דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח ספור מפעלי המלח והאשלג

 
 

משהו שסיקרן אותי לאורך זמן בעת שהייתי חולף באזור לביקור .

ספור מפעל המלח בקלייה צומת הלידו

המצב הביטחוני החדש שנוצר בעקבות החלטת האו"ם מנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל וחלוקתה בין שני העמים , יצרה מצב קשה ועגום לעתידו של מפעל המלח הצפוני בקלייה, בעליו של המפעל משה נובומייסקי הבין כיתר האנשים כי הדרך היבשתית לשינוע הסחורה תחסם ,אי לכך החלו מגעים למציאת פתרון להצלת המפעל הצפוני.

במגעים אלו להצלת מפעלי ים המלח ,לאחר החלוקה וקביעת גבולות המדינה החדשה, בין ראשי המדינה ומנהל המפעל, אל מול מדינות בעולם והממלכה הירדנית ,במגעים אלו הועלו הרעיונות להכריז על שטחי המפעלים כשטח מפורז ,שינוי סימון הגבולות ואפילו תפעול משותף של המפעלים , לצערו של מנהל המפעל דחו השלטונות הירדניים את ההצעות והגולל נסגר על המפעל הצפוני בקלייה.

בפרוץ מלחמת השחרור בעקבות התקפות הצבא הירדני נאלצו עובדי המפעל הצפוני הנותרים וחברי ההתיישבות בבית הערבה לעלות על כלי שייט ופונו באישון לילה לעין גדי ולמפעל בסדום המפעל בקלייה שבדרום ים המלח נפל לידי חיילי הלגיון הערבי, מבני המפעל נשדדו והציוד נעקר ונעלם כליל בידי תושבי האזור הערביים והכנופיות , למפעל נגרם נזק שהוערך בעשרה מיליון לירות בערכים של אז.

ים המלח מפעל המלח הפלסטינאי של עותמן חאלק
 

סיפורנו מתחיל במצבת קבר אחים לזכרם של חיים יוסלביץ ואברהם זליקוביץ הטמונים בבית הקברות סגולה בקרבת פתח תקווה .

אברהם זליקוביץ נולד בליטא ועלה לארץ ישראל בשנת 1925 בגיל 18 ,מיד שעלה התיישב במושבה פתח תקווה ,הצטרף כחבר להסתדרות ,והיה אחד מהלוחמים לעבודה עברית,בנוסף הצטרף לארגון ההגנה .

חברו חיים זליקוביץ שנולד בפולין ,עלה לארץ ישראל בשנת 1935 ,לאחר שהות במחנות הכשרה של אגודת החלוץ בפולין, גם הוא הצטרף כפועל למושבה פתח תקווה ולהגנה בשנת 1938 החליטו הבריטים והמוסדות הלאומיים , כי ברצונם לחפש מי תהום באדמות הג'יפטליק ,בעריכת קידוחים בעזרת קבלנים עבריים ליצירת בארות מים באזור עין פשחה במטרה להקים בקרבתו ישוב חדש .

ים המלח מחנה חיפושי המים בעין פשחה
 

הסלע והשלט לסימון גובה פני ים המלח משנת 1900,איך להגיע בנסיעה דרומה על כביש 90 לכוון ים המלח ,כקילומטר ומאתים  מהכניסה לעין פשחה- עינות   צוקים, בצד ימין.  

תחילת סיפור הרישום על הסלע לגובה פני הים ממפלס ים המלח ,החל בשנת 1900, כאשר הארכיאולוג מקליסטר ,שעמד בראש משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שבין עיסוקיו באותה תקופה היו חפירות הארכאולוגיות בעיר גזר העתיקה.

מטרת המשלחת לחקר ים המלח הייתה לסמן את שינויי גובה המפלס השנתי לים המלח על מנת להבין את השינויים החלים באזור בגלל חשיבות המינרליים והמלחים שבאזור, מקלייסטר יצא בשייט על סירה בים המלח הצפון מערבי, את רישום הגובה המפלס מסמן מקלייסטר על סלע במצוק העתקים שממול למעיינות עין פשחה (עין צוקים) .

ים המלח הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
 
ים המלח הסוד שמאחורי סלילת הכביש בין קלייה לסדום

עד מלחמת ששת הימים הכביש המוליך דרומה ,לאורך הגדה המערבית של ים המלח מצומת הלידו הגיע רק עד מעיינות עין פשחה, כיוון שהמים הגיעו עד מצוק העתקים ,נאלצו הולכי הרגל והטיילים לעלות על המצוק לעקוף את שפכי הנחלים ולהמשיך עליו בדרכם למצדה ועין גדי בואך סדום, רק בקטעים שהדרך אפשרה זאת, ניתן היה לעבור לאורך הגדה המערבית, דרך נוספת למעבר הייתה שייט בסירות .

בשנות החמישים סללה מדינת ישראל כביש, לחלקה הדרומי של ים המלח, דרך שירדה מדימונה – ערב וחיברה את מפעל סדום ועין גדי למדינת ישראל, עד מלחמת ששת הימים שבו השטח היה בשליטת הירדנים מנעו המצוקים, הנחלים והמפלים אפשרות לחצוב ולסלול את הדרך המערבית של ים המלח.

כאשר נפל האזור לידי מדינת ישראל ,חשבו אנשי הממשל כי סלילת הדרך יקרה ורבת מכשולים ,ואינה שווה את המאמץ, למרות הפיתוי הגדול , את סלילת הכביש אנו חייבים לדב אייזנברג מהנדס במע"ץ ,שחיבר את צפון המדינה לדרומה בגבולה המזרחי של מדינת ישראל ,במעשה פורץ דרך כחלוצים שלפני המחנה.

האתגר בסלילת הכביש באזור ים המלח ,משכה את המהנדס דב אייזנברג ,ששרת באותה התקופה כנציג מע"ץ ,בממשל הצבאי הישראלי באזור עזה ,שם ניסה הממשל לפתור את הצפיפות במחנות הפליטים ,לאחר מכן מונה להקים את נושא ההנדסה בכללותו באזור יהודה ושומרון, במסגרת הממשל הצבאי הישראלי.

ים המלח הסוד שמאחורי סלילת הכביש בין קלייה לסדום
 
ים המלח המסעדה והמלון מונטאזת אל לידו ההרוס

כאשר מגיעים לצומת הלידו , בנסיעה בכביש מספר אחד מירושלים לים המלח , בנקודת החיבור עם כביש מספר  90 , על צומת קלייה פונים שמאלה ולאחר עשרות מטרים עוצרים ומחנים בנקודה שלושה מבנים, הכניסה חינם .

 

במבנה הראשון מצד ימין , מבחינים בשרידי מסעדה, ששמה היה בסוף היקום , המסעדה מוקמה לכוון הים ,למסעדת המלון חוברה ה מרפסת עגולה הצופה לכוון ים המלח .

 

בתקופה הירדנית , שימשה המסעדה את עשירי ירדן,  כמקום בילוי ואז נקראה מונטאזת אל לידו, כאשר נכנסים פנימה דרך הפתחים הפרוצים ,מתגלה היכולת האקוסטית של המסעדה בעת שמדברים , במרכזה של המרפסת ממוקמים שרידי בימת ההופעות מאבן.

 

החלק המעניין אותנו כישראלים,  היא מפת הקיר המצוירת על החלק הפנימי,  של קירותיה  העגולים של המסעדה, בהתבוננות מקרוב במפה הפנוראמית של ארץ ישראל ,אנו מבחינים כי זאת מפה הדומה למפות צלבניות כפי שהם תארו את ארץ ישראל .

ים המלח המסעדה והמלון מונטאזת אל לידו ההרוס
 

שרידי המלון ממוקמים על החוף שממול לצומת קליה בחלק הצפוני משמאל למבנה המסעדה ההרוס ,והמפה שצוירה על קירותיה של חייל המילואים המשועמם, מבנה שהיה בן ארבעה קומות שקרס בשנת 2015 מהזנחה של המבנה לאורך 48 שנים לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר מלחמת העצמאות על חוף ים המלח בצומת קליה של היום הוקם מתחם תיירות ירדני שפעל בין השנים 1948-1967 ,מתחם שכלל מסעדה מפוארת ומלון מונטאזת אל לידו ,מלון זה איננו מלון קליה שהוקם ביד חברת קליה שפת ים ומבראה בע"מ , בניהולו של המלונאי הארי לוי בתחילת 1938 .

לאחר המלחמה בשנת 1949,פנו האחים נזל יזמים ירדניים למלך עבדאללה, בבקשה לחכור מהממלכה חלק מהשטח של המפעל הצפוני ,על מנת להקים במקום מתחם תיירות ומלון שנקרא מונטאזת אל לידו, בעבור הצליינים מרחבי העולם שמגיעים לאתר הטבילה הסמוך , את השטח להקמת המלון חכרו האחים הערביים נזל ,שהיו בעלי מלון ארמון החורף ביריחו ומלון פילדלפיה ברבת עמון.

מלון הלידו הירדני מונטאזת אל לידו - מלון ים המוות
 
ים המלח גשר עבדאללה

גשר עבדאללה ממוקם בחלק הצפוני באזור חיבור נהר הירדן לים המלח סמוך לשרידי הקבוץ בית הערבה , את שמו קיבל הגשר ניתן לו על שם המלך עבדאללה הראשון שמלך בירדן, שהוקם במחצית המאה העשרים, על מנת לחבר את רבת עמון לירושלים בסמוך ליריחו ,כיום לאחר מלחמת ששת הימים ,שבו נהרס הגשר נותרו בשטח חלקי בטון וקורות ברזל ישנים .

גשר עבדאללה החדש, הוקם על ידי חוסיין מלך ירדן לזכר סבו שנרצח בירושלים בשל המדיניות הפייסנית שהוביל מול ישראל הצעירה, הגשר נועד לקצר ולייעל את הדרך מרבת-עמון לירושלים, במהלך כיבוש האזור במלחמת ששת הימים ,פוצצו החיילים הישראליים את הגשר למניעת הגעת תגבורות של הצבא הירדני בעת המלחמה מהחלק המזרחי של הגדה לחלקו המזרחי ,כיום נותרו בשטח חלקי בטון וקורות ברזל ישנים ,

זוכר אני כחניך בקורס קצינים, לאחר המלחמה שהובאנו למקום לאבטח את מעבר הפליטים שברחו מהגדה בדרכם לירדן ,מראה שנשקף לעינינו היה של זקנים נשים וילדים העמוסים בחבילות חוצים מעל לשברי הגשר בדרכם , עד היום נותרו אבני הסימון והשילוט המכוון לכוון המעבר של הכביש לכוון הגשר ההרוס .

תודה לאבישי בעבור העזרה בתמונה.   
ים המלח גשר עבדאללה
 
ים המלח ספור האספלט

לאורך מאות בשנים בסיפורי המסחר של ים המלח מסופרים, קיימות עדויות לגושי אספלט שהתנתקו מקרקעית הים בעת סערות ואשר הועמסו על בהמות מסע ונמכרו לאחר שהועברו לנמלים ,לצרכי איטום דפנות הסירות למניעת חדירת מים.

לאישוש הסיפור של גושי האספלט ,מסופר כי בשנת 1834 כאשר האזור עבר רעידת אדמה נזרקו לגדה הדרום מערבית גושי אספלט רבים, מפאת גודלם של הגושים ,חתכו הבדואיים את הגושים שגררו לחוף בעזרת גרזנים ,לחתיכות שיכלו להעמיסם על גבי גמלים במסע דרך עין גדי לנמלי הדרום ומצרים ,שם הם ומכרו אותם בכסף רב בערי הנמל בארץ ישראל ובלבנון.

ים המלח ספור האספלט
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

קטורת הלבונה

הלבונה שימשה רבות בזכות ריחה לבישום, טקסים דתיים בעולם ובדתות העתיקות, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה וקטורת ,בזכות ריחה העז ,שימשה כמפיגה לריחות בטקסי שריפת מתים .

את הלבונה ,הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו ונשלחו לנמלי הים התיכון שבארץ ישראל בדרכם לנמלי העולם העתיק באירופה ,מפאת כמותו וטלטולי הדרך נמכרה הלבונה במחירים גבוהים בשווקי העולם.

באחד מחדרי בית המקדש הוצב מזבח ,שעליו היו מניחים את מחבתות הצלייה לקטורת הלבונה, בקרבה לנקודת זביחת הזבחים על מנת להעניק ריח טוב לתהליך הזביחה , מאגדות ירושלים ,מספרים על התהלוכות של בני העדות האחרים, שהובלו בידי מנהיגי הדת שטלטלו כלים שאחזו בידיהם ,שבה הונחה קטורת לבונה על גחלים ובמלאכת הטלטול עלה עשן וריח הקטורת פוזר בחלל האוויר .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 2

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

תבלינים שנסחרו בידי הנבטים

קרדמון (הל)

מקורו של תבלין ההל מהודו ,או מסרי לנקה, משם התבלין הובא בידי הנבטים בדרכי המסחר שלהם לארץ ישראל ונמכר במחיר גבוה, שיח הקרדמון שייך למשפחת הזנגווילים וגובהו בבגרותו כשלושה מטר, הקרדמון מגדל תרמילים הנושאים בתוכם כעשרים גרגרים, אלו עוברים תהליך כתישה וטחינה ממש לפני השימוש כקפה ,או עוברים תהליך להפקת שמן ארומטי ,פרחיו היפים והנותנים ריח גם כן מרשימים.

בצמח התבלין הירוק קרדמון משתמשים בתיבול משקה הקפה ואף לתבלון מאכלים ועוגות מזרחיות , במזרח אף מערבבים אותו עם משקאות קלים חלביים ,לקרדמון יש שימוש בודד בתבלין ויש שימוש כתוספת בתערובות תיבלון אחרות כמו הקרי, יש מקומות שבו התבלין מופק בהמשך כשמן ארומטי או אפילו משמש בתעשיית הקוסמטיקה לייצור סבונים .

ברפואה ידוע הקרדמון (ההל) בשימוש חיצוני לעור בזכות יכולתו לחטא ולמנוע דלקות וזיהומים, יש המשתמשים בו לטפול בבעיות זיהום במעיים ,מניעת ופרוק ליחה במערכת הנשימה בארצות גידולו ,מייחסים לקרדמון תכונות מיסטיות של עזרה בטיפולים נפשיים והגברת המרץ וההרגשה החיובית .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 2
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור