דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

לטרון והסביבה

 
 
מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון

בתקופת המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל,במחצית שנת 1936,החליטו שלטונות המנדט,על הקמת מחנה המעצר לערבים בסמוך למחנה הצבאי הבריטי בסרפנד ובית החולים הצבאי ,שהוקמו במקום מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, המחנה הצבאי נקרא בשמו של הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר . למחנה המעצר הראשון שהוקם בשנות השלושים בצריפין, צמח וגדל  והשתרע על פני מאות דונמים כולל   מחנה לטרון

אפיזודה משעשעת ארעה ,כאשר בחודש יולי 1939 ,החליט הנציב הבריטי לסייר בבתי הסוהר (ששם לא ראה אפילו אסיר אחד) , לסיום ביקר במחנה המעצר סרפנד,שם נאם בפני האסירים הערביים.

שם ציין הנציב הבריטי, כי נוצר הצורך לכלוא מתפרעים,(המרד הערבי),אך הוא הבטיח שיעשה ככול שבידו,לספק לעצורים תנאים להמעטת אי הנוחיות שבמעצר, בהספקת עיתונים,בחופש מעבר בתוככי מחנה המעצר,באפשרות להזמין אוכל מתושבי הסביבה לטעמם ועוד,בעקבות דברים אלו ,העלו מספר חברים בבית הנבחרים הבריטי,אוהבי הערביים (מה התחדש מאז) שאלות למצבם ולתנאי הכליאה במחנה המעצר סרפנד .

מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1

המנזר ידוע גם בכינויו הצרפתי מנזר של גברתנו שבעת הכאבים.ביקור במנזר כולל ביקור במצודה לטורון דה שוואליה הצלבנית בלטרון,בכנסייה העליונה והתחתונה בחנות היקב ואולי בהגעה לקונצרט או מופע של זמר .הכניסה לחצר המנזר ולכנסיות חופשית , ניתן לקבל סיור מודרך בתאום ואף לבקש לראות את הסרט על המנזר.

 
כיצד להגיע יורדים מהכביש המהיר מירושלים לתל אביב, ליד צומת לטרון ממול למוזיאון השריון.טלפון לתאום  9255180 – 08 08-9220065 שעות פתיחה בימים ב – ה בשעות 08:00-11:00 ובשעות 12:30:17:00 בימי שישי 10:00-14:00, שבת בשעות 10:00-16:00,סגור ביום ראשון.

 


לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2

תהליך הקמת מתחם מנזר השתקנים

בפועל מלאכת הקמת המנזר החלה לפני שהמלון מכבים נרכש, הנזיר לואי וילה וחבריו הנזירים ממסדרו שהגיעו מצרפת, גרו באותה תקופה במלון המכבים, הנזירים קיבלו שטחי חקלאות מסביב למתחם והחלו להכשירם. הם נטעו בה עצי זית, כרמים, שדות דגנים וגינת ירקות, ובשטחים שלא שהוכשרו לחקלאות ניטעו עצי אורן וברוש במשעול הכניסה ובין החלקות .

 

בתחילה נתקלו הנזירים ,בבעיה קשה של מחסור במים ונאלצו בנוסף ,להתמודד עם יחס עוין מצד ערביי הכפרים הסמוכים, היחסים בין כפרי הערבים והמנזר השתפר עם הזמן, בין היתר, בזכות מרפאה שהקימו הנזירים במנזר שבה העניקו טיפול רפואי חינם הנזירים לפלאחים ולילדיהם.

 

בהמשך תרם הפטריארך הלטיני של ירושלים , למנזר את אוסף ספריו, ששימש בסיס לספריית המנזר ,שמונה כיום כשישים וחמש אלף ספרים העוסקים בדת ,בשלושים וארבע שפות ,בינם ספרי תנ"ך מהמאה השש עשר.

לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2
 
לטרון מנזר אמאוס (עמאוס)

העיר הרומאית ניקופוליס (בית השלום) .

תודה לזקני קבוץ נחשון ,יש הטוענים כי סממני ההתיישבות הראשונה במקום היא מהתקופה הכלכותית,על פי המסורת והאמונה הנוצרים ,באמאוס נפגשו שלושה ימים לאחר הצליבה (ההמרה) ישו ושני תלמידיו בביתו של קליאפוס ומכן קדושתה לנצרות.  
לטרון מנזר אמאוס (עמאוס)
 
לטרון סיור במנזר השתקנים

גן האחווה  

בעליה בכביש הכניסה למנזר בצד ימין, ממוקם גן הנקרא גן האחווה ,שהוקם בשנת 1997 במרכזו עומד עמוד אובליסק ,המוקדש לשלושת הדתות : היהודית הנוצרית והמוסלמית, הדמויות שנבחרו לייצוגם הם : היהודי ופרשן התורה רש"י, הנוצרי בראנד דה קלברו שסיסמתו הייתה כי מי שיפגע ביהודי, הדבר משול כאילו פגע בעינו של ישו, והמנהיג והכובש המוסלמי צאלח א-דין ,נציגי הדתות הללו נתפסו בידי נזירי מנזר לטרון, כדוגמא לסובלנות דתית כלפי דתות אחרות ,על האובליסק מגולפת הכתובת איש באמונתו יחיה , על פי מחשבתו של האב פול , כי האובליסק במשולש הדתות, מדגיש את האמונה באל ולא חשוב מוצאו.

מתחם מנזר לטרון מוקף בגדר אבן ותיל ,ומסביבו כרמי הזיתים והיין ,שטחים חקלאיים מעובדים והמכוורות ,בתוך המתחם המוקף בגדר ,ממוקמים מספר מבנים ומבנה המנזר עצמו ,הכולל את שתי הכנסיות ומגורי הנזירים, הספרייה ,למעשה רק במבנה זה ניתן לסייר בסיור מודרך בשעות מתואמות.

תחילת הסיור במנזר השתקנים 

כאשר חונים בחלקו החיצוני של המנזר, נכנסים מבעד לשער ומנהרת צינור חצי עגולה שבדפנותיה ממוקמות חנות היין ,השמן, הדבש, החומץ וקיוסק הארטיקים והנשנושים משני צדדי השער מבנים .

לטרון סיור במנזר השתקנים
 
לטרון מנהרת המעבר בין המנזר השתקנים למתחם העבודה

המנהרה המובילה ממבנה המנזר החדש ליקב נחפרה בשנת 1926 ,בעת שהחלו לבנות את המנזר החדש על ראש הגבעה ,מקום שבו ממוקם המנזר כיום, מטרתה הראשונית הייתה ליצור מעבר מחופה לעובדים בחורף בין המנזר למתחם החקלאי התעשייתי ולשמש כמעבר מוגן בימי מלחמה וירי בין הכוחות הלוחמים משני צדדי הגבול .

תחילתה של המנהרה ליקב , בדלת ברזל בתחילת הפרוזדור היוצא מהכנסייה התחתונה (אולם התפילה הקטן) במעבר מבעד לדלתות, מתחילה המנהרה שאורכה כארבע מאות מטרים המוליכה לאולמות החצובים בסלע ,המשמשים את היקב לאכסון מכלי היין, חלקם של האולמות מחופה בלבנים ,וחלקם של התקרות בצורת קשתות כמו באולמות אבירים, המנהרה שנחצבה בתקופת המנדט וחופתה בגג בפח גלי, שכוסה בערמות עפר .     

לאחר שפח החיפוי הגלי במנהרה נרקב , נתקבלה החלטה להחליף את התקרה הקמורה במנהרה באריחי לבנים   לצורך זה הובאו כעשרים ושמונה אלף לבנים מחו"ל ,שבעזרתם נבנה החיפוי העליון בצורתו הקמורה.

במרווחים שונים בחיפוי הלבנים ,נפערים חלונות בתקרת המנהרה ,המכוסים בחלונות זכוכית המאפשרים כניסת אור למנהרה, אורכה של המנהרה כארבע מאות מטר ,בעתות שלום משמשת המנהרה למעבר הנזירים העובדים ביקב מהמנזר ,במיוחד בחורף על מנת שלא יירטבו ,בזמן מלחמה משמשת המנהרה ,כמקלט כנגד הפגזות וירי לנזירים ואנשי הכפרים הסמוכים . 

לטרון מנהרת המעבר בין המנזר השתקנים למתחם העבודה
 

בסך הכול הוקמו כארבעה מחנות שבויים משנה במחנה ב' לסוגי השבויים הבאים באזור לטרון :    

הסימן היחידי שנותר ממחנות אלו ,הוא שרידי עמדת השמירה ,שניצב ליד שער הכניסה למחנות, עמדת בטון זאת נמצאת בצד הכביש מימין בחלפנו על כביש לטרון לכוון צומת נחשון כשני קילומטר לפני הכניסה לקבוץ נחשון ליד סימון הדרך לקילומטר 263.

מחנה מעצר ב' בלטרון

מחנה שנבנה בשנת 1940 ,שהתווסף לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, בצדו הצפוני של משטרת לטרון ,ממש ממול לפארק מיני ישראל ,על מנת שהבריטים יוכלו לאכלס בו שבויים איטלקיים וגרמניים ,שנפלו בשבי בקרבות באפריקה באזור  קירנה שבלוב , מעבר לטיפול הצבאי הרגיל ,לקחו על עצמם הנזירים שנותרו במנזר השתקנים לספק למחנה מי שתייה מבאר המים שברשותם ולספק למאמינים הנוצריים תשמישי דת וכמרים לתפילות בכנסייה מאולתרת שנבנתה במחנה ,לאחר מלחמת השחרור נהרס המחנה ונבזז בידי אנשי הכפרים מסביב .  

בשנת 1942 הוקמו מחנות מעצר נוספים :       

לטרון מחנה מעצר ג'

         
לטרון מחנות המעצר שנבנו באזור
 
נווה שלום ספור החכרת אדמות של מנזר השתקנים להקמתו

אחרית דבר לספור אדמות הכפר היישוב נווה שלום

הסיפור הוורוד המצטייר להחכרת האדמות ממנזר השתקנים ,במחיר סמלי לאב ברונו הוסר איננו תמים כול כך מבחינת המנזר בהמשך, חוקי המסדר במנזר השתקנים אוסר קבלת מתנות וכספי תרומות ,חוקי המסדר קובעים במפורש ,שהמנזר יתקיים מהכנסות פרי עבודתם ומעמלם של נזירי המנזר.

מכוון שכך החליטו אנשי המסדר במנזר בשנות השבעים, כי יש להסדיר את הבעלות והתשלום לשימוש בקרקע בידי התושבים בישוב נווה שלום לאחר תקופה של החכרה, אנשי היישוב התנגדו להסדר שונה עם אנשי המנזר, הסכם שבו הוחכר השטח במחיר סמלי של מאה לירות לחמישים שנה בתוספת אופציה להחכרה נוספת.

אנשי היישוב שבנו את בתי הקבע שלהם על הקרקע והתשלום בעבור זכות זאת היה מגוחך טענו כי האדמה נמצאת רחוב ועל גבעה עם שטח אדמה שאיננו חקלאי לעיבוד טולכן ברצונם להמשיך את חוזה החכירה.

אנשי המנזר טענו כי ההסכם איננו הוגן ויש לשנות את תנאי ההסכם, אי לכך החליט אב המנזר להגיש תביעה משפטית כנגד היישוב , בעקבות לחצים רבים נסוג המנזר מהתביעה המשפטית ,ואנשי היישוב החליטו עם המנזר שיש לשנות את הסכם החכירה ולהגיע במשא ומתן לפתרון הנושא.

המשא ומתן נמשך כעשר שנים בין שנות התשעים לשנת האלפיים שבסופו נחתם הסכם חדש (לאחר שבוטל הישן) המשפר את הכנסת המנזר מהאדמה שהוחכרה .

נווה שלום ספור החכרת אדמות של מנזר השתקנים להקמתו
 
לטרון מעט על סיפור אדמות מנזר השתקנים

המסדר המקורי של הנזירים הטרפיסטים נוצר בעיר סיטו (לה טרפ)בצרפת, לאחר הרפורמה שעברה על המסדר הבנדקיטיני במאה ה 12 באירופה, כאשר הרפורמה של בני המסדר כללו קבלת חוקיו של בנדיקטוס הקדוש (המכונה סנטה רגולה) ,חוקים ונדרים הכוללים נדרי נזירות קפדניים וקיצוניים, משום הקפדה זאת ,כונו חברי המסדר "המקפידים " או נקראו ציסטרציאניים . 

בשנת 1887 הגיע הנזיר לואי וילה (אמיל ויאלט )הצרפתי לארץ ישראל בשליחות מסדרו ,על מנת למצוא מקום לבניית מנזר לנזירי המסדר בארץ ישראל, לאחר שיטוט ברחבי המקומות הקדושים לנוצרים ובדרכו לירושלים, החליט הנזיר לואי וילה (אמיל ויאלט ),כי המקום המבודד הזה התאים לרוח המסדר .

אלא שרצונו זה לרכישה , את שטח מצודת לטורון דה שוואליה ,נתקל רצונו בסירוב וקשיים מכוון שבעלי השטח הערבי לא היו מוכנים למכור את השטח לנוצרים, גם החוק העותומאני לא אפשר מכירת השטח למי שאיננו מוסלמי או חבר במדינות הציר (מדינת צרפת בעלת המסדר) .

שטחי מצודת לטורון דה שוואליה , נרכשו בשנות השלושים לבסוף מידי תושבי הכפרים הערבים שבאזור, אלא  שעד שהושלמה העסקה ונחתמו שטרי הבעלות ,חוקקו שלטונות המנדט את חוק הספר הלבן, שמנע לרכוש ולרשום אדמות ערביות ,לבעלות הרוכשים החדשים יהודים או נוצרים.

לטרון מעט על סיפור אדמות מנזר השתקנים
 
לטרון חכירת שטחי מנזר השתקנים לעיבוד בידי קבוץ נחשון

תודה לוותיקי קבוץ נחשון בעזרה לכתיבת המאמר .

בשטח המפורז באזור לטרון, נותרו כשלושים אלף דונם של אדמה ,שמחציתו התאימה לגידולים כמו: פלחה וענפי חקלאות אחרים, כבר בשנת 1948 החלו חברי קבוץ הראל לעבד חלקות שגבלו עם הגבול וחריגות קלות לתוך השטח המפורז, כתוצאה ממחסור בשטחים חקלאיים .

שנתיים לאחר מכן החלו גם חברי קיבוץ נחשון לעבד גם הם אדמות חקלאיות אלו בקצה החלק האחר של השטח המפורז , אליהם הצטרפו חברי קבוץ שעלבים, כתגובה החלו פלאחים ערביים מעבר לגבול לעבד גם הם חלקות הקרובות לגבול .

מצב חדש זה ,דרש דיון ופתיחת שיחות בוועדת שביתת הנשק ,כיוון שהדעה הפוליטית הישראלית דרשה שאין להיכנס לשטח המפורז ,עקב המחשבה העתידית שיהיו הסכמי החלפת שטחים נוספים ביננו לבין הירדנים   ומתוך מחשבה שבחילופים אלו יתאפשר לאבטח טוב יותר את הדרך לירושלים בצוואר בקבוק זה.

בין השנים 1948 ושנות החמישים ערכו פלאחים ואנשי הלגיון פעולות התגרות ושוד בשטח המפורז ובשטח ישראל, כנגד פעולות אלו יצאו מספר פעולות עונשין שבהם פגעו בכפרים ערביים שמעבר לגבול .

בשנת 1952 החליטו שלטונות הצבא לנקוט בפעילות צבאית, על מנת להרחיק את הפלאחים הערבים שמעבר לגבול שביתת הנשק והשטח המפורז ,על מנת למנוע גורמים עוינים לפעילות כנגד הישובים החקלאים באזור, אך בעיקר למנוע מהם התבססות בשטח המפורז לצורך שיתוף הפעולה במבצע ,פנו שלטונות צהל לעזרת הקיבוצים שעיבדו שטחים חקלאים ממש על קו הגבול, בני הקיבוצים חברי השומר הצעיר סרבו בתחילה לשתף פעולה בתנאים אלו.

לטרון חכירת שטחי מנזר השתקנים לעיבוד בידי קבוץ נחשון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור