דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל קבוץ עין חרוד

 
 

חיים שטורמן נולד בשנת 1893 ,עלה בשנת 1906,בגיל 12 ביחד עם הוריו וארבעה הבנות ושלושה אחיו כשבט למשפחה חקלאית מיקטרינוסלב שברוסיה ,שהתיישבו בשכונת נווה שלום שביפו ,לאחר עלייתו למד חיים שנתיים במחזור הראשון שבגימנסיה הרצליה ,אך לא סיים את לימודיו כיוון שנאלץ לצאת לעבודה על מנת לעזור להתפרנס, לכן בגיל צעיר עזב את לימודיו ויצא לעבוד כחקלאי ושומר .

אחותו שפרה הבכירה , לקחה עמה את אחיותיה אסתר ושרה לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף, בכול סוף שבוע היו עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו, שם גרה המשפחה בבית קטן עם חצר ובאר מים מעופשת בחצר הבית בנווה שלום ,יחסית לרווחה שבה גרו ברוסיה ,היה קשה יום למגורים ומחייה.

בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , והשתלבו באגודת השומר, בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

אחיהם הצעיר חיים לא סיים את לימודיו בבית הספר הגימנסיה הרצליה ,משום שאביו נפטר והצטרף לאחיותיו בשומר ובמושבה סג'רה ,שם עבד בשעות היום בחריש ובלילה עבד כשומר באגודת השומרים בסג'רה .

המשפחה עזבה את סג'רה לאחר שבמושבה קמה התנגדות להעסקת עובדים בשכר ולא כעבודה יהודית בקומונה ,לכן עברה המשפחה למושבה יבניאל ,שם לפרנסתה פתחה האם מנוחה בית אוכל לפועלים

עין חרוד סיפור חיו של חיים שטורמן
 

האב אברהם נולד בכפר צ'רנוב שבאזור קייב , שם ניהל את תחנת הקמח של העשיר המקומי, לאחר מכן עבר כשבגרו ילדיו ונזקקו לבית ספר ,לעיירה זבניגרודקה באזור  שם נולד הבן חיים לאחר ארבע בנות , האב אברהם עבר בתחילה לבדו לעיירה יקטרינסלוב שם ניהל מפעל לאבני בנייה, בעיירה עסק בפעילות ציונית מחוץ לעבודתו ונסיעותיו העסקיות ברחבי רוסיה.

לאחר מכן עברה יתרת המשפחה ליקטרינסלוב, האחות חיה   עלתה בשנת 1905 והצטרפה עם תינוקה לבעלה החלוץ שלום שעלה שנתיים לפנייה, חיה עלתה לארץ ,כשנה לפני המשפחה לארץ ישראל ובעקבותיה עלתה המשפחה בשנת 1906 והתיישבה בשכונה נווה שלום שמחוץ לחומות העיר עכו .

למרות קשיי המחייה פתח האב אברהם בפעילות ציבורית והקים את בית תבשיל (מסעדת פועלים) בעבור הפועלים העבריים באזור, הוא היה הרוח החייה שמאחורי המפעל ,גובה הכספים, מחלק הפתקאות למזון ,עד שמחלת ה לב הכריעה אותו , אביו של חיים , שנפטר מהתקף לב בשנת 1912 ,נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב , אברהם קבור בבית הקברות טרומפלדו בגוש 1 גוש א שורה 44 ,לידו קבורה רעייתו מנוחה שמתה בגיל 80, שנפטרה בשנת 1932 .

עין חרוד האב אברהם משה בן חיים שטורמן
 
עין חרוד מוזיאון בית שטורמן

יד הזיכרון ( המוזיאון) לחיים שטורמן , נחנך ביום השנה העשרים להקמת הקבוץ ,ושלוש שנים לאחר הירצחו ,המוזיאון הוקם בשטח עין חרוד מאוחד שנפתח בניהולו של שמואל סבוראי חבר הקבוץ ומנהל ענף המטעים , שנחנך הסוף שנת 1941, בידי משפחתו וחבריו מהקיבוצים עין חרוד ותל יוסף .

בתחילה נקרא המוזיאון המכון האזורי לידיעת המולדת ,שבו היו אמורים להיות ,מוצגים מתחומים שונים הכוללים את הזואולוגיה, ממצאים ארכאולוגיים שנאספו בידיו של חיים שטורמן והמוצבים בגן המוזיאון, שהובאו בחלקם מחפירות קו המים בית שאן וחרמונים, ממצאים מתקופת בית חשמונאי ומקופת התלמוד.

עשר שנים לאחר הירצחו של חיים שטורמן נערך טקס זיכרון במכון האזורי לידיעת הארץ בהשתתפות בני המשפחה ,נציגי המתיישבים בעמק ,ואישים מהקיבוץ המאוחד, במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות ,אך בעיקר יד זיכרון למשנתו החלוצית ורוחו של חיים שטורמן מרצו ודרכו ,שהביא להגשמת החלום של הקמת קבוץ מעין חרוד והאזור בהתיישבות היהודית החדשה שבה שימש כמוכתר ואיש הביטחון .

מוזיאון חיים שטורמן נחנך ביום השנה העשרים להקמת הקבוץ ,ושלוש שנים לאחר הירצחו במוקש שהוטמן בכביש למכוניתו ביחד עם חבריו אהרון אטקין מוכתר קבוץ גבע והווטרינר דוקטור דוד מוסינזון, קצין המחוז ומושל עפולה ד"ר אברהם ברגמן ניצל ,והשוטר הבריטי המלווה נפצע קשה, בעת שסיירו בעמק בית שאן בדרכם לטירת צבי שהוקם, כיישוב עולים בשנת 1937.

המבנה כלל בתחילה שתי קומות, כאשר בקומה הראשונה שימשה לאולם הרצאות שעל קירותיו תמונות ומסמכים מימי ההקמה ושל משפחת שטורמן ששכלה את מיטב בניה בלחימה להגנת המולדת, סמוך לאולם שכנה מעבדה לפעילות תלמידים ,חדר מכשירים ומרפסת מקורה וגן בוטני שבהם הוצגו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באזור.


עין חרוד מוזיאון בית שטורמן
 

אמו של חיים שטורמן נפטרה בבית החולים הדסה בתל אביב באפריל 1932 בת העלייה השנייה שעלתה לארץ ישראל בשנת 1906 מיקמרינסולב  ,לאחר הגעתה לארץ בשנת 1912 התאלמנה מנוחה , לאחר מותו של האב אברהם ,עזבה המשפחה את המגורים בנווה שלום ועברו להתגורר בקומונה בחוות סג'רה שבו התגוררו שלושת הבנות שפרה ,שרה ואסתר כחלוצות וחברות ארגון השומר ,חיים הבן הצטרף לעובדי חוות סג'רה .

החיים התנהלו בחוות ס'גרה עד השביתה הגדולה כנגד עבודה שכירה של פועלים מחוץ לחברי הקומונה,שלאחריה עזבה המשפחה את החווה והמשפחה החלה להתפזר ,האם מנוחה עזבה עם שני הבנים למושבה יבנאל ,שם פתחה בית תבשיל בעבור הפועלים היהודים במושבה.

אברהם בעלה של מנוחה ,נקבר בבית הקברות טרומפלדו בגוש 1 גוש א שורה 44 ,לידו קבורה רעייתו מנוחה שמתה בגיל 80, בעת שנפטרה בשנת 1932 ., הבן חיים בן ה 18 עבר לעבודה כשומר ביבנאל באגודת השומר .

האם מנוחה שטורמן
 

אסתר שטורמן (בקר –ריינין ) אחותו של חיים שטורמן ,נפטרה בשנת 1973 ,ונטמנה בקיבוצה כפר גלעדי בחלקת השומר , לאחר פרק הנדודים עם המשפחה מרוסיה לארץ ישראל ,האחיות אסתר, שפרה וחיה עזבו את בית המשפחה בשכונת נווה שלום שביפו ,ויצאו לעבוד כחלוצות לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף.

בכול סוף שבוע היו האחיות עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו,אסתר עבדה כחלוצה גם במושבות יהודה , בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , שם הצטרפו לארגון בר גיורא שקדם לארגון השומר ובהמשך הצטרפו לשומר, בסג'רה ביחד עם אחיותיה השתלבה בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

תפקיד נוסף מלאה אסתר בעת שהתגוררה בס'גרה ,ברכישת נשק והברחתו בעת שנסעה לדמשק ברכבת ,שם רכשה את כלי הנשק והבריחה אותו עמה, בימי השבת היו יוצאים החברים והחברות מארגון השומר לשדות עם כלי הנשק במסווה של טיולי פיקני ושם בשדות התאמנו בהפעלתו ובירי.





הבת אסתר שטורמן (בקר –ריינין )
 

סמל בן שלמה יצחק רוזנפלד יליד הישוב מנחמיה, שגר בקבוץ תל יוסף ,היה נשוי ואב לשני ילדים,משה שרת כגפיר במשטרה הבריטית ,בתחילת המרד הערבי והפרעות בשנים 1936-9 בארץ ישראל ,נפל רוזנפלד בעת שעמד על משמרתו בהרי הגלבוע ,הוא נחשב לחלל הראשון שנפל בעת הפרעות בשנת 1936.

משה רוזנפלד היה בן 33, כאשר נקבר בבית הקברות הישן של עין חרוד ,על מצבתו נחקק המשפט : הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים ,משה שהתגייס למשטרה הבריטית נשלח לשרת במשטרת גדרה ,פתח תקווה  ולאחריה בבית דגון בדרגת קורפול ומשם נשלח בשנת 1933 לקורס סמלים ,לאחר הקורס הועלה משה לדרגת סמל  והועבר לשרת במשטרת שאטה בשנת 1935 .

על פי סיפורי זקני העמק, גילה משה גנבת אשכוליות מפרדס עין חרוד והחל לעקוב אחר השודדים שפיזרו אשכוליות לאורך הדרך ,עד שמשכו אותו לקרבת מערה, ושם ירו בו מקרוב ירייה בראשו ואחת בצלעותיו, מירי זה נפטר הסמל משה .

זקני העמק ממשיכים כי בסיפורם ,שבדרך כלל במקרים דומים עקבו חברי המשק אחר השודדים ,ולאחר שצברו ראיות נהגו לקרוא למשטרה ,אלא שבאותו היום הזדמן סמל משה רוזנפלד לשטח לבדו והחל את המרדף ועל כן נורה מהמארב שהיה מלכתחילה מיועד לחברי הקבוץ .

מיד החל מרדף עם כלבי גישוש שהגיעו לאחד היורים הערביים ,שעל פי הטענה היו חשבונות ,בינו לבין הסמל עקב פעילותו כגנב במקרים קודמים, כמו במקרה של גנבת עופות מלול הקבוץ שבו נתפס הערבי בידי משה ,כשנה וחצי לפני הירי, יחד עם הערבי נעצרו שני קרובי משפחתו .

כיוון שסמל משה רוזנפלד היה חביב על תושבי הסביבה ,הוכרז יום אבל בישובים בעמק ומשלחות מקיבוצים וישובים בארץ ישראל , קציני משטרה ושוטרים השתתפו בהלוויה בבית הקברות הישן של קבוץ עין חרוד.

עין חרוד משה רוזנפלד סמל במשטרת המנדט שנרצח בהרי הגלבוע
 

האחות הבכירה במשפחה , לאחר שעלו לארץ ישראל לקחה עמה את אחיותיה אסתר ושרה לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף, בכול סוף שבוע היו עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , והשתלבו באגודת השומר, בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

לאחר הסכסוך במושבה סג'רה בנושא העסקת פועלים שכירים, עזבה שיפרה בשנת 1910 את סג'רה ועברה כחלוצה עובדת בשדות דגניה (אום ג'וני),שם הכירה בקומונה את החלוץ ישראל בצר ובהמשך נישאה לו.

בני הזוג היו ממייסדי הישוב מרחביה שם עבדו בהכנת הקרקעות לפעילות חקלאית ,משם עברו לתל עדשים עד שהתפרק ,ומשם עברו והיו בשנת 1920,ממייסדי יישוב העובדים נהלל (מהלול) על אדמת ביצות , שמייסדיו הקימו משקים חקלאיים מעורבים לחיי ולצומח, שפרה נפטרה בשנת 1962 ונקברה בבית הקברות בנהלל ,נחשבה לאחת הנשים החלוצות הראשונות שעבדו כגברים בעבודה פיזית בחקלאות ,סיקול ועוד.

בנם משה של שפרה וישראל בצר ,ניספה באוניה שהופצצה בידי הגרמנים בשנת 1943 שהובילה כמאה  ושלושים אנשי הבריגדה היהודית ממצרים לאירופה ללחימה .

הבת הבכורה שפרה שטורמן (בצר)
 

אחיו של חיים שטורמן, בתקופת מלחמת העולם הראשונה שרת בגדוד העברי שלאחריה הצטרף למייסדיי הגדוד העבודה העברי והשתתף בסלילת הכביש בין צמח לטבריה ,שלאחריה הגיע עם הגדוד לירושלים במנזר רטיסבון .

כאשר פורקה פלוגת הגדוד בירושלים, המשיך בעבודה בקומות העבודה העבריות בירושלים שם בתקופת המאורעות הערביים בשנת 1929 ,עבד זליג עם עוד שלושה חברים במחצבה הממשלתית הבריטית בבית לחם ,חייהם ניצלו בזכות חבריהם הערבים שנתנו להם בגדי ערבים והבריחו אותם לכפרם צור באחר ,על הכפר התנפלו ערבים אך אנשי הכפר הגנו עליהם והדפום לאחור, לאחר מכן הבריחו הערבים את הניצולים לירושלים .

בתקופת המצור על ירושלים שימש זליג שטורמן כאחראי על האספקה לעיר הנצורה כשתמה המלחמה ,הצטרף לצהל ומלא בה את תפקיד קצין ההנדסה של העיר ירושלים, זליג נפטר בשנת 1969 .

האח זליג שטורמן
 

אחיו הצעיר של חיים ,סיים את לימודיו ויצא ולמד רפואה וטרינרית בגרמניה, שם פגש את רעייתו רבקה לעתיד רבקה ,לאחר סיום לימודי הווטרינריה, נישאו בני הזוג בשנת 1929 וחזרו לארץ, שם התגוררו בכפר יחזקאל ומנחם עבד כמנהל המכון הווטרינרי בבית דגן , שנת 1937 שאז עברו להתגורר בעין חרוד.

רבקה שטורמן החלה בעבודה כמטפלת בילדים ,ובמקביל המשיכה ללמוד מחול ,והחלה להקדיש את חייה ליצירת והנחלת המחול העברי הישראלי בארץ ישראל ,כך בדבקות והתמדה המשיכה בדרכה עד שנפטרה בשנת 2001 .

משפחת שטורמן האח מנחם
 

החלוץ סבוראי יליד העיר אודסה שברוסיה ,נולד בשנת 1896 ועלה לארץ ישראל בשנת 1912 וסיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה שבתל אביב , בשנת 1919 נישא לרעייתו שרה והצטרף לפלוגת העבודה העמק שבגדוד העבודה ,משם הצטרף לחלוצים מייסדי עין חרוד בשנת 1922, והיה ממקימי ענף המטעים שבו התמחה לאורך שנים בקבוץ.

לאחר זמן נשלח מטעם התנועה והקבוץ המאוחד להדריך במדינות אירופה ולהשתלם בענף המטעים, חזר לקבוץ והחל לטפל ולארגן את קבוצות הנוער שהגיע מגרמניה במסגרת עליית הנוער טרם מלחמת העולם השנייה .

כאשר הוחלט בקבוץ על הקמת המכון - המוזיאון המכון האזורי לידיעת המולדת, לזכרו של חברו חיים שטורמן עמד ועזר בהקמתו ועמד בראשו ,במקביל עקב התמחותו בנושא ענף המטעים ,פרסם סבוראי חוברות וספרי הדרכה לטיפול והשבחת הענף בארץ ישראל.

בתקופת מלחמת השחרור הי חבר בהגנה וקצין ,בהמשך פעל גם במועצת שליד אגף העתיקות ,בזכות אוסף העתיקות המוצגות במוזיאון על שם חיים שטורמן.

עין חרוד שמואל סבוראי (גולדזייגר)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור