דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רחובות ספור חלוצי המושבה

 
 

סמלה של העיר רחובות מכיל את פרי התפוז (הענף החקלאי העיקרי של חקלאי המושבה הפרדסנות) הסימן השני הוא המיקרוסקופ רמז למכוני המחקר זיו (הפקולטה לחקלאות) ומכון ויצמן הסמל השלישי היה ספר המסמל את ספרייתו הפרטית של טוביה מילר שהאגדות מספרות שהייתה הגדולה  במזרח התיכון .

מהפרדסנות נותר בעיר מוזיאון הפרדס ,את סמל הספר מסמלים גם הסופרים והמשוררים שהגיעו למושבה וייצרו בה ,כמו :משה סמילנסקי שעסק גם בפרדסנות ורכישת קרקעות מאיר (סיקו) סמילנסקי אחיו של משה, ס,יזהר, שלום עליכם , נחום גוטמן, בנימין תמוז ועוד.

תחילת סיפורה של המושבה

סיפורה של הקמת מושבת רחובות בשנת תר"ן 1890 נולד במוחו של אהרון אייזנברג שהתגורר בזמן ההוא בצריף ליד הישוב הערבי של וואדי חנין ,שעבד בסתתות אבנים לבניית בית הכנסת במושבה ראשון לציון בשנת 1889.

בעת שעבד בסתתות  שח לחבריו , ש.כהן תושב ראשון לציון וחברו יהודה גרזובסקי המורה מהישוב עקרון (עקב) ,על רעיונו הציוני לגאולת אדמות דוראן (רחובות),עם רעיונם להקים מושבה ללא עזרתו וכספו של רוטשילד וחסדי פקידיו .

רחובות סיפורה של עיר
 

סיפורה של הקמת מושבת רחובות בשנת תר"ן 1890 נולד במוחו של אהרון אייזנברג שהתגורר בזמן ההוא בצריף ליד הישוב הערבי של וואדי חנין ,שעבד בסתתות אבנים לבניית בית הכנסת במושבה ראשון לציון בשנת 1889. 

בעת שעבד בסתתות   שח לחבריו , ש.כהן תושב ראשון לציון וחברו יהודה גרזובסקי המורה מהישוב עקרון (עקב) ,על רעיונו הציוני לגאולת אדמות דוראן (רחובות),עם רעיונם להקים מושבה ללא עזרתו וכספו של רוטשילד וחסדי פקידיו .  

אגדה נוספת קשורה לרעיון של גאולת אדמות דוראן ,ששלושת החברים היו נוהגים להיפגש בשבתות ,   יהודה גרזובסקי שהיה מורה בעקרון נהג לעבור דרך אדמות דוראן לפגישה, ובכול שבת היה חוטף מטר אבנים מילדי הערבים ,חברו אהרון אייזנברג היה נזעק לעזרתו , מכוון שרצו הידידים רצף שטח בין עקרון לוואדי חנין שבו התגורר אייזנברג הבשיל רעיון הרכישה במיוחד לאחר ששלושת הרעים עלו לצפות באדמה מהגבעה הנישאת שבאדמות דוראן.  

בעלי הרעיון פנו לרוכש האדמה חנקין ובסיוע אגודת מנוחה ונחלה שהחלה את דרכה בעיר וורשה ,בעל הדפוס לוין אפשטיין (בשנת 1937 הסתיימה בניית בית הדפוס לוין – אפשטיין בבית וגן במפעל הועסקו עשרות עובדים חלקם עולים חדשים שהמפעל השיג עבורם תעודות עולים משלטונות המנדט)    ורבי ז.גלוסקין, לאחר שנאספו הכספים פנו הם לבעליו של השטח הנוצרי הערבי אלפרד רוק צעיר משפחת רוק שישב בעיר יפו.  

רחובות סיפורה של המושבה
 

בשנת 1904 החליט משה סמילנסקי להעביר את עיקר פעילותו החקלאית לגידול עצי הדר ( ענף הפרדסנות) והמשיך את כתיבתו הספרותית ותרגום ספרים לעברית ,לאחר מספר שנים של מחקר העם הערבי בארץ הישראלי בשנת 1912 ,החל להבין את תובנות העם הערבי ורצונו לשלוט בארץ ישראל.

 

מאבקו זה להחדרת הרעיון של השאיפות הערביות ,אל מול כמיהת היהודים לחזור לארץ ישראל ולעבדה,רעיונות אלו גרמו לו בשנת 1913 להיות מואשם בעלילה ,שהצביעה עליו  ועל מספר מחבריו מרחובות ,בטענה שהם רצחו ערבי מהכפר זרנוגה בסביבה , סופה של העלילה שנמשכה מספר שנים שיצאו זכאים במשפט.


משה סמילנסקי הסופר רוכש האדמות
 

שמו של הכפר הערבי זרנוקה נובע מהמילה זרנוק בערבית, מיקומו של הכפר כעשרה קילומטר ,מדרום מערב העיר רמלה וכיום בתחום המוניציפלי של העיר רחובות הנקרא שכונת קריית משה ,לאחר שננטש בידי תושביו הערבים בשנת 1948.

רבים מתושבי הכפר הערבי זרנוגה ,שמנו כתשע מאות נפשות בשנות השלושים ,רובם עבדו בפרדסים ובבתים של תושבי המושבה לפני ולאחר מלחמת העולם הראשונה, מספרם של התושבים בכפר זרנוגה צמח ערב מלחמת השחרור ומנה כאלפים ושלוש מאות תושבים.

מיד לאחר כיבוש ארץ ישראל, החליטו שלטונות המנדט ,להקים על שטחים שהוקצו לבנייה ציבורית ,בית ספר לבנים בכפר שבו למדו מעל לשלוש מאות תלמידים ותלמידות, מספר שנים לפני עזיבתם את הארץ בנו שלטונות המנדט עוד בית ספר לבנות.

כיוון ששטחי המושבה רחובות שהוקמה בשנת 1890, הייתה קרובה לאדמות הכפר זרנוגה וחלקם של אדמות המושבה עובדו לאחר שנלקחו בידי פלחי הכפר הערבי ,בטרם עלתה המושבה נוצרו מלכתחילה מריבות על שטחי החקלאות והמרעה בין ההתיישבותיות.

רחובות כפר זרנוקה – זרנוגה
 
משה סמילנסקי חי בשנים 1874 – 1953 ,בעת שעלה לארץ ישראל בעליה הראשונה בשנת 1890בגיל 16 לבדו, היה ממייסדי המושבה חדרה בעקבות סיפוריו עלתה משפחתו לארץ ישראל ואביו רכש כאלף דונם בעת שהקימו את המושבה חדרה .

 

קשיי המחלות הביצות והרעב ,דחקו את המשפחה ממגוריהם במושבה חדרה והמשפחה קבלה החלטה להתיישב במושבה ראשון לציון  ,שם התייאשו לגמרי הוריו ובני המשפחה וחזרו בלעדיו לרוסיה , בשנת 1893 רכש משה שטח אדמה במושבה רחובות, עליה נטע כרם ענבים ושקדים .

 

האגדה למשפחת סמילנסקי מספרת ,כי למרות שהתכונן ללמוד חקלאות ,לאחר עלייתו לארץ בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, דחה תוכנית זאת כיוון ששפת הלימוד הייתה צרפתית .

סיפורו של הסופר משה סמילנסקי בגאולת אדמות ארץ ישראל
 
חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .


חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו
 

מכון דניאל זיו הוקם מתרומתה של ישראל ורבקה זיו ,מייסדת ויצו העולמית ונשיאתו במשך ארבעים שנה , מכון זיו הוקם בכספה על מנת להנציח את זכרו של בנה בן התשע עשר, שנפטר בשנת 1933 ,שחלומו הגדול היה לעסוק במדע .

המבנה של מכון דניאל זיו שנפתח בשנת 1934, ניצב גם כיום במרכז מבני האגף לחקר מדע החיים, בתחילת הדרך לאחר שנפתח המכון ,עבדו במכון קרוב לעשרים חוקרים, שמטרתם העיקרית להפוך מדע תיאורטי למדע שימושי, ביולוגיה שימושית ועוד.

בראש תחנת זיו בתחילה עמדו דוקטור וולקנסקי ודוקטור בלוך כהן המנהל האדמיניסטרטיבי, התחנה מוקמה על גבעה בין תחנת הרכבת לבין מושבת רחובות, יתרונה הגדול של החלקה שנבחרה בעבור תחנת המחקר בת האלף מאתים דונם ,הוא ערב סוגי הקרקע השונים באותה חלקה, דבר שאפשר מספר רב של ניסיונות גידול של צמחים על סוגי קרקע שונים.

רחובות מכון דניאל זיו לחקר וניסיונות חקלאיים
 

סמילנסקי http://www.malon.co.il/article.aspx?id=30808

כיוון ששטחי המושבה רחובות שהוקמה בשנת 1890, הייתה קרובה לאדמות הכפר זרנוגה וחלקם של אדמות המושבה עובדו לאחר שנלקחו בידי פלחי הכפר הערבי ,בטרם עלתה המושבה נוצרו מלכתחילה מריבות על שטחי החקלאות והמרעה בין ההתיישבותיות.

התקרית הראשונה התרחשה כחצי שנה לאחר התיישבות המושבה בשנת 1891 ביחס לזכויות על חלקת אדמה ,ויכוח שגלש לבתי המשפט העותומאניים, התקרית השנייה בשנת 1910 ,שהסתיימה בהרג יהודי מהמושבה גרמה לבעלי הנחלות החקלאיות במושבה רחובות להכריז על חרם כנגד העסקת פועלים ערביים בשטחיהם.

כתוצאה מכך החלו הנכבדים הערבים לחפש את הרוצחים בכפריהם ומשגילו אותם מסרו אותם לשלטונות, לאחר מכן הגיעו לוועד המושבה ובקשו והתחננו להמשיך להעסיק את הפלאחים במשקי ובשטחיה החקלאים של המושבה ,מכיוון שהפלחים הגיעו לפת לחם ולרעב מהעדר הכנסות מעבודה , בעקבות פניית הנכבדים הערבים, התכנס וועד המושבה והתיר את העסקת הפלאחים הערבים בתנאי שישלמו סכום כסף כפיצוי.

רחובות יחסי השכנות בין המושבה לבין כפרי הערבים שמסביב
 

שטח הכפר הערבי קוביבה שננטש, סופח לעיר רחובות בסוף שנות החמישים, ושמו שונה לשכונת אבן גבירול בחלקה המערבי של העיר.

השם קוביבה הגיע מפרוש המילה בערבית כפה קטנה או קציצה ,הכפר קוביבה ננטש וחלקו פונה מידי תושביו הערביים במלחמת השחרור ,כיון נותרו שרידים מועטים מכפר זה שהבולטים שבהם שייכים למשפחת מוסא שהין החקלאים העשירים ,מבנים שהיו מוקפים במטעים ופרדסים שהיו ברשותם.

בני שבט שהין התיישבו באזור קוביבה במאה השלוש עשר, על שרידי כפר מתקופת הברונזה, ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות שנעשו במקום ,גילו כי בהמשך ניצבה על השטח אחת מערי הלווים עיר שנקראה אלתקה ,על שטח של שבט הדן .

בני שהין היו חלק משבט פלאחים, שהגיעו בנדודיהם מחצי האי ערב, לאחר בואם התיישבו במקום נטעו פרדסי פרי ומטעים והקימו את בתיהם כאשר בתי מכובדי השבט נבנו בראש גבעות שולטות על השטח החקלאי שמסביבם, חלקים נוספים התיישבו במצרים, עירק וירדן.

רחובות הכפר הערבי אל-קוביבה (שכונת אבן גבירול ברחובות)
 

המתיישבים הראשונים במושבה לא עסקו בחקלאות או נטיעה בצורה מסודרת, את הנטיעות   התחילו בסוף הקיץ הפסיקו בתחילת החורף והמשיכו באביב, חגיגה גדולה נערכה בעת שניטע הכרם הראשון ,חגיגה שבה השתתפו מירושלים פינס וטיומקין ,את הגפן הראשונה נטעה ביתו בת השלוש של לוין אפשטיין .  

  בשנה השנייה ניטעו מעל למאה וחמישים אלף גפנים ליצירת יין ביקבי הסביבה, על מרבית השטחים החקלאיים ,אלא שמכירת היבול נתקלה בבעיה כתוצאה מכך הגיעו חלק מהמגדלים לפת לחם ואיבדו את רכושם, חלקם קם ועזב את הרעיון הציוני לחקלאות יהודית וירד מארץ ישראל לאוסטרליה, אנשים אלו מסרו את רכושם ליק"א תמורת כרטיסים למקום מושבם החדש.  

כתוצאה מהשתלטות אנשי הברון באמצעות ייקא על חלק מנחלות המושבה ,נוצרה תלות חדשה בכספו של הברון אך אנשי המושבה שמרו על עצמאות מסוימת בחיי היום יום, בשנת 1904 ניטע פרדס ההדרים הראשון בנחלת זלמן מינקוב, על שטח של כמאה וחמישים דונם פרדס המסמל את התחלת פיתוח ענף הפרדסנות במושבה רחובות והצמדת הכינוי לשמה של המושבה כמושבת ההדרים.

רחובות סיפור החקלאות במושבה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור