דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים רחוב שמואל הנגיד

 
 
בצלאל סיפור האקדמיה לאומנות

כאדם שלמד במוסד הזה רציתי לספר את סיפורו.

בסיור בירושלים בעקבות האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל מוליכה את המטייל שלושה מיקומים בירושלים, לאורך המסלול אחת ברחוב החבשים והשנייה בנחלאות  והשלישית בקמפוס של הר הצופים, כיום מחלקת העיצוב חזרה למבנה הישן ברחוב שמואל הנגיד, יש לציין כי בצלאל המוסד נפתח בשנת 1906, לפני פתיחת האוניברסיטה העברית.

 

בצלאל נוסדה בעקבות שכנוע של מייסדה בוריס שץ את צירי הקונגרס היהודי בשנת 1905, בצורך של שימור האומנות היהודית הארץ ישראלית כמו מימושה של הציונות ,את המוסד אימצה יהדות גרמניה בראשו של פרופסור וורצבורג,  אשר אף רשם אותם כאגודה גרמנית בשנת 1906, שמטרתה להקנות מלאכת יד ואומנות בארץ ישראל ואף לייצר תשמישי קדושה לבתי כנסת וכנסיות ולפתח את תעשיית הרקמה והשטיחים בסגנון אוריינטלי ארץ ים תיכוני, תמיכה כספית למימון לימוד הסתתות בארץ ניתן לו מאגודת חובבי ציון באודסה.

 

איש ססגוני היה בוריס כץ בלבושו הלבן , כתלבושת התושבים הערבים בארץ ישראל או בהשקפת עולמו לגבי מהות האומנות היהודית ישראלית בהתהוותה ,את דרכו האומנותית החל בוריס שץ כפסל של נסיך בולגריה פרדיננד ,לאחר שכשל בהקמת אקדמיה לאומנות בעיר סופיה המשיך כאומנים רבים לפריז,מאחר והתחרות על האומנות הייתה קשה עקב ריבוי אומנים מפורסמים בפריז ,נאלץ להתפרנס מלחימה בזירת האגרוף.

 

בצלאל סיפור האקדמיה לאומנות
 
מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים 1

מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד 26 בירושלים

 

המנזר ממוקם בסוף  רחוב שמואל הנגיד  ליד בית הכנסת ישורון .

הקדמה

הבעלות על האדמה והמתחם שעליו קם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד ,היו שייכים לכנסייה היוונית אורתודוכסית הלבנה ( הרוסית) , בשנת 1876 נרכש השטח מידם ,בידי האחים המומרים הצרפתיים לבית רטיסבון.

 

משפחת רטיסבון מחבל הארץ אלזס הצרפתי על גבול הגרמני, למשפחה היו עשרה ילדים, האח הגדול תאודור רטיסבון היה הראשון שהתנצר והפך לאיש כמורה ואף תפס משרה גבוהה בכנסייה הצרפתית , אבי המשפחה היהודי היה מצאצאי שר הכספים במלוכה הצרפתית לפני שנפלה.

 

אחיו הצעיר אלפונס רטיסבון אתאיסט ידוע  ,לאחר שסיים את לימודי עריכת הדין ,התארס והתכונן לנישואיו אלא שגילה של ארוסתו היה צעיר, החליט להמתין לנישואים ולבקר בעיר רומא , שם פגש חבר ללימודים ואת אחיו הכומר, בעת שערכו סיורים בעיר הקניט אלפונס את האמונה הנוצרית וסנט באח הכומר שהתלווה אליהם בסיורים.

 

מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים 1
 
בצלאל בית הנכאות בית האומנים

תחילת בית הנכאות הייתה בשנת 1908, כאשר עברה האקדמיה ובית מגוריו הצמוד של בוריס שץ לרחוב בצלאל פינת רחוב השמואל הנגיד של היום ,במבנים שהוקמו בידי עשיר מוסלמי בשם אבו שאכר ,אשר הקרן הקיימת קנתה אותם ומסרה לבוריס שץ לצורך האקדמיה בצלאל, מבנה המוסד והמבנה השני של בית האומנים של היום נבנו בסגנון הערבי אופייני הילויאן חלל מרכזי שממנו יוצאים חדרים והכול מוקף בחומה שבה היו שני שערים אחד לכול מבנה.

בית הנכאות בצלאל

במבנה הסמוך לבית הספר בצלאל נפתח בית הנכאות לתצוגה בתחילה הוצגה בו תמונת עצמית של האומן יוסף איזראלס שנתרמה בידי נדבן , לאחר מכן הצטרפו עבודות לתערוכות של האמנים : מורלי, גליצנשטיין,אפשטיין לילאן אנטוקולסקי והירשנברג, מוריס שטרן רוטשטיין .

בשנת 1912 נתרמו לבית הנכאות ממצאים מהתקופה היוונית של פסלים וכלים בידי הנדבן הרוסי קנלסקי , לאוספי התצוגות התווספו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בארץ ישראל, אוסף מטבעות,תשמישי קודש כולל ספרי תורה ,טליתות וסידורים שניצלו לאחר פרעות ביהודים ברוסיה ,חלקם מוכתמים בדם של הקורבנות.

 

בצלאל בית הנכאות בית האומנים
 
מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים 2

אגדה ירושלמית של רצח השומר בכנסיית רטיסבון בשנת 1956

באגדות ירושלים משובצת האגדה המסתורית בעלת הנופך הרומטי, שסופה במות בפיצוץ של אליהו סינאי הזקן בן השישים וארבע ,שהועסק כשומר בפתח הכנסייה , לאחר מאמץ חקירתי הוברר מי הם מכיני המטען ,אך הסיבות לתעלומה הרומטית הזאת נעוצים בעבר משונה .

ספור התנכלות לכנסייה הנוצרית ,לאחר מלחמת השחרור החל במאי שנת 1955 בעת שהושלך רימון על חצר המנזר , נעצרו מספר חשודים שנחשדו כהתנכלות למוסד נוצרי , למרות החקירה התיק נסגר מחוסר ראיות או עדויות למקרה ,רק שנתיים לאחר מכן התבררה הקשר להשלכת רימון מילס זה  .

לאחר שנתיים של חקירות בעת שנחקר המקרה השני של הרצח מפיצוץ חבילת הנפץ , נתברר כי ידידה הראשון ( היא כישפה אותי) של שושנה ברזאני פנחס פנחסי שהיה חייל ביחד עמה בבסיס , עזר לה בזריקת הרימון ,כפי שהעיד היא הוציאה את הנצרה ואני השלכתי אותו, כיוון שנפצעו ארבעה צעירים יהודיים שעברו לתומם ברחוב ליד שער הכניסה למנזר שהם : ישעיהו הדרי,מאיר מלכי ,שרה קוק ויצחק כץ .

מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים 2
 
חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה

שלוב סיפורו האישי של איש העלייה השנייה משה אינגבר – אינגברמן בהקמת חוות כנרת.

משה איש איש העלייה השנייה חקק לעצמו מוטו שעמו עבר בתחנותיו בקליטתו בארץ , המוטו שלפיו עבד היה – מה שהיה בעבר לא חשוב ואף לו נחשב, מה שחשוב הוא מה שיקרה.

משה אינגברמן עלה לישראל מחבל פודל ברוסיה ביחד עם אחיו אהרון בשנת 1903 כאיש העלייה השנייה, שבה מרבית העולים הצעירים הגיעו מרוסיה,הוא היה עלם צעיר בן 22 שנה בעל כינור ואהבה לנגינה,מניעיו לעלייה היו הרעיון הציוני ליישב את הארץ ,לאחר פרעות שעברו היהודים ברוסיה הלבנה בעת שגר שם.

חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה
 
מנזר רטיסבון מגורי יהודים ברחוב הנגיד משנת 1949

מנזר רטיסבון הוקם על מנת להעניק לתלמידים עניים אפשרות ללמידת מקצוע ,ילדים שהוריהם היו בעלי הכנסות נמוכות או יתומים ,חלק נוסף ממטרה זאת ,היה הרצון להמיר את דתם של חלק מהתלמידים לדת הנוצרית , במנזר רטיסבון התגוררו בתקופה שלפני המלחמה נערים וילדים שנאספו בעיר העתיקה ומשטחי הגדה המערבית ,רובם בני העדה המוסלמית,חלקם בני נוצרים וחלק אף ילדי משפחות יהודיות בירושלים.

בתי הספר למקצועות של מנזר האחיות רטיסבון ,העניק לתלמידים לימודים רגילים ושעורי דת ,גם לימוד של מקצועות ,שישמשו את הנערים כאשר יתבגרו לפרנסתם ,חלקם של התלמידים, התגוררו במנזר בתנאי פנימייה ,בחדרי המנזר בקומה התחתונה והעליונה , איש ההתעמלות וקצין הצנחנים אורי מיכאלי ( אגדה ירושלמית) ,סיפר כי למד בבית הספר של מנזר רטיסבון בצעירותו .

זרם הגעת התלמידים פסק לחלוטין כאשר החלה מלחמת השחרור ,גם זרם הכנסותיו של המנזר ,ששימש לתחזוקת המקום ולכלכלת הנזירים והנזירות , שהגיע מידי הנהלתו בצרפת נחלש,  כספים שהגיעו מהורי התלמידים גם הוא פסק, ונוצרה בעיה חמורה של תזרים הכנסות לתחזוקה השוטפת .

מנזר רטיסבון מגורי יהודים ברחוב הנגיד משנת 1949
 
בצלאל בית הנכאות לזואולוגיה באוניברסיטת הר הצופים

ישראל אהרוני היה מנהל בית הנכאות הזואולוגי באוניברסיטת הר הצופים , הוא היה גם בעליו של אוסף ציפורים חנוטות וחיות שהוצגו במרתף מוזיאון מנזר הגרמני אכסניית פאולוס,  ליד שער שכם בעיר העתיקה,האוסף שנבנה בין השנים 1904-9 האוסף כלל את ציפורי ארץ ישראל וסביבותיה, באוסף הוצגו גם ציפורים שנכדו או ציפורים נדירים כמו : השוור, הדבקן הסורי והשקיטן.

שמו של המבנה אכסניית פאולוס ,התפרסם בזכות שני אוספיו המפורסמים : אוסף בעלי החיים המפוחלצים של חיות ובעלי כנף בעיקר מחיות שחיו בישראל כמו דוב סורי, נמרים,אריה,ציטה,ציפורי טבע כולם כונסו בחדר קטן לתצוגה, אוסף זה הזמן עשה בו שמות והחיות המפוחלצות החלו להתפורר הועבר בהסכמה לאחר מלחמת ששת הימים לידי המכון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ומוצג שם.

התצוגה השנייה בקומת המרתף ,נקראת מוזיאון לארכיאולוגיה והיסטוריה ,הכוללת אוסף של דגמי מבנים שבנה הכומר אדריכל קונרד שיק ,כולל דגם העיר העתיקה ,כפי שהוא נראה במאה הראשונה לפני הספירה ,במוזיאון בנוסף לאוסף עבודתו בכנסיית המשיח ליד שער יפו בעיר העתיקה , שני המוזיאונים של עבודתו של קונרד שיק בכנסיית המשיח ובאכסניית פאולוס עוברים שיפוץ ,שנפתחו לקהל בתחילת שנת 2012 .

בצלאל בית הנכאות לזואולוגיה באוניברסיטת הר הצופים
 
מנזר רטיסבון סיפורה של משפחת הברפלד היהודית

סיפורה של משפחת הברפלד ומגוריה , לאחר עלייתם לארץ בשנת 1950 .

סיפור משפחתו של הברפלד ובנם קאלו בן התשע עשר  , מתחיל בעת שהגיעה לארץ ישראל בשנת 1950 ממדינת יוגוסלביה , המשפחה עמדה על כך שיגיעו לירושלים, תחילה שוכנו במחנה הצבאי לשעבר אלנבי בתלפיות, מחנה שבו שוכנו עולים חדשים בירושלים  ובמחנה הנוסף תל עלמיין הסמוך ( מעברת תלפיות) ,בני המשפחה  שוכנו בצריפי העץ הדולפים במחנה אלנבי ,ששימשו את אנשי הצבא הבריטי ועוד קודם לכן לצבא התורכי ובמיוחד למגורי אנשי חיל האוויר הגרמני ,ששרתו בבסיס עם מנחת המטוסים שלהם ממלחמת העולם הראשונה.

הצריפים במחנה שימשו בעבר ברובם  כאולמות מגורי החיילים ובכדי ליצור מעט אינטימיות והפרדה בין המשפחות נתלו סדינים או שמיכות , בחלקי המגורים בין המשפחות ,על מנת ליצור את קירות ההפרדה בין משפחה למשפחה.

מנזר רטיסבון סיפורה של משפחת הברפלד היהודית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור