דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל קבוץ עין חרוד

 
 

למעשה נחלק שטח הקבוץ הישן ,לשלושה חלקים :

החלק הראשון נמסר לפלג מפ"ם   המאוחד שבו ישכון מעבר לבתי המגורים ,בית הסמינרים, בית הדפוס, חדר האוכל ,רוב מבני המשק וגני הילדים .
 

החלק השני נמסר לפלג האיחוד מפא"י שכלל את כול גבעת קומי בחלקו הצפוני של הקבוץ הישן, על מנת שיבנה עליו קבוץ עין חרוד ב', שמימונו מכספי הציבור ואשרי רב להקמת מוסדותיו ,כמו כן צורפו שיכוני הוותיקים שליד הגבעה, ובתי הספר המשותפים לעין חרוד ולתל יוסף .

החלק השלישי יהיה מפורז שאין לבנות עליו ,אלא בהסכמת שני הצדדים ,המוסדות שעליו ינוהלו בשימוש משותף בידי שני הפלגים ,בשטח המפורז ישכנו המוסדות : בית הארחה, משכן האומנות ובית שטורמן ( המוזיאון) .

בעקבות ההסכם לחלוקה ,אפילו בחדר האוכל המחולק השתנתה מעט האווירה ,למרות שהסכום והצלחות מסומנים איחוד ומאוחד ואין מעז ליטול אדם ממשנהו כלים, ועל כול אלו משגיחים סדרני הפלגים והטבחים ,אפילו בשטיפת הרצפות נמנע כול פלג לעבור את הקו בשטיפה ,כיוון שהמרצפות שייכות לפלג היריב .

עין חרוד חלוקת הקבוץ והמשק בהסכם הסופי
 

ניתן היה לסגור את ההסכם שנים קודם לכן ,כי בעצם טיוטת ההסכם שהוגשה לשני הפלגים בידי צוות שלושת המתווכים הראשון ,לא נתקבלה וכול צד נעמד על רגליו, נלחם בשיניו ובאגרופיו הוציא הון עתק לעורכי הדין ,ולבסוף באקט של סיום לאחר חמש שנים ,תוך חודש של משא ומתן הסתיים החוזה בשינויים קלים ,ליצני הקבוץ טוענים כי מה שלא השכל עשה הזמן, ובעצם הנפש שנקעה מהשנאה והסכסוך ,על כן צא ולמד שהיה ניתן לחסוך הון עתק על ההתחפרות המיותרת ,בעמדות הרעיוניות המפלגתיות ולא באדם האישי.

ומי אנו העם היושב בציון ,שנדרש להשקיע הון עתק מהכיס של מדינת ישראל ,על מנת לטפח את האשליה של חברי הקבוץ המאוחד ,כי הוא אחראי על המסורת והערכים שעל פיה הוגשם רעיון ההקמה של גדוד העבודה ,להקמת ישוב יהודי חדש על אדמת ארץ ישראל שלושים שנה לאחור ואילו הפלג השני של האיחוד זכה לבנייתו מחדש על חלק מהאדמות מכספי המדינה ולא נאלץ לעזוב ולעבור בהתפלגות כמו ישובים אחרים שהתפלגו.

ליצני הקבוץ הוסיפו ,כי בליל הסדר המשותף הראשון שלאחר חתימה על החוזה , בעת ששואלים את הקושיות התווספו לשאלות כשאלה הראשונה : אחד מי יודע ויענו קבוץ אין חרוד שהיה משותף ואיננו עוד, שתים מי יודע , שתים הם שני הקיבוצים שנוצרו מאחד, שלוש מי יודע הם שלושת החלקים לחלוקת המשק, ארבע מי יודע השנים שבוזבזו בריב ומדון אידאולוגי.

עין חרוד ובכן מה היה לנו
 
הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב בהמשך לחלקה 8 לקברה של הזוהרת והידועה בחללות מלחמת השחרור זוהרה לביטוב בנופלה בגיל 20, סיפור מעניין בזכות היותה הטייסת העברייה הראשונה.

מעט מסיפורה טרגי , בגיל 16 היה לזוהרה חבר בשם עמיחי וביחד יצאו לפעולת ליל הגשרים ,בפעולה זאת נהרג חברה עמיחי , זוהרה עצמה נפצעה וניצלה בזכות חבר שסחב אותה על גבו , עד שהגיעו למקום מבטחים, בגיל 18 הכירה את חברה שמוליק,כמשפט המפורסם שמוליק של זוהרה בפי בני הפלמ"ח.

בני הזוג עמדו להינשא ולצאת ללימודים באמריקה , ערב צאתם לטקס האירוסין בבית הכנסת בירושלים , החליטו להישאר בקיבוץ עין חרוד ורק למחרת להגיע לטקס, בערב יום שישי שמוליק העביר שעור בהטלת רימון בקבוץ עין חרוד ונהרג.


הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב
 

בשטח העלייה הראשונה של קבוץ עין חרוד ליד המעיין נותרו צריפים מט נפול ,ששימשו חבורות להכשרה בטרם עלו על מקום הקבע, כמו קבוצת חוגים שהקימה את קבוצת בית השיטה ,קבוצת זרעים שהקימה את קבוץ דברת ועוד עד ההכשרה האחרונה שחבריה הסתלקו מהמקום מפאת התנאים, הקבוצה האחרונה שהגיעה לנקודה, בתחילת שנת 1950 היו עולים שעלו מתימן בעליית מרבד הקסמים ,שהשמועות בעמק היו שבמקום יוקם כפר העובדים גלבוע של העולים מתימן, שייעודו בסוף להצטרף לתנועת המושבים,.

בנקודה הישנה הוקמו עוד שבעה צריפים נוספים ,שכללו שני חדרים ומטבחון ,התוכנית המקורית כללה רעיון לשכן במקום מאה משפחות, בתחילה השתכנו במקום כארבעים משפחות, גם צרכנייה הוקמה במקום ולפרנסתם הגברים עבדו בעבודות דחק של הקק"ל כמו ייעור נוסף ביער שנטע לזכרו של וינגייט   הקק"ל , לנקודה נשלחו תשמישי דת לבית הכנסת המאולתר בחדר האוכל הישן ,ששימש גם כאזור לינה עם מיטות , מדריך חקלאי וחברתי נשלחו לנקודה על מנת לגבשם.

עין חרוד נקודת העלייה הראשונה והתימנים
 
עין חרוד מוזיאון בית שטורמן

יד הזיכרון לחיים שטורמן ,בניהולו של ש. סבוראי הוקם בשטח עין חרוד מאוחד ונחנך הסוף שנת 1941 , בידי משפחתו וחבריו מהקיבוצים עין חרוד ותל יוסף ,בתחילה נקרא המוזיאון המכון האזורי לידיעת המולדת ,שבו היו אמורים להיות ,מוצגים מתחומים שונים הכוללים את הזואולוגיה, ממצאים ארכאולוגיים שנאספו בידיו של חיים שטורמן והמוצבים בגן המוזיאון, שהובאו בחלקם מחפירות קו המים בית שאן חרמונים, ממצאים מתקופת בית חשמונאי ומקופת התלמוד.

עשר שנים לאחר הירצחו של חיים שטורמן הערך טקס זיכרון במכון האזורי לידיעת הארץ ,בהשתתפות בני המשפחה ,נציגי המתיישבים בעמק ,ואישים מהקיבוץ המאוחד,

במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות ,אך בעיקר יד זיכרון למשנתו החלוצית ורוחו של חיים שטורמן מרצו ודרכו ,שהביא להגשמת החלום של הקמת קבוץ מעין חרוד והאזור בהתיישבות היהודית החדשה שבה שימש כמוכתר ואיש הביטחון .

מוזיאון חיים שטורמן נחנך ביום השנה העשרים להקמת הקבוץ ,ושלוש שנים לאחר הירצחו במוקש שהוטמן בכביש למכוניתו ביחד עם חבריו אהרון אטקין מקבוץ גבע ודוקטור דוד מוסינזון, בעת שסיירו בעמק בית שאן בדרכם לטירת צבי שהוקם כמושב עולים בשנת 1937.

המבנה כלל בתחילה שתי קומות, כאשר בקומה הראשונה שימשה לאולם הרצאות שעל קירותיו תמונות ומסמכים מימי ההקמה ושל משפחת שטורמן ששכלה את מיטב בניה בלחימה להגנת המולדת, סמוך לאולם שכנה מעבדה לפעילות תלמידים ,חדר מכשירים ומרפסת מקורה וגן בוטני שבהם הוצגו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באזור.

בקומה העליונה נמצא אולם תצוגה גדול לתצוגות מתחלפות ומשם ניתן היה לעלות למרפסת התצפית שבגג המוזיאון ,על מנת לראות את הישובים הסמוכים, רכס הגלבוע והשדות הירוקים המוריקים .

         

עין חרוד מוזיאון בית שטורמן
 

בשכונה הייתה רפת לפרות חלב, שהקים איש השומר מרדכי יגאל ,שהיה ראש מייסדי שכונת הפועלים בבית הכרם, אחד מפועליו היה אחד מחללי מאורעות 1936-39 , ברפת של מרדכי יגאל, עבד  שמעון לס שהגיע לירושלים, עקב בעיות בריאות מקיבוצו עין חרוד, וגר בבית אחותו הירושלמית, בדצמבר שנת 1937 ,כאשר עסק בחלוקת חלב על אופניים ,נרצח במארב ערבים ,בשכונה הוצבה מצבה לזכרו.

לנקודת הרצח הובא כלב גישוש , ונתברר כי הערבי הרוצח חפר לעצמו שוחת מסתור, וממנה ירה ופגע בשמעון לס, לאחר מכן התקרב אליו וירה בו עוד מספר יריות, כאשר החל הרוצח לברוח נשמט ממנו קליע שנפלט מנשקו.

כלב הגישוש הוליך את הכוח המשטרה בריטית לכוון הוואדי ומשם לכוון הכפר בית צפפא,שבו אבדו העקבות  והרוצח לא נמצא .

 

בית הכרם רפת הפרות של מרדכי יגאל
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1

המשך סיפור חייהם בגדוד העבודה והגנה של יוסף טרומפלדור

הפלוגה הגיעה בשנת 1922 התיישבה בגבעת שאול ומיד עברה למחנה אוהלים שהוקם מחוץ לגדר מנזר רטיסבון ,הפלוגה התגוררה בנקודה לאורך ארבע שנים ,עד 1926-7 במתחם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים, שמה של הפלוגה היה פלוגת רטיסבון,הם הקימו אוהלים ליד חומת המנזר וסבלו מהקור הירושלמי , מזונם היה פת לחם וחצי תפוז ביום האושר, כדברי השיר שי ואורז יש בסין, שירו של שלונסקי שנכתב בעין חרוד בגיל 21, לאחר שחזר ארצה בשנית .

 

המטבח והבישול באוהלי רטיסבון היה על מדורות בחוץ בשבתות היו מגיעים אנשי שכונת שערי חסד אנשי הישוב הישן על מנת לראות את אנשי הישוב החדש .

 

אוהלים אלו שהתגוררו בהם נהרסו ודלפו בגשמי ירושלים, בצר להם מצאו מקלטים במספר צריפים מוזנחים שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה,מספר פחונים , בין הצריפים היו צריף חדר האוכל כיום בית הכנסת ישורון, וצריף בתי הילדים שעבר משכונת שער חסד, מה שכיום הוא בית אלברייך ברחוב קינג גורג ממול לישורון.

 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2

המשך העבודות של גדוד העבודה הירושלמי ופירוקו של הגדוד העבודה הראשונה המשמעותית לסתתי הגדוד ,הייתה הזמנת השלטון הבריטי בשנת 1922 למצבות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה שנטמנו בבית הקברות בבאר שבע בניית ישיבת פורת יוסף,הכשרת האדמה להקמת קבוץ קריית ענבים ונטיעת יער באזור הכנות תשתית וכביש בשכונת בית הכרם.

בשנת 1923 הכנת תשתית להקמת הגימנסיה העברית,סלילת הכביש בשכונת רחביה  בניית הבתים הראשונים בשכונה,הכנת והקמת בית ההבראה ארזה, סלילת כביש רחוב בן יהודה וכך הלאה והלאה ברשימה ארוכה המונה את העבודות לפי שנות הפעילות מההקמה

פלוגת רטיסבון נחלקה לשני מחנות החלק השמאלי שטען שצריך לבנות את ארץ ישראל וליישבה בידי יהודים בעבודה עברית וחיי קומונה משותפים , החלק השני פנה לרעיונות הסוציאליסטיים הקומוניסטים של מהפכת אוקטובר , בימי הזוהר של הפלוגה היא מנתה כ 250 חברים.

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2
 
הסולטאן בייברס
הסולטאן בייברס
שמו המלא של בייברס הוא אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין בייברס אל-בונדוקדארי אשר נולד בחצי האי קרים בשנת 1223 , הוא גדל להיות מושל מצרים,בעת שהמונגולים כבשו חלקים מרוסיה ,בייברס לאחר שנשבה בגיל 20 נמכר כעבד לקצין ממלוכי , משום פגם בעיניו מחירו היה מגוחך באותם ימים, הוא נשלח להיות חייל במצרים ,לאחר שהבחינו בכישרונו כחייל הוא נתמנה לשומר ראשו של השליט המצרי באותה עת הסולטאן האיובי קוטוז  .
 
ביברס הפך להיות קצין בצבא המצרי וחרת על דגלו להלחם בצלבנים בישראל, באחד הקרבות הוא אפילו מצליח לקחת בשבי את לואי התשיעי מלך צרפת,שנחלץ מהשבי בעזרת כופר ענק, בשנת 1260 נערך באזור עין חרוד קרב בעין גאלות כנגד 15,000 לוחמים מונגולים והוא מביס אותם גם כנקמה על השבי בהיותו צעיר, בקרב הזה השתמש בייברס בפעם הראשונה בחומר נפץ למלחמתו  .
 
באותה שנה הסולטאן האיובי קוטוז  נרצח ויש הטוענים כי ידו הייתה במעל והוא הופך להיות השליט במצרים, הוא החל במסע לחימה בשנת , 1262 כנגד הצלבנים בישראל והערים הצלבניות נופלות אחת אחת בידיו פרט לעיר עכו שנכבשה בשנת 1291 בידי יורשו, את הערים שנפלו הוא הורס במיוחד את אלו שלאורך קו החוף.
 
למרות תדמיתו כהורס הצלבנים למרות שבתחילה לא היה מוסלמי הפך למוסלמי אדוק בהמשך דרכו לצמרת ,הוא נחשב גם לבונה גדול של מבנים איסלמיים,מוסדות ציבוריים ,בתי ספר, חאנים  וגשרים , הוא פיצח את דרך הדואר ממצרים לדמשק שבה ניתן היה להעביר הודעה תוך ארבעה ימים ,נושא העברת הידיעות היה חשוב בעבורו עד שפיתח גם דואר של יוני דואר,תחנות איתות וכדומה.
 
סמלו המסחרי המוטבע על המבנים שבנה, היה אריה חזק  בעל רעמה כפתור ציצית לזנבו המשחק בכף רגלו בעכבר מפוחד ,שסימלו את אויביו,  בשנת 1277 מת בייבס כתוצאה מהרעלה .
הסולטאן בייברס
 
עמק יזרעאל מעיין חרוד גן לאומי

אל הגן הלאומי עין חרוד מגיעים בנסיעה על כביש 71 שבין העיר עפולה לעיר בית שאן בנקודה המרוחקת כעשרה קילומטר מהעיר עפולה על פי השילוט פונים לכוון הישוב גדעונה עד לשילוט למעין עין חרוד,אפשרות נוספת לנסוע בכביש 675 הנקרא כביש תענכים עד צומת כביש הסרגל , לפנות בצומת נבות ,ומשם לאחר כקילומטר פונים על פי השילוט למעיין עין חרוד.

הכניסה בתשלום ,ניתן לתאם ביקור או סיור מודרך בטלפון 04-6532211, הפארק פתוח בחודשי הקיץ בימי השבוע בשעות 08:00-17:00 ,בחודשי החורף בימי השבוע בשעות 08:00-16:00 בימי השישי המקום נסגר בסביבות השעה 16:00.

שטחו של הגן הלאומי מעיין חרוד נחלק לביקור והשתכשכות במימי הבריכות והאפשרות ללון בשטח הקמפינג , הכולל בריכות טבילה, מתקני קמפינג, מגרש שעשויים לילדים ומגרשים לפעילות ספורטיבית.

מימיו של הפארק מגיעים ממעין הממוקם במערת גדעון ,שמשם זורמים המים בנתיב העובר בשטח הפארק ממשיך משם למערכת השקיה לגידולים חקלאיים בעמק, שמה של מערת גדעון ומקום נביעת המעיין קשור למסע גדעון ולוחמיו בדרך למלחמה עם ממלכת מדיין .

עמק יזרעאל מעיין חרוד גן לאומי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור