דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים רחוב שמואל הנגיד

 
 

האדם שפתח את מחלקת השטיחים האומנותית במוסד בצלאל הגיע מבולגריה ,שם למד את מלאכת אריגת השטיחים נהוג היה שממשלות תתמוכנה במקצוע האריגה מהיותו מסובך ועבודתו קשה ואיטית,אך בארץ ישראל לא היה מוסד ממשלתי שיבין את גודל המעשה ויושיט ידו לעזרה, בעיה נוספת נוצרה מאין סוף גלויות וטעמים שונים של העולים לארץ ישראל שהגיעו כול אחד עם טעמו בצורה ,בסגנון ,בצבעו של השטיח או אפילו בגודלו של השטיח.

בעיות נוספות היו : רחיצת צמר הכבשים בטרם יועבר לטוויה ,באירופה בתקופה הזאת כבר היו פתרונות מכאניים לנולים ממוכנים, לעומת זאת בארץ נדרשו לנולי עץ ובשיטות מזרחיות כדוגמת הערביים ,נדרש היה לפתח נולים המתאימים לאירופאים ,אך הבעיה המרכזית של צביעת האריגים היוותה בעיה שנדרש היה שיגיע לסדנת השטיחים והאריגה אחד ממומחי בולגריה באשפה וצבע על מנת שילמד את המלאכה שפותחה בארצות המזרח לצבע עמיד .

קרן אור אחת הייתה מציאת תלמידות מירושלים ללימוד במחלקת האריגה בבצלאל, בעיקר בנות שתורת האריגה משכה אותם , במיוחד מבחר דוגמאות שטעמו את מורשתם,החלק הקשה היה בניסיון למכור את התוצרת המוגמרת בארץ ישראל על שלל עדותיה וטעמם, מנהל המחלקה החליט למצוא סיטונאים או סוחרי שטיחים שירכשו את כול התוצרת בלא להתייחס לסגנון העדתי או לגודלם ולמידות השונות .

בצלאל סיפור הקמת מחלקת הלימוד לאריגה והשטיחים
 
מנזר רטיסבון בית הספר של הנזירים בשנות השלושים

בית הספר של האחיות מציון ברטיסבון ,הנהיג משמעת נוקשה כלפי התלמידים בשעות הלימוד , ( תלמידיו היו ממשפחות קשות יום , ערבים מוסלמים בעיקר כולל מהעיר העתיקה ומשטחי הגדה וחלקם יתומים שגרו בפנימיית המנזר) ,דרכי הענשה של התלמידים כלל : חדר ענישה במרתף שבו ננעלו התלמידים לשעות ארוכות, תלמידים שנתפסו בגניבה מחבריהם או נתפסו בסיפור שקרים , נאלצו להסתובב לאורך שעות היום ,עם שלט תלוי על החזה שבו נכתב תלמיד גנב או תלמיד שקרן על מנת לביישם.

יום הלימוד בבית הספר של הנזירים במנזר רטיסבון ,החל בשעה 7 בבוקר ונמשך עד השעה 16:30 בכול יום, סדר הלימודים כלל לימודי גיאוגרפיה ,ציור, חשבון, מדע ההתנהגות שבו חונכו התלמידים לחיי היום יום והנוהגים והמנהגים , שפות : עברית ערבית,צרפתית ואנגלית מקצועות הלימוד היומיים נערכו בשפות שנלמדו במתכונת הבאה : שעת עברית,שלוש שעות צרפתית,שעתיים אנגלית,שעה ערבית.

מנזר רטיסבון בית הספר של הנזירים בשנות השלושים
 
מנזר רטיסבון מגדל האיתות התורכי חדל לאותת

מגדל האיתות ממוקם מצידו הימי של מנזר רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד בירושלים

 

בתקופת אל תורכ הוקמו עשרות מגדלי איתות עשן בין ירושלים בואך לנמל יפו,סימני האיתות כדוגמת האינדיאנים באמריקה סימני עשן  ומאוחר יותר תאורת עששיות –לפידים , מגדל זה הוקם בתחילת המאה ה 19 בצילומים מסוף המאה ה 18 לא נראה המגדל בצילומים של המנזר שישב חשוף על הגבעה.

 

המנזר עצמו נבנה בשנים 1876- 1897 בידי המסדר הקתולי הצרפתי , שמו של האדריכל הצרפתי היה דומא , בעברו מנזר ובית יתומים מקצועי לילדים וכיום בית מדרש לנזירים המגיעים לתקופה של ארבעה שנים ללימוד בחסות הוותיקן וצליינים מאירופה בעיקר מאיטליה אין אני מספר את כל גלגולי המקום ועברו עד מלחמת ששת הימים מתקופת השלטון התורכי והאנגלי ואפילו תקופה של גדוד העבודה העברי ששכן במקום .

 

     

 
מנזר רטיסבון מגדל האיתות התורכי חדל לאותת
 
ימין משה בצלאל סיפורה של כרכרת מונטיפיורי

סיפור כרכרת מונטיפיורי מתחילה בשנת 1816, בעת שנבנתה הכרכרה לצורך סיוריו של משה מונטיפיורי, בסיוריו בערים ובמדינות באירופה,הכרכרה שמשקלה היה מעל לשני טונות, נבנתה לפי מפרט אישי של מונטיפיורי, על דלתות הכרכרה צוירו סמלי המשפחה , נכתבה המלה ירושלים ביחד עם המילים " חשוב והודה" , הכרכרה הזאת שימשה את משה מונטיפיורי בכול מסעותיו ברחבי העולם,בסופה של הדרך נתגלגלה לוינה , שם מצאה בוריס שץ שהביאה לחצר בצלאל ..

האגדות מספרות כי בכרכרה ,היה מיכל למים ומזנון מזון קטן , הכרכרה הייתה גדולה וצירי הכרכרה חוזקו על מנת למנוע חלק מהטלטולים והדרכים המשובשות,מושב העגלון היה רחב ויכלו לשבת בו שלושה אנשים,כרכרה זאת שימשה את מוטיפיורי בעת ביקורו ברוסיה כאשר 12 סוסים משכו את העגלה בחלק מהדרכים הורדו הגלגלים והותקנו מגלשיים לנסיעה בשלג .

לאחר מותו הועברה העגלה כמתנה ל ג'ון אגברט בנגוך , שהיה מנהל בחברת הגז בבעלות מונטיפיורי בוינה ,לאחר קבלת הכרכרה ,כאן חלוקות הדעות האם מכר או נתן מתנה את הכרכרה לנוצרי אוהד היהודים רברנד וילהלם הכלר בוינה,אשר בצוואתו ציווה כי רכושו והכרכרה יועברו לתצוגה בארץ ישראל .

האגדה הירושלמית מספרת ומשלימה ,כי בוריס שץ בעת ביקורו בוינה בשנת 1909, שמע על מציאותה של  כרכרת מונטיפיורי במחסן כרכרות בעיר וינה, עוד שמע בעת הביקור שהכרכרה עוברת ממקום אכסונה למכירה פומבית למרות צוואתו המפורשת של הכלר ,כיוון שלטענת מחסן האחסנה ,כי לאחסונה נדרש שכר ושאף אדם לא דורש אותה כחזקתו .

ימין משה בצלאל סיפורה של כרכרת מונטיפיורי
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1

המשך סיפור חייהם בגדוד העבודה והגנה של יוסף טרומפלדור

הפלוגה הגיעה בשנת 1922 התיישבה בגבעת שאול ומיד עברה למחנה אוהלים שהוקם מחוץ לגדר מנזר רטיסבון ,הפלוגה התגוררה בנקודה לאורך ארבע שנים ,עד 1926-7 במתחם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים, שמה של הפלוגה היה פלוגת רטיסבון,הם הקימו אוהלים ליד חומת המנזר וסבלו מהקור הירושלמי , מזונם היה פת לחם וחצי תפוז ביום האושר, כדברי השיר שי ואורז יש בסין, שירו של שלונסקי שנכתב בעין חרוד בגיל 21, לאחר שחזר ארצה בשנית .

 

המטבח והבישול באוהלי רטיסבון היה על מדורות בחוץ בשבתות היו מגיעים אנשי שכונת שערי חסד אנשי הישוב הישן על מנת לראות את אנשי הישוב החדש .

 

אוהלים אלו שהתגוררו בהם נהרסו ודלפו בגשמי ירושלים, בצר להם מצאו מקלטים במספר צריפים מוזנחים שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה,מספר פחונים , בין הצריפים היו צריף חדר האוכל כיום בית הכנסת ישורון, וצריף בתי הילדים שעבר משכונת שער חסד, מה שכיום הוא בית אלברייך ברחוב קינג גורג ממול לישורון.

 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2

המשך העבודות של גדוד העבודה הירושלמי ופירוקו של הגדוד העבודה הראשונה המשמעותית לסתתי הגדוד ,הייתה הזמנת השלטון הבריטי בשנת 1922 למצבות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה שנטמנו בבית הקברות בבאר שבע בניית ישיבת פורת יוסף,הכשרת האדמה להקמת קבוץ קריית ענבים ונטיעת יער באזור הכנות תשתית וכביש בשכונת בית הכרם.

בשנת 1923 הכנת תשתית להקמת הגימנסיה העברית,סלילת הכביש בשכונת רחביה  בניית הבתים הראשונים בשכונה,הכנת והקמת בית ההבראה ארזה, סלילת כביש רחוב בן יהודה וכך הלאה והלאה ברשימה ארוכה המונה את העבודות לפי שנות הפעילות מההקמה

פלוגת רטיסבון נחלקה לשני מחנות החלק השמאלי שטען שצריך לבנות את ארץ ישראל וליישבה בידי יהודים בעבודה עברית וחיי קומונה משותפים , החלק השני פנה לרעיונות הסוציאליסטיים הקומוניסטים של מהפכת אוקטובר , בימי הזוהר של הפלוגה היא מנתה כ 250 חברים.

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2
 
סיפור הבור הראשון שנחצב בידי גדוד העבודה העברי

סיפור הבור הראשון שנחצב בידי גדוד העבודה העברי

בור שיבר ממוקם בין בית פרומין - בית הכנסת הישנה ,לבין בית המשביר במרכז העיר

הבור הראשון שנחפר לא היה מחצבה ,מיקומו היה במה שאנו הירושלמים קוראים בור שיבר על שמו של קבלן נוצרי שפעל בעיר בשנות העשרים וההאדמה הייתה שייכת לו בעת ההיא עיקר פעילותו בבנייה בטלביה ,יש הטוענים בפי זקני העיר כי הבור שימש גם כמגרש כדור רגל, את שחקני הפועל בירושלים באותה העת.

 

הבור מתהדר בשמותיו הנוספים :

כיכר משה ברעם ,או גן הסוס ,או גן המנורה ,שעל שם מנורת שבעת הקנים שהוצבה בבור מורה זאת , נתרמה בשנת 1956 בידי הפרלמנט הבריטי,לטקס השמיני להקמת מדינת ישראל, המנורה הוצבה בבור שליד הכנסת הישנה - בית פרומין ,שנבנה בחלקו על שטח הבור.

 

סיפור הבור הראשון שנחצב בידי גדוד העבודה העברי
 
בצלאל אגדה ירושלמית לאוצרות בית הנכאות
תודה למ.י.גבריאל על סיפור האגדה הבלתי ידועה הזאת ולעיתון מעריב שפרסמה.
 

בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמקמה יחידת של הצבא האוסטרי בצבא התורכי במנזר רטיסבון ברחוב הנגיד, בנוסף פתחה היחידה בית חולים צבאי בשטח המנזר לספור היחידה האוסטרית הצטרפה אגדת הצלת אוצרות האומנות של בית הנכאות בצלאל.

כאשר הוברר כי הכוחות התורכיים עומדים להינגף בידי הצבא הבריטי בעיר ירושלים, נוצרה בהלה בקרב אנשי בצלאל לגבי האוסף האומנותי של המוסד ובית הנכאות, לאחר דיונים עם הקצין היהודי גבריאל שהיה מפקדם של הגדוד האוסטרי במנזר רטיסבון, הוחלט להחביא את האוצרות בבאר המוסד ואף לבנות קיר הסוואה למטמון.

אלה שאז התעוררה בעיה שהייתה עלולה להכשיל את הרעיון ,על פי החוק בורות המים היו צריכים להתמלא בכול שנה בכדי להשתמש בהם , הורקת בור המים היה עלול למשוך את תשומת לבם של התורכים, אי לכך פנו אנשי בצלאל בעצת המפקד היהודי האוסטרי  ,לרופא בית החולים הצבאי האוסטרי שישב במנזר רטיסבון הסמוך על מנת שירכוש את המים , שלכאורה לא היו דרושים להם, בית החולים הצבאי של רטיסבון שמח לרכוש את המים ומיד הפקיד כסף בעבורם, כך היה אישור רשמי להורקת הבאר ממים.

הצרות עוד לא הסתיימו כיוון שנדרשה משאבה לשאיבת המים מן הבאר, לא נלקח בחשבון כמות זמן השאיבה והובלתו למנזר רטיסבון, תחילה הובלו המים בכלים ובסירים, אלא שנעשה חישוב ונתברר כי בשיטה הזאת הורקת המים מן הבאר תמשך כחצי שנה, המוסד פנה לקבלן אלברט דיסקין להשיג מידית משאבה לשאיבה, בתקופה ההיא משולה בקשה זאת הייתה כמציאת מחט בערמת שחת .

בצלאל אגדה ירושלמית לאוצרות בית הנכאות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור