דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמת הגולן הדרוזים והצ'רקסים

 
 
רמת הגולן סיפורם בקצרה של הדרוזים ודתם

העדה הדרוזית הנקראים גם בני מערוף בני החסד  או אל מוחחדון ,שפרושו בעלי אמונת הייחוד - המשתייכת לתת דת שהתפצלה מהדת האסלאמית האיסמאעלית או השיעית במאה האחת עשר, שפתם ערבית הנובעת מניבים סוריים, לאורך ההיסטוריה התיישבו הדרוזים באזורים הררים על מנת להגן על עצמם מפני אויבים, אנשי העדה המונים כיום כמיליון מאמינים,מפוזרים בעיקר בקרב לבנון, סוריה וישראל, חלקם שומר אמונים למשטר הסורי.

למרות הטענה שמוצאם של הדרוזים ממצרים כיוון ששם התגבשו עיקרי דתם, שעל פי דעתם היא איננה דת חדשה אלה הזדקקות של אמונות פילוסופיות של העולם הקדום שלושת הדתות העיקריות והאמונה בגלגול נשמות, בני העדה מאמינים באל אחד שאיננו יכול להתגלות לבני אנוש רגילים, רק יחידי סגולה שמוגדרים כנביאי אמונה (המבשרים) היכולים לתקשר עם הישות העליונה, ולעזרתו של הנביא מתמנה יועץ סתרים ,המעביר בהכשרה ארוכה את עיקרי הדת של בני העדה.

בני העדה הדרוזית מתחלקים את העדה לשנים אלו שהגיעו מצפון חצי האי ערב הנקראים קייסים ומאלו שהגיעו ממרכז האי ערב הנקראים ימנים , מעיקרי דתם באמונה שהעולם נחלק לשבע תקופות שמתאחד לתקופת אמונה אחת, תקופות שבהם הנהיגו את העדה נביאים שהידועים ביותר הם : משה (מוסא) ויתרו (שועייב), והצמד השני מוחמד וחמזה בן עלי .

רמת הגולן סיפורם בקצרה של הדרוזים ודתם
 
רמת הגולן מג'דל שאמס - מגדל השמש

הישוב הדרוזי מג'דל שאמס המתנשא לגובה ממוצע של 1230 מטר ומעלה מעל לגובה פני הים, נחשב לישוב הגבוה בשטחה של מדינת ישראל, מיקומו בצפון רמת הגולן במורדותיו הדרומיים מזרחיים של הרכס החרמון הישראלי, הישוב מג'דל שאמס שמספר תושביו כשמונת אלפים תושבים, מרוחק רק כמה מאות מטרים ממערב גדר המערכת לגבולנו עם סוריה.

שני כבישים מוליכים למג'דל שאמס ,הראשון כביש 98 מהכפרים הדרוזיים מסעדה וברכת רם והכביש השני 989 מגיע מכוון הישובים נווה אטיב  ונמרוד, המשך הדרך מהיישוב מוליכה צפונה לאתר הסקי בחרמון הישראלי.

מעט על היישוב מג'דל שאמס

בתחילת התיישבותם בישוב ,התגוררו בו גם נוצרים ובני העדה העלוואית ,אך הם אינם עוד גרים בכפר, את שמו קיבל הישוב ,משמקבל את קרני השמש הראשונות בזריחה עקב גובהו, בשנת 1974 הוכרז הישוב כמועצה מקומית בישראל ומונו לו 13 חברי מועצה בידי ישראל בראשות סולטאן הייל אבו סאלח שהיה קצין גבוה בצבא הסורי, נחשד בריגול ושישב 23 שנים בכלא הסורי בעוון ריגול לישראל.

רמת הגולן מג'דל שאמס - מגדל השמש
 
רמת הגולן ספורו של הדרוזי סלים שופי

הרבה סיפורי שושו מלויים את חיו של סלים שופי, שהחל את דרכו הביטחונית בגיל 16 מספיק שאציין את אנשי רמי המעלה מהצמרת הפוליטית הביטחונית, שהשתתפו בלוויתו בשנת 2012 בגיל 82 בהשתתפות האלוף דיין וראש השב"כ לשעבר חברו לסיירת דיכטר , על מנת שנבין מעט על פועלו של האדם שחבר למדינת ישראל כאשר עוד קרטעה במעלה הקמתה.

מהמעט שניתן לספר על סלים ,שנולד בכפר מגדל שמס ,כאשר עדיין הייתה תחת ריבונות סורית ,היא פעילותו המבורכת להברחת יהודים מסוריה לישראל ,בין היתר גם השלוב של אומץ ליבו הרב בפעילות ביטחונית שאין לפרטה.

רמת הגולן ספורו של הדרוזי סלים שופי
 
רמת הגולן העננה הסורית שמעל לראשי העדה הדרוזית בכפרי הצפון

פחדם של תושבי ארבעת הכפרים הדרוזים ברמת הגולן ,מפני חזרת השלטון הסורי עליהם, נעוצה בחשש לקרובי בני משפחתם החיים תחת השלטון הסורי כיום, בד בבד עם חששם שיצטרכו למסור דין וחשבון לשלטונות הסוריים במידה ויחזרו לשלוט, על רמת שיתוף הפעולה של בני המשפחה עם השלטון הישראלי .

מכיוון שבזיכרונם מוטבע הדיכוי וחדרי החקירות בשלוב הכלא הסורי ,מתקופת חייהם תחת כנפי המדינה והמודיעין הסורי, מכיוון שהם יודעים כי השלטונות הסורים נכן בזיכרון ויבוא חשבון עם כול אחד ואחד במידה ויחזור לשלוט ברמת הגולן.

הזיכרון של חדרי העינויים והחקירות מונעים מרבים בתושבי הגולן הדרוזים לשתף פעולה או להחזיק תעודות זהות כחולות ישראליות, על פי התפיסה הסורית לכול מעשה יש תגמול, עצם אחזקת בני משפחה מעבר לגבול כבני ערובה (חרב נקמה) לכן מקפידים מרבית הדרוזים ברמת הגולן ,להצהיר על נאמנות לשלטון הסורי.

לפחדם זה מצטרף החשש האישי מפני ההלשנות של חבריהם, שכניהם, בני משפחה מסוכסכים ואפילו מחלוקות בקרב המשפחה הגרעינית ,מעצימים פחדים אלו בהרבה, חייהם האישיים מתנהלים במשנה זהירות במפגש עם השלטון הישראלי ,כאשר מעל מרחפת העננה הסורית האכזרית.

רמת הגולן העננה הסורית שמעל לראשי העדה הדרוזית בכפרי הצפון
 
רמת הגולן הכפר הדרוזי עין קנייא - קניא

הישוב הדרוזי עין קננייא ממוקם בגובה של 800 מטר מעל גובה פני הים,כיום מוכרז כמועצה משנת 1982 ומספר תושביו כאלפים,פרוש של שמו של היישוב מן המלה הערבית ברוש, למרות שבכפר נטועים עצי צפצפה שצורתם כעצי הברוש,יש הקושרים את שמו של הכפר למספרם הרב של תעלות המים בכפר וסביבתו,היישוב עצמו בנוי על מורדות רכס החרמון , על שלוחה שמעל לנחל סער.

על פי המסורת הדרוזית במאקם הנמצא בכפר  קבורה שעבנה  בתו של הנביא הקדוש יתרו (שועייב) ,הנחשבת לקדושה בזכות עצמה, פרנסת תושבי הכפר התבססה בעבר רק על החקלאות,אך כיום מבוססת הכלכלה גם על ענף התיירות והמסעדנות, על עבודת משכילייה , ועובדי ענף הבנייה והתעשייה.

על פי ממצאיי הארכאולוגים שחפרו באזור ,משערים כי תחילת ישוב עין קנייא החל בתקופת הברונזה ועד התקופה הממלוכים שבה חדל לפעול, היישוב הוקם מחדש בסוף המאה השש עשר שבע עשר בעת שהשבטים הדרוזיים הגיעו לאזור בעקבות הרדיפות אחריהם בארצם,בעת הביקור ניתן לראות בכפר שרידי כנסייה קדומה .
 
הגשר הנטוע מעל לנחל סער נקרא כיום גשר הידידות נבנה בידי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ,כיוון שהצבא הסורי הנסוג הרס אותו בסוף המלחמה מפחד שכוחות ישראלים יזרמו דרכו לארצם, גשר שהוקם בהוראת משה דיין שהיה שר הביטחון כיוון שכח חיבר מחדש את הכפר לגולן.
 
מגשר הידידות ניתן לערוך סיור רגלי למפל הרסיסים שקיבל את שמו מכוון שבעת שזרם המים נופל במפל על סלעים הנמצאים בתחתיתו ,מותז הזרם לרסיסי מים קטנים, אורכו של הסיור הרגלי למפל  כקילומטר ,לאורך סימוני השבילים הדרך עולה מהוואדי עד לראשו של המפל היורד מגובה של 23 מטר ,לאחר ה ביקור חוזרים באותה הדרך.
רמת הגולן הכפר הדרוזי עין קנייא - קניא
 
רמת הגולן עמק יעפורי

בקעת יעפורי הפוריה המשמשת לגידולי מטעי תפוחים ודובדבנים ,בבקעה כאלף חמש מאות דונמים שבהם החלקות מופרדות בטרסות,המשמשות את חקלאי היישובים הדרוזים בצפון הגולן כמקור פרנסה,העמק ממוקם למרגלות היישוב מג'דל שאמס והיישוב מסעדה. למרות שהוא נקרא עמק גובהו בין 1000 ל 1500 מטר מעל גובה הים.

המים הזורמים אל העמק שנחל סער חוצה אותו, מגיעים מאיסוף מי גשמים ,ממעיינות ומקורות נחל סער, אך הכמות רבה מגיעה ממעיין ראס אל נאבע הממוקם בסוריה ,ואשר מימיו מוזרמים בצינורות על פי הסכם עם ישראל ,מחווה סורית זאת מיועדת לעתיד לבא באחרית הימים ,לשליטה סורית שוב באדמת רמת הגולן, והכול על מנת לשמר את נאמנותם של החקלאים הדרוזים ברמת הגולן ,מים אלו נאספים  בטנקרים גדולים ממתכת, לאחר הבשלת הפרי במטעים של עמק היעפורי.

הפרי עובר למיון באחד מחמשת בתי האריזה הבנויים בעמק והשייכים לחמולות השונות, לאחר מיונו מועבר הפרי במשאיות לידי הממשל הסורי,אשר משלמת לחקלאים בעבור תוצרתם לפעמים פי שלוש מהמחיר שהיו חקלאים אלו מקבלים בשוק הישראלי,מסלולי הטיול שחלקם פותח בידי השלטונות היששראלי מוליכים בינות לטרסות המטעים, בעונת הבשלת הפירות ניתן לערוך קטיף עצמי בתשלום במיוחד במטעי הדובדבנים והפרות האחרים.

רמת הגולן עמק יעפורי
 
רמת הגולן מג'דל שאמס המרד כנגד השלטון הצרפתי

עקשנות ומרדנות כלפי השלטון המרכזי הצרפתי ,גרם לבני מג'דל שאמס למרוד במחצית שנת 1925 בשלטון הצרפתי, שקבל את שטחים בסוריה ורמת הגולן לאחר ההסכם לחלוקת השטח בין הצרפתים לאנגלים בצפון מדינת ישראל.   

יש הטוענים כי בכדי לחפש את הסיבה למרד כדאי להתבונן בהתחלת אבדן השליטה של מנהיגי העדה ששלטו בחמולות על פי חוקים נוקשים של פאודלים בעלי נחלות שקטעו כול סממן לרצון להדמות לשכניהם העירוניים שהקדמה חלחלה לאורך חייהם ,בתוספת הרצון לשמר את מעמדם כמנהיגים וברצונם של מנהיגי הדת הדרוזית שלחמו ברצונות הצעירים להתבולל. 

מגמות אלו של מרדנות ומאבק דעות בקרב המשפחה הסגורה ,הופיעו גם במבנה החמולה המשפחתית וגרמו לקרעים וחילוקי דעות בן בני המשפחה, עד אז כוחם של העדה הדרוזים באיחודם למרות המבנה השבטי ,בבדלנותם , אומץ לבם כלוחמים, וסתגלנותם לסביבה השלטונית, למרות היותם עקשנים בני עקשנים.  

רמת הגולן מג'דל שאמס המרד כנגד השלטון הצרפתי
 
רמת הגולן הכפר מג'דל שאמס בתקופת המרד הצרפתי

שבטי הדרוזים החליטו לשכוח מהסכסוכים העדתיים והשבטיים והתאחדו מחדש תחת שרביטו של  סולטאן זייד אל-אטרש שהיה בעברו קצין בצבא העותומאני, על מנת למרוד בשלטון הצרפתי ומטרותיו ,שיועדו לקרקר את חוקיהם ודרך חייהם בעדה הסגורה בעלת הדת הייחודית שלהם, למגר את שלטון הנכבדים ואנשי הדת ,תוך עקיפתם ופנייה ישירה לאנשים ועובדי האדמה שבעדה הדרוזית, כשמטרתם לתקוע יתד בכפרים שלמרגלות החרמון הסורי ,מג'דל שאמס והכפר קלעת ג'נדל, להקמת בסיס יציאה למלחמתם בדרוזים בלבנון .  

למרות מספרם הנחות וכלי הנשק הישן שבידיהם ,נתגלו המורדים הדרוזים כלוחמים ללא חת ,עקשנים ואמיצים שהצליחו לפגוע בלוחמים הצרפתים בשתי התקפות שערכו על היישוב רק בפעם השלישית בשנת 1926 ,בעזרת תגבורת משמעותית, הצליח הצבא הצרפתי לכבוש את היישוב, להרסו ולספח את שטחיו למרות שלטונו. 

אלא שהכוח הדרוזי בראש ובראשונה החל את המרד בכפרים הדרוזים שלמרגלות הר החרמון הסורי ,והחל לחדור מבעד לקווים הצרפתים והחל בפעולות קומדו זעירות כנגד הצבא הצרפתי ומסילות הרכבת ולהסתנן לשאר המובלעת הדרוזית בגולן ,שם החלו לכבוש בחזרה אזורים דרוזיים שבשליטת הצרפתיים ,לנוכח התקפות אלו ,החלו הכוחות הצרפתים בנסיגה ,שנמשכה עד שהגיעה תגבורת לכוח הצרפתי שבכפר ראשייה ,ומשם החל הקרב להבסת המורדים הדרוזים ,ההיסטוריונים טוענים שאם הדרוזים היו מצליחים לכבוש את ראשייה המהלך היה גורם לשינוי מהותי בקרבות ובשליטה .

 

הופעת כוח התגבורת הצרפתי בסיוע תותחים ,שהגיע ממושבות הצרפתיות שמעבר לים כמו סנגל ולגיון הזרים ,גרמה לשינוי מחשבתם של שאר התושבים באזור להצטרף למרד, ולאחר הגעתם של התגבורות ,החלו הצרפתים דוחקים את המורדים בחזרה לכוון מג'דל שאמס שאותה כבשו בניסיונם השלישי ,ולאות נקם הרסו את היישוב .

רמת הגולן הכפר מג'דל שאמס בתקופת המרד הצרפתי
 
רמת הגולן הישוב הדרוזי מג'דל שאמס לאחר מלחמת ששת הימים

בסוף ספטמבר 1967 הוחלט להשביע את טירוני החיילים הדרוזיים בכפר מסעדה שלרגלי החרמון במקום בקבר יתרו שמעל טבריה המקום המסורתי של ההשבעה, מטרת שינוי הטקס הייתה להראות את האחווה שבין הדרוזים שבישראל לבין הדרוזים שברמה .

למרות הסכמי הפסקת האש בסוף שנת 1968,התנהלו פרצי תקריות באזור מגדל שאמס כאשר עמדות סוריות נהגו לפתוח באש מקלעים לכוון הכפר וכוחות צהל שסיירו על קו המערכת, במיוחד בשטח המפורז ,הפעילות הסורית גברה שצהל למניעת הסתננות לשטחנו החל להקים את דרך הפטרולים שלאורך קו המערכת.

אנשי המדידה הישראלים נתקלו בחלק מסימוניי היתדות שהושארו בלילה ,בשינויים של הזזת היתדות למחרת, כאשר הבינו שאין זאת טעות במדידה, ושהחיילים הסורים מזיזים את הסימונים, טמן צהל מארבים במקום והרגו חמשה חיילים סורים שחדרו לערוך שינויים חיילים אלו הושארו בשטח ליממה עד שהאו"ם נתבקש להחזירם.

בשנת 1969 פרצה הקק"ל את הדרך החדשה הסלולה לעבר הר החרמון הישראלי שתחילתה בשולי הכפר מג'דל שאמס , לצורך פריצת הדרך דרך הסלעים ,השתמשו אנשי המקצוע בשישים אלף טונות של חומר נפץ ,לאחר הכנת הכביש הוא זופת ומאפשר מעבר לכול כלי הרכב.

רמת הגולן הישוב הדרוזי מג'דל שאמס לאחר מלחמת ששת הימים
 
רמת הגולן היישוב מג'דל שאמס אומנות ופסלים בכיכרות

בשתי כיכרות העיירה המרכזיות ,מוצגים פסלים פרי עבודתו של האמן הדרוזי המקומי  חסן חאטר ,שאוהב ליצור פסלים של אישים וגיבורים במסורת הדרוזית ברמת הגולן , למרות הנוהגים הדרוזים של צנעה והאיסור הדתי להצבת פסל ומסכה ,נתקבלו פסליו של האמן עקב היותם עוסקים בגיבורים לאומיים בשתיקה ובעצימת עין.

אלא שהצבת הפסל הראשון של גיבור המרד הדרוזי בצבא הצרפתי לא עברה בנקל, שבוע לאחר הצבתו הניחו המתנגדים חומר נפץ במטרה לפוצצו ,אך הפיצוץ גרם לנזקים בבתים הסמוכים ופחות נזק לפסל, הפסל נרתם למשימת ההצלה ושיקם את הפסל,על בסיס הפסל אמרתו המפורסמת של מנהיג המרד " הדת לאלוהים והאדמה שייכת לכולנו " שמפרשים אותה שאין צורך להילחם או לריב על העקרונות הללו.

בנוסף לדמותו של הגיבור האוחז בחרב שלופה, מקיפים אותו דמות אישה דרוזית שורשית הכבולה לאדמה, אדם משכיל האוחז בספר, חלל הנישא על כתפי חבריו לזכר חללי המרד, ודמויות של ילדים המסמלים את עתיד האומה הדרוזית.

דמות פסל גיבור נוספת מהמרד בצרפתים ,ממוקמת בדרך אל החרמון של הגיבור הדרוזי אסאד קנז' אבו סאלח הרוכב ,על סוס המניף בידו רובה, לצדו עומדים ארבעת חבריו הלוחמים מהחמולות השונות הדרוזיות , על לוחות האבן השחורות המקיפות את הפסל חרוטים שמות מאה ושמונים החללים הדרוזים בקרבות לכיבוש היישוב.

רמת הגולן היישוב מג'דל שאמס אומנות ופסלים בכיכרות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור