דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל קבוץ עין חרוד

 
 

בשנת במחצית 1935 נחתם חוזה עם קרן היסוד לקבלת הלוואות לפיתוח קווי המים וההשקיה לשטחים החקלאיים ,פיתוח ענפי משק נלווים ומכניים, מצבת החברים כללה כשבע מאות נפשות, כשלוש מאות וחמישים חברים,210 ילדים, כחמישים הורים קשישים של החברים, כשישים נערים מגרמניה של עליית הנוער וזמניים, בעיה כואבת אחת עיקרית נותרה בעיית הצפיפות והמחסור בחדרי מגורים.

על פי ההסכם נקבע כי מספר חברי קבוץ עין חרוד יהיה מאה ועשרים ,שיקבלו על פי מפתח זה ,מגורים, הקצבת מים לחקלאות וזכויות על הקרקע, חמש עשר חברים מתוכם שעובדים בענפי עזר מקצועיים, לא יקבלו זכויות למים וקרקע.

מהתקציב שהקציבה הסוכנות היהודית בעת חתימת החוזה שיועד לקבוץ, הופחתו הכספים שהושקעו בטיוב הקרקע וייבוש הביצות, כמו כן נקבע הסדר תשלומים להחזרת הלוואות תקציב אלו לשנים הבאות, באותה העת נמנו בקבוץ כמאתיים וארבעים חברים גברים ונשים, 160 ילדים וכעשרים הורים נתמכים של החברים בקבוץ שחיו עמם, גם מספרים הללו של דיירי הקבוץ ,לא הספיקו כידיים עובדות לענפי המשק.

במסגרת פעילות הקבוץ המאוחד בתנועת החלוץ ברחבי אירופה בשנת 1936 ,נמנו כחמישים וחמישה שליחים ושליחות שיצאו לשליחויות אלו ,בינם נמנו : זרובבל גלס, תרשיש אברהם , יוכבד בת רחל חברי קבוץ עין חרוד .

עין חרוד המשך הכרונולוגיה
 

אפיזודה משעשעת מסופרת בידי זקני המשק מתחילת שנת 1937 ,כאשר בקבוץ החליטו שיש לתת לקדימה תנופה בזכות הקמת מרכזיית טלפונים אובטומטית (יעני השיחה מנותבת ליעדה ללא מגע יד אדם) בקבוץ, עמלו החברים והקימו והכניסו את הפלא החדש על מנת להקל על החברים בקשר עם רחבי העולם ובארץ ישראל, אלא שהפלא לא פעל ורק הכיסאות המיותמים והשעות הרבות שבוזבזו בידי החברים הממתינים וטיפולי האוזניים למתחרשים החדשים, מהניסיונות של החברים לדבר בצעקות דרך המרכזייה הסוררת .

זקני הקבוץ ,ממשיכים בקילוח הדיבור ההומוריסטי ומתארים את העובר על האנשים ,בעת הניסיון לשוחח דרך המרכזייה האובטומטית , המרכזייה שהייתה מחוברת לעפולה (שבה הקדמה עדיין לא הגיעה וחסרה היא מרכזייה אובטומטית) , בעת חיוג מהטלפון בקבוץ היה על המתקשר לחולל בחוגה ,ומהעבר השני בעפולה ,הייתה אמורה לחבר מרכזנית את הקו לשלוחה הנדרשת .

ליצני הקבוץ סיפרו שלאחר השימוש במחלל ,נדרש היה להמתין לתשובת המרכזנית, תהליך שנמשך מספר פעמים עד שקבלת מענה קולי והאזינו לבקשתך, פה החל התהליך שבו קבלת צלצול העברה שאין בסופה כלום ,והמתקשר נאלץ לשוב ולצלצל למרכזייה בשאלה איפה הקו שביקשתי.

עין חרוד אפיזודת מרכזיית הטלפון
 

כמו בארצות מזרח אסיה בתקופת המונסונים, כאשר תוקעים חוטר באדמה ,תוך ימים ספורים מצמיח חוטר זה שורשים ואוחז במקום מושבו בחוזקה, כך נאחזים אנשי העסקונה במושביהם, וכול מי שהושב על כיסא כזה לאחר שעות ,מיד מחשיב עצמו כחלק אינטגרלי וחשוב במכונה העסקנית ,שאין לו תחליף ומכאן חשיבותו.

זקני העמק מתארים בהומור שחור את הוועידות הרבות שנערכו ,על הבירוקרטיה ,על המסחר בסרטיפיקטים על פי הזרמים המפלגתיים, ועל אין ספור הדעות וההתפלגויות לרעיונות כאלה ואחרים , ואיזה מילה טובה יש לעירוב שכזה למילה סלט.

אנשים שלא הוכשרו לפעילות כזאת, מחליטים על משלחות ושליחים ,על לוחות זמנים על הוצאת כספים מהקופה הציבורית ועוד ועוד, לאחר התנחלות על המושב וליד השולחן לאורך חודשים ושנים ,חושבים שליחים אלו (כמו ביימנו) שאין להם תחליף לחשיבותם ,כי הרי בזכותם המכונה פועלת.

צחוקם של הזקנים מהקבוץ, גובר כאשר הם מספרים על הוועידות המתכנסות במספרים גדולים ועולים, שאליהם מגיעים נציגים  מרחבי הארץ המחפשים להעניק ביאורים נפתלים לדעתם, נציגים מזרמים שונים, מפלגות, ארגונים, אנשים דתיים, חילונים, ליברלים וכול העולה על הדעת ,ודנים ודנים ומפרשים ומבארים את דעתם הנשגבת ולבסוף התוצר הסופי סלט שאיננו מתובל ואיננו אכיל.

מכתב התרעה חמוד ,המאושש את דעתם של הזקנים ,שנכתב בשנת 1938 ,בידי הוועדה הראשית לענייני הבחירות בארץ ישראל לקונגרס הציוני  (איזה שם ארוך ובומבסטי) המתריע שקבוץ עין חרוד, טרם המציא את הפרוטוקולים ,והקבוץ נתבע להמציאם באופן הכי דחוף לידי הוועדה.

עין חרוד אפיזודת הסלט
 

ליצני הקבוץ מספרים את ספור אחוות העמים בין חברי הקבוץ בתקופת השלטון הבריטי, בין מטעי הפרי של הקבוץ והפלאחים המתגוררים בסביבתם ,כהרגלם את יבול הפרי מכרו חברי הקבוץ לתנובה ,והיא לאחר קביעת מחירו מכרה אותו לחנויות והשווקים ברחבי הארץ, אלא שאורחים מבני היישובים הערביים שמסביב לקבוץ נהגו בהסכמת החברים להגיע בעת הבשלת הפרי ,בבחינת משל הענבים שבכרם והשועל על מנת לטעום מהשזיפים והתפוחים במטעי הקבוץ.

סוד ידוע למחצה היה מחירו של הפרי בשווקים בארץ הגבוה ממחירו בשווקי ג'נין ונצרת ,לכן הטריחו תושבי הסביבה להגיע לשווקים הערביים הללו על מנת לרכוש סחורה מסוג מעולה במחירים נמוכים, זאת למה ? ,כי צעירי הכפרים הסמוכים לקבוץ הגיעו למשמרת לילית של לימודים במטע ,קטפו וארזו את הפרי והובילו אותו לאחר כבוד לשווקים שבנצרת וג'נין ,שם הוא נמכר במחיר נטו ,ללא התחשבות במחיר העלות לגדלו שנגרע מהגנבים.

התקנאו בני שבט שיבלי שלמרגלות התבור בהכנסה העונתית המובטחת ,והתבסמו מסיפורי המבוגרים מהתקופה שלפני הקמת המדינה העברית, צעירי השבט החליטו לחדש את המנהג לחלוק ללא עמל בפרי הבשל ,טרחו והגיעו בלילות למטעי הקבוץ, קטפו ככול שיכלו והעבירו את הסחורה לשוק עפולה.

עמדו אנשי שוק עפולה והמשטרה, ותהו איכן מטעי הפרי של שבט הבדואי שיבלי שבעמק, אנשי משק עין חרוד שעסקו בריב והמדון האידאולוגי ,לא ידעו אפילו על השותפות החדשה ,שבינם לבין השבט הבדואי שיבלי ,אלא שרק שהמשטרה תפסה את הסחורה והחלה בחקירה .
עין חרוד אפיזודת הפרי המתוק מדבש
 

עין חרוד איחוד לאחר הפילוג

קיבוץ שנוצר מהפילוג האידאולוגי הגדול בקיבוץ בשנת 1952 ,כתוצאה מהפילוג חולקו חלקותיו של קבוץ עין חרוד למגורים לשנים, בחלק הצפוני של הקבוץ התמקמו החברים   שפרשו מהקבוץ המאוחד ,שהאידאולוגיה שלהם תמכה במפלגת מפא"י .

חברים אלו שחברו ביחד, נמנו על בעלי האידאולוגיה המפלגתית שתמכה במפא"י ההיסטורית,   נמנו על החלק הגדול בין חברי הקבוץ הישן , הם האמינו באידאולוגיה הציונית של ההתיישבות ועבודת האדמה ,תוך התנגדות חריפה לקו הקומוניסטי ,בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא”י לחלק הצפוני של האדמות , קבוצה זו הקימה את עין חרוד איחוד.

עין חרוד מאוחד לאחר הפילוג

קיבוץ שנוצר מהפילוג האידאולוגי הגדול בקיבוץ בשנת 1952 ,כתוצאה מהפילוג חולקו חלקותיו של קבוץ עין חרוד למגורים לשנים ,חברי הקבוץ שהאמינו באידאולוגיה שתמכה במפ"ם , נותרו להתגורר בחלקו הדרומי של הקבוץ בשטח הקבוץ הישן , הקיבוץ החדש של תומכי מפ”ם אשר נותרו בישוב המקורי קבל את השם עין חרוד מאוחד, חברי הקבוץ ממפלגת מפ"ם ,האמינו בקו הקומוניסטי והצמדות למנהיגה סטלין (שמש העמים) .

עין חרוד התפלגות וחלוקתו בשנת 1952-5
 

יאנוש קורצ'ק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל רופא ומחנך יהודי פולני מהעיר ורשה ,יאנוש היה בן משפחה עשירה ומתבוללת,נולד בעיר וורשה בשנת 1878,את השכלתו הרפואית רכש באוניברסיטה בוורשה,שלאחריה החל לעבוד כרופא ילדים בבית חולים,בעבודתו זאת נחשף למצבם הקשה של ילדי עניים ובעיקר יתומים,עובדה שגרמה לו להקים בהמשך דרכו שני בתי יתומים אחד לילדי יהודים ואחד לילדים יתומים בני עדות אחרות בוורשה.

את בית היתומים היהודי בוורשה ניהל במשך כשלושים שנה ,לאחר שהקימו בשנת 1912 בוורשה ,בית היתומים שפתח ברחוב יאקטורובסקה 6 בוורשה,עבר במספר מבנים,בבית היתומים הלפני אחרון ניהל במבנה ברחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. בוורשה ואז בפקודת הגרמנים, פתח בית יתומים בתחומי הגטו ברחוב לרחוב חלודנה 33, באותה תקופה נעצר למספר חודשים .


 

ורשה יאנוש קורצאק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל
 
הרי הגלבוע מעט על הקרב של שאול בפלשתים

סיפור עלייתו של שאול למלוכה מקובע לסוף תקופת השופטים שבה גברו ההטרדות של הפלשתים שאול שהיה רועה נבחר להיות מלך בזכות אומץ ליבו והוכתר כמלך בידיו של שמואל הנביא, אכן ההיסטוריה מוכיחה כי צבאו של שאול הצליח בכול הקרבות להכות באויביה של הממלכה, ומנע את כיבוש רכסי ההרים כנקודות שולטות .

אל שטח הקרב בעמק יזרעאל החלו הפלשתינאים בציר שיצא מאזור מעיינות אפק ליד ראש העין, הם התמקמו בתחילה באזור שונם , לעומתם התכנסו כוחותיו של שאול שיצאו ממלכת יבוס מאזור גבעת שאול המקראית, לאזור מעין חרוד ,כיוון שהתקרבות הכוח הפלשתינאי למחנהו הניעו אותו להזיז את כוחותיו כשגבם לגבעת שאול של היום, הכוח הפלשתינאי התייצב למרגלות גבעת המורה ,אין יודעים במדויק את נקודת הקרב ,אך תוצאותיו מתוארים בספר התנ"ך.


הרי הגלבוע מעט על הקרב של שאול בפלשתים
 

פלוגת הרועים שנוצרה בקבוץ עין חרוד הוקמה בשנת 1937 בהרכב של כארבעים חברי נוער שעלו מגרמניה בעליית הנוער, נערים שהוכשרו לעבודה בקבוץ עין חרוד, אליהם הצטרפו כארבעים נערים בני תנועת הנוער העובד והלומד בארץ ישראל, הפלוגה התמקמה בשיך אברק, בתחילה עבודתם כללה, עבודות ייעור ביערות הקק"ל , חציבה במחצבות, בסלילת הכביש שבין קבוץ גניגר לעפולה ,בעבודות ביוקנעם ובנשר.

במהרה החלו חברי הקבוצה להקים את מושבם והקמת המשק החקלאי שלהם ברכשם עדר של 100 כבשים, שטח שנזרע כענף הפלחה כלל כשלוש מאות וחמישים דונם ,כשלושים דונם חלקות ירקות ,נרכשו כשש פרדות לחריש ואפילו רכשו משאית להובלת התוצרת.

תנאי המגורים של הקבוצה ,היו גרועים המגורים בנקודת העלייה על הקרקע היו אוהלים דולפים, אפילו חדר אוכל היה חסר , במהרה אנשי המחלקה הגרמנית בסוכנות ,הצליחו לסדר סכום כסף להקמת צריף למבנה חדר אוכל ומחסן לציוד , למרות המצב הקשה גדלה הקבוצה בהתווספות חברים נוספים מבני תנועת הנוער הלומד והעובד.

הרצון להצליח של בני הקבוצה והשתלבותם הטובה של קבוצת הנוער מגרמניה, אפשר לקבוצה לקבל עוד עבודות מורכבות שכללו עבודות חקלאיות, בנין וחציבה בקבלנות בסביבה ולפתוח משקם החקלאי .

שנת 1938 תיזכר בהתקפות כנופיות פורעים על הקבוץ וסביבתו וכמו על בית האריזה של הקבוץ למרגלות רכס הגלבוע , התקפת ירי שנמשכה כשעה ,שומרי בית האריזה השיבו באש למתקיפים עד שהגיעה עזרה מהקיבוץ והפורעים נמוגו בחשכה.

שנת 1940בתקופת החרום שבה התגייסו הגברים ללחימה מהעמק ומהקבוץ, תיזכר בקבוץ כשנת כניסת הבנות לעבודות שגברים עסקו בהם, כחריגה מהעבודות המסורתיות שבהן עסקו הבנות, לראשונה הוכנסו ארבע בנות לעבודה בטרקטורים בשטחי הפלחה ,למוסך (אספקת מכונות) נכנסו לעבודה שתי בנות בקיבוץ, כמו כן נכנסו לעבודה בנות לנגריה ולמסגרייה, חברת משק צורפה לצוות העגלונים והחריש בפרדות.

עין חרוד ספור פלוגת הרועים בגדוד העבודה בעלייה השלישית
 

בתחילת שנת 1942 החליט הקבוץ להקים את מפעל הסוכר הראשון בארץ ישראל , בקרבה לשטחי המשק ,בעקבות התרחבות גידול סלק הסוכר בשטחיו של הקיבוץ, ושל הישובים מסביבו שהחלו להגדיל את הגידול החקלאי הזה ,ששימש בתחילה להאבסת הפרות החולבות והתרנגולות, הרעיון להקמת המפעל שמכונותיו הורכבו בארץ ,היה של חיים הלפרין מהמרכז החקלאי באזור, בעיקרו גידול סלק הסוכר היה גידול המטהר את הקרקע ומטייב אותה .

את זרעי שתילי סלק הסוכר המובחרים, הביא מרכז החקלאי לחקלאים בעמק יזרעאל מאירופה, שבועות ספורים לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, זרעים ששימשו לגידול בשבע עשר ישובים ברחבי ארץ ישראל , כמויות היבול שגדלו בשדות העמק היו גדולים בהשוואה לשטחי גידול בארץ מוצאה ,מכיוון שהתנאי מזג האוויר והקרקע היו טובים יותר פיתוח ענף זה היה אמור לחסוך ולהפחית את יבוא סלק הסוכר מארצות חוץ שעליו שולמו למעלה משש מאות אלף לירות בשנה שקדמה לרעיון ההקמה, מובן שניתנה גם המחשבה שפרוץ המלחמה היה מונע אותו עקב הלחימה.

עין חרוד הקמת מפעל הסוכר מסלק הסוכר
 

שנת 1952 היוותה סימן לפילוג הסופי בתוך התנועה הקיבוצית ובקיבות עין חרוד, פלג המאוחד ( מפ"ם ) ופלג האיחוד (מפא"י) נחלקו בנכסים והפכו לשני משקים נפרדים , בשנת 1954 נקבע הגבול הפיזי בין המשקים כקו הוואדי ,הפלג של האיחוד (מפא"י) עבר והתיישב ליד גבעת קומי וקבל לידיו 14 בתים עם 42 דירות מחלוקת מבני המגורים של הקבוץ הישן,ולידו בנה את מבניו מחדש ושם הקבוץ נקבע לעין חרוד איחוד, אנשי פלג המאוחד (מפ"ם) נשאר במגורים ובמבנים של המשק הישן , וקבל את שמו קבוץ עין חרוד מאוחד.

שני מפעלי המתכת של הקבוץ הישן נחלקו כאשר מפעל הפלדה פלדות נשאר בידי הקבוץ המאוחד ,ואילו מפעל המתכת "פלבם" נותר בידי אנשי עין חרוד איחוד, עוד סוכם כי כל פלג ייקח אחריות על חובות והתחייבויות מהעבר למפעלים , גם מפעל הנירוסטה וואקום אפרטים (יצרני מכונות חליבה ודודיי בישול )נמסרו לידי תנובה אקספורט.

עוד נקבע כי בענפי המשק המשותפים, כול אחד מהקיבוצים יקיים סידור עבודה משלו ,הוקמו שתי מערכות נפרדות לאספקת ציוד ואספקה, וכול קבוץ יהיה בעל משק כלכלי סגור משלו לצרכי קיום הקבוץ, נפתחו שני מטבחים, בתי ספר וגני ילדים נפרדים ,מרפאות נפרדות חיי תרבות ,עזרה להורים של חברי הקבוץ ,מחסני בגדים ומכבסות ,בקיצור הפרדה בחיי היום יום.

עין חרוד חלוקת הקבוץ בין המאוחד לאיחוד
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור