דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה סיפורי בתים ואנשים

 

 
 
 
רחוב אבן גבירול 13
רחוב אבן גבירול 13 
  
כיום מבנה אבן בן שתי קומות,לקומה השנייה מערכת מדרגות חיצוניות, אשר  נמצא בבניה מחודשת , למבנה חצר אחורית גדולה אשר ניצב עליה צריף מבלוקים עם גג רעפים,בחלק האחורי של המבנה מרפסת פתוחה עם גג הקומה העליונה, נשקפת לחצר גדולה , על פי הסימנים בשטח לחצר הייתה בריכה .
 
בתהליך הבנייה בנובמבר 2011 הוסרו הקירות הפנימיים , למבנה בכניסה הראשית מכוון רחוב אלחריזי שתי מדרגות המוליכות לדלת הכניסה.
רחוב אבן גבירול 13
 
שדרות בן מימון 46 בית יוליוס גייקוב פינת אוסישקין
שדרות בן מימון 46 בית יוליוס גייקוב פינת אוסישקין
שדרות בן מימון 46 פינת רחוב אוסישקין ,סיור בנובמבר 2011
בית שקירותיו החיצוניים טויחו , שנבנה בשנת 1933 בעבור נחמה דונידקוב ובעלה יוליוס גייקובס , גייקובס הגיע לישראל בצבאו של גנרל אלנבי , לאחר שהשתקע בישראל התמנה בשנת 1930 לתפקיד של סגן מושל ירושלים כפקיד בכיר בממשל המנדט, את הבית תכנן האדריכל בנימין צייקין.
 
שתי קומות היו למבנה , קומה תחתונה הכילה סלון ומטבח גדול וחדרי השינה התמקמו בקומה העליונה, חלקו של המבנה נבנה בסגנון קלאסי וחלקו בסגנון מודרני, למבנה הוכנסה מערכת מים וחשמל וחידוש של מערכת הסקה.
 
הבית שימש למפגשים תרבותיים שבהם אירחו בני הזוג את הפקידות הבכירה ואישי ציבור, אשתו של גייקובס שהייתה בעלת רקע מוזיקלי , ניגנה להנאת האורחים.
 
איתרע מזלו וגייקובס הזדמן למלון המלך דוד בעת שפוצץ בידי האצל, כתוצאה מן הפצוץ נהרג יוליוס בפיצוץ, אשתו ששהתה באותה עת בלונדון , חזרה ומיד עזבה מחוסר רצון להתגורר במבנה, ובעת ששהתה בישראל , השכירה את הדירה השכירה את הבית לסוכנות היהודית שפתחה בו מועדון חברתי.
 
לאחר מכן הושכר המבנה לאחר שהממשלה החליטה לשכן בו את ראשי הממשלה בשנת 1950 , המבנה הועבר למשרד האוצר ,אשר שפצו והפכו לדירת שרד,כיוון שבן גוריון סרב להיכנס ,לבית שהוגדר כרכוש נטוש, ניתנה לאלמנת גייקובס דירה חליפית בירושלים, והדרך למגורי ראש הממשלה נפתחה.
 
משהפכה הדירה למגורי ראש הממשלה ,התגורר בה דוד בן גוריון, לאחר מכן לוי אשכול ולבסוף התגוררה בו גולדה מאיר , כאשרא גולדה מונתה להיות ראש ממשלה , היא העדיפה להמשיך ולהתגורר בבית, ופתחה בו את מטבח גולדה כחדר ישיבות הממשלה הבלתי רשמי.
 
בדיחה ירושלמית מספרת כי לשכנו של בן גוריון ברחוב, הייתה בת שובבה ,באחד הפעמים שאביה גער בה בקול רם , השיבה השובבה שקט בן גוריון ישן ואתה תעירו.
 
לאחר מלחמת יום כיפור כאשר גולדה התפטרה מהממשלה, נותר הבית שומם וריק קרוב לשלושים שנה , כאשר נתברר כי המבנה נדרש לשיפוץ נרחב, ואינו מתאים למגורי ראשי הממשלה הבאים , עברו מגורי ראש הממשלה למיקומו הנוכחי , כיום עומד המבנה המוקף בחצר שומם כדרכו, בחלק הימני של החצר לאורך רחוב אוסישקין משתזפת עמדת השמירה, בחזית הוספה לאורך השנים מרפסת מחופת זכוכית וגג אסבסט , הצצה במבנה המתפורר מעוררת תוגה .
 
לכשנפטר לוי אשכול דחפה אלמנתו מרים אשכול ליצור במבנה מוזיאון ומפעל הנצחה לפועלו, יוזמה זאת שהחלה בשנת 2002 ,החלה וגוועה באיבה , כמה עצוב לראות את העזובה .
שדרות בן מימון 46 בית יוליוס גייקוב פינת אוסישקין
 
רחביה הקדש משגב לדך ממשפחת מוזס רחוב אוסישקין 11B
רחוב אוסישקין 11B הקדש משגב לדך ממשפחת מוזס
רחוב אוסישקין 11B בעל המבנה 1935 הקדש בית החולים לנשים משגב לדך
המבנה נתרם להקדש בידי משפחת משה ורימה מוזס , מוזס עבד כקבלן ,לאחר שקה את המבנה הוא הקדיש אות כהקדש שמפרות ההשכרה יהנה בית החולים הכללי משגב לדך , עוד בשנת 1935 המבנה היה רשום כרכוש משגב לדך.
בשנת 1935 גרו במבנה דר בונם פאול ,אלחסיד מרים,הפקיד בלוך אהרון,הפקיד בחברת של טסלר אליעזר,דר לונהיים ברונו מהדסה, הצייר קרצמר שמואל.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1936 : אונא אביגדור,
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 :הרצברג שמואל,דר וכטר שלמה,כהן רוינה,מרטין נתן,
 
סיפור והיפוכו ברחוב אוסישקין
סיפור הבית מספר 13 ברחוב אוסישקין, כולם מספרים כי ברחוב אין בית מספר 13 ,מן הסיבה שמנחם אוסישקין בעת שהרחוב נקרא בשמו עוד בחיים , מנחם אוסישקין חיפש ומצא בספרים שחקר כי אין מזל למספר 13 ולמעשה המספר מביא מזל רע למשתמש בו .
 
אי לכך החליט אוסישקין, כי ברחובו לא יהיה בית מספר 13 , למרות רצונו זה בעת סיורי ברחוב ,באוקטובר 2011 , מצאתי על עמודי בית ברחוב אוסישקין , את הכיתוב אוסישקין 13 בצבע שחור על עמודי שער הכניסה לחצר הבית.
 
אני מניח , שזה נכתב בעת מהלך שנוצר לפני זמן מה , בניסיון להחזיר עטרת ליושנה ולהחזיר באופן פיראטי הפגנתי , את שמו של הרחוב אשר ניתן לו  ושנקבע בעת שנבנה הרחוב , לרחוב  רבי יהודה הלוי , באירוע הזה נעקרו שלטי רחוב אוסישקין ונתלו שלטים בשמו הישן רבי יהודה הלוי .
 
דבר נוסף מעניין למבנה בן שתי הקומות , מעל לכניסה בפתח הכניסה במרפסת החזית, מקובעת טבלת שיש שעליה חקוק כי המבנה נקנה ונתרם לטובת בית החולים משגב לדך (שנסגר עקב ניהול כושל) המבנה נתרם לאחר מותו של משה ורימה מוזס.   
את השלט מסתירה מעט מנורה גלילית שעליה פעמונים מנחושת .
רחביה הקדש משגב לדך ממשפחת מוזס רחוב אוסישקין 11B
 
רחביה רחוב קקל 19 ביתו של הספר שמואל האזרחי בריסקר

סיפורו של הספר שמואל האזרחי בריסקר

סיפורו של הספר שמואל אזרחי בריסקר הסיפור שמכונה בהומור הירושלמי הבית העומד על חוט השער ברחוב קק"ל 19 בשכונת רחביה.
 
הסיפור חמוד הקשור לשכונת רחביה ,הקשור לספר שמואל האזרחי בריסקר,שחיי  בשנים 1888-1964 ,היה חבר העלייה השנייה ,שעלה לישראל בשנת 1911, כאשר הגיע לישראל השתכן תחילה בעיר יפו ועבד כספר ,לאחר מכן עבר לירושלים ושכר פינה של מחסן במכולת בכיכר ציון ליד ראינוע ציון.
 
כיוון שהמבנה שבו שכר פינה , היה שייך לכמורה הרוסית ,כעסו עליו כמרים אלו , כאשר תלה שלט הכתוב בעברית בחזית המבנה, שבו נכתב : מספרה עברית מודרנית ,  לקחו את השלט והעבירוהו מעל לאורווה ממול .                         

 

 

 

רחביה רחוב קקל 19 ביתו של הספר שמואל האזרחי בריסקר
 
רחוב קקל 20 ביתם של יעקב וחנה ויגולניק

רחוב קקל 20 ביתם של יעקב פסח וחנה ויגולניק

המבנה ממוקם בצומת רחובות ,בפינת רחוב קקל ורחוב אוסישקין ובצידו השמאלי מתחיל רחוב פורוש .

יעקב ויגולניק היה בעלייה של תחנת קמח ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, אני מניח שהוא רכש את התחנה בשנת 1928 בעקבות מכירה פומבית של חמש שמיניות של התחנה,  בידי ההוצאה לפועל, בעקבות משפט שבו תבע יצחק לאבל את שותפו שלמה ראטה , המכירה הפומבית נערכה בתאריך 13.4.28 תיק 2318/26

הוא בנה את ביתו בשכונת רחביה , מבנה ענק מאבן אדומה הכולל קשתות וחלק מרכזי מעוגל החורג ממתאר המבנה , החלק העגול המרכזי מחלק את המבנה לשני חלקים עם שתי גרמי מדרגות פנימיים.

את הבית מקיפה חומה שעליה שבכת ברזל מעוצבת במרכז המבנה שער אבן ושערי ברזל שעליו מונוגרמות ,מעל לשער הקשתי תלויה טבלת נחושת שעליה כתוב בית יעקב פסח וחנה ויגולניק.

 

רחוב קקל 20 ביתם של יעקב וחנה ויגולניק
 
שדרות בן מימון 54 רחביה והצייר אבל פן

הצייר אבל פן התגורר בשדרות בו מימון 54 ברחביה בשנת 1937 , את ביתו הקים אבל פן ברחוב קוראי הדורות 8 בשכונת תלפיות, בית זה נהרס בשנות השבעים ועל חורבותיו הוקם מבנה דירות משותף.

 

אבל פן נולד בשנת 1883 בלטביה, למד בחדר ובגיל 12 החל לצייר בהדרכת צייר יהודי ,את לימודי האומנות למד בעיר אודסה ולאחר מכן המשיך את לימודיו בפריז, בשנת 1913 החליט לעלות לישראל והצטרף לצוות מורי האקדמיה לאומנות בצלאל , בשנת 1921 נמשך לתחום ההדפסה של ציורים ליטוגרפיה ולכן פתח בית דפוס שבו ייצר ליטוגרפיות מעבודותיו.

 

עיקר עבודתו הוקדשה לדמויות בסיפורי התנך כגיבורי המזרח  ,את ציוריו שילב בסגנון המזרחי האוריינטלי אשר חווה בעיניו במגוריו בישראל , כמו מדמויות פלאחים ועובדי אדמה שעל פי הבנתו היו דומים לדמויות היהודיות שגרו בעבר בישראל,אבל פן התייחס רבות גם לנושא העקידה ויש הקושרים את זה לנפילת בנו במלחמת השחרור, יצירות רבות שלו מעבודותיו מוצגות במוזיאונים החשובים בעולם.

       
שדרות בן מימון 54 רחביה והצייר אבל פן
 
רחוב אוסישקין 9 פינת אברבנל 21 בית הסתת אברהם אלעז
רחוב אוסישקין 9 פינת אברבנל 21 בית הסתת אברהם אלעזר הלפרן
כינויו של אברהם אלעזר אלפרן היה ברדה שפרושה זקן מהשפה הרוסית ,על שם זקן העבות השחור שלווה אותו עד מותו .
 
בית האבן בן השלוש קומות עומד ומנמנם בשמש הירושלמית, מוסתר בחלקו בעתי מחט, הכניסה לקומה הראשונה מכוון רחוב אברבנל הייתה בעבר בגרם מדרגות שהוביל למבואה פתוחה למבנה , אלעזר הלפרן היה מאחרוני גדוד העבודה ושימש בה כסתת.
 
את ביתו רכש הסתת אברהם אלפרן אלעזר ברחביה ,כאשר כשל כוחו להיות סתת עקב בעיות בריאות ,אז  אישרו לו ראשי הישוב להתגורר באחרון צריפי הגדוד העברי שפורק, לאחר תקופת מגורים בצריף , רכש את ביתו ברחביה ברחוב האברבנל 1 פינת רחוב אוסישקין , אגדות השכונה מספרות כי בשנת 1944 הסתתרו בביתו מספר מראשי האצל  .
 
אלפרן עלה לישראל מטעם גדוד העבודה והגנה של טרומפלדור שהוקם ברוסיה , בימי העלייה השנייה , בתחילה גויס בידי טרומפלדור להגן על המושבה מטולה, ומאגדות הארץ מסופר כי טרומפלדור ערב נפילתו ביקר אצלו במטולה.
 
עקב קשיים כלכליים ומתקפות של שכניהם הבדויים ,ונפילת תל חי ומותו של חברו טרומפלדור,  עזב אלפרן את המושבה והצטרף לגדוד העבודה שעל שם טרומפלדור בטבריה ,ניסה את מזלו כדייג בימת כינרת , עבד כבנאי בתל אביב , עבד בנושאי בטחון שונים ונחת לבסוף בירושלים שבה הספיק ללמוד סתתות , חריטת אותיות וציורים ועבודה באבן במשך שנה באקדמיה בצלאל בירושלים.
 
אלפרן המשיך את לימוד הסיתות מידי סתת וחוצב  ערבי ,כיוון שהיה חבר בגדוד העבודה ,את הלימודים  בבצלאל ,נטש ממחסור בכסף לשכר הלימוד , בשנת 1924 החל אלפרן עובד במסגרת פלוגת רטיסבון כסתת ,לאחר שהוזמן בידי יצחק שדה ,ללמד את חברי הפלוגה את מלאכת הסיתות  .
 
עבודותיו הראשונות בסיתות עם חברי הקבוצה היו בעת שהגיעה ההזמנה הגדולה מהצבא הבריטי למצבות לבתי הקברות הצבאיים בבאר שבע ובהר הצופים, ולאחר מכן ביקש אותו יצחק שדה לפסל את מפת ארץ ישראל , את העבודה מימן יצחק שדה מתרומות שקיבל מראשי הישוב בארץ , המטרה הראשונית הייתה לפסל מפה גדולה על מנת לשגרה לתערוכה של האימפריה הבריטית, הגדולה בעיר לונדון באצטדיון וומבלי באנגליה .
 
התערוכה האימפריאלית נועדה לפאר את בריטניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה , בתערוכה השתתפו כשישים מדינות שנשלטו בידי האימפריה הבריטית.
 
גובהו של תבליט מפת ארץ ישראל ,היה למעלה משני מטר , במרכז המפה סומן בהבלטה קו פרשת המים ההרים, העמקים והנחלים,שטחי המדבר והשטחים המישוריים , בדוכן הישראלי פלסטינאי הוצגו מספר דגמים מאבן של בית המקדש,ומבנים ואטרקציות מהארץ, חלקם של המוצגים נמכרו לאחר התערוכה במטרה לממן במעט את ההשקעה הגדולה שהייתה בפתיחת הדוכן של ישראל.
 
מפת ארץ ישראל החרוטה והגדולה , הגיעה לתערוכה ,עוררה עניין רב ונעלמה לאחר התערוכה ואין יודעים עד היום למרות החיפוש הנרחב איכן נמצאת מפה זאת.
רחוב אוסישקין 9 פינת אברבנל 21 בית הסתת אברהם אלעז
 
רחביה רחוב אלחריזי 6 בית משה דוכן והכיכר

שותפו למבנה באלחריזי 6 ,בשנת 1935 היה דר רוקח יהודה לב ,לפי מידע שבידי היה עדיין שותף בשנת 1937 

בשנת 1937 התגוררו בשכירות במבנה ,בנטוביץ יוסף, שותפו למבנה הרוקח יהודה רוקח במרשם תושבי השכונה משנת 1937 עורך דין משה דוכן התגורר באלחריזי 10 ועבד במשרדו בבנין גנרלי.

משה דוכן היה עורך דין שנולד באוקריאנה ברוסיה, בן למשפחת סוחרים , למד משפטים בחרקוב ובפטרבורג,בשנת 1915 סיים את לימודי המשפטים ופתח פרקטיקה עצמאית  ברוסיה , גויס לצבא הרוסי עד פרוץ המהפכה בשנת 1917 ,בעת שפרש מן הצבא החל לפעול בארגונים יהודיים וציונים, בשליחות ארגונים אלו יצא לפריז על מנת לעזור במאבק המשפטי ,על זכויות ותביעות היהודים בארץ ישראל .

העורך דין משה דוכן ,אף חיבר בעזרת ידידו אליינקוב ,תזכיר שהוגש לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, לידיו של לויד גורג ,בנושא הזכויות היהודיות ,להתיישבות וחזרה לארץ ישראל של היהודים .

 

רחביה רחוב אלחריזי 6 בית משה דוכן והכיכר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור