דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל תולדות הישובים

 
 
עמק יזרעאל קבוץ יפעת

קבוץ יפעת ארכיב מרים אהרוני - 04-6548634,מוזיאון העמק 04-6548974 +מוזיאון ענף הבקר והרפת בקבוץ יפעת ,יד לאסון הרפתנים ביוזמת דוד רכלבסקי.                              

בית הקפה קפה קפה במתחם תחנת דלק פז, בכניסה לקיבוץ יפעת 053-9368877 בפסטיבל חלב ודבש יוקמו דוכנים ליקב תשבי, ולחומוס בסבוסה .                          

עמק יזרעאל קבוץ יפעת מוזיאון העמק על שם עודד ארצי

שעות פתיחה בימי ראשון-חמישי בשעות 09:00 – 15:00, יום שישי ושבת לקבוצות בתיאום מראש בטלפון 04-6548974 .

מוזיאון העמק בקיבוץ יפעת מספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל, בבואם לעמק להגשים את החלום הציוני של יישוב הארץ והגנה על אדמותיו ויישוביו

במוזאון מוצגים חפצים וכלים מקוריים, של כלי עבודה חקלאיים ובית, התצוגה כוללת   שחזור מבנים ששימשו את החלוצים למגורים ומבנים ציבוריים כמו : אוהלים, צריפים למגורים, חדר אוכל, בית ילדים, מחסן בגדים ועוד.

     

עמק יזרעאל קבוץ יפעת
 
עמק יזרעאל קבוץ הזורע

קבוץ הזורע ממוקם למרגלות הרי מנשה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל, ייחודו של הקבוץ שהוקם בשנת 1935 לא בידי חלוצים בוגרים אלא גרעין שהרכבו מבוגרי תנועת נוער ,בנים ובנות של משפחות מתבוללות , שהוקמה בגרמניה בידי צעירים ומנו ערב עליית הנאצים בגרמניה לשלטון בשנת 1933, כאלף מאתיים צעירים.

כרגיל כאשר שני יהודים נפגשים נוצרות מספר מפלגות, אירוע כזה של התפלגות ,התרחש בין חברי הגרעין בגרמניה בשנת 1932, כתוצאה מכך נוצר הגרעין שנקרא וורקלויטה ,אז שונתה האידאולוגיה המפלגתית של הגרעין, לרעיון עלייה לארץ ישראל ולרעיון הסוציאליסטי על מנת להקים בה ישובים עבריים.

כתוצאה מכך ,עברו צעירים אלו הכשרה לחיי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ועלו כגרעין לארץ, בתחילה התיישבו בחדרה וכאן החליטו הצעירים לקרוא לגרעין "אנשי המעשה" בני הגרעין (שיועד לקבוץ הזורע) ישבו כחצי שנה באדמות יוקנעם ,על רצועת הקרקע שבה היה החאן הישן בין אדמת נטר והגיא ,וממש ימים ספורים לפני תחילת מאורעות 1936 עברו כ 85 חברי גרעין ונטו אוהלים ושני צריפים ,בחלקה של 40 דונם שהקציבה הקק"ל למגורים לרשותם במושבה יוקנעם , אלא שהמחנה התמקם על מדרון שנשק לכביש חיפה גנין.

מיקום זה גרם לחיכוך ולהתגרויות מצד חברי כנופיות הערבים בסביבה ואנשי הכפר הערבי סעדה ,ומהחולפים בנסיעה על הכביש, במיוחד במחצית 1936 שבה נרשמו מספר התקפות על מגורי הצעירים שנהדפו בעזרת ירי נגדי של השומרים למזלם ללא אבדות.

עמק יזרעאל קבוץ הזורע
 

במוזיאון החינמי לנוסטלגיה ניתן לבקר רק בתאום מראש ,בטלפון 0528048222 , המוזיאון מפעל של יזם יחיד דרור ברק ,שגילו מתקרב ליובל ,אך צעיר בנפשו המדריך בזמנו החופשי לאחר תאום כאחד הצעירים שבמשק, את אוספו החל לצבור כבר מגיל צעיר וכיום מונה אוספו כשלושת אלפים מוצגים שנאספו לאורך כשלושים וחמש שנה.

תחילתו של האוסף ,על פי האגדות ,בבקבוק יין ישן שממנו נמזג היין לגביע הקידושים בחתונת סבתו בשנת 1939, בקבוק זה היה הטריגר לאספנות היישן וכשמלאו אסמיו בחפצים ,ביקש וקיבל דרור ברק מבנה יישן במרכז הקיבוץ והחל לפתח בו את המוזיאון לאוספיו.

אורכו של הסיור המודרך כשעה וחצי ניתן לחוות גם בעזרת אפקטים אור קוליים ושמע, ושימוש באביזרים מכניים, בעת הביקור במוזיאון, המחולק לפי נושאים ניתן להתבונן בחפצים ששימשו את תושבי ארץ ישראל מתחילת המאה העשרים עד שנות החמישים.
 
בעת המעבר בין המחלקות השונות ,אנו עוברים התחילה במחלקה הצבאית שבה ניתן להתבונן באוסף הקסדות ,נשקים ישנים ומכשירי קשר צבאיים ואפילו לבקר בבונקר צבאי ולחוות קולות של ירי והקלטות של מספר קרבות כפי שנשמעו ברשתות הקשר.
 
בהמשך עוברים בצרכנייה הקיבוצית הישנה ,בינות לאריזות מזון ,שימורים ומצרכים מתקופות ישנות ,מוצרים של חברת עלית בראשית דרכה ,בחצר הקטנה ניתן לראות חדר הכביסה על מכונותיו ואביזריו ,בהמשך הביקור חולפים על פני המטבח כליו ,סיריו ומכשירי הבישול כולל הפרימוס, וספרי הבישול הישנים, משם עוברים לחדרי חפצי הילדים ,בחצר החקלאית ניתן לראות כלי עבודה ידניים, ציוד חקלאי ,מחרשות ועוד.
 
גאוות המוזיאון בפנס הרכבת שעל פי האגדות שימש את רכבת העמק בנסיעותיה, ואת משחק הרמי המקורי של היצרן אפרים הרצנו, אומנם הביקור במוזיאון חינמי ,אך בעליו מודה על תרומה צנועה העוזרת לשמר את המקום ולהוסיף כלים לטובת המבקר במוזיאון.
 
עמק יזרעאל קבוץ יפעת מוזיאון א-גרוייסע מציאה
 
עמק יזרעאל קבוץ משמר העמק (אדמות אבו שושא)

חברי גרעין השומר הצעיר שהתלכדו בעת סלילת כביש נווה שאנן וחיפה וחברי קבוץ א' (ממייסדי בית אלפא ) עם חבריהם ויצרו את קבוץ ב' ,שיישב והקים את שער העמקים, קבוץ שהוקם בידי גרעין מהשומר הצעיר בשנת תרפ"ז 1927,בעת ההתארגנות של הגרעין בשנת 1922 הם עברו לנהלל ועבדו ביבוש ביצות ולאחר מכן הם התיישבו בנווה שאנן ליד חיפה.

לאחר מכן בשנת 1925 התיישב הגרעין שמנה כשישים חברים וששה ילדים, בתחומי האדמות של עפולה ,שם חיכו לקרקע שהובטחה להם ,התנחלות זאת בוצעה ,למרות התנגדות אנשי עפולה שטענו כי זאת הסגת גבול מכוון שעל השטח תכננו לבנות את בית האופרה.

בשנת 1926 נתקבל האישור לעלייה על הקרקע באבו שושה ,וחמש עשר חברים יצאו להקים את נקודת היישוב , כמקום שנבחר כנקודת עליית הקרקע לקיבוץ שער העמק ,היה רחוק מעט משאר הישובים על הכביש שבין חיפה למגידו ,כיום על כביש 66 ממערב למזרח ומכיוון ששנה גשומה הייתה בזמן הקמת היישוב , הממטרים הרבים שירדו גרמו לנתק היישוב ולמחסור במזון ומצרכים.

לא מעט מתנגדים היו להקמת היישוב משמר העמק שכונה משמר השומר הצעיר ,מבין עסקני ארץ ישראל ,כנגד הלחצים שהופעלו בידי ההסתדרות ,להקמת היישוב במהירות ובחופזה, אחד המתנגדים למהלך היה סמילנסקי שטען שיש לתת את הדעת למיקום היישוב ואין ליישב תחת לחץ של גופים בהסתדרות וחולמי החלומות ,כיוון שהיישוב היה מרוחק מישובים אחרים והדרך אליו הייתה בעייתית.

עמק יזרעאל קבוץ משמר העמק (אדמות אבו שושא)
 

מעברת מנסי (מגידו) שבשולי הקבוץ שער העמק על כביש 66, שהוקמה בשנת  שמשה כאבן היסוד להקמת מושב העולים על אדמות הכפר הערבי מנסי ,שנכבש כפעולת תגמול בידי הפלמ"ח וההגנה ,לאחר ההתקפות שנכשלו על קבוץ שער העמק ,בידי צבא השחרור בפקודו של פאוזי קאוקאצ'י .

כיוון שהמעברה אוכלסה מעדות שונות שעלו לארץ ישראל לאחר מלחמת העצמאות ותנאי המחייה הקשים בפחונים ,גרמו בתחילה לסכסוכים עדתיים ,שאליהם הצטרפו חוסר המעש והמחסור בעבודה לשם הפרנסה, גרמו למעברה לככב במדורי הפלילים בתחילתה של המדינה כמקום של אלימות, פשע ואפילו רצח ,לאחר זמן של הסתגלות החלו החיים במקום להירגע מעט ,בזכות התמיכה והעזרה של קיבוצי האזור ,בלימוד הנשים משק בית ומורים מתנדבים שלמדו את ילדי המעברה, אומנם מעברה דלה ,אך שקטה יותר במעט .

הדלות בפחוני המגורים ועומס מיטות הלינה ,קבלו כול אורח שביקר במעברה, המעברה הונהגה בידי שני חכמים ,אחד שימש כחזן, מוהל, שוחט, רבי מלמד, והשני העסקן ייצג את העדה בפני השלטונות ,גברים רבים הסתובבו במעברה מחוסרי מעש ועבודה, פרט לאלה שזכו ועובדים בעבודות דחק בעיקר ביערות הקק"ל , אנשי המעברה שהגיעו מעירק טענו כי היו עובדי אדמה וברצונם להתיישב ולהקים משקים חקלאיים העמק ,חלקם אף עזבו לעבודת חקלאות בעמק בית שאן.

עמק יזרעאל מושב מדרך עוז (הכפר הערבי מנסי)
 

בסוף שנת 1932 ערב חג החנוכה ,נרצח התלמיד דוד יעקובי במטען צינור שהוטמן בקרקע בשדות כפר נהלל בידי ערביים, דוד שיצא עם אביו לעזור בשדות הנחלה ,בפיצוץ נפצע אביו והוא נהרג, דוד היה בן הדור השני בכפר והקורבן הראשון למעשי איבה של מבני מחזורו , כול חברי הכפר ונציגים מיישובי העמק ומנהיגים ,נקבצו למסע ההלוויה בישוב.

העיתונות הערבית (העיתון אלאסלמיה) טענו כי הילד נהרג בתחום אזור קומוניסטי יהודי ושאין להפיץ מודעות וכתבות בלע כהסתה כנגד האומה הערבית ואנשיה לעומתם טען עיתון האופוזיציה הערבית (א- שארק) ,כי הוא מיצר על הרצח ועל השלטונות ,למהר ולתפוס את האשם ,מכוון שהוא נגד רצח ולא משנה מאיזה מוצא הנרצח .

מספר ימים לאחר הפיצוץ מת האב מפצעיו גם כן, מיד כתגובה קמו יהודים והציעו להקים מיד על אדמות הקק"ל באזור ,ישוב בשם יעקובי (ראו המתנחלים ולמדו מאיפה בא הרעיון המקורי ) כבר אז חשבו על נושא התגובה ,מובן שהוקמה קרן לאיסוף כספים להקמת היישוב אך הוא לא גרם עור ובשר להקמתו.

נהלל ספור רציחתו של הילד דוד יעקובי בשדות הכפר
 

תל מגידו שעליו ישבה העיר הכנענית מגידו, ניתן להגיע אליה מכוון יוקנעם, מכביש הסרגל העובר מעפולה, עיר שהוזכרה משום ששכנה בצפון נחלת שבט מנשה מיקומה על צומת הדרכים המוליכה מהעמקים הסמוכים ומצפון ארץ ישראל ,עיר שהכתובים מזכירים אותה מספר פעמים בספר התנ"ך , כאחת מעירי המבצר של שלמה המלך, מגידו אף מופיעה כעיר מסחר ומעבר בכתובים מצריים ,בשמשה כעיר מבצר אסטרטגית שבין שפלת הים למזרח ולצפון.

תל מגידו מתרומם כמאה שבעים מעל לגובה פני הים, וגובהו כשישים מטר מעל לפני הקרקע, למרות שגובהו בתחילה היה בסביבות כעשרים מטר, התל הבנוי שכבות שנוצרו מבנייתו מחדש לאחר שנהרס כשכבה אחת מעל השנייה ,לאחר הריסתם בידי כובשי הארץ לכן השרידים השייכים לעבר הקדום טמונים בעומק הרב יותר.

תחילת החפירות בעונה הראשונה נערכה בידי צוות ארכיאולוגים גרמניים בשנת 1890,בתקופת השלטון העותומאני, אז נתגלו הממצאים הראשונים , לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשה את השטח האוניברסיטה שח העיר שיקגו ,ששלחו משלחת חפירות ואף סללו כביש גישה לתל ובנתה בשטח מבנים מודרניים למגורים ולבחינת הממצאים שנתגלו ,לאחר מלחמת העצמאות הופקע השטח לטובת אגף הארכאולוגיה של ישראל ומאז חופרים במקום משלחות ישראליות.

עמק יזרעאל תל מגידו בקצרה
 

קבוץ מגידו שהוקם בשנת 1949 ,שוכן ליד חורבות הכפר הערבי מנסי שהפך בהמשך למעברת מנסי , כיום כביש 66 הקיבוץ שייך לקיבוץ הארצי , חבריו המייסדים נמנים על ניצולי מלחמת העולם השנייה שהגיעו לארץ מפולין והונגריה והתגבשו לגרעין התיישבות במשמר העמק ,משם אף הצטרפו חלקם לצבא ולחמו בגזרות השונות של הלחימה במלחמת השחרור.

בתחילה התיישבו המייסדים בנקודה ארעית ,על שרידי כפר ערבי נטוש ,שם הקימו בה מבנים למגורים לבעלי חיים ומבנים ציבוריים, לקבוצת המייסדים נוספו לאחר שנים מעטות קבוצה של עולים מדרום אמריקה ומספרם בשנות התשעים התקרב לחמש מאות תושבים, ואז בשנות החמישים עברו לנקודת הקבע שעליו קיים הקבוץ כיום.

כיום הקבוץ הינו חילוני, מספר הרחבות נוספו לקיבוץ ,בשנות האלפיים עבר הקבוץ הפרטה וכול חבר אחראי לפרנסת משפחתו, הקניין המשותף הפך של התעשייה הקיבוצית והמבנים הציבוריים ,נותקו מהרכוש הפרטי שכולל את בתי המגורים .

ענפים שיתופיים חקלאיים כמו שדות פלחה, רפת לפרות חלב וגידולי עופות ,מצורפים למפעל יריעות הפלסטיק והלוחות פוליגל, מפעל התכשיטים עלה מגידו ואורחן דרכים עם תחנת דלק שייכים לחבורת המייסדים ולחברים באגודה החדשה שנוצרה בשנת 2005.

עמק יזרעאל קבוץ מגידו
 
עמק יזרעאל תל מגידו - ארמגדון
תל מגידו - ארמגדון
תל מגידו שולט על הכניסה לעמק יזרעאל מעמק עירון,הוא שולט על צומת דרכים ודרך הים העוברת בעמק יראון,לכוון צפון, ולכוון עמק בית שאן.בדרום מזרח חיפה על הכביש מספר 66 לעפולה.
טלפון לתאום  6590316 - 04, נגישות לנכים.
האתר פתוח בחודשים אפריל-ספטמבר שבת - חמישי בשעות  17:00-8:00, יום שישי  עד 16:00השעה בחודשים אוקטובר-מרץ בימים שבת-חמישי בשעות  16:00-8:00  ,ביום שישי עד  השעה  15:00 .
ביקור במפעל המים בתאום.
מידע
בגן הלאומי ,מרכז מבקרים אשר בו מוזיאון קטן,תצוגת אור קולית למימצאים,דגם האתר,שילוט,הדרכה בתאום ובתשלום.
על פי הממצאים החלה ההתיישבות בתל במאה הרביעית לפני הספירה,העיר מגידו הוקפה בחומה מסיבית בשליטה מצרית,במחצית המאה השניה לפני הספירה מרדו הכנענים בצבא המצרי,צבא המרד כלל גם צבאות מהמדינות הסמוכות,פרעה תחותמס השלישי עלה עם צבאו לכבוש את האזור מחדש,צבא המורדים התפצל לשניים וחיכה בשתי פתחות של עמק יזרעאל והזניח את המעבר הקרקעי הסבוך צמחיה בואדי ערה,טעטות זאת איפשרה לצבא המצרי להגיע ולהביס את המורדים,תחת תל מגידו,על העיר נערך מצור ,ולאחר שבעה חודשים נכנעה וחזרה לשלטון מצרי.
 
בחפירות בתל נתגלו: מפעל מים ענק הכולל פיר לאגירת מים עמוק ותעלה שאורכה 60 מטר לאיסוף המים,,אתר שבו ממוקמים מספר מקדשים,אורוות סוסים שער העיר הנקרא השער הכנעני מתקופת הברונזה,שער שלמה מתקופת הברזל,ארמון השנהבים על שם הפיתוחים בשנהב ובזהב  ונקודות תצפית החולשות לכוון עמק יזרעאל ללכוון מערב.
 
מסביב לתל גן לאומי מוכרז,הכולל מוזיאון קטן לממצאים אשר נתגלו בתל,שרידים נרחבים של מבני ציבור ופרטיים שישמשו למגורים,שרידי המחנה הרומי לגיו,שעליו נבנה הכפר הערבי לאגון שננטש במלחמת השחרור.
 
את התל פוקדים צליינים רבים,לאחר שהמקום הוזכר בברית החדשה ואומץ על הדת הנוצרית,בשנת 2006 ,באזור כלא מגידו הסמוך נתגלו פסיפסים ,אשר משייכים אותם לכנסייה שנחשבת לאחת הכנסיות הראשונות בעולם.
עמק יזרעאל תל מגידו - ארמגדון
 
עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)

קבוץ גבעת עוז כביש 66 התמקם בתחילה ברכס גבעת הראווי ,המתנשאת לגובה 500 מטר מעל לגובה פני הים, תחילת הקבוץ בהתיישבות באפריל שנת 1945, במצודה הבריטית לשעבר בת שלוש קומות כדוגמת מצודת ביריה , ומשק בעלי חיים קטן שכלל גם שתי פרדות לחריש במרכז החצר הייתה ברכת מים לאיסוף ממימי הגשמים .

הממשל המנדטורי ,לא אהבו את הרעיון שקומץ צעירים ,התיישבו במקום על מנת להפכה להתנחלות קבע ,בהשתמשם בתירוץ כי במקום ממצאים ארכאולוגיים העלולים להיפגע , לכן לא אפשרו הקמת רפת או לולנים ליד המצודה לביסוס ענף בעלי החיים.

קומץ צעירים אלו היו חברי פלוגה ד של ההכשרה המגויסת בני גרעין פלד ,שיועדו לאחר ההכשרה ,להקמת מושב שיתופי חקלאי מטעם תנועת המושבים , תחילת היווצרות הגרעין הייתה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, לאחר מכן עברו שנתיים של הכשרה במושב בית יהושוע

תקוות צעירים אלו שרצו בתחילה להתגייס לצבא הבריטי ,אך ההנהגה החליטה כי הם דרושים יותר למפעל הקמת ישובים בארץ ישראל, ולכן לא גויסו אלא הוכשרו בענפי החקלאות לקראת משימתם הבאה.

עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור