דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונת טלביה

מבנה המשמש נזירות איטלקיות ,המצוי בשכונת טלבייה בירושלים, ברחוב ז'בוטינסקי 46, פינת רחוב רד"ק.

 

סיפורו של מנזר סנט אנטוניו מתחיל בשנת 1936 כאשר נבנה בעבור המסדר הפרנציסקאני בתכנון ופיקוח של האדריכל האיטלקי הנודע אנטוניו ברלוצ'י שהגיע לעזור לאחיו האדריכל חוליו בשנת 1913 , שתכנן ופיקח על בניית  בית החולים האיטלקי ברחוב שבטי ישראל (משרד החינוך כיום) , משפחת ברלוצ'י ,עבדה ותכננה מבנים רבים בעבור הכנסייה הפרנציסקאנית באירופה ובארץ ישראל במשך מספר דורות .

 

פעילות האחים חוליו ואנטוניו ברלוצ'י בארץ ישראל ,בתכנון מבנים למסדר הפרנציסקאני בארץ ישראל  כוללים את בית החולים האיטלקי, את  כנסיית כל העמים בגת שמנים (המכונה כנסיית היגון), כנסיית ההשתנות בהר תבור, כנסיית הרועה הטוב ביריחו ,מנזר הטרה סנטה ממול לכיכר פריז בירושלים, המנזר הכרמליתי בכרמל ועוד ועוד, בתקופת מלחמת העולם השנייה גורש מארץ ישראל ושהה בתקופת המלחמה באיטליה עד סיומה.


ירושלים מנזר סנט אנטוניו בטלביה
 
טלביה סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונה
סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונת קוממיות או בשמה הקודם טלביה
משפחת גמל הייתה משפחה ערבייה נוצרית פרוטסטנטית עשירה,  שעסקה במסחר ,בני המשפחה היו עורכי דין ורופאים וחיו כמיטב המסורתיות של החמולות באזור אחד, את בתיהם נטשו בני המשפחה בעת מלחמת העצמאות כיתר דיירי טלביה הערבים נוצרים או הערביים יוונים  .
 
בניגוד לשכונות אחרות בירושלים,  מפתחות הבתים הושארו בידי חבריהם היהודים כי הרי הם יחזרו לאחר תקופה קצרה לבתיהם, חלק ממפתחות הבתים נמסרו בידי קציני הצבא הבריטי שגרו בהם בשכירות למחרת מסיבת הפרידה שארגנו תושבי השכונה היהודים לקצינים  , כמו שנאמר יצאו בדלת הקדמית ונערי השכונה נכנסו בדלת האחורית ומיד דאגו לתלות דגלי המדינה שבדרך על מנת לאותת לתושבי קטמון הערביים מיהם בעלי הבית החדשים בשכונת טלבייה .
 
הבתים של המשפחה ושל דיירי השכונה שברחו , נלקחו לחסות האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בנוסף רכושם של  העוזבים נאסף בחדר אחד בכל בית נטוש , והחדר נסגר בידי חברי הנהלת השכונה בראשם ראובן מס  והדיירים החדשים מבין היהודים בתחילת הדרך לא נכנסו אליהם ,אך החיים זרמו הלאה משפחות התרחבו נדרש מקום נוסף ומרבית החדרים נפרצו ונשדדו  .
 
ועל אחת הוילות של אמין גמל ברצוני לספר , הווילה ברחוב מאנה 4 בטלביה ,נבנתה בשנות השלושים של המאה  ה 19  ,לידו שכנה הווילה של אחיו  שיבלי גמל ברחוב מאנה 6 וביתו של אח נוסף עם בית אניס גמל ברחוב אלקלאי 9 הסמוך.
 
ווילת אמין גמל מבנה דו קומתי וחצר אירוח גדולה,  נחשבה לאחת היפות בשכונת טלבייה בביקורי בסוף 2010 היא הושארה עדיין במצבה ,מעט מרוטה אך יופייה זוהר עד היום לקומה השנייה מוליכה שורת מדרגות בנוסח הארמונות באירופה קסם של גרם מדרגות  .
טלביה סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונה
 
טלביה ווילת אמין ג'מל
סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונת קוממיות או בשמה הקודם טלביה
המלצה חמה לביקור
משפחת גמל הייתה משפחה ערבייה נוצרית פרוטסטנטית עשירה,  שעסקה במסחר ,בני המשפחה היו עורכי דין ורופאים וחיו כמיטב המסורתיות של החמולות באזור אחד, את בתיהם נטשו בני המשפחה בעת מלחמת העצמאות כיתר דיירי טלביה הערבים נוצרים או הערביים יוונים  .
 
ועל אחת הוילות בשכונה  של אמין גמל ברצוני לספר , הווילה ברחוב מאנה 4 בטלביה הווילה נבנתה בשנות השלושים של המאה ה 19 ,לידה שכנה הווילה של אחיו  שיבלי גמל ברחוב מאנה 6   וביתו של אח נוסף עם בית אניס גמל ברחוב אלקלעי 9 הסמוך שלאחר סילוקה של המשפחה השתלטה עליו מפקדת לחי, בהמשך מועדון משרד החוץ ,לאחריו מועדון לעולה וגינה לחתונות  וכיום בתנופת בניה מעליו.
 
ווילת אמין גמל מבנה דו קומתי וחצר אירוח גדולה,  נחשבה לאחת היפות בשכונת טלבייה בביקורי בסוף 2010 היא הושארה עדיין במצבה ,מעט מרוטה אך יופייה זוהר עד היום לקומה השנייה מוליכה שורת מדרגות בנוסח הארמונות באירופה קסם של גרם מדרגות .
 
הווילה האחרונה נותרה בשיממונה בקצה רחוב מאנה, מעל המתחם הקאפוציני ברחוב דאיזראלי ,הווילה שנחשבה ונחשבת לאחת היפות עד היום בירושלים ,גם לאחר כשמונים שנה לאחר בנייתה, נראית כפרח מרוט בשדה קוצים , להערכתי לא ירחק היום ובעל ממון וקשרים טובים, יגלח ווילה זאת ויצמח פרונקל חדש בעיר .
 
לאחר שאוכלסה הווילה בקומת הקרקע בידי האדריכל רפאל בן דור עד שנפטר בשנת 2000
תיבת הדואר שלו , המחלידה על חומת הכניסה עדיין מלאה בדברי דואר , בקומת העליונה התגוררה ומתגוררת משפחת השופט בנימין הלוי , ששימש כשופט בבית הדין העליון , אשתו ובתו התגוררו בדירה העליונה , בתו מיכל אף התפרסמה בעירנו כמורת יוגה מפורסמת ,היא עדיין מתגוררת במקום,בקומת הקרקע שהתפנתה חולקה לכמה דירות מתגוררים שוכרים שונים, כמובן שהשער שהיה בזמנו נעקר ונעלם אך החצר הגדולה משדרת רוגע ושלווה כמו בכפר ,הרחק מהמולת העיר.
 
אחרית דבר
את המולת העיר תופסים בוני מפלצות המבנים החדשים וכלי המשחית שבידם ,במבניהם החדשים , הפורסים את ראשם לרקיע כמו חמניות והאיוולת הנוראה במעשה ,כיוון שלא הושתתו עליהם חוקי השימור, ירד הכורת על אחיותיה של הווילה  והבתים הנפלאים פשוט גולחו והתאדו .
טלביה ווילת אמין ג'מל
 
ספור בית החולים עזרת ישו הנסן
בית החולים עזרת ישו – הנסן
בית החולים לשעבר ממוקם ברחוב מרכוס 17 בטלביה
בניית בית החולים הסתיימה בשנת 1887 , הוא תוכנן בידי האדריכל קונרד שיק - כשם שתכנן את המבנה הראשון באגרון 20 , תמונות והניירת לארכיון המבנה נמצאים בגרמניה במרכז הכת .
 
תחילת הספור של החולים בטרם הוקם בית החולים אנסן , שכמוהו יש בעולם באותו שם כעשרים שלוחות ,קדם למתחם בית החולים למצורעים ,על פי תאור הטייל רובינסון,צרפי המצורעים בחלק הפנימי של שער ציון,בשנת 1973 המושל התורכי קמיל פשה ,בנה למצורעי שער ציון מבנה אבן מוקף חומה ליד ביר איוב - עין רוגל נחל קדרון,שבו גרו עד מלחמת העולם הראשונה.
 
בעקבות ביקור הברון והברונית קפנברייק אשרדן מגרמניה בשנת 1865 בעיר העתיקה ,בבקור צפו במקבצי הנדבות המצורעים בשער ציון,בעקבות ביקורם החליטו לתרום כסף לבניית מבנה למצורעים בחלקה שרכשו
ברחוב אגרון 20 ,המבנה שנבנה בשנת 1867 בתכנונו של קונרד שיק,הברונים היו בני עדת האחים מהרנהוט , כת שנפרדה מהעדה הלותרנית בגרמניה שעיקרה היה מעבר לטיפול בחולים לגרום להם להתנצר בהצלת נפשותיהם למעשה החולים שהיו בני כל הדתות,ובתמורה לטיפול בבית החולים , החולים אולצו להשתתף בטקסים דתיים נוצריים ,במבנה הראשון שרתו אחיות ממסדר האחיות הדאקוניסות הגרמניות ,  בהמשך הועבר הטיפול בחולים  במבנה למסדר האחים הבורומאיים -  Herrenhutter Bomische Bruder.
 
המבנה הדו קומתי מוקף החומה ,הוקם בחצר הקונסוליה האמריקאנית ברחוב אגרון 20 בממילא , בחדריו יועדו מלכתחילה מיטות לשמונה חולים ,אך שהתקבצו אליו ארבע עשר חולים , המקום נהיה צר ולכן עלה הרעיון לבנות מבנה חדש ,אי לכך נאספו והגיעו תרומות ממרכז האחים המורביים - האחים מהרנהוט  בגרמניה , בנוסף לעוד תרומות מכתות נוצריות דומות ומשנאסף הכסף,  נרכש שטח אדמה, בסוף טלביה ושכונת מרחביה שהוקמה כעשרים וחמש שנים לאחר מכן.
 
בשנת 1874 נמצא מגרש מבודד שהיה עליו מבנה לבניית בית החולים החדש, השטח כלל את בית הספר הרטמן כיום , שטח המרעה של הפרות וחורשת הירח שלימים הוקמו בה בית המנהל, הרפת ומגורי הסגל , השטח נרכש מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית , המבנה החדש בטלביה עזרת ישו  -Jesus Hilfe    הוקם במטרה להכיל כמות גדולה יותר של חולים עקב מצוקת האכלוס של קודמו.
 
שלב הקמת החלק הראשון והחומה ההיקפית של בית החולים, כולל שערי העץ בתקופת העותומאנית ושהוחלפו בתקופת המנדט, על שם מחלת אנסן הסתיים אחרי שלוש שנים בשנת 1887-6 ,זמן בנייה ארוך זה נבע ממחסור במים , באותו הזמן נבנתה חלק מהחומה  כאשר גדל בית החולים הסתיימה בנייתה בשנת 1896 .
 
המבנה בן שתי הקומות מהאבן ,כלל אגף חולים ואגף אנשי הסגל,המבנה כלל עליית גג רעפים , מרתף ששימש כרפת לפרות בתחילה, חצר פנימית מוקפת מבנה וגן ענק עם שני שבילים להולכי רגל ושביל לכלי הרכב ,עגלות עם סוסים בפרוזדורים ובחדרים ישנם תקרות קמרוניות .
 
לחזית המבנה הוליכו שני גרמי מדרגות ובעבר היו נטועים שני ברושים בתחילתם, בקירות המבנה נקבעו חלונות גדולים להכנסת אור רב לחדרי החולים, בחזית הקומה העליונה מעל לכניסה הוקמה מרפסת שכותרתה גמלון שבחזיתו סבכה מעץ מעוטר נתמך בידי ארבעה עמודי עץ,מתחת למרפסת הגמלון מעל לכניסה ,קורת אבן שחקוקה עליה  Jesus Hilfe באותיות גותיות שפירושם עזרת ישו.
 
לחדרי המבנה הוכנסה מערכת חימום של תנורים מוסקי פחם או עץ,כיוון שנושא התברואה היה חשוב מאוד בעבורם ,הוקמו שירותים לחולים בחלקו הימני של המבנה וגשר מעץ מן הקומה השנייה לשירותיים, גשר עץ זה הוחלף במאה העשרים לקשר נתמך קורות ברזל , מטרת השירותיים בנפרד מהמבנה הייתה לבודד את החלק הזה משאר האגפים לצרכי היגיינה .
ספור בית החולים עזרת ישו הנסן
 
 
 
בניית אתרים - שרקור