דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

פתח תקוה סיפורי המייסדים

יואל משה סלומון נולד בשנת 1838,אביו מרדכי סלומון היה מהחשובים והמובילים בקהילה האשכנזית בעיר ירושלים, סבו של יואל משה היה רבי אברהם  שלמה זלמן צורף, שהיה ידוע בכינויו הראש"ז, הסבא ממייסדי היישוב הישן בירושלים .

כנער יואל סלומון קיבל חינוך תורני בירושלים ,כאשר למד אצל הרבנים מקאליש ומקוטנא והמשיך את לימודיו בישיבה שבליטא, בעת שלמד בישיבות באירופה, למד גם את מקצוע הדפוס בקניגסברג שבגרמניה.

לאחר שלמד חזר לארץ ישראל בשנת 1862-3, יואל משה סלומון נישא לרעייתו פרומה ולזוג נולדו 13 ילדים, שבהמשכה צאצאיהם התפרסו ברחבי ארץ ישראל וכיום צאצאיה של משפחת סלומון מונים כמה אלפי אנשים.

פתח תקוה משפחת יואל משה סלומון
 

מעט על חיים סלומון אשר נולד בשנת 1889 לאביו משה יואל סלומון שהיה ממקימי נחלת שבעה ואף בנה את בית מגוריו בשכונה ,עזר בהקמת שכונת מאה שערים בירושלים והמושבה מלבס- פתח תקווה ויהוד ששם אף בנה בית והיה חקלאי , עקב מחלת המלריה התגוררו בתחילה מתיישבי פתח תקווה באדמות יהוד, אך עיקר פרנסתו של יואל סלומון לאורך השנים היה בית הדפוס שהקים בירושלים ושבהמשך ניהלו אותו בניו יוחנן ,דוד וטוביה על מנת לאפשר לאביהם לעסוק בהקמת הישוב העברי בישראל.

כאשר מלאו לחיים 18 חזר סלומון חיים עם הוריו לירושלים מפתח תקווה , הוא למד בישיבה ולמד גם שפות ,ובגיל 20 החל לעבוד בבית מרקחת, לאחר נישואיו בגיל 23 פתח עסק למסחר תרופות בשם סלומון את לוין עם גיסו גוטל לוין , לאחר שפתחו סניף בחיפה עבר גיסו לנהל אותו וחיים סלומון נשאר בסניף הירושלמי .

לאחר רכישת עסק התרופות ביפו לאחר מלחמת העולם הראשונה הכניס את אלשטין כשותף לאחר זמן מה החליטו השותפים להקים מפעל תרופות משותף שנקרא  סלומון, לוין ואלשטיין אשר היוו את הבסיס למפעל התרופות טבע של היום ,כאשר הוסיפו ורכשו את חברות התרופות אסייא,צרי וטבע .

פתח תקווה סיפורו של חיים סלומון בנו של יואל סלומון
 

אליעזר ראב אדם דתי שנולד בהונגריה ,שימש כגבאי בבית מדרשו של הרב קאלישר בהונגריה ,שהשפיע עליו רבות בנושא יישוב ארץ ישראל ביהודים ,בהונגריה חכר חווה חקלאית שאותה עיבד עד שעלה לארץ ישראל, לאחר עלייתו לארץ ישראל התגורר בירושלים שמשם המשיך את דרכו להקמת המושבה פתח תקווה, אליעזר ובנו יהודה ,שימשו כמדריכים לבני המושבה בעלי החלקות החקלאיות, שחסרו ניסיון חקלאי והכשירו אותם לעבודת כפים.

הם גם נחשבו למפעילי מחרשות הברזל החדשות שהגיעו למושבה ,וקבלו את פרסומם לעולם כאיכרים הראשונים ,שפילחו את האדמה במחרשה בפתיחת התלם הראשון במושבה פתח תקווה.

אגדות המושבה מספרות כי בעת שגסס אליעזר ראב ,שהיה מאחרוני האנשים שיסדו את פתח תקווה, הוריש לבנו יהודה את משנתו שהאדם משול לעץ חדש הנטוע באדמת ארץ ישראל, על מנת שישריש שורשים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

פתח תקוה ראב בן יעזר אליעזר
 

מיקומה של התחנה היה בין שכונת הבוכרים לבין בתי ורשה ,כיוון שהיו ימים מעט מסוכנים במגורים מחוץ לחומות ולהחזיק עסקים בשטחים פתוחים ,הוקפה הטחנה בחומה גבוה ובשער הסוגר חצר זאת.

תחילת הספור של משפחת אהרון הירשלר מתחיל בעוזבו הכול בהונגריה מולדתו  ועלייתו לישראל שם החל לגור בחברון ועבר לגור בירושלים העתיקה שם התגורר בחצר בתי הונגרין הסמוכה לכותל .

משפחת וינשטין אשתו עלתה מפולין והתיישבה במגורים בעיר העתיקה ,שם הכיר אהרון הירשלר את בתם הדסה והתחתן עמה, לאחר נישואיהם עזבו את המגורים בין חומות העיר העתיקה ועברו לגור בעת שהנדיב מונטיפיורי שקיבל ממון רב מידיו של יהודה טורה שיכן במשכנות שאננים בבתי טורא ,יהודים הן ספרדים והן אשכנזים שהחלו לצאת מתחום חומות העיר העתיקה, לבתי המגורים נכנסו אהרון אשתו הדסה ,גיסה של הדסה שהיה נשואי לאחותה .

ימין משה יהודה ראב בנו של אליעזר בן יעזר ראב
 

בתו של יהודה אסתר ראב ,נולדה בפתח תקווה כאחות לשלושת אחיה, אסתר נולדה בחג הפורים ועל פי האגדות קבלה בזכות זאת את שמה אסתר, בהיגוד להערצתה לאביה היחסים בינה לבין אימה גבלו בשנאה ורצון לברוח מהבית.

אסתר   שכישרונה לשירה משוררת נגלה עוד בצעירותה, שבשיריה וכתביה סיפרה על שנות ילדותה וחוויותיה כילדה ונערה במושבה פתח תקווה בשנותיה הראשונות, עוד בצעירותה החלה להתמרד למוסכמות החינוכיות שהיו נהוגות במושבה, בצעירותה נחשפה למוסיקה קלסית ולנגינה .

למרות היותה בת גדלה בחברת אחיה כבן ,היא השתובבה כמותם, האחים נהגו להתקוטט אחד עם השני כילדים ועל פי האגדות מעולם לא נכנעה לכוחם בעת ההתגוששות, כבר אז שברה מוסכמות והייתה שונה מיתר ילדי המשפחות בפתח תקווה בדעותיה ובהתנהגותה, יש הטוענים כי מרדנותה נבעה מעידודו של אביה.

אסתר ראב בתו של אליעזר בן יעזר ראב המשוררת הבוהמית
 

גוטמן נולד בהונגריה ואף הספיק לשרת כחייל בצבא ההונגרי, בעת המרד הגדול בשנת 1848,לאחר שחרורו פנה למסחר והצליח בעסקיו, בשנת 1876  עלה לארץ   ישראל והתיישב בירושלים שם כונה הגביר ההונגרי, בירושלים גברה בו הרוח להצטרף למקימי המושבה פתח תקווה, למען רעיון זה השקיע את כול הונו .

חלק גדול משטח האדמה שנרכש ביולי 1878 מידי האפנדי סלים קצאר מהעיר יפו, ולאחריה האדמה שנרכשה מהאפנדי טיאן הנוצרי מהעיר יפו ,נרשם על שמו כיוון שאחז בדרכון של הממלכה האוסטרית הונגרית חלק נרשם על שמו של אמזלג היהודי סגן הקונסול האנגלי ביפו.

אדם עקשן היה דוד מאיר גוטמן במלחמתו כנגד פקידי השלטון העותומאני, בהגנתו על המושבה פתח תקווה, גוטמן גם עמד בזכות הכשרתו הצבאית ואחז בנשק ,כנגד כנופיות הפורעים והחמסנים הערבים באזור.

פתח תקוה המייסד דוד מאיר גוטמן
 
שכונת נווה שלום ספור הסוחר הפרוון האנגלי זרח ברנט וספור השכונה

זרח ברנט נולד בליטא בשנת 1843,לאביו שהיה סוחר בפרוות,בצעירותו למד בישיבת סלובודקה, עד אשר הגיע סוחר הפרוות האנגלי יצחק הכהן שנולד אף הוא בליטא ,ובקש לשדך לזרח ברנט את בתו לאה ,למרות שחזונו של זרח היה לעלות לארץ ישראל ,זרח ברנט הסכים לשידוך ועבר לעבוד עם חותנו בפרוונות באנגליה ,כאשר מטרתו הייתה לאסוף ממון רב ,על מנת שיוכל בסופו של דבר לעלות לארץ ישראל.                                             

לאחר שלמד את מלכת הפרוונות ,הקים מפעל משלו והרוויח הון עתק מהפרוונות,לאחר שהתבסס, ביקר זרח ברנט כתשע פעמים בארץ ישראל בעת שהתגורר בלונדון,רק בביקורו התשיעי בארץ בשנת 1890 ולאחר קבלת האזרחות האנגלית,החליט זרח ברנט לרכוש את האדמה להקמת ביתו בשכונת נווה שלום ,לאחר שהיה מעורב בעבר בהקמת שכונת מאה שערים בירושלים  בייסוד המושבה פתח תקווה ביחד עם חבריו במיוחד יואל משה סלומון .

רק התערבותו של זרח ברנט במימון רכישת הקרקע (שאמורה הייתה להיות השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות יפו) והתיישבותו עליה עזרה להגשמת הקמת שכונת נווה שלום בשנת 1890כשכונה השנייה שמחוץ לחומות ,זרח ברנט אף דאג לחפירת בור המים בשכונה על מנת להקל על התושבים בשכונה            


שכונת נווה שלום ספור הסוחר הפרוון האנגלי זרח ברנט וספור השכונה
 
 
 
בניית אתרים - שרקור