דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מנזרי ים המלח הצפוני (ארץ המנזרים)

 
 

על פי ממצאים ארכיאולוגיים מחקר האזור הצפוני של ים המלח ליד השפך ,על מנת להנציח ולפאר את נקודת הטבילה של ישו בנהר הירדן, נבנו החל מהתקופה הביזנטית במאות 4-7 לספירה בסמוך לנקודת הטבילה משני עברי נהר הירדן כנסיות ומנזרים שבהמשך שימשו גם מקום לינה לצליינים נוצריים ,אתרים אלו בוצרו והוקפו חומות להגנה על צליינים אלו מפני כנופיות השודדים הערביים שפעלו באזור ולאורך הכביש לירושלים .

תנועת הנזירות בהתיישבותם באזור צפון ים המלח ,נחקרה רבות בידי ארכאולוגים ואנשי מדע ,על מנת להבין את התופעה, המחקר החשוב והמיפוי בעיקר שייך לחוקר פדרלין שחקר בתחילת המאה העשרים את תופעת הנזירות המדברית והשרידים של המבנים שנותרו באזור, מחקרים אלו נמשכו גם במאות העשרים והעשרים ואחת בידי חוקרים וארכאולוגיים ישראלים על מנת להשלים את התמונה העכשווית.

כיום התברר שהסיבות שהביאו את הנזירים להגיע לאזור כללו מספר סיבות : האמונה בתפילה ובסיגוף על מנת להגיע למושלמות באמונה הפילוסופית האישית, חלקם של הנזירים נשלחו למרבית האירוניה ממנזריהם באירופה ובארץ ישראל כצעד ענישה ולהגברת אמונתו של הנזיר שנסדקה .

הבקעה מנזרי ים המלח הצפוני (ארץ המנזרים)
 
מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )

המנזר הממוקם בכביש הכניסה לאתר הטבילה ,שזכה גם לכינויים קצר אל יהוד או ארמון היהודים משום היותו מפואר וגדול , מכיוון שעל פי המסורת היהודית בנקודה זאת עבר ארון הברית בדרכו לבית אל בכיבוש הארץ, המנזר נבנה כך משערים במאה החמישית לספירה בתקופה הביזנטית בידי הקיסר אנסטאסיוס הראשון,בתקופת ימיו של הנזיר סבאס ,אך לא בידיו כמנזר הראשון שנבנה ליד אתר הטבילה ,ששימש למגורים גם את הצליינים שהגיעו לאזור.

יש הטוענים כי שמו של המנזר, כמנזר יוחנן המטביל ניתן לו ,גם בזכות ההטבלה לטוהרה והחזרה בתשובה בנהר הירדן, של מאמיניו בישו ובתורה הנוצרית ,על פי המסורת הטבלה כזאת, עבר ישו עצמו בידיו של יוחנן , ולכן קבל יוחנן את השם המטביל.

תוך הידוק אמונתו של יוחנן בתורתו של ישו, קבל יוחנן החלטה, כי המקבל את התורה הנוצרית, צריך להיטבל בטקס הטהרות וחזרה בתשובה במימי נהר הירדן , ובכך החל טקס ההטבלה במסורת הנוצרית כהגשמת קבלתה של הדת החדשה , נקודת ההטבלה שבה החל מנהג הטבילה בצפון ים המלח ,הפכה לנקודת הקדושה השלישית החשובה לנוצרים ברחבי העולם.

מנזר יוחנן המטביל עבר מספר תקופות של הרס בחייו, כולל רעידות האדמה במחצית המאה השלוש עשר ובמחצית המאה העשרים, הותירו ממצאים ארכיאולוגים, שנתגלו בחפירות במאה הקודמת המתארים שרידי מנזר מפואר מוקף חומה, שרידי קשתות לאולם תפילה ואבסיס בחלקו המזרחי, כמו כן נתגלתה שרידיה של באר מים.

מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )
 

חוקרים וידע מזקני העדות הנוצריות בארץ ישראל, מגלה כי חלק גדול לכספי הבנייה והחזקת המנזרים והכנסיות הגיעו מצליינות וצליינים, מכוון שהאזור שימש כגבול טבעי בין עבר הירדן המזרחי מעבר לנהר הירדן והחלק המערבי לנהר הירדן שסופו בדרכים שהוליכו לנמלי חוף הים התיכון ומעבר לעולם העתיק.

אי לכך בכדי לנסות לחסום במעט את המעבר במעברות הירדן ,בניסיון למנוע מאויבים לפלוש לארץ ישראל ,ולמנוע במעט את שוד שיירות המסחר בדרכם לירושלים וליפו מעבר הירדן המזרחי ,עודדו חלק מהמושלים בארץ ,את הקמת המנזרים שבאזור מדבר יהודה ואזור שמצפון לשפך ים המלח .

בתקופה הביזנטית והצלבנית נוספו מטלות להסמכת הנזירים, בהתניה לשהות זמן מסוימת במנזרים שבמדבר ,על מנת להגיע להשלמה נפשית ורוחנית לדרכם הנזירית, וגם להגדיל את מספר הנזירים במנזרים הללו כהתיישבות מונעת להגנה על הגבול המזרחי.

כספים נוספים הגיעו ממסדרי הכתות השונים באירופה ,על פי מפתח תרומות לשמירה על הקיים בנזירות המדברית, בחלק מהמנזרים התפתחה תעשייה זעירה של הכנת שמן ,וירקות שנמכרו מעבר לאספקה העצמאית גם לשווקים ,חלק מהמנזרים שימשו גם כאכסניות לצלבנות ולביקור במקומות הקדושים כמו נקודת הטבילה שבנהר הירדן .

הפלישה הפרסית לארץ ישראל במאה השביעית , קטעה את השלטון הביזנטי בארץ ישראל ששלט בארץ מסוף המאה השלישית עד המאה השישית ,שעזר ותמך במנזרים במדבר יהודה שהיו באותה תקופה בשיא יכולתם, בעת הפלישה הפרסית נהרסו כנסיות ומנזרים רבים בארץ ישראל ובמדבר יהודה .

הבקעה ומדבר יהודה מקורות הכספים להקמת הכנסיות והמנזרים
 

בנסיעה קצרה לכוון אתר הטבילה (מזרחה ) לאחר מנזר יוחנן המטביל מצד ימין ,נבחין בשתי תלוליות שאינן גבוהות ,הארכאולוגיים טוענים כי מתחתם ממוקמות שתי כנסיות  כנסיית הפעמונים וכנסיית קלמון ,שנבנו במחצית המאה החמישית והשנייה בתחילת המאה   השישית ,כנסיות שהוחרבו בכיבוש הפרסי .

על פי האמונה הנוצרית אלו הנקודות שמהם עלה אליהו לשמים בסערת אש ,אך על פי האמונה היהודית שמגובה בכתוב בתנך, שנקודת העלייה לשמים של אליהו הייתה ממזרח הירדן בתל אליהו .

הבקעה אל קצאיר – הארמונות
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים .

הקפלה הפרנציסקנית

ממשיכים בנסיעה דרומה המבנה הראשון (המבנה המתומן )מצד שמאל היא הקפלה הפרנציסקנית הנטושה ,שנבנתה בשנות החמישים במאה ועשרים .

המנזר הסורי-אורתודוקסי

בהמשך הנסיעה דרומה בצידה הימני של הדרך ממוקם המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל שנחרב בחלקו כתוצאה מרעידת האדמה בשנות החמישים

המנזר האשורי שנקרא גם על שמו של יוחנן המטביל ,ממוקם כשש מאות מטר מזרחית ממנזר הגדול   יוחנן המטביל ששייך לכנסייה היוונית.

קאסר אל יהוד המשך הביקור במנזרי ארץ המנזרים
 

תודה לעזרה לכתיבת המאמר מתרבות עולמי ומסיור בכנסייה הסורית .  

הכת הנוצרית הסורית מונה ברחבי העולם כששה מיליון נפשות, חלקם הגדול חיי בהודו מתוך מאמינים אלו כיום מעל למאה אלף חיים בחלק ההררי הצפוני של סוריה בעירק ותורכיה ,לאחר שבמלחמת העולם הראשונה (שנות החרב) נהרגו מעל לרבע מיליון מאנשיהם במלחמה .

דעיכת מספרם של המאמינים החלה לאחר תקופת הצלבנים ,בד בבד עם עליית מספרם של המוסלמים במזרח התיכון, במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, היגרו רבים מבני הקהילה מעבר לים והקימו קהילות ברחבי העולם   

שפתם ברובה היא הארמית בעיקר בכפרים שבהרים, בסדר היום של המאמינים ישנם 7 תפילות יומיות, אנשי הפטריארכיה הסורית טוענים כי השתייכותם והצטרפותם לנצרות קשורה להיותם מבין הראשונים שקבלו על עצמם את עול הנצרות.

לטענתה של הפטריארכיה הסורית ,שושלתם מגיעה ממש להתחלת הנצרות בשנים הראשונות של תחילת הספירה, ממש בתחילת הפצת הנצרות וארבע שנים לפני שעל פי האמונה עלה ישו לשמים.

זקני הדת הנצרות הסורית טוענים כי ההתפצלות לכתות שונות חלו בסוף המאה החמישית במיוחד ההתפצלות לכנסייה היוונית האורתודוכסית ,על רקע המחלוקת הנקראת מונופיזיטיות ,הקובעת כי לישו המשיח היו שני מסלולי אמונה שבטבע, הטבע האלוהי והטבע האנושי שלא התמזגו לגוף אחד ,למרות ששכנו בגוף אחד ,ולפיכך יצרו אלוהות ואדם מושלם.

הנצרות על פי האמונה הנוצרית הסורית (אשורית)
 

דיר אל חבש או המנזר האתיופי נחשב למנזר הדרומי ביותר בשרשרת המנזרים שמסביב קאסר אל יהוד, המנזר ממוקם בחלק הדרום מזרחי מנקודת הטבילה קאסר אל יהוד, מנזר  

שנבנה במאה התשע עשר, על ידי בית המלוכה האתיופי, בעת שגדלה המעורבות והצליינות של הכנסייה האתיופית בירושלים וים המלח, גם מנזר זה נטוש והרוס בחלקו כיתר המנזרים באזור

חג הטימקאט, משמש לבני העדה האתיופית כמקבלה לחג ההתגלות הנוצרי, חג הנחגג מדי שנה ב-19 בינואר ברחבי המדינה.

הכנסייה החבשית הינה שונה במנהגיה מכנסיות אחרות ,במבנה שלהם ובמנהגיה המסורתיים ,ממנהגים הנהוגים בכנסיות נוצריות אחרות בעולם,  הסיבות ה עיקריות לשוני בין הדת הנוצרית החבשית לזרם הנוצרי האורתודוכסי המסורתי , נובעות משורשי המסורת היהודית העמוקה שהונחלה בעם החבשי מימי מלכת שבא והמלך שלמה ,באמצעות התושבים היהודים שהתיישבו בחבש, מסורות אלו ,לא אפשרו לקבל את הדת הנוצרית כלשונה ובעת הכנסת הנצרות לחבש ,התערבבו בה המסורות המושרשות הדתיות המסורתיות .    

לאמונות ומסורת זאת ,יש להוסיף את שנאת הנוצרים ליהדות והחיבור בין מסורות חבשיות והצידוד במנהגים יהודים ששולבו ביסודות הנצרות החבשית ומילים עבריות ששובשו לתוארי המנהיגים הדתיים ,גרמה לנצרות המסורתית להסתייג מהנצרות החבשית השונה.

הבקעה מנזר החבשים דיר אל חבש
 
ים המלח מנזר דיר חגלה
יריחו מנזר דיר חגלה
כניסה בתשלום קטן, או בחינם תלוי בעונה ,הביקור אינו דורש תאום בטחוני.
איך להגיע בנסיעה לכוון ים המלח מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג ממשיכים עוד שלושה קילומטר,פונים צפונה ,שמאלה בכביש העוקף יריחו,לאחר חצי קילומטר חולפים על הפניה לישוב בית הערבה,ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר, וחונים במגרש החניה משמאלו.
מידע
מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש  במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה  שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
 
המנזר המקורי נהרס מספר פעמים בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה  והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי,שתי קומות למנזר ,בקומה העליונה הכנסייה הייחודית והמעוטרת,בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים כולל סיפור כיבוש יריחו סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים.


ים המלח מנזר דיר חגלה
 
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
 

לאחר שיפוץ של כביש הגישה מהישוב מצפה יריחו לכוון מנזר סנט גורג' , הממוקם על צלע ההר מהישוב מוליך כביש סלול שאורכו כשלושה קילומטר והמגיע למגרש חניה,שם עוצרים מתצפתים לכוון המנזר והוואדי או יורדים בשביל למנזר,הבעיה העיקרית היא התאום הביטחוני לנסיעה במסלול הזה .

כניסה ללא תשלום, שעות הביקור במנזר סנט גורג' בימים שני – שישי בשעות  07:00 עד 18:00, ביום שבת בשעות  07:00 עד 17:00,ביום ראשון שעות הפתיחה 09:00 עד 17:00.


מנזר סנט ג'ורג - או מנזר חוזיבה או דיר מר ג'אריס
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור