דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

שער הגיא באב אל וואד ודרך בורמה

 
 

מצודת הדרכים מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס), נבנתה בשנת 1860 ,בתקופת שלטון העותומאני , הגישה למצדית הדרכים בחורבת חרסיס ,בנתיב היורד מירושלים לתל אביב, הכניסה היא מתחנת הדלק בשער הגיא . מצודת הדרכים מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס),

מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס) ,נבנתה בידי סוראיה פאשה מושל ירושלים באותה תקופה בהוראת השולטאן עבדול חמיט השני  (ספור השעון בשער יפו בירושלים העתיקה) המצד נבנה כאחד משבע עשר המצדיות ,שהוקמו לשמירה והאבטחה על הדרך בין יפו לירושלים כאשר המטרה הראשונה ,להגן על הדרך מפני כנופיות שודדים בדואיות שרחשו לאורך הדרך



שער הגיא המצדית (מצדית חורבת חרסיס)
 

מיקומו של חאן באב אל וואד ממול לתחנת הדלק של שער הגיא ,בחלק הצפוני של הכביש מספר 1, בדרך תל אביב ירושלים, חאן באב אל וואד  נבנה בשנת 1869 והורחב לצורתו הקיימת בשנת 1873 לאחר הרחבת הדרך בשנים 1876-9 גם המיצד וגם חאן הדרכים נבנו בתקופת השלטון העותומאני ,על הדרך המרכזית שהובילה מיפו לירושלים.

מצדית שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס), נבנתה בשנת 1860 , היא נבנתה כמגדל שמירה לדרך בין יפו לירושלים , והחאן שנבנה ממולו שנים לאחר מכן ,כפונדק דרכים לצליינים ועוברי אורח בדרכם מיפו לירושלים.


חאן שער הגיא חאן באב אל וואד החאן של סלומון
 

העוברים בדרך בין יפו לירושלים נאלצו לשלם דמי מעבר ( דרבייה)  לגובי השלטון העותומאני בנוסף לתשלום שנלקח מהם בעבור הנסיעה מידי בעלי קווי הדיליז'אנס, על פי דרישות מושלי המחוזות שבדרך מהסמכות שהוענקו להם לתיקונים לתחזוקת הדרך ושיפוצה ,החניה בחאנים שבדרך הייתה בחינם .

הדרך ששימשה את הולכי הרגל והרוכבים על בעלי חיים, בין העיר יפו לירושלים ,הייתה דרך עפר צרה (שביל) לאורך השנים ואורכה כשישים קילומטר , אומנם הקטע בין העיר רמלה לשער הגיא ,הורחב בתקופת בית אומיה במאה השמינית .   

לאורכה של הדרך הרומאית מהשפלה לירושלים, הוצבו אבני מייל במרחקים קצובים , לאורך הדרך הוחלפו חלק מאבני הדרך (אבני המייל) ,שעליהם היו כתובות בכתב לטיני מהתקופה הרומאית, באבנים חדשות של מושלי האזור ,על אבנים אלו נחרטו משפטים המשבחים את המושל באזור על תחזוקת הדרך ושיפוצה.  

נתיב הדרך בין יפו לירושלים
 

המסע במרכבת הדיליז'אנס בדרך בין יפו לירושלים ,נחלקה לשלושה חלקים, שהיוו את חניות הביניים שבדרך.  

תחנת המנוחה הראשונה מכוון יפו  ,הייתה בחאן אל עזאם של עיר המחוז רמלה ,בזמן שארך בין שעתיים לשלוש.    

התחנה השנייה   הייתה תחנת חאן באב אל וואב , לאחר נסיעה שארכה שלוש עד ארבע שעות ,שם עמדו ונחו הנוסעים העגלון ובנקודה זאת הוחלפו הסוסים לקראת העלייה בהרי ירושלים   .  

התחנה השלישית   הייתה בסוף הירידה במוצא תחתית בבית ידלין , ואז לאחר המנוחה החל קטע הסיום של המסע בשער יפו בעיר העתיקה .

יש לזכור כי דרך העפר היוותה מבחן סיבולת לישבנם וגופם של הנוסעים ,יש להוסיף את תנאי הדרך לתקופת החורף, שבהם לפעמים נדרשו הנוסעים ,לדחוף ולסייע לסוסים למשוך את העגלה במעלה ההר בדרך לירושלים .  

שלושת תחנות המנוחה והחאנים בין יפו לירושלים
 

מעבר לשימוש בחאן באב אל וואד, כנקודת מנוחה והחלפת הסוסים בכרכרות לקראת העלייה לירושלים, בחזית חצר החאן נחצבה באר מים לשימושם של האנשים ובעלי החיות , שטח המבנה כלל קומת קרקע ואורווה, חדר אפייה ללחם, חצר לשהיית העגלות והאנשים ומרפסת בעלת קשתות מאחורי החאן ניטע ובוסתן.      

כמו כן שימש החאן גם כאכסניית אורחים ללינה ,במיוחד לאחר שהורחב שטחו של החאן בשנת 1873, בין יתר השירותים שהוענקו במקום הייתה האפשרות למנוחה של העוברים והצליינים ללינה ,לאוכל ותוספת של פרעושים ללנים במקום .

הקומה הראשונה היה בית הקהווה (בית הקפה) בחזית המבנה התערבבו העגלות שעלו לכוון יפו ביחד עם העגלות שירדו מירושלים לכוון יפו, ובינם החמורים, הפרדות והסוסים שעליהם רכבו האנשים, ולכול ההמולה הצטרפו עולי הרגל שידם לא הייתה משגת לתשלום בעבור הנסיעה או שכירת בעל החיים לרכיבה .

חאן באב אל וואד(החאן של סלומון)–שער הגיא
 

בתקופת המנדט הבריטי ובשימוש בדרך היבשתית ,  חאן באב אל וואד   הופעל כקנטינה צבאית לשימוש החיילים הבריטים שעלו לירושלים,בעת המרד הערבי שהיה בין השנים 1925 ובמרד הגדול בשנת 1936 , אז נפתחה תחנת משמר של נוטרים בחאן שאף לנו במקום .

לאחר החלטת החלוקה באו"ם, בנובמבר 1947 על חלוקת הארץ והקמת מדינת היהודים , החלו חברי כנופיות ערביות מישובים סמוכים לדרך לירושלים ולמעבר צוואר הבקבוק באב אל וואב , לחסום ולפגוע בתחבורה שעברה לכוון ירושלים,כתגובה החלה תקופת השיירות ופריצת המצור מהדרך לירושלים, אזור חאן שער הגיא ,נכבש במלחמת העצמאות על ידי הפלמ"ח, בפיקודו של יצחק רבין.

לאחר מלחמת השחרור ננטשו מבני חאן שער הגיא והמצדית ורק בשנת 1979 הם הוכרזו כאתר לאומי , אז נמצא תקציב לשיפוץ ושיקום המבנים בחאן שופצו על ידי הקק"ל, לאחר השיפוץ הוזנח שוב המקום ולא נפתח בו מוזיאון החאן שבו היו אמורים להציג את תולדותיו את הלחימה כנגד הכנופיות הערביות בניסיונם לגרום למצור על ירושלים,וסיפורם של לוחמי השיירות ולחימתם בגבורה . 

שער הגיא תקופת המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות
 

בין האגדות הרבות הם תיאורי העוברים במקום למנהגי האירוח וכוסות הקפה והתה שנכפו על העוברים והשבים בעת המעבר בחאן הדרכים ,אנסה לספר מעט מסיפורי צאצאי הזקנים שהשתמשו בדרך העגלות ובחאן שער הגיא.

הזיכיון שנרכש להפעלת חאן הדרכים מידי השלטון העותומאני ,אפשר חנייה בחאן בחינם, אך הנוסעים הוכרחו לשלם שני מטיליקים בעבור כוס הקפה, באם צרכו את כוס השתייה המהבילה ,או שלא צרכו אותה, התשלום בעבור השתייה הייתה חובה ושימשה כחלק מהכנסות בעל החאן ולתשלום לשלטונות העותומאניים שהעניקו את הזיכיון להפעלתו .

בנוסף הייתה בחאן נקודת גביית  למס הדרכים העותומאני (דרבייה) שהחלה את דרכה באוהל ששימש את הגובים ,אך נקודה זאת חוסלה ,משהבין המושל כי את כספי הדרבייה גנבו לכיסם הגובים מטעמו , ולכן הוא הקים את חאן הדרכים כי הוא ידע ,שהחוכרים יעבירו לכיסו את דמי החכירה .

חאן באב אל וואד אגדות כוסות הקפה והתה
 

משפחת כותנה המוסלמית ,רכשו מידי השלטון העותומאני את שטח חאן באב אל וואד והאדמות סביבו ,משפחת כותנה אף בנתה את ביתה החדש ,שכונה בית אל קרוסה שפירושו בית העגלון מעל לחאן בשנת 1873 ,לאחר שרכשה משפחת כותנה את המקום בשנת 1869 החלה משפחת כותנה להחכיר את המקום בתחילה לחוכר מוסלמי שגנב את הכסף ולא שילם את דמי החכירה ,לאחר מכן הוחכר החאן למשפחות יהודיות ירושלמיות .

  החוכר הראשון היהודי לחאן שער הגיא הייתה משפחת סלנט , לאחריה הועברה החכירה לידיו של יצחק רוקח ,שהחליט להרחיב את המקום בשנת 1873 ולבנות במתחם החאן את "מלון הרי יהודה" מלון שנכלל במבנה בן שתי הקומות, שבקומתו העליונה היו חדרי לינה לעניים נבנה צריף לינה במתחם.  

לא ניתן היה לעבור בדרך בלא לשלם את תשלום כוס הקפה, בין חוכרי המקום היהודיים אנו מוצאים את משפחות הרב סלנט בשנים 1869-1873 ,משפחת אליעזר רוקח בשנים 1873-1878, בשנים 1878-93 חכרו את המקום שלמה ומלכה רוזנטל, אחריהם משפחת טודרוס ורשבסקי אלא שאשתו סרבה לעבור למקום והוא נטש את החכירה , אך מבין המשפחות החוכרות בולט סיפורו הססגוני של שלמה ומלכה רוזנטל (כונה בידי הערבים סולימן - סלומון)   

החכרת חאן באב אל וואב ליהודים
 
לטרון דרך בורמה
דרך בורמה
איך מגיעים : שלושה נתיבים מאפשרים הגעה לדרך,בנסיעה על כביש המוליך מצומת נחשון לצומת לטרון,הכניסה בין מושב בקוע לקבוץ נחשון,בין סימון הקילומטרים 265-266   בכביש על הדרך.
 
בנסיעה מצומת הר גיא בפניה לכוון בית שמש ,לפני מושב מסילת ציון שילוט ופניה ימינה, כוון נוסף לכניסה ממרגלות שמורת המסרק הממוקמת בכניסה לצומת שורש ובנסיעה לכוון מושב בית מאיר ,מסלול בירידה לחניון דרך בורמה, מחלף בית שמש, על כביש מספר 1, בסמוך לשער הגיא, ולפנות לכוון בית שמש, בכביש מספר 38. בהמשך,  בצומת שמשון המרומזרת, יש לפנות ימינה לכביש מספר  44

דרך נוספת מעט אחרי קיבוץ הראל, יש שלט הפניה כתום ימינה שכתוב עליו  דרך בורמה ,או מיער אשתאול שדרך ממנו יוצאת בסוף היישוב נווה שלום.   
מידע
דרך בורמה שאורכה עשרה קילומטר,הוא שמה של דרך אשר נועדה לעקוף את נקודות השליטה של הליגיון הערבי והכנופיות הערביות שחסמו את דרך המעבר לירושלים הנצורה.
 
תחילתה של הדרך בקבוץ חולדה ,אשר בה התארגנו שיירות אספקת המזון לירושלים הנצורה,במהלך מלחמת השחרור נסללה הדרך וכיום היא בתחום פארק רבין.
 
נתיב הנסיעה הוכשר לנסיעת כלי רכב פרטיים, עוברים ליד מצפה הראל,אשר בה מפת תבליט על המסלול, והוא מלווה בשילוט הסבר,ממשיכים על דרך עיקולים חדים הנקראים סרפנטינות,דרך לוחות המתכת אשר עליהם עברו והנקראים שפאלות,לוחות הסבר ופסלי מתכת המתארים את אשר עבר על הנוסעים בדרך, בחניונים, בנקודות תצפית ובחיצי הכוונה.
 
המשך מהנה לפנות מהדרך לבית שמש ,לפנות ימינה לפני תחנת הדלק של מסילת ציון לדרך עפר המוליכה לנקודת תצפית,המשמשת כנקודת הנצחה לגדוד החמישי של הפלמח ,במקום ניתן לקבל דפי הסבר לסביבה,ממול לגבעה ממוקם חניון ולידו אנדרטת חללי מחל ,החניון פעיל ושוקק.
המגדל במצפה הראל , מכביש 44 צומת נחשון – צומת שמשון משמש גם כנקודת התחלה לטיול בדרך בורמה.
עין חילה
ביר אלחילו
כניסה חופשית
איך להגיע יורדים במחלף שער הגיא מכביש ירושלים תל אביב,לאחר חצי קילומטר פניה ימינה לדרך סלולה,מיד לאחר שעוברים מצד ימין את תחנת הדלק,נוסעים בשילוט לכוון משתלת פולק,מצד ימין משטחי פרחים במטחי גידול,ממשיכים בכביש הסלול סימון אדום,בדרך מתפתלת לאורך שלושה קילומטר,על פי הגשרון יודעים שהגענו.
מידע
המעיין ממוקם בדרך בורמה, המעיין והחניון הקטן והמסודר שלידו נמצאים בצד דרך העפר המסומנת בצבע שחור, כשנים וחצי  קילומטר ממזרח לנווה שלום, בפאתי פארק רבין. הדרך עבירה לכל כלי רכב,במפגש דרך בורמה ודרך האיילות,הדרך שקדמה לדרך בורמה,ועליו נעו בעיקר המשוריינים,
מימי המעיין נובעים מתחת לסבך הצמחייה,מרבית מימיו נשאבים בידי מקורות,במקום גשרון קטן ,ניתן לקטוף פטל בעונה בחודשים יולי אוגוסט,לריכוז שיחי הפטל מגיעים במעקב אחרי צינור המים החיצוני של תחנת השאיבה,על הגדה הצפונית של הנחל.
שיא המקום הוא החניון שהקימה הקקל,אשר בו ספסלים ושולחנות לפיקניק.
לטרון דרך בורמה
 
דרך דיפנבייקר דרך רכס המשלטים
דרך דיפנבייקר  דרך רכס המשלטים
כניסה חופשית
איך להגיע  הכניסה מחניון פורצי הדרך לירושלים, בנסיעה על כביש ירושלים תל אביב ,כקילומטר לאחר צומת בר אילן,יורדים לדרך עפר ולחניון,לאחר הביקור באנדרטה ממשיכים בדרך המסומנת באדום לכוון דרך המשלטים.
 
מידע
החניון והאנדרטה הינם אתר הנצחה גם ללוחמי גדוד 6 של הפלמח,אשר אנשיו ליוו את שיירות המזון לירושלים,השביל מוביל לדרך רכס המשלטים הנקראת גם על שמו של גון דיפונבייקר, שהיה ראש ממשלת קנדה ונחשב לידיד ישראל,בכניסה  לדרך ניתן לקחת מפת הסבר מתוך תיבת המידע.
הדרך חולפת על פני הגדה הדרומית של נחל יתלה,לאחר נסיעה של קילומטר מגיעים לשרידי המכוניות שנפגעו בדרכם לספק מזון לעיר ירושלים הנצורה,במקום ניצבת עמדה להסבר קולי, בעברית ובאנגלית, המספרת על פריצת הדרך הנצורה.
 
ממשיכים בעליה בהר עוד כקילומטר וחצי ומגיעים להסתעפות ,כאשר הדרך המסומנת בירוק מפנה לכוון נחל  אילן ותל עזקה, מחנים את הרכב בצומת וניגשים לגן הסלעים היפני ,על שם האב אוצוקו שיסד את בית השלום היפני,בגן דגם של מדינת ישראל ,קיים דגם גדול יותר המוביל לפסגת ההר, לאחר הביקור חוזרים לרכב .
 
ממשיכים בדרך העפר על פי הסימון האדום,לאחר קילומטר כדאי לעצור בנקודת התצפית על בית משאבות המים לירושלים,ממשיכים כקילומטר עד משלט מספר 7 אשר נכבש בידי צבא ההצלה של הכנופיות,אשר ניסו לכבשו בחזרה ונכשלו , לאחריו מצבת זיכרון לזבולון המר אשר היה שר חינוך בישראל, חולפים על פני משלט 8 , ממשיכים כשני קילומטר עד המשלט הבא מספר 10,אשר ניצב כנגד עמדות התותחים של צבא ירדן.
 
ממשיכים עד לצומת ופונים שמאלה בדרך עוברים למיצדית תורכית ובור מים, אשר כמוה נבנו כמה על מנת לאבטח את הדרך לירושלים,בהמשך נסיעה של כמאה מטר לכוון היציאה משער הגיא מאחורי תחנת הדלק פז.ולדרך ירושלים תל אביב.
אם פונים ימינה אפשר להגיע לפארק איילון קנדה.
דרך דיפנבייקר דרך רכס המשלטים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור