דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים לים המלח אטרקציות בכביש 1

 
 
ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
יריחו מנזר דיר חגלה
כניסה בתשלום קטן סמלי, (חמישה שקלים) או ללא בחינם תלוי בעונה ,הביקור אינו דורש תאום בטחוני.
איך להגיע בנסיעה לכוון ים המלח מגיעים עד תחנת הדלק אלמוג ממשיכים עוד שלושה קילומטר,פונים צפונה ,שמאלה בכביש העוקף יריחו,לאחר חצי קילומטר חולפים על הפניה לישוב בית הערבה,ממשיכים עוד שני קילומטר ופונים על פי השלט החום לכוון דיר חגלה, ממשיכים בדרך למנזר, וחונים במגרש החניה משמאלו.
מידע
מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש  במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה  שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע  ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
 
המנזר המקורי נהרס מספר פעמים בעיקר ברעידות אדמה ובתחילת המאה השביעית לספירה  והוקם מחדש בשנת 1890 על ידי אנשי המסדר היווני-אורתודוקסי,שתי קומות למנזר ,בקומה העליונה הכנסייה הייחודית והמעוטרת,בציורי נזירים שחיו בה וציורים בעלי מוטיבים תנכיים כולל סיפור כיבוש יריחו סיפורו של לוט ועוד ורצפה מלאה בפסיפסים.


ים המלח מנזר דיר חגלה סנט גריסמוס
 
מעלה אדומים מנזר מרטיריוס Martyrius
מעלה אדומים מנזר מרטיריוס   Martyrius
הכניסה בתשלום
טלפון לתאום 02-5355555
איך להגיע נוסעים בכביש 1 לכיוון ים המלח ופונים למעלה אדומים ונכנסים בכניסה הצפונית, בכיכר הראשונה פונים שמאלה וממשיכים עד הכיכר השלישית ואז פונים שוב שמאלה לרחוב דרך מדבר יהודה וובהמשך הרחוב פונים בכיכר החמישית ימינה לאתר על פי השילוט.
האתר פתוח בימים א-ה בשעות 08:00-16:00 ,בימי שישי 08:00-13:00 ,בימי שבת וחג סגור .
מידע
שרידיו של המנזר השיתופי מהתקופה הביזנטית ממוקם בחלקה הצפוני של העיר מעלה אדומים,הוא התגלה בעת חפירות להקמת העיר לאחר מלחמת ששת הימים, המנזר הוקם במחצית המאה הרביעית לספירה בתקופה הביזנטית, הנזיר מרטיריוס גר באזור והיה אחד מתלמידיו של הנזיר סבאס שעל שמו מנזר מרסבא .
 
שרידי המנזר שעבר שיפוץ לאחרונה, כוללים ממצאים מיוחדים ומרהיבים הכוללים מספר משטחי פסיפס מיוחדים ,אלא שנותרו ולא הועברו למקומות אחרים, הפסיפס הצבעוני המפורסם באתר הארכיאולוגי היה שייך לחדר האוכל של הנזירים ,כתובות בשפה היוונית ,שרידי אכסניה לצליינים , שרידי המנזר והפסיפס חדר האוכל והמטבח הנקראים רפרקטריום , מתחת לגג שנבנה לשמרו , נחשב לאחד הגדולים שהתגלה בישראל גודלו 12 מטר על 37 מטר ,בשטח המנזר  מערכת מים המנוקזת לבריכה קטנה שממנה מחלקים את המים לחלקות החקלאיות בשיטות שהיו נהוגות בעולם העתיק ומערכות דומות ניתן לראות בארמונות בדרום ספרד.
 
שרידי הכנסייה שנחרב בתחילת המאה השישית לספירה בעת כיבוש הארץ בידי הפרסים,בשטח  האתר מתגלים  שרידי הכנסייה חלקם נהרסו בעיקר החלקים החיצוניים בעת הבנייה החדשה בעיר ,אבן גולל ענקית קוטרה מעל לשני מטר מיד לאחר הכניסה ,חלק מהאורוות,שרידי בית המרחץ ,שרידי שטחי המגורים ושרידי חלקות חקלאיות , בור מים ענק שאין להיכנס אליו,מערת מנהרה למילוט מחוץ לשטח הכנסייה למרות שזה לא עזר והנזירים נהרגו בידי הפרסים בתחילת המאה השישית ,במאה השמינית הוקם באתר החרב גינת תבלינים בידי המוסלמים ששלטו באזור ,גינה זאת קיבלה את מימיה מבריכת אגירה שממנה זרמו המים בתעלות משנה , מן האתר נשקף נוף מדבר יהודה על ערוצי הנחלים ואזור ים המלח.
מעלה אדומים מנזר מרטיריוס Martyrius
 
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
בשמו השני חאן אל אחמר – החאן האדום
הכניסה בתשלום
איך מגיעים פונים מכביש 1 לכוון ים המלח ברמזור של מישור אדומים לכוון אזור התעשייה של מעלה אדומים , בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס.
טלפון לתאום 1800-546666
המנזר פתוח בימי השבוע בקיץ בשעות 08:00-17:00 , בחורף עד השעה 16:00 , ימי שישי עד 15:00 .
מידע
שרידי המנזר שנוסד בתחילת המאה הרביעית לספירה ונמשכה עד המאה השביעית בפלישה הפרסית לישראל , נפתח לביקורים במחצית שנת 2010, המנזר הוקם בידי נזיר ארמני בשם אותימיוס שנחשב לנזיר חשוב אך מנזירי השלב השני של ההתיישבות של הנזירים במדבר יהודה, ידו של אותימיוס נקשר למספר מנזרים אשר הקים באזור ים המלח ובדרך לשם ,כיוון ששמו של המנזר נקרא על שם מיסדו נקרא המנזר על שמו, במנזר לאותימיוס הקים אף קפלה וקברו הוצב שם.
 
המנזר היה בסגנון לאורה ושימש את הצליינים ושיירות המסחר ,כמקום מנוחה והתרגעות לקראת העלייה או הירידה מירושלים ומשפלת החוף, תחילתה של הקפלה במערה שניתן לראותה במדרון ההר הדרומי.
 
במסגרת תפקודו כמורה דרך ומורה בתורת הנצרות עסק גם בהמרת דתם של יהודים לדת הנצרות, הוא קבע תקנות להתנהגות במנזרי מדבר יהודה ,חוקים אלו נכתבו בשלב מאוחר יותר ושימשו להתנהלות הדת הנוצרית באזור כולל תקופות תענית ותפילה במקומות מבודדים מחוץ למתחמי המנזרים.
 
המנזר היה פעיל בתקופת הצלבנים במאה ה 12 ובמאה ה 13 שימש כחאן דרכים בדרך בין ירושלים והשפלה בדרך לים המלח,בימי השלטון העותמני ננטש החאן .
 
שרידי המנזר והחאן מפוזרים על שטח גדול, בעת הביקור נכנסים בשער הכניסה המובילה לחצר מרכזית ,שרידי הקפלה כוללים קריפטה ,שרידי תאי הנזירים ,שרידי הכנסייה,את שרידי אכסניית הדרכים ,עוד במתחם תעלות ששימשו להעברות מים לחלקות ולבור האגירה  , חלק מעניין של האתר היא רצפת הפסיפס שמעליה גג והמשמשת גם כנקודת תצפית נוף להרי יהודה.
 
מחוץ לשטח שרידי המבנים מגיעים לבור המים  ששימש כמאגר מים, כיום ניתן לרדת לבור הגדול במדרגות שמובילות לקרקעיתו חוויה מעניינת.
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
 

לאחר שיפוץ של כביש הגישה מהישוב מצפה יריחו לכוון מנזר סנט גורג' , הממוקם על צלע ההר מהישוב מוליך כביש סלול שאורכו כשלושה קילומטר והמגיע למגרש חניה,שם עוצרים מתצפתים לכוון המנזר והוואדי או יורדים בשביל למנזר,הבעיה העיקרית היא התאום הביטחוני לנסיעה במסלול הזה .

כניסה ללא תשלום, שעות הביקור במנזר סנט גורג' בימים שני – שישי בשעות  07:00 עד 18:00, ביום שבת בשעות  07:00 עד 17:00,ביום ראשון שעות הפתיחה 09:00 עד 17:00.


מנזר סנט ג'ורג - או מנזר חוזיבה או דיר מר ג'אריס
 
ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח

במחלף מעלה אדומים ניסע מזרחה. לאחר כ- 12 ק"מ נגיע לצומת הכניסה לישוב מצפה יריחו. הכניסה חופשית לרכב פרט לימי שבת ,כיוון שהישוב דתי ושייך לזרם הדתי .

שתי התצפיות ממוקמות על המתחם שתחילתו התנחלות של שני גרעיני נחל שאיישו את הנקודה במשותף כגרעין דתי וגרעין חילוני.
 
אל שתי התצפיות המוצבות בישוב מגיעים עם רכב ,נכנסים בנסיעה מבעד שער הכניסה עד למפגש עם של תחנת האוטובוס של הישוב ,ספסלים ועץ שעליו קבוע ארון ספרי קודש לעיון בהמתנה , אז פונים שמאלה וממשיכים על פי השילוט , הנקודה הראשונה בחלק המזרחי במרכז הישוב והנקודה השנייה בנסיעה לשלוחה השנייה בישוב עד הקצה למרפסת התצפית השנייה .       

ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח
 

בנסיעה בכביש 1 לכוון ים המלח ,פונים שמאלה לכביש הכניסה המוליך לעיר יריחו ,לכוון הישוב ורד יריחו , מגיעים לכיכר ומשם פונים בפניה שמאלה לכביש אספלט חד מסלולי העולה לכוון מוצב צהלי נטוש ,ממשיכים בנסיעה ועולים בעלייה התלולה ,עד שמגיעים למרכז ההעמדה הצבאית שננטשה .

הדרך הסלולה העולה למוצב צרה ומשמשת מעבר חד עורקי ,דבר המצריך זהירות בעת העלייה או הירידה מכיוון שאין מעקה בטיחות למדרון שבצד הכביש , נקודת תצפית זאת שאיננה ידועה מספיק הניצבת במרומי המוצב הנטוש, מהווה נקודת נוף מעולה ,מעל לגגות העיר יריחו ,ים המלח בחלקו הצפוני, לישובים ורד יריחו ומצפה יריחו ,המצוקים המשתפלים לכוון נהר הירדן ,לכוון שרידי הקבוץ בית הערבה ועוד.

ים המלח נקודת תצפית ורד יריחו במוצב הצבאי הנטוש
 
ים המלח המסעדה והמלון מונטאזת אל לידו ההרוס

כאשר מגיעים לצומת הלידו , בנסיעה בכביש מספר אחד מירושלים לים המלח , בנקודת החיבור עם כביש מספר  90 , על צומת קלייה פונים שמאלה ולאחר עשרות מטרים עוצרים ומחנים בנקודה שלושה מבנים, הכניסה חינם .

 

במבנה הראשון מצד ימין , מבחינים בשרידי מסעדה, ששמה היה בסוף היקום , המסעדה מוקמה לכוון הים ,למסעדת המלון חוברה ה מרפסת עגולה הצופה לכוון ים המלח .

 

בתקופה הירדנית , שימשה המסעדה את עשירי ירדן,  כמקום בילוי ואז נקראה מונטאזת אל לידו, כאשר נכנסים פנימה דרך הפתחים הפרוצים ,מתגלה היכולת האקוסטית של המסעדה בעת שמדברים , במרכזה של המרפסת ממוקמים שרידי בימת ההופעות מאבן.

 

החלק המעניין אותנו כישראלים,  היא מפת הקיר המצוירת על החלק הפנימי,  של קירותיה  העגולים של המסעדה, בהתבוננות מקרוב במפה הפנוראמית של ארץ ישראל ,אנו מבחינים כי זאת מפה הדומה למפות צלבניות כפי שהם תארו את ארץ ישראל .

ים המלח המסעדה והמלון מונטאזת אל לידו ההרוס
 
כבישים מגב ההר ירושלים לכוון ים המלח
כבישים מגב ההר ירושלים לכוון ים המלח
כביש מספר 90 נמתח מצפון המדינה מטולה עד העיר אילת בדרום, כולנו יודעים כי כביש מספר אחד הוא הכביש בין תל אביב לירושלים אך למעשה נקרא גם להמשכו בדרך היורדת מהר הצופים לכוון גשרי הירדן בבחינת הדרך שאם ירצה השם יוליך עד למדינת ירדן והעיר בת אמון, עירק ופרס .
 
הנתיב העיקרי לדרך מההר לירדן בעת העתיקה נשק לנחלות שבט בנימין ושבט יהודה ועד היום ניתן לראות שרידי מצדיות ועמדות שמירה לאורך הדרכים היורדות מאזור בנימין לכוון מעבר מעלה האדומים , דרך זאת הייתה טובה באותה עת למעבר בתקופות שאינן חורף עקב חוסר הטיפול בנושא הגשם והשיטפונות הנלווים, טיפול ראשוני בבעיית השיטפונות נעשה בעת שקיסר גרמניה הגיע לביקור בשנת 1898 ,אך הגדילו הבריטים במאה ה 19 לטפל בעת שלטונם באזור לטפל בגשרונים ומעברי מים וכן לטיפול נאות לדרכים גם על מנת להעביר אשלג מסדום לירושלים ומשם ברכבת בדרך ליצוא מנמל חיפה .
 
גם בתקופת השלטון הירדני נעשו עבודות תחזוקה ,אך התנופה הגדולה הגיעה לאחר מלחמת ששת הימים והשלטת השלטון הישראלי באזור, שאז הורחב הכביש ונסלל בקטעים חדשים צפונה בואכה עמק בית שאן והלאה והדרך החדשה שנפרצה ונסללה לכוון עין גדי והערבה.
 
כיוון שהדרך עברה בעיר יריחו והתחבורה היהודית די נפסקה בזמן האינטיפדה הראשונה נאלצו לעשות דרך חילופית העוברת מדרום מזרח העיר יריחו, סלילת כביש 6 הורידה נפחי נסיעה על כביש הבקעה , למרות שישראל השקיעה סכומי כסף גדולים והפכה את הכביש היורד מירושלים למפגש עם כביש 90 למסלולים רחבים וגם חלקים מכביש הבקעה מדרום ומצפון.
 
כיום ניתן לרדת בדרך עוקפת לכביש ממזרח לעיר מעלה אדומים מאזור פסגת זאב , בדרך נוספת הישנה דרך העיר העתיקה ולמרגלות הר הזיתים .
 
דרך נוספת שנסללה מתחילה במעלה אדומים ונקראת דרך אלון העוברת בין כעשרה הישובים בגוש אדומים לאורך גבול אזור בנימין לאורך הרכסים והגאיות עד צומת מחולה לפני בית שאן  .
כבישים מגב ההר ירושלים לכוון ים המלח
 
מעלה אדומים קברו של נבי מוסא
מעלה אדומים קברו של נבי מוסא
הכניסה בתשלום
איך להגיע כאשר נוסעים מירושלים לכוון ים המלח על כביש מספר אחד, לקראת סוף הירידה ממעלה אדומים בואכה יריחו נתקלים בשילוט חום המורה לפנות ימינה לכביש המוליך לנבי מוסא .
האתר פתוח בימי השבוע בשעות 10:00-17:00 בקיץ בחורף עד השעה 16:00
מידע
המסורת המוסלמית מאמינה כי בנקודה הזאת נקבר משה רבנו ,לנו כיהודים נראה הרעיון הקבר בנקודה זאת בלשון המעטה מעט סותר את הכתוב בתנך כי משה נקבר מעבר לנהר הירדן בהרי מואב ולא נודע מקום קבורתו, על פי המסורת המוסלמית נעצב משה כנודע לו שלא יכנס לארץ המובטחת  והאלוהים המתיק את גזר דינו ולבסוף נקבר בעבר הירדן המערבי, המצביא הערבי סלאח אדין חלם בשנתו בסוף המאה ה 11 על מיקומו של הקבר ולאחר תגלית חלומית זאת פוקדים מוסלמים מאמינים את קברו בנבי מוסא.
 
תאריך העלייה לרגל לקברו של נבי מוסא נקבע כשבוע לפני יום שישי הטוב חגם של הנוצרים שבו על פי המסורת נצלב ישו, את העלייה לרגל נוהגים המוסלמים לערוך לאחר שערכו תפילה במסגד אל אקצה מתחם נבי מוסא במתכונתו נבנה בימיו של השולטאן הממלוכי ביברס בסוף המאה ה 12 ,ונערכו בו חגיגות שנמשכו כשבוע שנקראו זיארת נבי מוסא בכול שנה בחודש אפריל בסמיכות לחג הפסח שלנו .
 
בתקופה שלטון הבריטי נאסר לערוך הילולות ועלייה לרגל המונית לנבי מוסא כיוון שלאחר הילולות אלו ושטיפת מוח איסלמית במקום המקודש למוסלמים הסתיימו בפרעות בשכונות יהודיות בירושלים, בהמשך השלטון הירדני לאחר הבריטים גם נאסר לערוך עלייה לרגל המונית במקום ,לאחר כיבוש המקום בידי ישראל נאסר גם כן לערוך את העלייה לרגל ההמונית פרט למקרה אחד ומיד לאחר האינטיפדה הראשונה נאסר לחלוטין מנהג זה.
 
כיום במתחם נבי מוסא ,מופעל בנוסף מוסד גמילה מסמים למוסלמים ,שעובדיו בחלקם אנשים שנגמלו מסמים ,והגמילה נערכת על פי חוקי האיסלם כולל לימוד הקוראן וחוקי האיסלם בשטח המתחם כמאה ועשרים חדרים ששימשו כמגורים לעולי הרגל ולעובדי המקום .
 
בביקור במתחם המשתרע על שטח גדול והנשקף למרחוק בצריח הגבוה ובעשרות כיפות המסגד הלבנות לאורך השנים נוספו מבנים למסגד בשטחי המתחם וכשמגיעים עוברים בשער הכניסה לחצר הפונה לכוון מכה  ולמסגד ,חולפים על פני משכן והמצבה המציינת את קברו של נבי מוסא בסגנון בניה של ימי הביניים  ,מחוץ למתחם במורד ההר ממוקם בית קברות לעולי רגל מוסלמים שהגיעו למקום ונכבדים מוסלמים שרצו להיקבר בסמיכות לקברו של נבי מוסא.
מעלה אדומים קברו של נבי מוסא
 
ים המלח נקודת האפס בדרך לים המלח
נקודת האפס בדרך לים המלח
מירושלים בנסיעה על  כביש 1 אל ים המלח, לקראת סוף הירידה נתקלים בשילוט המציין את גובה פני הים, אין לשהות יותר ממספר דקות , פן תישארו במקום לנצח, כמו הגמל התורן העומד במקום על מנת להצטלם עימו או לסיבוב הניצחון על גבו מסביב לנקודה  ליד החניון גדול והפסל הגדול שניצב בקצהו.
מידע
ירושלמים ותיקים מפחידים את אורחיהם בדרך לרחצה בים המלח באמירה,  מנקודה זאת יש לשאוב אוויר למלא את הראות,  משום שאנו יורדים מתחת לקו המים .
 
מאחורי השילוט והתל של נקודת האפס , סללה חברת מעץ כביש מעגל שבחלקו הימני התחתון , פסל סביבתי שגובהו שמונה וחצי מטר ,של הפסלת  אורנה רן , שנים מספר עמלה הפסלת על הפסל הסביבתי
 
ביצירת הפסל השתמשה היוצרת בברזל המצופה בצורות שונות של אבן חול אדומה מהסביבה , זוכרים מעלה אדומים , שנוצר משחיקת האבנים שנחצבו לפריצת הדרך לאבק .
 
בחלקו האחורי של הפסל מדרגות פנימיות המובילות פנימה לקרביים של הפסל כמעין משחק מחבואים .
 
נקודת האפס משמש כנקודת תצפית סביבתית להרים המקיפים את הדרך היורדת ולצפייה בשאריות ים המלח שברוני המדינה עדיין לא חיסלו אותם.
ים המלח נקודת האפס בדרך לים המלח
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור