דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

לטרון והסביבה

 
 
לטרון ספור הקומדו המצרי במלחמת ששת הימים

תודה לוותיקי קבוץ נחשון בעבור העזרה לכתיבת המאמר.

ספור הקומנדו המצרי בשטח ההפקר שמסביב למנזר השתקנים ,מחזיר אותנו לימי שלהי מלחמת ששת הימים כאשר בסוף מאי 1967 נחתם הסכם בין המלך חוסיין מירדן לבין השליט המצרי נאצר ממצרים ,שבו התחייבו אחד כלפי השני לשיתוף פעולה צבאי במידה ואחת מהם תתוקף בידי הצבא הישראלי.

בד בבד העבירו המצרים מידית לאחר החתימה, לתוך שטחה של ירדן שני גדודי קומנדו על מנת שיתפרשו לאורך הגבול עם ישראל ובעת פקודה יצאו למעשי חבלה בשטחה של ישראל, מפקדי הגזרה הירדנית וקציני הגדוד ,קבעו מטרות בעת סיור מודיעיני קודם למלחמה בשטח המפורז, חלק מהכוח הקומנדו המצרי, היה אמור לפרוץ מאזור לטרון לכוון העיר רמלה העיר לוד ושדה התעופה ובהמשך לכבוש את שדה התעופה הצבאי בתל נוף ,חלקו הופנה לגזרה צפונית יותר באזור רמאללה והסביבה.

לצורך ההתקפה התמקמו חיילי הקומנדו בכפרים ומוצבים ירדניים שבאזור המנזרים השתקנים ועמאוס ,בשילוב כוח צבאי לוחם ירדני , בבוקר השישי ביוני הלחימה התפרשו מעל למאה וחמישים חיילי הקומנדו בתוככי השטח המפורז ,חלקם הסתננו והתערבבו בין הפלאחים המקומיים וכך תפסו עמדות קדמיות, והחלו בפעילות ירי על מטרות מזדמנות אזרחיות וצבאיות שנעו לקראת תפיסת עמדות.

בשטח בצד הישראלי החלו להגיע כוחות חי"ר ובעקבותיהם טנקים ,כאשר הגיעו הטנקים הם נקטו משנה זהירות, במטרה שלא לפגוע בחיילים הישראלים, אלא שזהירות זאת עלתה בחיי אנשי צוות טנק, שחטף בזוקה כיוון שחשב שהחיילים שלפניו הם מכוחותינו.

נורה אדומה זאת ,שהודלקה למפקדי האזור שקבלו פקודה להשתלט על האזור, הבהירה להם ,שבשטח מוטמעים כוחות קומנדו , מיד לאחר מכן החל מצוד אחרי חיילי הקומנדו המצרי, כתוצאה מכך נסוגו חלקם מזרחה לכוון הכביש שבאב אל וואד והחלו לפגוע במטרות מזדמנות כולל אוטובוסים שהובילו חיילים ונשק ,שהחלו לזרום לכוון ירושלים ,על מנת לעבות את הקו העירוני .

לטרון ספור הקומדו המצרי במלחמת ששת הימים
 
לטרון הספור הנעלם לכיבוש הכפר לטרון במלחמת ששת הימים

תודה לאבי וינר שהאיר וסיפר את הספור.

כאשר החלה מלחמת ששת הימים ,בהצטרפות צבא ירדן ללחימה ,ניתנה הוראה לחטיבת קרייתי להיכנס ללחימה ולכבוש את מובלעת לטרון, האזור הספוג דם של לוחמים שנפלו בניסיון לכבוש את משטרת לטרון וסביבותיה במלחמת השחרור ,נצרב במורשת הקרב הישראלי עמוק עמוק ולכישלון צורב.

לכן כשהחלה הלחימה לכבוש האזור המבוצר ,הוחלט בידי מפקדי החטיבה לשלוח כוח של זחלם מרגמה 120 מ"מ וכוח סיור חטיבתי ,על מנת ליצור מפת טווח לגדוד המרגמות של החטיבה ,על מנת שיספק מיסוך וכוח הרתעה לכוחות שעמדו לכבוש את המקום.

כוח הסיור וקת"ק תפסו עמדת תצפית ,בגבעה שלטת בתוך האזור המפורז, והחל מכוון את ירי המרגמה שכונתה המרגמה המשוטטת, לצורך הכוון נורה פגז מרגמה לאיכון טווח , ולאחר שנורה נתבקש הצוות לירות פגז שני בהפחתת 700 מטר מהטווח, על מנת לקבוע גבולות ירי וטווחים, עד להגעת כול כוח המרגמות.

קרא הנס והפגז השני שלא במכוון ,פגע לתוך בונקר התחמושת הירדני במתחם, כתוצאה מכך התפוצץ הבונקר והסב נזקים לסביבה  ,אך החשוב שהוא הכניס מורא ופחד לאיכרים ולחיילים הירדנים והחלה מנוסה רבתי שלהם מהמתחם.

מפקדי חטיבת קרייתי ,הבינו מיד את תמונת הקרב שנוצרה והסתערה וכבשה את אזור לטרון והמצודה ,משם המשיכה לטפס במעלה ההר לכוון ירושלים על מנת להשלים את פריצת וטיהור השטח ההררי שהיה בשליטה ערבית לירושלים.

לטרון הספור הנעלם לכיבוש הכפר לטרון במלחמת ששת הימים
 
לטרון מנזר השתקנים ביקור ביקב במחצית 2017

שתי דרכים להגיע למתחם המוקף גדרות מאבן וברזל, הממוקם בשיפולי גבעת מנזר השתקנים לכוון מערב, לצד הכביש הראשי הקשור לצומת לטרון הקרובה ,בגדר המתחם  קבועים שני שערי ברזל חשמליים, דרך אחת נפתחת מהחניון התחתון של המנזר במעלה הגבעה וליד שער הכניסה הראשי למנזר ,הכניסה השנייה נמצאת בדרך העפר בשיפולי הגבעה ,היוצאת מכביש צומת לטרון לכוון שרידי המבצר ,מיד לאחר תחילת הנסיעה ,נמצא השער החשמלי שממנו נכנסים למתחם.

מיד לאחר מעבר בשער ,מצד שמאל ניצב מבנה אבן עם מגדל ששימש בעבר כעמדת כניסה למתחם ,חונים בחצר המתחם מימין נמצא מחסן הכלים והמנוחה של העובדים שבעבר שימש את מלון מכבים ובית הספר לילדי הכפרים הערביים שבסביבה .

בחלקו האחורי של מבנה בית המלון ממוקם מבנה ששימש כנגריה ומסגריה ,עוד בחלק השמאלי של המתחם, מיד לאחר מבנה השמירה והמגדל ,ממוקם שלושה מבנים בצורת האות חת ,המבנה שבזרוע השמאלית ,מבנה בן שתי קומות עם גג רעפים ,שימש בעבר את רפת המנזר עם עליית גג לאכסון החציר להאכלה ,מימינה של הרפת מבנה בן שתי קומות וגג רעפים ,ששימש כמחלבה ומקום ייצור הגבינות המפורסמות לחלב שהובא מהרפת .

לטרון מנזר השתקנים ביקור ביקב במחצית 2017
 
טל שחר חוות עיזים עיזה פזיזה - שביל החלב

החווה ממוקמת על כביש 3 מצומת נחשון לכוון צומת מסמיה,בנסיעה מצומת נחשון אחרי כארבעה קילומטר,מפנה שלט לכוון הישוב טל שחר,פונים שמאלה ברמזור, עוברים את תחנת הדלק משמאל ומיד פונים שמאלה לכביש המתחלף לדרך כורר ,ממשיכים כארבע מאות מטר ,פונים ימינה על פי שילוט בפניה השנייה וחונים במגרש החנייה.

החווה הוקמה בידי משפחת צבן הירושלמית לשעבר ,שהחליטה להקים חוות עיזים וכרמי זיתים במשק מספר 17 ביישוב טל שחר, החווה פתוחה בימים א-ה בין השעות 08:00-18:00 ובימי שישי עד השעה 14:00, בימי שבת סגור טלפון לתאום 086102876 או 0522589900,תוצרת המחלבה הכוללת שמן הזית והדבש נמכרים רק בחנות חוות עיזה פזזיזה ומעט בחנות המכולת של היישוב טל שחר.

בעבר כללה החווה גם מסעדה והמתחם נקרא שביל החלב, מנהל מקרקעי ישראל סרבו לרעיון של פתיחת מסעדה בשטח שייעודו חקלאי ולכן סגרו את המסעדה,שני השותפים נפרדו והמסעדה עברה למתחם הקטן שמעל לתחנת הדלק ביישוב טל שחר.
טל שחר חוות עיזים עיזה פזיזה - שביל החלב
 
לטרון אנדרטת לעצורי המחתרות במחנות המעצר הבריטיים שבלטרון

הכניסה לאנדרטה חופשית בכול שעות היממה ,הממוקמת בתוך מתחם אנדרטת חללי חטיבת אלכסנדרוני שממול לקבוץ נחשון בקרבת מצודת לטרון ,המתחם פתוח בכול שעות היום וצמוד אליו מתחם לפיקניקים עם ספסלים ושולחנות לפיקניק.

מגיעים בנסיעה על כביש 3 בקטע שבין צומת חטיבה 7 (לטרון) לבין צומת שמשון ,כאשר יורדים מכביש מספר 1 לכוון מוזיאון השריון בלטרון ,ממשיכים לנסוע כארבעה קילומטר ופונים בשילוט ימינה לכוון קבוץ נחשון, מגיעים לשלט עצור ופונים שמאלה מתחת לגשר עד שמגיעים למזלג ,פונים בכביש הימני ומתחילים לנסוע לכוון היישוב נווה שלום. 

לאחר כקילומטר לעצור ולפנות שמאלה בעקבות שילוט חום, בכביש כורכר עביר למכוניות, לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני וסיפור הקרב לכיבוש משטרת לטרון שכשל ,שבו נפלו כחמישים וארבעה לוחמים, במתחם האנדרטה ממוקמת אנדרטה נוספת המספרת את סיפור מחנות המעצר הבריטיים בלטרון שבהם ישבו בחורינו ונבחרי היישוב , מההגנה ושאר המחתרות.

מחנה המעצר לטרון הוקם והורחב בשנים 1940-2 כמחנה ב ,במסגרת הרחבת מחנות המעצר שהחל באזור הבסיס הצבאי שבסרפנד , מחנה שנחלק לארבעה מחנות משנה

לטרון אנדרטת לעצורי המחתרות במחנות המעצר הבריטיים שבלטרון
 
לטרון נווה שלום ישוב לחיים משותפת ליהודים, מוסלמים ונוצרים

לישוב המשותף נווה שלום מגיעים בנסיעה על כביש 3 בקטע שבין צומת חטיבה 7 (לטרון) לבין צומת שמשון ,כאשר יורדים מכביש מספר 1 לכוון מוזיאון השריון בלטרון ,ממשיכים לנסוע כארבעה קילומטר ופונים בשילוט ימינה לכוון קבוץ נחשון, מגיעים לשלט עצור ופונים שמאלה מתחת לגשר עד שמגיעים למזלג ,פונים בכביש הימני ומתחילים לנסוע לכוון היישוב נווה שלום.

לאחר כקילומטר ניתן לעצור ולפנות שמאלה בעקבות שילוט חום, בכביש כורכר עביר למכוניות, לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני וסיפור הקרב לכיבוש משטרת לטרון שכשל ,שבו נפלו כחמישים וארבעה לוחמים, במתחם האנדרטה ממוקמת אנדרטה נוספת המספרת את סיפור מחנות המעצר הבריטיים בלטרון שבהם ישבו בחורינו ונבחרי היישוב , מההגנה ושאר המחתרות.

במידה ואנו ממשיכים לישוב נווה שלום ,מיד לאחר הכניסה פונים שמאלה לבית המלון של היישוב ולבתי התושבים ,חוזרים בחזרה לכביש ממשיכים שמאלה לנסוע בעליה ומגיעים לבית הספר של היישוב בצידה השמאלי של הדרך בחלק הגבוה של היישוב.

ממשיכים בדרך כורכר העולה לכוון יער אשתאול ודרך בורמה ,כדאי לעצור והתבונן בשלט העליון שהציבה הקק"ל שעלי נטוו שלושה מסלולים : דרך בורמה ,דרך המשלטים ודרך הישובים לכוון גב ההר בדרך לירושלים, כאשר מתקדמים עוד כמאתיים מטר על הדרך מגיעים למזלג שבו נראה לוח שיש המוטבע בסלע המספר כי זהו היער שניטע לזכרו של אייבי נתן שופר השלום.

לטרון נווה שלום ישוב לחיים משותפת ליהודים, מוסלמים ונוצרים
 
לטרון אנדרטת חטיבת אלכנדרוני

הכניסה לאנדרטה חופשית בכול שעות היממה ,הממוקמת בתוך מתחם אנדרטת חללי חטיבת אלכסנדרוני שממול לקבוץ נחשון בקרבת מצודת לטרון ,המתחם פתוח בכול שעות היום וצמוד אליו מתחם לפיקניקים עם ספסלים ושולחנות לפיקניק. 

מגיעים בנסיעה על כביש 3 בקטע שבין צומת חטיבה 7 (לטרון) לבין צומת שמשון ,כאשר יורדים מכביש מספר 1 לכוון מוזיאון השריון בלטרון ,ממשיכים לנסוע כארבעה קילומטר ופונים בשילוט ימינה לכוון קבוץ נחשון, מגיעים לשלט עצור ופונים שמאלה מתחת לגשר עד שמגיעים למזלג ,פונים בכביש הימני ומתחילים לנסוע לכוון היישוב נווה שלום.     

לאחר כקילומטר לעצור ולפנות שמאלה בעקבות שילוט חום, בכביש כורכר עביר למכוניות, לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני וסיפור הקרב לכיבוש משטרת לטרון שכשל ,שבו נפלו כחמישים וארבעה לוחמים, במתחם האנדרטה ממוקמת אנדרטה נוספת המספרת את סיפור מחנות המעצר הבריטיים בלטרון שבהם ישבו בחורינו ונבחרי היישוב , מההגנה ושאר המחתרות.    

לטרון אנדרטת חטיבת אלכנדרוני
 
לטרון יער המגינים בצומת נחשון

תודה לעמית מנדלסון על העזרה בהכנת המאמר ולזקני קבוץ נחשון.,המאמר נכתב באוקטובר 2016

יער המגינים ניטע בשנות השבעים בידי הקק"ל, על מנת להנציח את חללי צה"ל לדורותיו ואנדרטאות מבסיסי צה"ל שנסגרו,החל ממלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ ,מלחמת יום כיפור ומלחמות לאחריהם,שטחו של היער כשלושת אלפים וחמש מאות דונם, מיקומו של היער ליד צומת נחשון שבכביש 3 והחיבור לכביש 44 לכוון העיר רמלה,בשטח שבין צומת נחשון ליישוב כרמי יוסף ומקיף את השטחים החקלאיים של מושב בקוע.

מעבר להיותו יער ייחודי להנצחת חללי הצבא ,שבו מוצבות חורשות מצבות ואנדרטאות ,שניטעו והוצבו לזכרם של לוחמים שנפלו במערכות ישראל הטבע חוגג בו בזכות מרבדי הפרחים ובראשם הרקפות בעונת הפריחה  ,לטובת המבקרים סללה הקק"ל כביש סלול המגיע בסופו למצפה היערנים בקוע ואנדרטה לזכרו של יוסף שרת ,שהיה ראש ממשלת ישראל בעבר,לאורך הדרך הטבעתי מוצבות מצבות ואנדרטאות לנופלים במערכות.
 
יער המגינים כולל שני מסלולי סיורים טבעתיים היוצאים מהציר המרכזי שהכניסה אליו מכביש 44 כשלושה וחצי קילומטר מצומת נחשון,כניסה נוספת קיימת על כביש 3 מצומת לטרון (צומת חטיבה 7 ) לכוון צומת נחשון הכניסה ממוקמת מאות מטרים מהכניסה לישוב בקוע בשילוט חום המכוון ליער המגינים שבה מוצבת אנדרטת מטוס הנורד לזכר חללי  חטיבת הצנחנים 317 וממש מולה אנדרטת חללי גדוד  השריון 95 והאנדרטה לזכרם של חללי פלוגה ס' (סימור) מגדוד החרמ"ש  113 בחטיבה 217  .
 
ממסלול האספלט של היער הראשי היוצא מהכניסה הראשית  ,יוצאים מסלולי עפר רובם עבירים לסוגי הרכב, מסלולי אופנים,מסלולי הליכה ופינות מרגוע שבחלקם שולחנות וספסלים המאפשרים למבקרים ומשפחות לערוך פיקניקים, לצערי חלק מהמבקרים ,אינם מכבדים את זכרון החללים והאנדרטאות בהשאירם ליכלוך וטינופת לאחר ביקורם ,כמובן ידי אומני האקדמיה לאומנות הזבל ,מטביעים את חותמם בכתובות וציורי גרפיטי וחבל.
לטרון יער המגינים בצומת נחשון
 

משרידי הכנסייה והמנזר לצד הדרך ממזרח לנווה שלום

שרידי הפסיפס הכנסייה ממוקמים ,לקראת סוף העלייה שבדרך לכיוון נווה שלום ,מחניון עין חילה, בגבעה סמוכה ליישוב שגובהה כשלוש מאות מטר, גילוי שני משטחי הפסיפס נעשה בעזרת תלמידי בית הספר של היישוב הקהילתי נווה שלום שבו גרים יהודים וערבים בצוותא, גם בבית הספר לומדים יהודים וערבים, מלאכת החפירה והגילוי נערכו בפיקוח רשות העתיקות ומחלקת הארכאולוגיה של הקק"ל .

במכלול של אולם ,מסדרון ורצפת חדר נוסף, נתגלו מרבדי הפסיפס כוללים צלבים בגווני אדום ושחור ,על פי המחקר מהתקופה הביזנטית , במרכז המרבד הראשי ,משערים שהוא שייך לאולם המרכזי של התפילה, שנתגלה יש מדליון שקוטרו כמטר, שבו ציור צלב המחלק את המדליון לארבעה חלקים שווים, הפסיפס בגווני אדום ושחור, בשוליו של המרבד ניתן לראות בדגמים גיאומטריים של צלבים קטנים הצבועים באותם צבעים.

בהמשך החפירות נתגלה חדר נוסף בחלקו המזרחי של האולם המרכזי ,בפרוזדור שרצפתו המלבנית מכוסה בפסיפס גיאומטרי בתוך 21 ריבועים ,שבכול ריבוע נמצא צלב צבעוני קטן, כמו כן יש פסיפס של דג הצמוד לפתח הכניסה.

בפינת החדר ממוקם שקע שקוטרו כארבעים סנטימטר שרצפתו פסיפס בצבע לבן, שעדיין מנסים להבין את תפקידו, שרידי קירות המבנה מעידים על בנייה מאבנים מסותתות קטנות יחסית ,אך אין יודעים עדיין את תוכנית המבנה ,כאשר מתבוננים בשרידי קירות המבנה שנהרס לאורך השנים ,רואים משטחי טיח בגוון אדום מאויר למחצה, וחרסים שהיו טבועים בו ,עוד נמצאו שברי כלי זכוכית וחרס מהתקופה הביזנטית .

גילוי שרידי הטיח המעוטר המעיד אולי על מבנה של עשירים, נותן סברה נוספת למבנה שאולי שימש כבית רחצה .

לטרון נווה שלום שרידי רצפת פספס מכנסייה או בית רחצה
 
לטרון ספור בקצרה מבצע נחשון

מבצע נחשון שנועד לפריצת הדרך לירושלים בניסיון להסיר את המצור וחסימת הדרך לירושלים, המבצע נערך בין התאריכים 3-18 לחודש אפריל בשנת 1948,ייחודו של המבצע בפעם הראשונה הוא המעבר ללחימה יזומה והתקפית ועזיבת הסגנון הקודם שנשען רק על הגנה שלא הצליח כול כך ויעיד שבוע השיירות ,שבו נכשלו שיירת יחיעם, שיירת חולדה ושיירת נבי דניאל שבהם נפלו 84 חללים.

בתקופה שלפני המבצע ,בוצעו הניסיונות להעביר מזון לירושלים הנצורה בשיטת השיירות המאובטחות של לוחמי הפלמ"ח ,שנעו במשאיות ואוטובוסים שהוצמדו לדפנותיהם לוחות פלדה להגנה ,שיירות אלו לוו גם בידי משורייני הסנדוויץ הידועים .

שמו של המבצע ניתן לו על פי גרסה אחת ,על שם נחשון בן עמינדב שהתנדב לקפוץ ולעבור את ים סוף בדרכם של בני ישראל ממצרים לארץ ישראל, הגרסה השנייה טוענת  שאנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שכינויו היה "נחשון" שנהרג בצובה  .  

לצורך ביצוע המבצע , גויסו כאלף חמש מאות חברי הגנה מכול חזיתות הלחימה, שמטרתם הייתה להילחם ולכבוש נקודות שליטה וכפרים ערביים ששלטו וחסמו את הדרכים לירושלים הכפרים : דיר-מוחסין, הקסטל, קולוניה, בית-איקסא ודיר-יאסין.

בראש החטיבה שנוצרה יש מאין ,מכוחות שהועברו מחטיבות גבעתי ,הראל ,עציוני, אלכסנדרוני ,וקרייתי , עמד מחט גבעתי שמעון אבידן ,ששלט על שלושה גדודים שהוצבו לצורך המבצע כך : בפיקודו של חיים לסקוב ,מפקדת הגדוד הראשון הוצבה באזור המערבי שכיום קיבל את השם הישוב משמר דוד, הלוא היא אזור הכפר הערבי חולדה .

לטרון ספור בקצרה מבצע נחשון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור