דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

מנזרים ואטרקציות ארכאולוגיות

 
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1

המנזר ידוע גם בכינויו הצרפתי מנזר של גברתנו שבעת הכאבים.ביקור במנזר כולל ביקור במצודה לטורון דה שוואליה הצלבנית בלטרון,בכנסייה העליונה והתחתונה בחנות היקב ואולי בהגעה לקונצרט או מופע של זמר .הכניסה לחצר המנזר ולכנסיות חופשית , ניתן לקבל סיור מודרך בתאום ואף לבקש לראות את הסרט על המנזר.

 
כיצד להגיע יורדים מהכביש המהיר מירושלים לתל אביב, ליד צומת לטרון ממול למוזיאון השריון.טלפון לתאום  9255180 – 08 08-9220065 שעות פתיחה בימים ב – ה בשעות 08:00-11:00 ובשעות 12:30:17:00 בימי שישי 10:00-14:00, שבת בשעות 10:00-16:00,סגור ביום ראשון.

 


לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2

תהליך הקמת מתחם מנזר השתקנים

בפועל מלאכת הקמת המנזר החלה לפני שהמלון מכבים נרכש, הנזיר לואי וילה וחבריו הנזירים ממסדרו שהגיעו מצרפת, גרו באותה תקופה במלון המכבים, הנזירים קיבלו שטחי חקלאות מסביב למתחם והחלו להכשירם. הם נטעו בה עצי זית, כרמים, שדות דגנים וגינת ירקות, ובשטחים שלא שהוכשרו לחקלאות ניטעו עצי אורן וברוש במשעול הכניסה ובין החלקות .

 

בתחילה נתקלו הנזירים ,בבעיה קשה של מחסור במים ונאלצו בנוסף ,להתמודד עם יחס עוין מצד ערביי הכפרים הסמוכים, היחסים בין כפרי הערבים והמנזר השתפר עם הזמן, בין היתר, בזכות מרפאה שהקימו הנזירים במנזר שבה העניקו טיפול רפואי חינם הנזירים לפלאחים ולילדיהם.

 

בהמשך תרם הפטריארך הלטיני של ירושלים , למנזר את אוסף ספריו, ששימש בסיס לספריית המנזר ,שמונה כיום כשישים וחמש אלף ספרים העוסקים בדת ,בשלושים וארבע שפות ,בינם ספרי תנ"ך מהמאה השש עשר.

לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2
 
לטרון מנזר אמאוס (עמאוס)

העיר הרומאית ניקופוליס (בית השלום) .

תודה לזקני קבוץ נחשון ,יש הטוענים כי סממני ההתיישבות הראשונה במקום היא מהתקופה הכלכותית,על פי המסורת והאמונה הנוצרים ,באמאוס נפגשו שלושה ימים לאחר הצליבה (ההמרה) ישו ושני תלמידיו בביתו של קליאפוס ומכן קדושתה לנצרות.  
לטרון מנזר אמאוס (עמאוס)
 
לטרון סיור במנזר השתקנים

גן האחווה  

בעליה בכביש הכניסה למנזר בצד ימין, ממוקם גן הנקרא גן האחווה ,שהוקם בשנת 1997 במרכזו עומד עמוד אובליסק ,המוקדש לשלושת הדתות : היהודית הנוצרית והמוסלמית, הדמויות שנבחרו לייצוגם הם : היהודי ופרשן התורה רש"י, הנוצרי בראנד דה קלברו שסיסמתו הייתה כי מי שיפגע ביהודי, הדבר משול כאילו פגע בעינו של ישו, והמנהיג והכובש המוסלמי צאלח א-דין ,נציגי הדתות הללו נתפסו בידי נזירי מנזר לטרון, כדוגמא לסובלנות דתית כלפי דתות אחרות ,על האובליסק מגולפת הכתובת איש באמונתו יחיה , על פי מחשבתו של האב פול , כי האובליסק במשולש הדתות, מדגיש את האמונה באל ולא חשוב מוצאו.

מתחם מנזר לטרון מוקף בגדר אבן ותיל ,ומסביבו כרמי הזיתים והיין ,שטחים חקלאיים מעובדים והמכוורות ,בתוך המתחם המוקף בגדר ,ממוקמים מספר מבנים ומבנה המנזר עצמו ,הכולל את שתי הכנסיות ומגורי הנזירים, הספרייה ,למעשה רק במבנה זה ניתן לסייר בסיור מודרך בשעות מתואמות.

תחילת הסיור במנזר השתקנים 

כאשר חונים בחלקו החיצוני של המנזר, נכנסים מבעד לשער ומנהרת צינור חצי עגולה שבדפנותיה ממוקמות חנות היין ,השמן, הדבש, החומץ וקיוסק הארטיקים והנשנושים משני צדדי השער מבנים .

לטרון סיור במנזר השתקנים
 
לטרון מנהרת המעבר בין המנזר השתקנים למתחם העבודה

המנהרה המובילה ממבנה המנזר החדש ליקב נחפרה בשנת 1926 ,בעת שהחלו לבנות את המנזר החדש על ראש הגבעה ,מקום שבו ממוקם המנזר כיום, מטרתה הראשונית הייתה ליצור מעבר מחופה לעובדים בחורף בין המנזר למתחם החקלאי התעשייתי ולשמש כמעבר מוגן בימי מלחמה וירי בין הכוחות הלוחמים משני צדדי הגבול .

תחילתה של המנהרה ליקב , בדלת ברזל בתחילת הפרוזדור היוצא מהכנסייה התחתונה (אולם התפילה הקטן) במעבר מבעד לדלתות, מתחילה המנהרה שאורכה כארבע מאות מטרים המוליכה לאולמות החצובים בסלע ,המשמשים את היקב לאכסון מכלי היין, חלקם של האולמות מחופה בלבנים ,וחלקם של התקרות בצורת קשתות כמו באולמות אבירים, המנהרה שנחצבה בתקופת המנדט וחופתה בגג בפח גלי, שכוסה בערמות עפר .     

לאחר שפח החיפוי הגלי במנהרה נרקב , נתקבלה החלטה להחליף את התקרה הקמורה במנהרה באריחי לבנים   לצורך זה הובאו כעשרים ושמונה אלף לבנים מחו"ל ,שבעזרתם נבנה החיפוי העליון בצורתו הקמורה.

במרווחים שונים בחיפוי הלבנים ,נפערים חלונות בתקרת המנהרה ,המכוסים בחלונות זכוכית המאפשרים כניסת אור למנהרה, אורכה של המנהרה כארבע מאות מטר ,בעתות שלום משמשת המנהרה למעבר הנזירים העובדים ביקב מהמנזר ,במיוחד בחורף על מנת שלא יירטבו ,בזמן מלחמה משמשת המנהרה ,כמקלט כנגד הפגזות וירי לנזירים ואנשי הכפרים הסמוכים . 

לטרון מנהרת המעבר בין המנזר השתקנים למתחם העבודה
 
מנזר בית ג'מאל לנזירים

מנזר ממוקם לצד הדרך בין בית שמש לבין צומת האלה,לאחר שעוברים את בית שמש, וממשיכים עוד כשני קילומטרים עד לשילוט המפנה לבית גמאל מנזר נמצא מצד שמאל של הכביש.

ביקור ללא תשלום

טלפון 02-9917671 - 02-9918931 פתוח בימים  ב- ש 8:30 - 11:30 ו 15:30 - 16:30 סגור יום ראשון.

 

המנזר הקתולי האיטלקי,של המסדר הסלזיאני ,שהוקם בשנת 1881 לאחר שאדמתו נרכשה בשנת 1860 מידי תושבי האזור הערביים,הממוקם בראש  גבעה מיוערת,לדעת החוקרים, נבנה המנזר על שרידי כנסייה ביזנטית, כהוקרה לקדוש סטפאנוס הנחשב לנוצרי הראשון שמת על קידוש דתו,לדעת חוקרים פרוש שמו של המקום בית גמאל הוא בית היופי, ואולי נובע משמו של רבן גמליאל .

מנזר בית ג'מאל לנזירים
 
מנזר בית ג'מאל לנזירות

מסדר האש הקדושה של כנסיית הקבר, (האחיות מבית לחם).

כניסה בתאום טלפוני 

נזירות מנזר בית ג'מאל חיות כיום בחלקו השמאלי של מנזר בית ג'מאל לגברים ,בין שני האגפים ממוקם בית הספר החקלאי והפנימייה שהוקמו ופעלו עד שנות השמונים ,השטח למבנה מנזר הנשים נרכש בשנת 1869 בידי הנזיר האב אנטוניו בלוני מהזרם הלטיני,במימון אנשי אצולה אנגליים בראשם של הלורד דה בוט, המבנה עצמו שנבנה בתחילה על מנת שישמש כפנימייה ובית הספר החקלאי ליתומים וענייים, החל להבנות בשנת 1873.

בתחילה שימש המבנה כבית הספר אלא שעד מהרה נבנה בו עוד אגף שיועד לנזירות מורות  אב המנזר אנטוניו בלוני, החליט לשנות מסדרו ועבר למסדר הסלזיאני ,בהעבירו את הזכויות על המבנה לזרם החדש.

מנזר בית ג'מאל לנזירות
 
כפר מנחם יער חרובית תל צופית

בחלק הצפוני של היער ממוקם תל צופית ,אשר ההיסטוריונים חושבים שזאת העיר גת העתיקה, בשנת 2008 הוכשרו שבילי הליכה לעליה, נחסמה הדרך למכוניות, על התל נערכות חפירות ארכאולוגיות משנת 1966,אשר חשפו ממצאים מתקופת הברזל והלאה.

עוד על התל שרידי מבצר צלבני בשם בלאנש גארד ,שפרושו הלבן או הבוהק, אשר היה אחד ממצדיות אשר נבנו להגנה ,המבצר נכבש בתקופה המוסלמית ונהרס, שרידי ארבעת מגדלים נמצאים בתל ,מערכות להובלת מים  למרגלות תל צפית. באתר בריכות לאיגום מים, תעלות הולכת מים מערוץ הנחל, באר אנטליה להשקיית הצאן את, מעינות יפים עם בריכות בצל האקליפטוסים שאפשר לטבול בהן, את התל מסמנת תחנת הכוח ליצור חשמל צפית.

כפר מנחם יער חרובית תל צופית
 

משרידי הכנסייה והמנזר לצד הדרך ממזרח לנווה שלום

שרידי הפסיפס הכנסייה ממוקמים ,לקראת סוף העלייה שבדרך לכיוון נווה שלום ,מחניון עין חילה, בגבעה סמוכה ליישוב שגובהה כשלוש מאות מטר, גילוי שני משטחי הפסיפס נעשה בעזרת תלמידי בית הספר של היישוב הקהילתי נווה שלום שבו גרים יהודים וערבים בצוותא, גם בבית הספר לומדים יהודים וערבים, מלאכת החפירה והגילוי נערכו בפיקוח רשות העתיקות ומחלקת הארכאולוגיה של הקק"ל .

במכלול של אולם ,מסדרון ורצפת חדר נוסף, נתגלו מרבדי הפסיפס כוללים צלבים בגווני אדום ושחור ,על פי המחקר מהתקופה הביזנטית , במרכז המרבד הראשי ,משערים שהוא שייך לאולם המרכזי של התפילה, שנתגלה יש מדליון שקוטרו כמטר, שבו ציור צלב המחלק את המדליון לארבעה חלקים שווים, הפסיפס בגווני אדום ושחור, בשוליו של המרבד ניתן לראות בדגמים גיאומטריים של צלבים קטנים הצבועים באותם צבעים.

בהמשך החפירות נתגלה חדר נוסף בחלקו המזרחי של האולם המרכזי ,בפרוזדור שרצפתו המלבנית מכוסה בפסיפס גיאומטרי בתוך 21 ריבועים ,שבכול ריבוע נמצא צלב צבעוני קטן, כמו כן יש פסיפס של דג הצמוד לפתח הכניסה.

בפינת החדר ממוקם שקע שקוטרו כארבעים סנטימטר שרצפתו פסיפס בצבע לבן, שעדיין מנסים להבין את תפקידו, שרידי קירות המבנה מעידים על בנייה מאבנים מסותתות קטנות יחסית ,אך אין יודעים עדיין את תוכנית המבנה ,כאשר מתבוננים בשרידי קירות המבנה שנהרס לאורך השנים ,רואים משטחי טיח בגוון אדום מאויר למחצה, וחרסים שהיו טבועים בו ,עוד נמצאו שברי כלי זכוכית וחרס מהתקופה הביזנטית .

גילוי שרידי הטיח המעוטר המעיד אולי על מבנה של עשירים, נותן סברה נוספת למבנה שאולי שימש כבית רחצה .

לטרון נווה שלום שרידי רצפת פספס מכנסייה או בית רחצה
 

הכניסה החינמית לתל גזר מתחילה בישוב כרמי יוסף , על כביש 44 במחצית הדרך בין צומת הנשרים לצומת נחשון ,לאחר תחילת העלייה ליישוב מגיעים לכיכר שם פונים שמאלה לכביש הסלול של רחוב הגפן, בהמשכו הוא הופך לדרך כורכר מסביב לישוב, ממשיכים לנסוע עליו כקילומטר ,ופונים שמאלה להמשך השביל כששלוש מאות מטר עד שמגיעים למגרש חניה וחונים ליד עץ שיזף שלמרגלות התל .

שטחה של העיר הקדומה כמאה שלושים דונם, תל גזר התגלה בשנת 1871 על ידי הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו שחקר בארץ ישראל,על פי הממצאים הארכיאולוגיים נתגלה כי התל בנוי מ' 26 שכבות המתנשאות לגובה של כמאתיים שלושים מטר ,התל בולט מעל לסביבה בכמעט מאה מטר, השכבה הראשונה היא מלפני 3500 שנים לפני הספירה מהתקופה הכלקותית ,דרך שכבות מהתקופה היוונית הרומאית והלאה והלאה.

רוב השרידים שנחפרו ונתגלו הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת, ומהתקופה הישראלית כיוון ששימשה כעיר ששלטה על מערכת כבישים שיצרו צומת מעבר חשובה באזור בתל גזר התגלה לוח גזר שנכתב במאה העשירית לפני הספירה ,שנחשב בעבר ככתובת העברית הקדומה שנתגלת בחפירות.

מועצה מקומית גזר תל גזר גן לאומי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור