דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל תולדות הישובים

 
 
עמק יזרעאל קבוץ שער העמקים (חורשת הגויים)

קבוץ היושב על כביש 75, הקיבוץ שהתיישב בשנת 1935 על אדמות חרתיה, שייך לתנועת השומר הצעיר בקיבוץ הארצי, מייסדיו של הקבוץ נמנו על שני גרעינים שהוקמו ברומניה וביוגוסלביה והתאחדו להקמת גרעין התיישבות אחד.

אנשי הגרעין הרומני הגיעו ראשונים לארץ ישראל בשנת 1929 והחלו את הכשרתם במושבה חדרה ,שנה לאחר מכן הצטרפה אליהם הקבוצה שעלתה מיוגוסלביה וביחד מנו בתחילה כשלושים חברי גרעין, את פרנסתם מצאו חברי הקבוצה במשקי איכרי חדרה.

כאשר הבינו אנשי הגרעין לאחר שנה בחדרה ,כי מחלת הקדחת משתוללת קשות באזור חדרה ,ארזו חברי הגרעין את מטלטליהם ועברו למושבה מגדיאל להמשך ההכשרה , שנה לאחר מכן הצטרפו חברי קיבוץ ה מרומניה שישבו במושבה נס ציונה לחבריהם הרומנים שישבו במגדיאל .

אל הקבוצה הרומנית שישבה במגדיאל ,הצטרפו חברי קבוץ א של הגרעין היגוסלבי ,אלא שבשנת 1932 נוצר משבר בין תושבי מגדיאל ,וחברים רבים עזבו ,על מנת לנסות לייצב את מספר התושבים במגדיאל נתבקשו החברים הנותרים להצהיר ולהתחייב להמשיך לגור בנקודה .

לאחר תהליך הבנייה מחדש של הגרעין במגדיאל ,הצטרפו אליהם עוד חברים מהגרעין היוגוסלבי שבקבוץ משמר העמק, עד אשר החליטו ליישב את יישובם החדש שער העמקים על הקרקע בת ה  4500 דונם שנרכשה באדמות חרתיה בתחילת שנת 1935,בידי חברת הכשרת היישוב מידי משפחת סורסוק הלבנונית ,לאחר הרכישה פלשו חלק מאנשי הכפר זובייארת , על מנת לסלקם ,התנהל משפט שנמשך כשלוש שנים, שגרם להוצאתם מהשטח לאחר שבית המשפט פסק להוצאתם מהשטח, למרות דרישתם לחזקה על הקרקע ,.

עמק יזרעאל קבוץ שער העמקים (חורשת הגויים)
 
עמק יזרעאל מושב שדה יעקב

המושב ממוקם על כביש 75 בכביש היוצא מצומת אלונים ,מושב שיושב בשנת 1934 על אדמות שיך אבריק בעמק יזרעאל בסמוך לכפר יהושוע, שקיבל את שמו על שם מייסד הסתדרות תנועת הדתית לאומית   המזרחי יצחק יעקב ריינס ז"ל .

החלוצים אשר התארגנו בגרעין לעלייה על הקרקע בעמק יזרעאל ,החלו את המסע בשנת 1924 בכפר סבא ,לאחר מכן עברו לעמק והתיישבו על אדמות ווארקאני בשנת 1927 , אלא שהקק"ל סירבה לתת להם להמשיך ולהקים את יישובם בנקודה ,נאלצו החברים לרדת ולאחר המתנה רבה, קבלו החלוצים בני מפלגת הפועל המזרחי ,את אישור הקק"ל להתיישב באדמות שיך אבריק.

בטרם התיישבו משפחות המייסדים על הקרקע שנקבע להם בנקודת הקמת הכפר , עלו עשרה החלוצים הראשונים והתיישבו ליד בית משפחת זייד באדמות שיך אבריק, ביחד עם שני צריפים רעועים שבאחד פתחו בחלקו בית כנסת, שם המתינו כשלוש וחצי שנים, בטרם אושר להם התקציב הראשוני להקמת יישובם.

אחת האגדות לתקופת מגוריהם בעוני מחפיר וברעב תמידי מספרת כי באחד מביקוריו של לנדאי   ששימש כאחד ממנהיגי מפלגת הפועל המזרחי בשיח אבריק ,רצו המארחים לכבדו במזון וככול שהעלו לידם היה לחם מעופש , גם בביקור זה שמעו גדולות ונצורות למפעל הציוני שהם מגשמיו, אך מעבר למילים הכסף בושש לבוא.

עמק יזרעאל מושב שדה יעקב
 
עמק יזרעאל היישוב זיכרון אברהם אדמות שיך אבריק

על אדמות שיך אבריק ,כביש 75 ,בסמיכות לנקודת התיישבות של גרעין הרועים ,עלו והתיישבו קבוצת חלוצים שהתארגנה בפולין בעיר לודז בשנת 1924 , האגודה שהתארגנה נמנתה על בני המעמד הבינוני והסוחרים ,הקבוצה נחלקה לשני חלקים חלק אחד היו בעלי הממון והחלק השני חברים חסרי אמצעים שהיו אמורים לעבוד במשקי רוכשי האדמות .

האגודה רכשה בכספי חברי הקבוצה בעלי היכולת ,ארבעת אלפים דונם בשטח של שיך אבריק ,מחברת משק חברת בת של קהילת ציון אמריקאית, החברה שהוקמה כחברה כלכלית ב-1923, על מנת לרכוש אדמות בארץ ישראל, חברת קהילת ציון האמריקאית התמחתה במכירת קרקעות בארץ ישראל ליהודים באמריקה ואילו חברת הבת משק התמחתה במכירת אדמות בארץ ישראל ליהודים ממזרח אירופה .

חברי האגודה זכרון אברהם השייכים לפועל המזרחי, רכשו כארבעת אלפים דונם , שילמה עליהם מעל לשמונת אלפים ליט"ש רק כשישים וחמישה אחוז מהשווי ואת היתר הבטיחה לשלם בתשלומים, בשנת 1924 עלו על הקרקע בעלייה הרביעית ,המשפחות הראשונות והחלו להכשיר ולסקל כארבע מאות דונם כחלק מהקרקע לעבודה חקלאית .

מכוון שכספם אזל והקבוצה לא הצליחה לעמוד בהחזר תשלום בעבור הקרקע ,החליטה בשנת 1927 חברת משק ,להפחית משטחם ולהחזירו לידייה חלק על חשבון חובם  ,בצר להם החליטו חברי הקבוצה להתחיל לחרוש את האדמה ולהכינם לזריעה .

עמק יזרעאל היישוב זיכרון אברהם אדמות שיך אבריק
 
עמק יזרעאל התיישבות חלוצי הנוער העובד גרעין הרועים באדמות שיך אבריק

בין חורשות אלונים בקרבה לביתם של משפחת זייד חברי תנועת השומר ,כביש 75 ,נחבא קברו של השיך אבריק, באדמות שרכשה הקק"ל , עלו על הקרקע קבוצת נערים של הנוער העובד והלומד שמוצאה מגרמניה לחורבות הכפר הפלאחי הערבי שהיה במקום ,על מנת להקים קבוצת רועים , הקבוצה הקימה בתחילה למגוריהם מחנה אוהלים .

בני קבוצת הצעירים שחכרו כעשרים דונם מהקק"ל בשנת 1924 ,שעליהם הקימו עליו מחנה שמסביבו גדר הגנה , שלאוהליו נוספו מיד שני צריפים, כשאחד שימש למגורים ואחד למחסן כלים , בתחילה חלקם הגדול של הצעירים התפרנסו מעבודות שכירות בחיפה, חלקם החל להקים את המשק החקלאי ,שכלל שטחי פלחה, טרקטור לעבודות האדמה, וגם משאית רכשו חברי הקבוצה.

לאחר שלוש שנות חכירת השטח בשנת 1927 המשיכו בפועלם, אך ירדו מהשטח בתקופת מאורעות 1929 ,בין אגדות המקום מספרים על החלוץ משה משה מקבוצת הרועים שהתיישב בשיך אבריק והיה איש הפלחה, האיש שחרש בעזרת בהמות העבודה ,זרע ושתל שתילים וצמחים שהיו גם ראויים למאכל אדם לאור הידע שצבר בידיעתו בצמחים, ידע זה התממש והקל מעט כאשר פרץ רעב גדול עקב הבצורת , ויצירתו זאת סיפקה מזון לרעבי הקבוצה.

מחנה זה של הרועים כמעט נשרף בעת שמחצית 1936 פרצה במקום דלקה גדולה על שטח של כמעט 40 דונם ואיימה לכלות את מחנה הצעירים, אלא שבזכות הענות היישובים באזור שעזרו בכיבוי הדלקה נשרף רק אוהל אחד ממחנה האוהלים של קבוצת הרועים.

עמק יזרעאל התיישבות חלוצי הנוער העובד גרעין הרועים באדמות שיך אבריק
 
עמק יזרעאל אגדת קבר שיך אבריק

בחלקו הדרומי של שרידי הכפר בשביל המוליך לישוב שדה יעקוב ,נמצא מעין שמימיו הזורמים אינם מחלחלים ויוצרים מעין ביצה קוטנה המכונה בידי הערבים "אל מטבעת" (מקום הטביעה) מקום שיצא לו שם באמונה הדתית המוסלמית ,כבעל תכונות מרפא כדוגמת מעיינות הספא ברחבי העולם.

האגדות טוענות כי המקום התקדש כמקום מרפא בזכות הקדוש שיך אבריק, שנהג בעת שהגיע לאזור לעבוד כאריס בכפר הפלאחים ונהג לשאת בידו כד (אבריק בערבית) שבעזרתו מילה מים לצרכי טיהור גופו וידיו בטרם התפלל .

מנהלו של האריס שיך אבריק ,החליט לשבור את כד המים, על מנת שאריסו יעבוד יותר ופחות יהיה שקוע בתפילות , כאשר הגיע שיך אבריק כדרכו למעין לתפילת הצהרים ולשאוב מים לכדו ,ראה כי הוא שבור ,אך על פי האגדות המעיין החל לנבוע ואפשר לקדוש לנקות ולטהר את גופו טרם התפילה וכך נוצרה אגדת הביצה בעלת התכונות הרפואיות.

קמו היהודים וכדרכם ביהוד מקומות והפכתם למקומות הקדושים ליהודים ,חקרו ומצאו לכאורה ,כי השם אבריק הוא חלק משמו של ברק בן אבינועם שלחם עם דבורה כנגד הכנענים וסיסרא ,למרות הדעה המקובלת (שאין עליה סימוכין) כי קברו נמצא בקדש נפתלי הגלילית.

ברור כיום שהכפר הערבי אבריק היה על שרידי ישוב קדום.

עמק יזרעאל אגדת קבר שיך אבריק
 

האחות הבכירה במשפחה , לאחר שעלו לארץ ישראל לקחה עמה את אחיותיה אסתר ושרה לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף, בכול סוף שבוע היו עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , והשתלבו באגודת השומר, בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

לאחר הסכסוך במושבה סג'רה בנושא העסקת פועלים שכירים, עזבה שיפרה בשנת 1910 את סג'רה ועברה כחלוצה עובדת בשדות דגניה (אום ג'וני),שם הכירה בקומונה את החלוץ ישראל בצר ובהמשך נישאה לו.

בני הזוג היו ממייסדי הישוב מרחביה שם עבדו בהכנת הקרקעות לפעילות חקלאית ,משם עברו לתל עדשים עד שהתפרק ,ומשם עברו והיו בשנת 1920,ממייסדי יישוב העובדים נהלל (מהלול) על אדמת ביצות , שמייסדיו הקימו משקים חקלאיים מעורבים לחיי ולצומח, שפרה נפטרה בשנת 1962 ונקברה בבית הקברות בנהלל ,נחשבה לאחת הנשים החלוצות הראשונות שעבדו כגברים בעבודה פיזית בחקלאות ,סיקול ועוד.

בנם משה של שפרה וישראל בצר ,ניספה באוניה שהופצצה בידי הגרמנים בשנת 1943 שהובילה כמאה  ושלושים אנשי הבריגדה היהודית ממצרים לאירופה ללחימה .

הבת הבכורה שפרה שטורמן (בצר)
 
עמק יזרעאל שדה יעקב המבוך
מבוך בעמק - חוויית מבוך ענקית לכל המשפחה במושב שדה יעקב
איך להגיע  בכביש מקריית טבעון לבית שערים,מצומת השומרים פונים דרומה על פי השילוט.
טלפון לתאום  04-9830255, כניסה עד גיל 6 חינם,מעל לגיל זה בתשלום.
המבוך פתוח בימים א-ה בשעות 09:30-17:00 ,בימי שישי בשעות  09:30-14:00 ,ביום שבת סגור.
מידע 
המבוך מיועד למשפחות,לילדים ולקבוצות,המקום משתרע על שטח של 8 דונם,אורך שביליו כשני קילומטר,ורק יציאה אחת שאר השבילים ללא מוצא,שמונה תחנות המנחות את המבקר לכוון היציאה,בצמוד למבוך מדשאה עם צל ומשחקים לילדים,אפשרות ללינת לילה,אירגון אירועים.
עמק יזרעאל שדה יעקב המבוך
 
בית שערים פסל השומר אלכסנדר זייד
פסל השומר אלכסנדר זייד
כניסה אינה בתשלום
אזור בית שערים גליל מערבי
איך מגיעים  מצומת יוקנעם נוסעים בכביש 722, המוביל לצומת השומרים. פונים שמאלה בכניסה לגן לאומי בית-שערים, משם מתפצל כביש קטן שעולה לקבר אלכסנדר זייד
מידע
פסלו של אלכסנדר זייד הרוכב על סוסו מברונזה ,ממוקם על גבעה שגובהה 150 מטר, ומביט על סביבתו אשר שמר עליה מפני גנבים ופורעים ערבים ,בהיותו איש ארגון השומר בגליל,הפסל נוצר לזכרו של זייד לאחר שנרצח בעת עבודתו בשמירה בשנת 1938בסמוך לפסל תחת עץ תות קבור שייח אברק.

החניון  מיועד לפיקניקים , הוא כולל שולחנות,ספסלים,פינות מנוחה ופיקניק,מתקני מנגל ,צמחיה ופינות מוצלות.
בית שערים פסל השומר אלכסנדר זייד
 
עמק יזרעאל כפר יהושוע (כפר טבעון)

מושב בית יהושוע המשתייך לתנועת המושבים הארצית, ממוקם על כביש 75 בעמק יזרעאל כשהכביש המוליך למושב יוצא מצומת ישי , כיום המושב מנוהל בידי שתי אגודות האחת האגודה חקלאית שבו שותפים כתשעים משקים חקלאיים , האגודה השנייה (הוועד הציבורי) מטפלת בצרכיו המוניציפליים של הכפר, החינוך והגשת עזרה לרווחת התושבים, מספר תושבי הכפר כתשע מאות חברים  

מבנה המושב מעגלי שבמרכז ממוקמים המוסדות הציבוריים והנחלות מפוזרות סביבו כצורת קרני שמש והחצרות ומבני המגורים משני צדדי השבילים (הקרניים) בצורה סימטרית וחלוקה שוויונית של השטח הפרטי בגודל אחיד למשקים המשפחתיים.

לאחר רכישת האדמה בידי יהושוע חנקין ובכספו של הקק"ל , נתקבלה החלטה שעיבודו של השטח והכשרתו לחקלאות כולל ייבושו מביצות וסיקולו תימסר לחברי גדוד העבודה ,אלא שחברי גדוד העבודה החליטו כי ברצונם להתיישב על האדמות שיוכשרו בידיהם .

לאחר לחצים של גדוד העבודה ,הופרש לטובתם שטח של כששת אלפים דונם ,מתוך השטח שנרכש ,בעבור ישוב שיתופי שעליו עלו בשנת 1927 מתוך פלוגת עבודה שמנתה שישים איש נשלחו כעשרים וחמישה להקים את כפר טבעון שהחליף את שמו לכפר יהושוע על שמו של יהושוע חנקין.

החלוצים שהקימו את הכפר בשנת 1927 ,דגלו בתהליך השוויון האחיד לכול משק ומשק, על מנת לנסות ולמנוע סכסוכים עתידיים על שטחים, גודלם של הנחלות תוכננו על מנת שיוכלו לספק תנאי כלכלה והכנסה שווה לכולם.

עמק יזרעאל כפר יהושוע (כפר טבעון)
 
עמק יזרעאל כפר יהושע האטרקציות

בכפר יהושע אשר הוקם בשנת 1927,ואשר אדמותיו נקנו בידי יהושע חנקין נקרא אף על שמו, בעת הביקור בכפר יהושוע ,ניתן לבקר במספר אטרקציות המרוכזות ברובם במרכז הכפר.

האטרקציות הקרובות זו לזו במרחק נגיעת יד ,כאשר האטרקציה המרכזית היא שדרה מוקפת בעצים ,שמשטח דשא מכסה את הקרקע ,בחלק אחד ניצב פסלה של הפסלת בתיה לישינסקי, ומצידה השני פסיפס אמנותי שתכנן הצייר אלי שמיר, לזכר פועלו של האדריכל ריכארד קאופמן , מעבר לכביש ממול ניצב צריף המוזיאון לזכרו של גואל האדמות יהושוע חנקין ומימינו מגדל המים הישן של היישוב.

פסל הנופלים משיש לבן

בתיה הפסלת הייתה אחותה של רחל ינאית בן צבי, אשת הנשיא השני יצחק בן-צבי, שיצרה פסל לזכרם של 12 הנופלים מבין החלוצים והחיילים במלחמת העצמאות שנפלו על הגנת המולדת, על הקמת האנדרטה החליטו חברי הכפר בשנת 1949 ופנו לפסלת בתיה לישינסקי שהכינה תרשימים וסקיצה מידית.

עמק יזרעאל כפר יהושע האטרקציות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור