דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עין חרוד ספור הקבוץ וההתפלגות

 

עין חרוד האדמה שעלייה קם הקבוץ

שדות של קוצים ,סלעים ואבנים וביצות מים ,אלו היו המראות שקבלו את פני חברי פלוגות העבודה של הגדוד העברי בעת שהגיעו לנקודת ההתיישבות ,הרחוקה מכול ישוב יהודי בנקודה זאת הוקמו האוהלים הראשונים למגורים .

בשטח בנקודת ההקמה להתיישבות שנרכש בידי יהושוע חנקין והקק"ל, התגוררו בשרידי הכפר הערבי כשמונה משפחות ערביות של אריסים, מקבוצת החלוץ שמנתה כחמש עשר מתיישבים ,צמחה הקבוצה לשלוש מאות חברים תוך חודשים ספורים.

השנה הראשונה של ההתיישבות הייתה שנה מבורכת בגשמים, והשילוב של קרקע שאיננה מאפשרת חלחול מים יצרו ביצות וקשיי עיבוד וסיקול לחלקות שעלייהם ייעדו המתיישבים לזרוע , הפרדות שעזרו בסחיבה ובניסיונות החריש ,שקעו שוב בבוץ ,מגורי האוהלים קרסו ברוח ובגשם והמתיישבים בילו זמן רב ללא מחסה יאה לחורף.

על מנת להוסיף כוח לפרדות הרתומות ,נאלצו לרתום פרדה שלישית לעזרה, הבעיה העיקרית הייתה שרכבת העמק לא עצרה בעין חרוד ,ולכן כול ההספקה והכנסת הציוד היו תלויים בהגעה לתחנת הרכבת של עפולה ומשם לשנע הכול לקיבוץ.

היטיבה להביע את עצמה אחת מבנות ילדי הקבוץ ,שפנתה לאביה בקשר לכמות הגשם הרב שניתך בעמק ,במקום מזג אוויר כזה מוטב שלא יהיה מזג אוויר בכלל.

 
 
 

אפיזודה משעשעת מסופרת בידי זקני המשק מתחילת שנת 1937 ,כאשר בקבוץ החליטו שיש לתת לקדימה תנופה בזכות הקמת מרכזיית טלפונים אובטומטית (יעני השיחה מנותבת ליעדה ללא מגע יד אדם) בקבוץ, עמלו החברים והקימו והכניסו את הפלא החדש על מנת להקל על החברים בקשר עם רחבי העולם ובארץ ישראל, אלא שהפלא לא פעל ורק הכיסאות המיותמים והשעות הרבות שבוזבזו בידי החברים הממתינים וטיפולי האוזניים למתחרשים החדשים, מהניסיונות של החברים לדבר בצעקות דרך המרכזייה הסוררת .

זקני הקבוץ ,ממשיכים בקילוח הדיבור ההומוריסטי ומתארים את העובר על האנשים ,בעת הניסיון לשוחח דרך המרכזייה האובטומטית , המרכזייה שהייתה מחוברת לעפולה (שבה הקדמה עדיין לא הגיעה וחסרה היא מרכזייה אובטומטית) , בעת חיוג מהטלפון בקבוץ היה על המתקשר לחולל בחוגה ,ומהעבר השני בעפולה ,הייתה אמורה לחבר מרכזנית את הקו לשלוחה הנדרשת .

ליצני הקבוץ סיפרו שלאחר השימוש במחלל ,נדרש היה להמתין לתשובת המרכזנית, תהליך שנמשך מספר פעמים עד שקבלת מענה קולי והאזינו לבקשתך, פה החל התהליך שבו קבלת צלצול העברה שאין בסופה כלום ,והמתקשר נאלץ לשוב ולצלצל למרכזייה בשאלה איפה הקו שביקשתי.

עין חרוד אפיזודת מרכזיית הטלפון
 

כמו בארצות מזרח אסיה בתקופת המונסונים, כאשר תוקעים חוטר באדמה ,תוך ימים ספורים מצמיח חוטר זה שורשים ואוחז במקום מושבו בחוזקה, כך נאחזים אנשי העסקונה במושביהם, וכול מי שהושב על כיסא כזה לאחר שעות ,מיד מחשיב עצמו כחלק אינטגרלי וחשוב במכונה העסקנית ,שאין לו תחליף ומכאן חשיבותו.

זקני העמק מתארים בהומור שחור את הוועידות הרבות שנערכו ,על הבירוקרטיה ,על המסחר בסרטיפיקטים על פי הזרמים המפלגתיים, ועל אין ספור הדעות וההתפלגויות לרעיונות כאלה ואחרים , ואיזה מילה טובה יש לעירוב שכזה למילה סלט.

אנשים שלא הוכשרו לפעילות כזאת, מחליטים על משלחות ושליחים ,על לוחות זמנים על הוצאת כספים מהקופה הציבורית ועוד ועוד, לאחר התנחלות על המושב וליד השולחן לאורך חודשים ושנים ,חושבים שליחים אלו (כמו ביימנו) שאין להם תחליף לחשיבותם ,כי הרי בזכותם המכונה פועלת.

צחוקם של הזקנים מהקבוץ, גובר כאשר הם מספרים על הוועידות המתכנסות במספרים גדולים ועולים, שאליהם מגיעים נציגים  מרחבי הארץ המחפשים להעניק ביאורים נפתלים לדעתם, נציגים מזרמים שונים, מפלגות, ארגונים, אנשים דתיים, חילונים, ליברלים וכול העולה על הדעת ,ודנים ודנים ומפרשים ומבארים את דעתם הנשגבת ולבסוף התוצר הסופי סלט שאיננו מתובל ואיננו אכיל.

מכתב התרעה חמוד ,המאושש את דעתם של הזקנים ,שנכתב בשנת 1938 ,בידי הוועדה הראשית לענייני הבחירות בארץ ישראל לקונגרס הציוני  (איזה שם ארוך ובומבסטי) המתריע שקבוץ עין חרוד, טרם המציא את הפרוטוקולים ,והקבוץ נתבע להמציאם באופן הכי דחוף לידי הוועדה.

עין חרוד אפיזודת הסלט
 

ליצני הקבוץ מספרים את ספור אחוות העמים בין חברי הקבוץ בתקופת השלטון הבריטי, בין מטעי הפרי של הקבוץ והפלאחים המתגוררים בסביבתם ,כהרגלם את יבול הפרי מכרו חברי הקבוץ לתנובה ,והיא לאחר קביעת מחירו מכרה אותו לחנויות והשווקים ברחבי הארץ, אלא שאורחים מבני היישובים הערביים שמסביב לקבוץ נהגו בהסכמת החברים להגיע בעת הבשלת הפרי ,בבחינת משל הענבים שבכרם והשועל על מנת לטעום מהשזיפים והתפוחים במטעי הקבוץ.

סוד ידוע למחצה היה מחירו של הפרי בשווקים בארץ הגבוה ממחירו בשווקי ג'נין ונצרת ,לכן הטריחו תושבי הסביבה להגיע לשווקים הערביים הללו על מנת לרכוש סחורה מסוג מעולה במחירים נמוכים, זאת למה ? ,כי צעירי הכפרים הסמוכים לקבוץ הגיעו למשמרת לילית של לימודים במטע ,קטפו וארזו את הפרי והובילו אותו לאחר כבוד לשווקים שבנצרת וג'נין ,שם הוא נמכר במחיר נטו ,ללא התחשבות במחיר העלות לגדלו שנגרע מהגנבים.

התקנאו בני שבט שיבלי שלמרגלות התבור בהכנסה העונתית המובטחת ,והתבסמו מסיפורי המבוגרים מהתקופה שלפני הקמת המדינה העברית, צעירי השבט החליטו לחדש את המנהג לחלוק ללא עמל בפרי הבשל ,טרחו והגיעו בלילות למטעי הקבוץ, קטפו ככול שיכלו והעבירו את הסחורה לשוק עפולה.

עמדו אנשי שוק עפולה והמשטרה, ותהו איכן מטעי הפרי של שבט הבדואי שיבלי שבעמק, אנשי משק עין חרוד שעסקו בריב והמדון האידאולוגי ,לא ידעו אפילו על השותפות החדשה ,שבינם לבין השבט הבדואי שיבלי ,אלא שרק שהמשטרה תפסה את הסחורה והחלה בחקירה .
עין חרוד אפיזודת הפרי המתוק מדבש
 

עין חרוד איחוד לאחר הפילוג

קיבוץ שנוצר מהפילוג האידאולוגי הגדול בקיבוץ בשנת 1952 ,כתוצאה מהפילוג חולקו חלקותיו של קבוץ עין חרוד למגורים לשנים, בחלק הצפוני של הקבוץ התמקמו החברים   שפרשו מהקבוץ המאוחד ,שהאידאולוגיה שלהם תמכה במפלגת מפא"י .

חברים אלו שחברו ביחד, נמנו על בעלי האידאולוגיה המפלגתית שתמכה במפא"י ההיסטורית,   נמנו על החלק הגדול בין חברי הקבוץ הישן , הם האמינו באידאולוגיה הציונית של ההתיישבות ועבודת האדמה ,תוך התנגדות חריפה לקו הקומוניסטי ,בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא”י לחלק הצפוני של האדמות , קבוצה זו הקימה את עין חרוד איחוד.

עין חרוד מאוחד לאחר הפילוג

קיבוץ שנוצר מהפילוג האידאולוגי הגדול בקיבוץ בשנת 1952 ,כתוצאה מהפילוג חולקו חלקותיו של קבוץ עין חרוד למגורים לשנים ,חברי הקבוץ שהאמינו באידאולוגיה שתמכה במפ"ם , נותרו להתגורר בחלקו הדרומי של הקבוץ בשטח הקבוץ הישן , הקיבוץ החדש של תומכי מפ”ם אשר נותרו בישוב המקורי קבל את השם עין חרוד מאוחד, חברי הקבוץ ממפלגת מפ"ם ,האמינו בקו הקומוניסטי והצמדות למנהיגה סטלין (שמש העמים) .

עין חרוד התפלגות וחלוקתו בשנת 1952-5
 

פלוגת הרועים שנוצרה בקבוץ עין חרוד הוקמה בשנת 1937 בהרכב של כארבעים חברי נוער שעלו מגרמניה בעליית הנוער, נערים שהוכשרו לעבודה בקבוץ עין חרוד, אליהם הצטרפו כארבעים נערים בני תנועת הנוער העובד והלומד בארץ ישראל, הפלוגה התמקמה בשיך אברק, בתחילה עבודתם כללה, עבודות ייעור ביערות הקק"ל , חציבה במחצבות, בסלילת הכביש שבין קבוץ גניגר לעפולה ,בעבודות ביוקנעם ובנשר.

במהרה החלו חברי הקבוצה להקים את מושבם והקמת המשק החקלאי שלהם ברכשם עדר של 100 כבשים, שטח שנזרע כענף הפלחה כלל כשלוש מאות וחמישים דונם ,כשלושים דונם חלקות ירקות ,נרכשו כשש פרדות לחריש ואפילו רכשו משאית להובלת התוצרת.

תנאי המגורים של הקבוצה ,היו גרועים המגורים בנקודת העלייה על הקרקע היו אוהלים דולפים, אפילו חדר אוכל היה חסר , במהרה אנשי המחלקה הגרמנית בסוכנות ,הצליחו לסדר סכום כסף להקמת צריף למבנה חדר אוכל ומחסן לציוד , למרות המצב הקשה גדלה הקבוצה בהתווספות חברים נוספים מבני תנועת הנוער הלומד והעובד.

הרצון להצליח של בני הקבוצה והשתלבותם הטובה של קבוצת הנוער מגרמניה, אפשר לקבוצה לקבל עוד עבודות מורכבות שכללו עבודות חקלאיות, בנין וחציבה בקבלנות בסביבה ולפתוח משקם החקלאי .

שנת 1938 תיזכר בהתקפות כנופיות פורעים על הקבוץ וסביבתו וכמו על בית האריזה של הקבוץ למרגלות רכס הגלבוע , התקפת ירי שנמשכה כשעה ,שומרי בית האריזה השיבו באש למתקיפים עד שהגיעה עזרה מהקיבוץ והפורעים נמוגו בחשכה.

שנת 1940בתקופת החרום שבה התגייסו הגברים ללחימה מהעמק ומהקבוץ, תיזכר בקבוץ כשנת כניסת הבנות לעבודות שגברים עסקו בהם, כחריגה מהעבודות המסורתיות שבהן עסקו הבנות, לראשונה הוכנסו ארבע בנות לעבודה בטרקטורים בשטחי הפלחה ,למוסך (אספקת מכונות) נכנסו לעבודה שתי בנות בקיבוץ, כמו כן נכנסו לעבודה בנות לנגריה ולמסגרייה, חברת משק צורפה לצוות העגלונים והחריש בפרדות.

עין חרוד ספור פלוגת הרועים בגדוד העבודה בעלייה השלישית
 

בתחילת שנת 1942 החליט הקבוץ להקים את מפעל הסוכר הראשון בארץ ישראל , בקרבה לשטחי המשק ,בעקבות התרחבות גידול סלק הסוכר בשטחיו של הקיבוץ, ושל הישובים מסביבו שהחלו להגדיל את הגידול החקלאי הזה ,ששימש בתחילה להאבסת הפרות החולבות והתרנגולות, הרעיון להקמת המפעל שמכונותיו הורכבו בארץ ,היה של חיים הלפרין מהמרכז החקלאי באזור, בעיקרו גידול סלק הסוכר היה גידול המטהר את הקרקע ומטייב אותה .

את זרעי שתילי סלק הסוכר המובחרים, הביא מרכז החקלאי לחקלאים בעמק יזרעאל מאירופה, שבועות ספורים לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, זרעים ששימשו לגידול בשבע עשר ישובים ברחבי ארץ ישראל , כמויות היבול שגדלו בשדות העמק היו גדולים בהשוואה לשטחי גידול בארץ מוצאה ,מכיוון שהתנאי מזג האוויר והקרקע היו טובים יותר פיתוח ענף זה היה אמור לחסוך ולהפחית את יבוא סלק הסוכר מארצות חוץ שעליו שולמו למעלה משש מאות אלף לירות בשנה שקדמה לרעיון ההקמה, מובן שניתנה גם המחשבה שפרוץ המלחמה היה מונע אותו עקב הלחימה.

עין חרוד הקמת מפעל הסוכר מסלק הסוכר
 

שנת 1952 היוותה סימן לפילוג הסופי בתוך התנועה הקיבוצית ובקיבות עין חרוד, פלג המאוחד ( מפ"ם ) ופלג האיחוד (מפא"י) נחלקו בנכסים והפכו לשני משקים נפרדים , בשנת 1954 נקבע הגבול הפיזי בין המשקים כקו הוואדי ,הפלג של האיחוד (מפא"י) עבר והתיישב ליד גבעת קומי וקבל לידיו 14 בתים עם 42 דירות מחלוקת מבני המגורים של הקבוץ הישן,ולידו בנה את מבניו מחדש ושם הקבוץ נקבע לעין חרוד איחוד, אנשי פלג המאוחד (מפ"ם) נשאר במגורים ובמבנים של המשק הישן , וקבל את שמו קבוץ עין חרוד מאוחד.

שני מפעלי המתכת של הקבוץ הישן נחלקו כאשר מפעל הפלדה פלדות נשאר בידי הקבוץ המאוחד ,ואילו מפעל המתכת "פלבם" נותר בידי אנשי עין חרוד איחוד, עוד סוכם כי כל פלג ייקח אחריות על חובות והתחייבויות מהעבר למפעלים , גם מפעל הנירוסטה וואקום אפרטים (יצרני מכונות חליבה ודודיי בישול )נמסרו לידי תנובה אקספורט.

עוד נקבע כי בענפי המשק המשותפים, כול אחד מהקיבוצים יקיים סידור עבודה משלו ,הוקמו שתי מערכות נפרדות לאספקת ציוד ואספקה, וכול קבוץ יהיה בעל משק כלכלי סגור משלו לצרכי קיום הקבוץ, נפתחו שני מטבחים, בתי ספר וגני ילדים נפרדים ,מרפאות נפרדות חיי תרבות ,עזרה להורים של חברי הקבוץ ,מחסני בגדים ומכבסות ,בקיצור הפרדה בחיי היום יום.

עין חרוד חלוקת הקבוץ בין המאוחד לאיחוד
 

למעשה נחלק שטח הקבוץ הישן ,לשלושה חלקים :

החלק הראשון נמסר לפלג מפ"ם   המאוחד שבו ישכון מעבר לבתי המגורים ,בית הסמינרים, בית הדפוס, חדר האוכל ,רוב מבני המשק וגני הילדים .
 

החלק השני נמסר לפלג האיחוד מפא"י שכלל את כול גבעת קומי בחלקו הצפוני של הקבוץ הישן, על מנת שיבנה עליו קבוץ עין חרוד ב', שמימונו מכספי הציבור ואשרי רב להקמת מוסדותיו ,כמו כן צורפו שיכוני הוותיקים שליד הגבעה, ובתי הספר המשותפים לעין חרוד ולתל יוסף .

החלק השלישי יהיה מפורז שאין לבנות עליו ,אלא בהסכמת שני הצדדים ,המוסדות שעליו ינוהלו בשימוש משותף בידי שני הפלגים ,בשטח המפורז ישכנו המוסדות : בית הארחה, משכן האומנות ובית שטורמן ( המוזיאון) .

בעקבות ההסכם לחלוקה ,אפילו בחדר האוכל המחולק השתנתה מעט האווירה ,למרות שהסכום והצלחות מסומנים איחוד ומאוחד ואין מעז ליטול אדם ממשנהו כלים, ועל כול אלו משגיחים סדרני הפלגים והטבחים ,אפילו בשטיפת הרצפות נמנע כול פלג לעבור את הקו בשטיפה ,כיוון שהמרצפות שייכות לפלג היריב .

עין חרוד חלוקת הקבוץ והמשק בהסכם הסופי
 

ניתן היה לסגור את ההסכם שנים קודם לכן ,כי בעצם טיוטת ההסכם שהוגשה לשני הפלגים בידי צוות שלושת המתווכים הראשון ,לא נתקבלה וכול צד נעמד על רגליו, נלחם בשיניו ובאגרופיו הוציא הון עתק לעורכי הדין ,ולבסוף באקט של סיום לאחר חמש שנים ,תוך חודש של משא ומתן הסתיים החוזה בשינויים קלים ,ליצני הקבוץ טוענים כי מה שלא השכל עשה הזמן, ובעצם הנפש שנקעה מהשנאה והסכסוך ,על כן צא ולמד שהיה ניתן לחסוך הון עתק על ההתחפרות המיותרת ,בעמדות הרעיוניות המפלגתיות ולא באדם האישי.

ומי אנו העם היושב בציון ,שנדרש להשקיע הון עתק מהכיס של מדינת ישראל ,על מנת לטפח את האשליה של חברי הקבוץ המאוחד ,כי הוא אחראי על המסורת והערכים שעל פיה הוגשם רעיון ההקמה של גדוד העבודה ,להקמת ישוב יהודי חדש על אדמת ארץ ישראל שלושים שנה לאחור ואילו הפלג השני של האיחוד זכה לבנייתו מחדש על חלק מהאדמות מכספי המדינה ולא נאלץ לעזוב ולעבור בהתפלגות כמו ישובים אחרים שהתפלגו.

ליצני הקבוץ הוסיפו ,כי בליל הסדר המשותף הראשון שלאחר חתימה על החוזה , בעת ששואלים את הקושיות התווספו לשאלות כשאלה הראשונה : אחד מי יודע ויענו קבוץ אין חרוד שהיה משותף ואיננו עוד, שתים מי יודע , שתים הם שני הקיבוצים שנוצרו מאחד, שלוש מי יודע הם שלושת החלקים לחלוקת המשק, ארבע מי יודע השנים שבוזבזו בריב ומדון אידאולוגי.

עין חרוד ובכן מה היה לנו
 

בשטח העלייה הראשונה של קבוץ עין חרוד ליד המעיין נותרו צריפים מט נפול ,ששימשו חבורות להכשרה בטרם עלו על מקום הקבע, כמו קבוצת חוגים שהקימה את קבוצת בית השיטה ,קבוצת זרעים שהקימה את קבוץ דברת ועוד עד ההכשרה האחרונה שחבריה הסתלקו מהמקום מפאת התנאים, הקבוצה האחרונה שהגיעה לנקודה, בתחילת שנת 1950 היו עולים שעלו מתימן בעליית מרבד הקסמים ,שהשמועות בעמק היו שבמקום יוקם כפר העובדים גלבוע של העולים מתימן, שייעודו בסוף להצטרף לתנועת המושבים,.

בנקודה הישנה הוקמו עוד שבעה צריפים נוספים ,שכללו שני חדרים ומטבחון ,התוכנית המקורית כללה רעיון לשכן במקום מאה משפחות, בתחילה השתכנו במקום כארבעים משפחות, גם צרכנייה הוקמה במקום ולפרנסתם הגברים עבדו בעבודות דחק של הקק"ל כמו ייעור נוסף ביער שנטע לזכרו של וינגייט   הקק"ל , לנקודה נשלחו תשמישי דת לבית הכנסת המאולתר בחדר האוכל הישן ,ששימש גם כאזור לינה עם מיטות , מדריך חקלאי וחברתי נשלחו לנקודה על מנת לגבשם.

עין חרוד נקודת העלייה הראשונה והתימנים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור