו לשייך את חורבות הכפר הערבי תורען .

עמק יזרעאל בית שערים חלק 1(מושבת היוגוסלביים)
 
עמק יזרעאל בית שערים חלק 2 הקמת היישוב החלוצי

תחילת היישוב של בית שערים ביהודים במאה העשרים , החלה בהבאת חלוצים יהודיים שהגיעו מיוגוסלביה, בשנת 1922 והושבו בעזרת הקק"ל על האדמה באזור ,כקבוצה קטנה שעל פי התוכניות עמדה לגדול בהמשך, אלא שהחלוצים הוזנחו והקבוצה התפרקה והמקום נעזב.

בצר להם פנו המתיישבים החדשים בבית שערים, יוצאי יוגוסלביה לאגודות ציוניות במדינתם על מנת שיאספו כספים בעבורם להקמת מכון מים שיעזור להם להפריח את אדמות היישוב , אלא אומנם התגייסו והעבירו כחמש מאות לירות לקופת המתיישבים, בד בבד פנו התושבים למוסדות המיישבים בבקשה, לעזור להם לפתור את בעיית המים כי אחרת יאלצו לעזוב.

חמש שנים לאחר מכן, כמה ימים לפני מאורעות 1929, שוב יושבו 8 משפחות מאגודת אפרים (תנועת בני המושבים וחברי הנוער העובד) על שם אפרים ציזק ,שנפל ביער הרצל להגנת מתיישבי הקבוץ חולדה ,אנשי הגרעין עברו את ההכשרה במושבה מגדל וחדרה .

בתחילה התיישבו בני הגרעין על הגבעה שממול חוות שטוק באוהלים ,שאר חברי הקבוצה התגוררו זמנית כולל הנשים והילדים ביישובים ובקיבוצים הסמוכים, עד אשר עברו לנקודת הקבע שנקבעה להם בידי הקק"ל .

הקבוצה התיישבה בצריפים על השטח שנעזב, כיוון שהמים חסרו לצרכי הגידולים ובניית משק חי, קבלה כול משפחה שטח של 150 דונם לגידולי פלחה שאינם עתירים בתצרוכת מים אלה ניזונים ממימי הגשמים (כאשר לא היו שנים שחונות),למרות שנקדחה באר מים היא סיפקה בקושי חמישה קוב מים לצרכי השתייה של המתיישבים.

עמק יזרעאל בית שערים חלק 2 הקמת היישוב החלוצי
 
עמק יזרעאל אגדת חורשת אוסישקין בשיך אבריק

בין גבעות שיך אבריק (בית שערים) ובין החפירות הארכיאולוגיות ,נטעה קק"ל בשנת 1926 חורשת עצי נוי ,במשך השנה שלאחר הנטיעה עיבדה וטיפלה הקק"ל בחורשה שניטעה ולאחר מכן ננטשה החורשה .

שומר יערות הקק"ל שגר במקום אלכסנדר זייד ומשפחתו ,החליטו לקחת את החורשה תחת ידם וטיפלו בחורשה ,סיקלו וחרשו להוצאת עשבי הבר ,על מנת לשמרה בהוקרה אישית למנהיג הציוני שהיה יושב ראש של הקק"ל   .

סיפורה של החורשה סופר ביום חגו השבעים וחמש של אוסישקין ,בשנת 1938, על מנת שהחורשה תקבל את מקומה בהיסטוריה כהוקרה לפועלו .

עמק יזרעאל אגדת חורשת אוסישקין בשיך אבריק
 
עמק יזרעאל בית שערים חלק 3

בשנת 1929 נכנסה חברת קרן היסוד ולקחה עליה, את חובות המתיישבים ואגודת "מנור" והמפעל שפשטו את הרגל באדמות הכפר הערבי ג'דה (רמת ישי כיום) , על מנת למנוע נפילת האדמה היהודית לידי זרים, שני שליש מהשטח שנקנה מהכפר הערבי ג'דה ,הועבר לידי הקק"ל שהעמידה אותו להקמת היישוב בית שערים.

האגדות מספרות שהמחסור במים, מנע אפילו מהמתיישבים לגדל ערוגות ירקות לתצרוכת אישית בחצרות הצריפים , ממש שיממון לא צמח או פרח , יתרת השטח של היישוב כאלף חמש מאות דונם ,הוחכר לחקלאי נהלל שעיבדו אותו לצרכיהם ,זאת מחוסר תקציב פיתוח.

עקב בעיית המים הקשה באזור ,החלה חברת מקורות לקדוח בארות בתחילת שנות השלושים, על מנת לספק מים ליישובים במערב עמק יזרעאל וזבולון, גם הישוב בית שערים נכלל בתוכנית זאת.

בימי הפרעות והמרד הערבי כנגד השלטון המנדטורי בשנת 1936 , החלו כנופיות ערבים להציק לחברי היישוב בירי על בתיהם, אפילו צריף מאפיית הלחם בג'דה שסיפק לחם לישובים בסביבה ,נשרפה ונורו אליה יריות ,השרפה כילתה גם את מלאי הקמח שנשמר במחסן לאפיית הלחם.

על מנת לעזור לחלוצי בית שערים בפרנסה ,יצאו החברים לעבודה שכירה בישובים היהודיים הסמוכים ועבדו במלאכת הבניין בכפר יהושוע ובנהלל, בעבודות בחיפה ,בסלילת הכביש גניגר נהלל, בעזרת הטרקטור של היישוב באגודת החריש, החברים יוצאים בבוקר מוקדם למקום העבודה וחוזרים בחשיכה ליישוב.

עמק יזרעאל בית שערים חלק 3
 

ענף פרנסה נוסף למספר צעירים מהיישוב, כאשר החלו החפירות במערות הקבורה היהודית ובממצאים של בית שערים העתיקה, את עונות החפירה הראשונות 1936-7 החלה האגודה העברית לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, בפיקוחו של הארכיאולוג וייזלר ובר אדון ,לצוות החופרים התווספו גם מהנדסי בנין לפיקוח על החפירות.

הרצון לחפור בגבעות שיך אבריק ,התגבש לאחר זיהוי המקום ,כעיר שישבה כתחנת מעבר ממצרים לצפון לדמשק ודרכם ולעכו בדרך הים, על פי ההשערות שימשה העיר כמקום שוק לגידולים החקלאיים שגודלו ביישובי הסביבה בעולם העתיק, ולסחורה שהועברה בשיירות דרכה כעיר מסחר.

ממצאים ראשונים החלו להצטבר, ומה שהקל על הפיענוח היו כתובות בכתב יווני והארמי שהחוקרים החלו לפענח, שנתגלו במערכת הקבורה הראשונה בחלק הדרום מערבי של אחת הגבעות, מיד לאחר הגילוי הראשון , נתגלו עוד שתי מערות קבורה גדולות שהורכבו ממספר חדרים וכוכי קבורה ,גל הקירות נתגלו תחריטים ותבליטים ואלמנטים קישוטיים בסגנון יהודי מהעבר.

במתחם שמהם היו חלק גדול ממערות הקבורה שבחלקם הם קטקומבות נתגלו בתחילה כעשר מערכות קבורה ,ארבע מהם חצובות זאת לצד זאת במדרון המערבי של גבעת בית שערים, שש מערות קבורות חצובות   נתגלו בגבעה הצפון מערבית ממול לבית שערים ,בסך הכול משערים שמספר הקברים במקום נע בין 20.000-30.000 .

עמק יזרעאל בית שערים החפירות הארכאולוגיות במערות קברי היהודים
 

בשנת 1937 ,כאשר מספר חברי היישוב החלוצים במושב השיתופי הגיע לכמאה וחמישים החלו לבנות ,את בית הספר בעבור ילדי החלוצים, עוד בטרם החלו לבנות את בתי הקבע מאבן ביישוב, ואת המבנים למשק החיי בסמיכות לבתי התושבים, ביום הטמנת אבן הפינה לבית הספר ,נערכה חגיגה גדולה ביישוב שאליו התקבצו חלוצים מרחבי האזור ,כולל חנה וייזל מחוות הנערות שבכנרת, הגיעו נציגים מההתיישבות העובדת מרחבי ארץ ישראל.

מאחר ולבני היישוב חסרו שטחים לעיבוד חקלאי ,החכיר הכפר נהלל לתושבי בית שערים כחמש מאות וארבעים דונמים מאדמותיו שבקרבת בית שערים , לדמי החכירה נוספה הוצאה של כמאתיים חמישים לירות ששולמה להם בעבור השבחת הקרקע בטרם החכירה, כסף זה הועבר לרכישת רהוט ואחזקת בית העם בכפר נהלל.

פרעות 1939 שהתרחשו בארץ ישראל, לא פסחו על תושבי בית שערים ,שחוו מקרי ירי והשיא היה ברצח של הנוטר היהודי ישראל טרולוביץ ,בן קבוץ שריד, שחש למקום בעקבות הצתת שדות החציר של מתיישבי בית שערים, ישראל היה בפלוגת הנוטרים שנזעקה למקום ובדרכם נפלו למארב שבו נורו עליהם יריות ,שאחת מהם פגעה בישראל והרגו, חברי הפלוגה השיבו באש שהבריחה בסופו של דבר את המרצחים..

בעקבות המאורעות עברו על היישוב   ,לקחה על עצמה חברת סולל בונה ,לסלול את קטע הכביש ,שאורכו כקילומטר מהכביש הראשי ליישוב ,על מנת להקל על המתיישבים את המעבר שהפך לשלוליות בוץ בחורף .

עמק יזרעאל בית שערים חלק 4
 

כיום חיים ביישוב כשבעים משפחות בנחלות חקלאיות ועוד כחמש עשר של אנשי מקצוע במשרות ציבוריות במשקי עזר, ושבעים משפחות נוספות בשכונת הבנים הממשיכים, שנוספו במושב בשנות התשעים, בסך הכול מספר תושבי היישוב בית שערים ,נושק כיום לכשש מאות נפשות .

בעת הביקור במרכז היישוב ,ניתן להתבונן בעץ אלון צעיר יחסית שניטע לאחור מות עץ האלון העתיק ,שגילו הוערך מעל לשבע מאות שנה שצנח והתמוטט, ייחודו של המושב החילוני בדבקותו בענף החקלאות ,כמקור הכנסה ודרך חיים בניגוד למתיישבים אחרים שהתנאים הקשים שמערימה המדינה ,גרמו להם לנטוש את הרעיון הציוני הקדום של התיישבות ופיתוח המשק החקלאי, בענפי המטעים, הפלחה, הרפתות הלולים ועדרי הצאן.

למרות זאת, חלק מהמשפחות ביישוב ,בעקבות המשבר הקשה בחקלאות ,הקימו את ענף הקיט בצימרים על מנת לעזור בפרנסת המשפחות .

עמק יזרעאל בית שערים חלק 5 כיום
 
גן לאומי בית שערים
בית שערים הגן הלאומי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור