דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עין חרוד ספור הקבוץ וההתפלגות

 

עין חרוד האדמה שעלייה קם הקבוץ

שדות של קוצים ,סלעים ואבנים וביצות מים ,אלו היו המראות שקבלו את פני חברי פלוגות העבודה של הגדוד העברי בעת שהגיעו לנקודת ההתיישבות ,הרחוקה מכול ישוב יהודי בנקודה זאת הוקמו האוהלים הראשונים למגורים .

בשטח בנקודת ההקמה להתיישבות שנרכש בידי יהושוע חנקין והקק"ל, התגוררו בשרידי הכפר הערבי כשמונה משפחות ערביות של אריסים, מקבוצת החלוץ שמנתה כחמש עשר מתיישבים ,צמחה הקבוצה לשלוש מאות חברים תוך חודשים ספורים.

השנה הראשונה של ההתיישבות הייתה שנה מבורכת בגשמים, והשילוב של קרקע שאיננה מאפשרת חלחול מים יצרו ביצות וקשיי עיבוד וסיקול לחלקות שעלייהם ייעדו המתיישבים לזרוע , הפרדות שעזרו בסחיבה ובניסיונות החריש ,שקעו שוב בבוץ ,מגורי האוהלים קרסו ברוח ובגשם והמתיישבים בילו זמן רב ללא מחסה יאה לחורף.

על מנת להוסיף כוח לפרדות הרתומות ,נאלצו לרתום פרדה שלישית לעזרה, הבעיה העיקרית הייתה שרכבת העמק לא עצרה בעין חרוד ,ולכן כול ההספקה והכנסת הציוד היו תלויים בהגעה לתחנת הרכבת של עפולה ומשם לשנע הכול לקיבוץ.

היטיבה להביע את עצמה אחת מבנות ילדי הקבוץ ,שפנתה לאביה בקשר לכמות הגשם הרב שניתך בעמק ,במקום מזג אוויר כזה מוטב שלא יהיה מזג אוויר בכלל.

 
 
 
סיפורו של גדוד העבודה העברי

ההכרזה על הקמת ומיסוד הגדוד העברי על שם יוסף טרומפלדור ,נערכה על גבעה ממול לחמי טבריה בשנת 1920,בעת שהתכנסו חלוצים בתקופת סלילת הכביש בין טבריה לצמח,קדמה להכרזה התארגנות שנמשכה כחודש לפני ההכרזה,ביום הזיכרון למלאות ששה חודשים לקרב תל חי ,בכינוס שנערך לאור מדורה בערב הזיכרון ,נתקבצו פועלי הכביש,חברי אגודת השומר,חלוצים ופועלי מושבות הגליל.

בעת הכינוס הכריזו 44 חלוצים וחלוצות על הצטרפותם לגדוד,על מנת ליצר מקום לעבודה עברית,בשיתוף קולקטיבי של חיי הגדוד,בסיום עבודת סלילת הכביש בין טבריה מגדל לטבחה, סוללת העפר למסילת הרכבת בין ראש העין ופתח תקווה, עברו חברי הגדוד למושבה מגדל ,בנקודה זאת הצטרפו עוד חברים והקבוצה מנתה כשלוש מאות חברים בגדוד, בסוף השנה מנה הגדוד כשש מאות חברים.

תקנון מסודר של גדוד העבודה העברי, נחקק באסיפת הגדוד שנערכה במושבה מגדל בשנת 1921 שבו שותפו נציגי שלושת גדודי העבודה בגדוד,בהמשך לאחר תשעה חודשים מייסוד הגדוד בסלילת הכביש בין טבריה לצמח,הוכרזו אבני היסוד ומטרות הגדוד העברי לדרכו,שעיקרם הקמת קומונה של פועלים עבריים לכיבוש העבודה העברית בעיר,במושבות ובכפרים של חלוצים בארץ ישראל ,שתאחד את המצטרפים לעבודה שיתופית וחיי שוויון.

סיפורו של גדוד העבודה העברי
 
גדוד העבודה העברי הרעיון שעמד מאחורי הקמתו

הרעיון הפשוט לכאורה עלה מההבנה עצמית , שהעולים בעלייה השנייה ובשלישית לארץ ישראל כיהודים ,ירצו לבנות לעצמם חיים חדשים , על כן כול אחד מהעולים, ימסור את נפשו וידיו ,למען הכלל המאמין כמוהו בהגשמה זאת, ולכן כול אדם בקבוצה הוא שווה זכויות.על כן במסגרת זאת, יתקיים חופש הפרט (אמונתו) והשוואת התנאים והזכויות , בקומונה כלכלית בלבד , בעת קבלת העולה לקומונה ,הוא נשאל רק שאלה אחת : האם יסכים לחיים משותפים ולהשוואת תנאי החיים , המצטרפים לא נשאלו לדעתם ולאני המאמין הפרטי שלהם.

רצונם של העולים להצטרף לגדוד העבודה העברי שדגל בעבודה עברית של חבריו, גרם לגדוד לגדול ולפתוח פלוגות עבודה שונות שעבדו בכול עבודה שקבלו, אך אי העמקת השורשיות ואי התעמקות וביטול האני יגרמו בהמשך למערבולות , משום שלגדוד התכנסו התכנסות זרמים אידאולוגיים שבאו מתנועת השומר, מחברי המפלגות הסוציאליסטיות השונות ,ומבעלי ההשקפה המשקית של משק חקלאי סגור המפרנס את עצמו והמחויב לניהול כספי סדור ביישובו ,ואי חלוקת ההכנסות עם  הגופים הארציים ,השוני בדעות החלו לבקע במהרה את הבסיס של הבייחד הבסיסי.

בקיעים אלו בין האידאליים השמאליים והימניים בתוך הגדוד , כאשר הנוטים שמאלה החלו להתקרב גם לישות המפלגתית ובכך הרחיבו את הבקיעים, שאליהם חדרו מטיפים אידאולוגיים מפלגתיים שגרמו לפילוגים ,כך נוצר מצב שפלגים שונים מאותו מקום לא יכלו לגור בכפיפה אחת ,כמו בהתחלה בעת הקמת יישובם .
 
מצב זה היה יכול להיעצר, אילו לגדוד היו מנהיג בעל אישיות מובילה בעלת חזון ,שהייתה מנטרלת מיד את החיכוכים והמחלוקות, ומחזירה את האידאל הראשוני שבשלו הוקם הגדוד כך כשהיריעה קטנה והרבה רוצים לחסות תחתיה ,נוצר מצב של חוסר וחיפוש מקור אחר לכיסוי כאשר האגו מנשב מאחור.
גדוד העבודה העברי הרעיון שעמד מאחורי הקמתו
 
קבוץ עין חרוד שלב ההקמה הראשון

הקבוץ הראשון שהוקם בעמק יזרעאל בעמק חרוד בתאריך 21,9,1921, לאחר הקמת קבוצת דגניה ,בידי 74 מאנשי שתי פלוגות בגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור , חברי גדוד העבודה שייסדו והקימו את הקבוץ נמנו על חלק מפלוגת ראש העין וחלק מפלוגת מגדל וביחד נקראו בתחילה פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל ,אל המייסדים הצטרפו חברי ארגון השומר ,נקודת ההתיישבות נקבעה   במדרון רכס הגלבוע בקרבה למעיין עין חרוד ,את שמו קיבל הקבוץ ממעיין עין חרוד.

בהמשך עבר הקבוץ לנקודת ההתיישבות הקבע ,על השטח שנעזב התמקמו חברי ההכשרה שהקימו את קבוץ בית השיטה ,ושהו במקום עד שעזבו משהוקמה נקודת יישובם הקבוע המקום הישן המשיך לשרת עוד חברי הכשרה נוספים בדרכם גם כן לישוב הקבע.

לישוב הקבע של קבוץ עין חרוד , שעל יד גבעת קומי שליד רכס הגלבוע ,מזרחית מהנקודה הישנה, החלו לעבור המתיישבים בעת שהחלו המאורעות בשנת 1929, שבעקבותם החלו תושבי הכפרים הערביים הסמוכים ,להתנכל למתיישבי הקבוץ במיקומו החדש ,מסע שהחל בשדידת עדר הבקר בידי הערבים מהכפר שאטה הסמוך.

מיד התארגנו מספר חברים בפיקודו של פטר הפטר מוותיקי אגודת השומר, ונכנסו לכפר שאטה הערבי וביד חזקה באיומי נשק החזירו את העדר לקיבוץ, הערבים המשיכו בהתקפותיהם המזויינות על הקיבוץ ,אך האש שהשיבו המתיישבים הניסה את התוקפים הדרך לקיבוץ נחסמה מספר פעמים ונדרשו רכבים משוריינים ואבטחה של החברים והמשטרה הבריטית על הרכבים, על מנת ליצור מעבר לקבוץ   .

קבוץ עין חרוד שלב ההקמה הראשון
 
הגדוד העברי כרונולוגיה קצרה

שדות של קוצים  , סלעים ואבנים וביצות מים , אלו היו המראות שקבלו את פני חברי פלוגות העבודה של הגדוד העברי בעת שהגיעו לנקודת ההתיישבות   , הרחוקה מכול ישוב יהודי בנקודה זאת הוקמו האוהלים הראשונים למגורים.   

בשנת 1921 נתקבלה בגדוד העברי ,החלטה להקים את הקבוץ עין חרוד (עין ג'אלוד) למרגלות הגלבוע ,ביחד עם חלק מפלוגה מראש העין , פלוגת מגדל שלחה מאנשיה קבוצה שמנתה כארבעים חלוצים, שכללה גם אנשי מפלגת השומר הצעיר .בעזרת סירתם הפליגו ממגדל חברי הקבוצה לצמח ומשם נסעו ברכבת עד עפולה ומשם הלכו לנקודת ההתיישבות החדשה ליד ביצות מעיין עין חרוד ,אלא שהו הגיעו יממה לאחר הפלוגה מראש העין.

בנקודת ההקמה להתיישבות עין חרוד ,אדמה שנרכשה בידי יהושוע חנקין והקק"ל התגוררו בשרידי הכפר הערבי כשמונה משפחות ערביות של אריסים ,  מקבוצת החלוץ שמנתה כחמש עשר מתיישבים   , צמחה הקבוצה לשלוש מאות חברים תוך חודשים ספורים.         

השנה הראשונה של ההתיישבות הייתה שנה מבורכת בגשמים ,  והשילוב של קרקע שאיננה מאפשרת חלחול מים יצרו ביצות וקשיי עיבוד וסיקול לחלקות שעלייהם ייעדו המתיישבים לזרוע   ,   הפרדות שעזרו בסחיבה ובניסיונות החריש   , שקעו שוב בבוץ   , מגורי האוהלים קרסו ברוח ובגשם והמתיישבים בילו זמן רב   ללא מחסה יאה לחורף.    

הגדוד העברי כרונולוגיה קצרה
 

מרגע שהוקם הקבוץ בשנת 1921,כבר החלו המחלוקות והתפלגויות רבות ,על רקע השוני ברצונם של המתיישבים ,לחיות על פי תפיסה אידאולוגית שונה ,בחיי היום יום והמטרות להגשמת צורת ההתיישבות, במטרות של האנשים שהקימו את קבוץ עין חרוד ,

שני הפלגים התפצלו לפלג בראשות טבנקין וחבריו והפלג השני של שלמה לביא וברקוביץ , שהיו בהנהגת קבוץ עין חרוד ,המתיישבים היו אנשי העלייה השנייה וחלוצים ,שהגשימו את הציונות בעצם עלייתם לארץ ישראל על מנת להקים בה יישוב עברי על אדמתו עד כאן המטרה המשותפת .

החברים המייסדים של קבוץ עין חרוד שנחלקו בדעותיהם למהות ההתיישבות מבחינה אידאולוגית ונטיות מפלגתיות, ניסו להסתיר את הוויכוחים בתחומי הקבוץ, אלא שמהר מאוד דלפו חילוקי הדעות למוסדות ההסתדרות הלאומיים ,כמו כן החלו חברים מתוך הקבוץ להפיץ את משנתם הרעיונית והתנגדותם בעיתונות הארץ ישראל ומחוצה לה, כנגד דעתם של האחרים מבין המתיישבים בקיבוץ.

מרגע שדלפו הפרטים לעיתונות וכול דכפין מסר את משנתו ,פרץ הסכסוך מאלמוניותו והפך לנחלת הכלל , שעלתה בשלבים ברמות השנאה התהומית שנוצרה בין הפלגים, יש הטוענים שעיקר הוויכוח הראשוני לא נסב על נושאי אידאליים מפלגתיים אלא על צורת ההתנהלות והניהול המשקי הכלכלי.

עין חרוד תחילת הסכסוך האידאולוגי וההתפלגות
 

החברים המייסדים של קבוץ עין חרוד, שנחלקו בהמשך בדעותיהם למהות ההתיישבות מבחינה אידאולוגית ונטיות מפלגתיות, ניסו להסתיר את הוויכוחים בתחומי הקבוץ, אלא שמהר מאוד דלפו חילוקי הדעות למוסדות ההסתדרות הלאומיים ,כמו כן החלו חברים מתוך הקבוץ ,להפיץ את משנתם הרעיונית והתנגדותם בעיתונות הארץ ישראל ומחוצה לה, כנגד דעתם של האחרים מבין המתיישבים בקיבוץ.

מרגע שדלפו הפרטים לעיתונות וכול דכפין מסר את משנתו ,פרץ הסכסוך מאלמוניותו והפך לנחלת הכלל , שעלתה בשלבים ברמות השנאה התהומית שנוצרה בין הפלגים, יש הטוענים שעיקר הוויכוח הראשוני לא נסב על נושאי אידאליים מפלגתיים ,אלא על צורת ההתנהלות והניהול המשקי הכלכלי.

פלג אחד מהחברים טען כי הנהלת גדוד העבודה, לא ראה את ההתנהלות הפנימית הכלכלית של קבוץ עין חרוד בראש מעייניו, והשתמש בכספים שהועמדו לקבוץ כהלוואות לצרכי המשק, על מנת לרכוש ציוד ולפיתוח ענפים חקלאיים בקבוץ, לטענתם כספים ייעודיים אלו ,הועבר על פי התפיסה הכוללנית הארצית של אנשי פלג הקבוץ הארצי ,לטובת מוסדות וישובים נוספים השייכים לגדוד בארץ ישראל.

עין חרוד תחילת המשבר האידאולוגי
 

בשנת 1925 נערכו חגיגות להקמת הקבוץ ,שבמסגרתם הופיעה תזמורת ומקהלה בניצוחו של המנצח רבינוביץ , לאות תודה הכינו במשק שרביט מנצחים מעץ משובח שצופה בכסף אשר ניתנו בהוקרה לעבודתו של המנצח , על השרביט נחרטו המילים בהוקרה למנצח רבינוביץ מאנשי עמק יזרעאל.

בתחילת שנת 1926 החלה הקמת מבנה הרפת בגבעת קומי ,רפת שתכלול כחמישים פרות חולבות ,עוד החלו בבניית 85 מבני קבע למגורים בנקודת הקבע, בקבוץ עין חרוד באוקטובר 1926 ,החליטה האספה הכללית ,להקים ישוב קיבוצי נוסף לאחר הפסקה של חמש שנים שבו לא הושקעו כספים מתקציב הקבוץ למטרה זאת, על פי החלטת המזכירות ,בתוכנית להקים ישוב קיבוצי שבו יתגוררו כמאה וחמישים משפחות, לצורך זה מבקשים חברי ההנהלה לקבץ בחזרה עובדים מפלוגת עין חרוד ,העובדים בשליחויות ברחבי ארץ ישראל .

ביולי 1927 יצאו בקול קורא של צירים חברים במזכירות הקבוץ , כנגד החלטות מועצת הקבוץ ,בטענה כי בקבוץ עין חרוד ,כי לאחר ההתפלגות שהייתה בפלוגת העבודה, נוצר פלג המתקרא משק חרוד ,שהחליט כי הוא אינו שייך מנהלית לקבוץ, ללא הצבעה באספת הקבוץ, עוד טענו חברים אלו כי לא נערכה הצבעה המוכיחה כי יש רוב למתנגדים בפלג החדש , ליצני העמק הוסיפו משפט לתיאור המחלוקת שפרצה בקבוץ על רקע כלכלי " כסף בורגני בתוספת אחווה פרולטרית ,גורמת לחור בראש וזהו קבוץ עין חרוד ".

עין חרוד החיים ממשיכים
 

מעשי האיבה בין הפלגים הניצים מתוארים בדברי ימי קבוץ עין חרוד , מעט מסיפורים אלו ששמעתי מסופרים בידי זקני הקבוץ ,אלא שיש לבדוק לאיזה פלג שייך המספר ,כאשר חולק הרכוש והאדמות בין הפלגים ,נותרו מספר מפעלים ומוסדות ציבוריים בהנהלה משותפת אלא שהיצרים והדבקות באידאלים שהתפוגגו והצמדות לאידאות החדשות ,פתחו מדי פעם מחדש את פקק היצרים שהגיעו עד אלימות פיזית מחוץ להתלהמות המילולית.

פילוגים אלו שהתרחשו בקבוץ עין חרוד ,גלשו גם לישובים אחרים במיוחד בקבוץ הקבוץ המאוחד, כמו עזיבת 30 משפחות מהישוב מעוז חיים, למעלה משלושים אחוז מתושבי בית השיטה שעזבו את היישוב ועברו למקומות אחרים, חברי קיבוץ נוספים שמתייאשים מהצורה החדשה המנשבת בישובים החקלאיים ועברו לחיות בעיר , תוך התנתקות רעיונית ופיזית מהמקומות שהקימו בדמי חייהם.

לכול הדעות הוא ההרס הגדול התרחש בקבוץ עין חרוד ,במה ששימש כדוגמא הטובה ביותר להקמת המפעל הציוני בארץ ישראל, שבה קמו אחים וחברים ונלחמו זה בזה גם פיזית השמיצו וגרמו להרס ולפעמים גם כלכלי ,ממש מלחמת אחים שהשלכותיה היו בסופם הרס .

עין חרוד מעט מסיפורי הפילוג
 

לאחר חקיקת חוקי הגזע בגרמניה בשנת 1933 ,החלו נוטשים יהודים את גרמניה במה שאנו קוראים העלייה השלישית, חלקם של העולים התיישבו בערים אך חלקם שהיו חברי תנועות הנוער הציוני בגרמניה ,וחלקם ילדים שהועלו בידי הנרייטה סולד וחברותיה במסגרת ילדי עליית הנוער שהסתפחו לפלוגות העבודה שיסדו עולי העלייה השנייה  .

קבוצת עולים כזאת הגיעה גם לקבוץ חרוד ,מתוך כארבע מאות וחמישים עולים שהצטרפו לעשר פלוגות העבודה בארץ ישראל, (כולל סטפקה האחות הראשית של יאנוש קורצ'ק שהגיע מפולין) ,בעייתם העיקרית בעת הקליטה הייתה השימוש בשפה העברית בידי העולים החדשים, בעיה נוספת נסובה סביב מקומות הלינה המצומצמים במקומות היישוב, אך מבחינת הצעירים שעלו הייתה הדאגה להוריהם שנותרו בגרמניה והחרדה לגורלם והמאבק לקבלת רישיונות עלייה בעבורם שנתקלו בהתנגדות השלטון המנדטורי.

קבוצה ראשונה שמנתה 42 של נערים ונערות שגילם בין 15-18 ,הגיעה לקבוץ עין חרוד בתחילת שנת 1934 ,שם נמצאו להם מקומות לינה בצריפים , צעירים אלו שובצו בסידור העבודה ועבדו כחצי יום ואת יתרת היום ישבו ולמדו עברית ,דילמה גדולה הייתה בין חברי הקבוץ ,כיצד לשלבם ולהתערות בהווי הציוני הישראלי.

הקבוצה הרביעית של נערי עליית הנוער מגרמניה ,הגיעה לקבוץ בשנת 1940 ,זה היה המחזור השישי של נערים שהובאו לקבוץ, חלק מחברי הקבוצה הראשונה שקבלה את הכשרתם בקבוץ ,יצאו לאחר ההכשרה להקים את קבוצת אלונים .

עין חרוד קליטת נערי עליית הנוער מגרמניה בקבוץ טרם המלחמה.
 

בשנת במחצית 1935 נחתם חוזה עם קרן היסוד לקבלת הלוואות לפיתוח קווי המים וההשקיה לשטחים החקלאיים ,פיתוח ענפי משק נלווים ומכניים, מצבת החברים כללה כשבע מאות נפשות, כשלוש מאות וחמישים חברים,210 ילדים, כחמישים הורים קשישים של החברים, כשישים נערים מגרמניה של עליית הנוער וזמניים, בעיה כואבת אחת עיקרית נותרה בעיית הצפיפות והמחסור בחדרי מגורים.

על פי ההסכם נקבע כי מספר חברי קבוץ עין חרוד יהיה מאה ועשרים ,שיקבלו על פי מפתח זה ,מגורים, הקצבת מים לחקלאות וזכויות על הקרקע, חמש עשר חברים מתוכם שעובדים בענפי עזר מקצועיים, לא יקבלו זכויות למים וקרקע.

מהתקציב שהקציבה הסוכנות היהודית בעת חתימת החוזה שיועד לקבוץ, הופחתו הכספים שהושקעו בטיוב הקרקע וייבוש הביצות, כמו כן נקבע הסדר תשלומים להחזרת הלוואות תקציב אלו לשנים הבאות, באותה העת נמנו בקבוץ כמאתיים וארבעים חברים גברים ונשים, 160 ילדים וכעשרים הורים נתמכים של החברים בקבוץ שחיו עמם, גם מספרים הללו של דיירי הקבוץ ,לא הספיקו כידיים עובדות לענפי המשק.

במסגרת פעילות הקבוץ המאוחד בתנועת החלוץ ברחבי אירופה בשנת 1936 ,נמנו כחמישים וחמישה שליחים ושליחות שיצאו לשליחויות אלו ,בינם נמנו : זרובבל גלס, תרשיש אברהם , יוכבד בת רחל חברי קבוץ עין חרוד .

עין חרוד המשך הכרונולוגיה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור