דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה סיפורי בתים ואנשים

 

 
 
 
רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה
רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה מחכה לאישורי בניה
אהרון חיות אשר  היה אחד מראשי שכונת רחביה מגדולי היבואנים וסוחרי הקמח בישראל, אהרון חיות היה אדם דתי מתקדם ,בהמשך דרכו תרם סכומי כסף לבניית בית הכנסת ישורון, ובית הכנסת הנשיא של היום ברחוב אוסישקין .
 
אהרון חיות נולד בשנת 1878 למשפחת סוחרים בליטא , בגיל 12 ביחד עם סבו וסבתתו עלה לישראל והתחנך  בישיבת עץ חיים בכניסה לירושלים מול תחנת אגד,לאחר נישואיו לרחל ביתו של סוחר ירושלמי גדול, עבר לעבוד בעסקיו של חתנו, בתחילת דרכו הצליח להקים חברה ליבוא נפט עם שבעה שותפים, ובמשך שנתיים ניהלה והביא את חברת יבוא הנפט לשגשוג,בהביאו למעלה מחמישים אלף חביות לשנה.
 
רבה של ירושלים באותה העת שמואל סלנט ,שהקים בהמשך את שכונת קריית שמואל , בין רחוב הנשיא לרחוב עזה - רחביה, מינה אותו לגזבר הכספים שנתקבלו כתרומות מיהודים בגולה,בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה החל להקים את עסקיו הקשורים ליבוא ומסחר בקמח,הוא הגדיל לעשות ואף שיווק סחורה לסוחרי העולם מדינות ערב, כאשר הבין לאחר מלחמת העולם הראשונה כי בישראל טוחנים קמח ברמת גימור שאינה משובחת, הקים תחנת קמח מודרנית מוטורית חשמלית בתל אביב, לתחנה זאת ייבא גרגרים משובחים מער לים ושיפר את טעם האפייה של הקמח, מעשהו זה גרם לעוד יזמים להכנס ולהקים תחנות קמח מודרניות .
 
אהרון חיות בעת ביקורו של הרצל בשנת 1898 בישראל היה אחד ממלוויו ,הוא כתב גם על ביקורו של הרצל בספרו שישים ושלושה שנה בירושלים, כאשר הגיע הרצל חולה לתחנת הרכבת בדרכו למלון קומיניץ באזור רחוב יפו הנביאים, נתברר כי החדרים שהוזמנו ניתנו לקצינים גרמנים ממלווי פמליית קיסר גרמניה באותה העת,הרצל החולה נשרך מתחת הרכבת במושבה הגרמנית ברגל עד מחצית רחוב יפו למלון כיוון שהגיע לקראת כניסת השבת ולכן לא שכרו כרכרה למלון אלא הלכו ברגל,, כאשר התברר כי החדרים שהוזמנו התיישב הרצל על מדרגות המלון ביאוש, אהרון חיות נזכר כי חברו מקס שהיתה לו דירה בת ששה חדרים ברחוב ממילא ,פנה לקרוביו בני משפחת שטרן והשיג את הסכמתם לשכן את הרצל ומלוויו , הרצל נתמל על כתפי מלוויו וכך הגיעו בחזרה לממילא ללינה , בדירה זאתת התאכסן יומים לפני הפגישה עם הקיסר במלון שליד שער יפו ולאחר הפגישה .
 
אהרון חיות רכש שטח של 660 מטר ברחוב אבן גבירול 9, ובנה עליו מבנה בן קומה אחת, בהמשך נתווספה עליו קומה נוספת,עוד בחיו לקראת הסוף הוריש את הבית לישיבת בני אהרון החסידים , אשר פתחו במקום כולל והחלו לשכור חדרים ודירות מסביב למבנה על מנת לשכן את אנשי הישיבה, תושבי הרחוב והשכונה החילונים טענו כי ,רישיון הבניה שניתן היה בעבור בית פרטי ולא למודס ציבורי, החלו משפטים ,עד אשר בית המשפט פסק לטובת תושבי השכונה והישיבה נאלצה להסגר, פתחיו נאטמו והמבנה עומד בשממונו.
רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה
 
רחוב אבן עזרא 13 ביתו של דר אברהם צבי פרוגינין
נולד בחבל מינסק בשנת 1876 , לאחר לימודי תורה, עבר לאוניברסיטת ברלין וגמר בית ספר לרפואה בשנת 1906 , שימש כרופא בפטרבור ובצבא הרוסי, בשנת 1909 ערך ביקור בישראל חזר לרוסיה , התחיל את פעילותו הציונית, ובשנת 1915 נשא אשה ועלה לישראל בשנת 1920.
 
לאחר עלייתו עבד כרופא בזכרון יעקב ועבר לעבוד כרופא בסגרה ובכפר תבור, בשנת 1923 הצטרף לקופת חולים כללית ופתח את המרפאה בירושלים והיה נההלה הראשון, בנה את בייתו ברחביה ברחוב אבן עזרא 13.
רחוב אבן עזרא 13 ביתו של דר אברהם צבי פרוגינין
 
רחוב בן מימון 30 בית היימן – פונר שנהרס
רחוב בן מימון 30 בית הוגו הימן – פונר שנהרס
את המבנה הקימה משפחת פונר-הימן ,את המבנה הקים הסב של האם פונר ,בשנת 1932 .
 
ברחוב בן-מימון 30 בשכונת רחביה בירושלים, באישור העירייה, בשנת 2003 , הריסת המבנה נעשתה למרות שהמבנה היה ברשימת המבנים לשימור, פעולה חפוזה סתמה את הגולל להריסת המבנה היפה בשכונה.
 
הריסת הבניין נעשתה במטרה לפנות מקום לבית מגורים בן ארבע קומות שייבנה במגרש, תוך שיחזור החזית של בית פונר , המבנה החדש נבנה ומאוכלס בדיירים חדשים , מדרגות הכניסה לחצר המבנה נשתמרו והנן בצורת חצי עיגול.
 
בית פונר נבנה בשנת 1932  ותוכנן בידי האדריכלים וילהלם הקר ואליעזר ילין, מיקומו בלב שדרות בן-מימון, הוא זה שהפך אותו בטרם נהרס ,לאחד מסמלי ההיכר של השכונה, ולדוגמה קלאסית לבנייה בשכונת הגנים.
 
בנם גוני של הזוג ,האב ססיל - צמח , מנהל בנק ברקליס בעותה העת  ואמו אן פונר הרופאה שעלו מבריטניה לביתם ברחביה, נולד בשנת הקמת המבנה והתגורר במבנה עד אשר התחתן ועבר לגור ברחוב מטודלה בשנת 1969  .
 
הבית השכן של המבנה ברחוב בן מימון 30 ,הוא הבית המכושף שמספרו 32 , את הסיפור ניתן לקרוא במאמר הנוסף על הבית.
רחוב בן מימון 30 בית היימן – פונר שנהרס
 
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
המבנה תוכנן בידי האדריכל ריארד קאופמן בשנת 1924, בשנת 1937 גרו גם במבנה וינמן לואיזה,ליפשיץ כהן,פוקס אמוץ.
מאיר וילקנסקי עלה בעליה השנייה לישראל, שימש כמזכיר חברת הכשרת הישוב, ובשעות הפנאי עסק בכתיבת ספרים,
בשנת 1942 מאס בכול והחליט כי הוא רוצה לעסוק בחקלאות ולהמשיך את חיו כסופר, אי לכך מכר את החלקה והבית לבני הזוג רחל ינאית ויצחק בן צבי לימים נשיא המדינה, לקראת שנות החמישים.
 
בשנת 1942 עזב את ביתו ועבר לגור בכפר ויתקין ליד ביתה של בתו, הוקצתה לו חלקת אדמה ,שבו טיפח גן בעבודה יום יומית,בשאר זמנו רשם וכתב ספרים וזכרונות מתקופת חלוציותו, בן יתר ספריו היו הספרים: בחר,באר חפרנו, בחדר , הגלילה,יום עבודתי הראשון,מגל אל גל.
 
הבית הפרטי ברחוב אבן גבירול 11 שנרכש בשנת 1942 ,ספור הקמת המשתלה המשתלה של רחל ינאית באבן גבירול 14
מעט סיפורת לקשר בין רחל ינאית והחקלאות הארץ ישראלית בירושלים
 
רחל עלתה לישראל בשנת 1908 בשם גולדה לישנסקי ,( אחותה הצעירה של רחל היית הפסלת בתיה לישינסקי ) לאחר עלייתה שינתה את שמה לרחל ינאית ,לאחר עלייתה, משכו את עיניה ,השיממון וחוסר הצמחייה בירושלים ,של ההתיישבות מחוץ לשחומות של השכונות היהודיות החדשות , היא החליטה לאחר שהות קצרה בארץ בירושלים, לצאת לצרפת ללימודי חקלאות ואגרונומיה , במטרה להנחיל ולהגשים להצמיח וללמד את העולים פרקים בחקלאות
 
בסיום לימודיה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה , חזרה והחלה לארגן נשים לפתור את בעיית הרעב שנוצרה ברעיון הקמת ארגון נשים שנקראה קבוצת העגבנייה , קבוצה זאת גידלה ירקות בשטחי אדמה ריקים בשכונת אהל משה בירושלים , לאחר גידול הירקות מכרו נשות הקבוצה את התוצרת למתיישבים היהודיים בשכונות.
 
בתחילה הקימה רחל ינאית משתלה ברחוב החבשים שהעסיקה נשים וילדים יתומי מלחמה ,לאחר פרק זמן נסגרה המשתלה ומשתלה חדשה הוקמה בשכונת הבוכרים, לאחריה רחל חברה לחברי גדוד העבודה והשמירה של יוסף טרומפלדור שהגיע מסלילת הכבישים באזור טבריה ,בעזרתם של חבריה מראשי הישוב היהודי ומוסדותיו ,קיבלה בחכירה מהקקל ,חלקה ברחביה למספר חודשים ליד מנזר רטיסבון והקימה בה את המשתלה לעצי נוי,ומקום ללמד את העולות החדשות עבודת כפים לפרנסתן .
 
אך המחסור במים במשתלה ליד מנזר רטיסבון, כמעט והכריע את הרעיון , בצר לה פנתה רחל לחברותיה באמריקה , וסיפרה על הצמחים המתים ממחסור במים , סיפורה זה נגע לליבן נשות אמריקה, שהתארגנו ואספו סכום כסף על מנת רכוש ולהקים משק חקלאי ומגורים בעבור נשים שעלו בעלייה השנייה והשלישית ,בסכום כסף זה נרכשו מספר חלקות ברחביה .
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
 
רחוב בן מימון 32 ביתה המקולל של אסתר אדטו
רחוב בן מימון 32 ביתו של ססיל היימן
המבנה נבנה בשנת 1935

ססיל היימן בנקאי ומנהל ברקליס בנק בתל אביב, יחד עמו התגורר במבנה דוויס.
ביתה המקולל של אסתר אדטו
תחילתו של המבנה ברכישת החלקה בידי הסוחר יסקי ישראל מידי ססיל היימן ,לאחר מכן נמכר לאסתר אדטו ,הבית הניצב בפינת הרחובות בן מימון , אבן עזרא ואלפסי , היה בעברו מבנה בן שתי הקומות , המבנה נבנה בשנות השלושים בעבור אסתר אדטו זכרונה לברכה  ,אשר דרה בדירתה במבנה , בקומה השנייה כאשר הדירות הנוספות בקומה השנייה והראשונה שימשו להשכרה .
 
אגדת תחילת הכישוף על הבית,שנלחש בידי זקני השכונה ,מתחיל בשנת 1974 בעת שעלה המבנה באש מרבית הדיירים ניצלו , אך בעלת הבית אסתר אדטו נספתה בשריפה.
 
כאן החלה חרושת השמועות לגורלו המכושף של הבית , בפיהם של  ותיקי רחביה לעבוד שעות נוספות,המדינה כתוצאה ממידע שגוי ,חשבה כי לאסתר לא היו יורשים ,כיוון שהייתה ערירית,  גורלו של הרכוש היה שעבר לידי האפוטרופוס הכללי לנכסי אנשים עריריים ללא יורשים.
 
אלא שלמרבה הפלא ,נמצאו יורשים רחוקים ,לאסתר אדטו ולאחר משפט קיבלו יורשיה לידיהם את שטח האדמה ושרידי המבנה,הם שיקמו את המבנה והמשיכו להשכירו.
 
אגדות הכישוף
 
כמובן שהחיים ממשיכים להסתובב ודיירים גורלם משתנה על פי חוסנם וגורלם , והנה החלו להתאסף קיסמי מדורה נוספים ללחישות ולשונות הרכיל לכישוף טרגי במבנה , האגדות מספרות על משפחת יעקובוביץ מהקומה הראשונה שביתם נפטרה ממחלת הסרטן בצעירותה ולאחריה נפטר אבי המשפחה, מיהרה האישה שנותרה למכור את רכושה ולנוס למקום מגורים חדש.
 
למדורה התווספה צלוחית שמן נוספת בזכות שכנתם של משפחת יעקובוביץ ,שכנתם בקומה השנייה ,משפחת ליבלין שבתה הצעירה ,קיבלה שיתוק בגופה ובגפיה ,וסופה שנפטרה בדירה בבית המכושף.
 
לקלחת הרוחשת נתווסף סיפורו של המשפטן הוותיק של הכנסת שמואל יעקובזון אשר דר בבנין, שקיבל התקף לב בעת שהתגורר בבית לאורך שנים, בהמשך למחלתו קיבל אירוע מוחי בשנת 1997 ונפטר .
 
כמובל לקלחת האגדות נוסיף גם את משפחת שושני שדרה בבית, בקומה השנייה , אבי המשפחה נפטר בגיל צעיר ולצערנו גם נכדו נפל בהגנת המולדת.
 
להוספת מלח כישוף למטעמים , בשנת 2009 הלכה לאיבוד זקנה מהשכונה חולת מחלת השכחה, בעת החיפושים שערכה משטרת ירושלים, נמצאה גופתה בשלד שנבנה בקומה החמישית.
רחוב בן מימון 32 ביתה המקולל של אסתר אדטו
 
רחוב רמבן 30 ביתם של חנה וארתור רופין
רחוב רמבן 30 ביתם של חנה וארתור רופין
הבית נבנה בשנים 1924-5 בסגנון ארץ ישראלי ובשלוב אלמנטיים מזרחיים כמו בקתת הגנן בגינת הבית , המבנה הוקם בידי סולל בונה בידי גדוד העבודה העברי.
 
רופין היה ממייסדי שכונת רחביה ואף היה בין רוכשי האדמות לשכונה מידי מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בשנת 1921 כאשר עדיין נקראה גנגוריה ,המבנה נבנה כמבנה בן קומה אחת, הקומה השנייה צורפה בשנת 1931 והושכרה לאחרים כמו לסוחר זוננריך סקס בעל חנות ברחוב פרינסס מרי, ארתור רופין נפטר בשנת 1943 אשתו שהמשיכה להתגורר במבנה ,נפטרה בשנת 1985 .
 
בשנת 1989 נהרסו חלקים גדולים מן המבנה , נותרו חלקים מהחזית ששולבו במבנה שנבנה בן ארבע קומות , כיום סוף 2011 נערך שוב שיפוץ בבית ובחזית ונוספו לו חלקים חדשים .
רחוב רמבן 30 ביתם של חנה וארתור רופין
 
רחוב רמבן 32 פינת רחוב אוסישקין 7 הנקרא מחנים 2
רחוב רמבן 32 פינת רחוב אוסישקין 7 הנקרא מחנים 2
רחוב אוסישקין 7 בית אושיסקין - מחנים 2
ביתו השני של אושיסקין שנבנה בהתרסה כנגד השלטון הבריטי ברחביה ,לאחר שאולץ לעזוב את ביתו ברחוב הנביאים לטובת המושל הבריטי בישראל .
רחוב אוסישקין מספר 7 ביתו של  מנחם אוסישקין נשיא קקל
אחיו עורך הדין שמואל אוסישקין גר עימו.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1935 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1936 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
 
סיפור שאינו ידוע על ביתו הראשון של מנחם אוסישקין בתל אביב משנת 1921 ,שניצב בפינת הרחובות אלנבי ורחוב הירקון ,קשור למתכן הבית האדריכל לוי אלכסנדר יליד גרמניה, לתזכורת סגנונו של האדריכל לוי ,אזכיר את בית הפגודה המבנה הניצב ברחוב רוטשילד בתל אביב, מבנה ששימש בהמשך את השגרירות הרוסית בישראל ,לאחר שאוסישקין היה מרוצה מתכנון ביתו בתל אביב , החליט לאחר שרכש חלקת קרקע בשכונת רחביה סמוך למינויו כיושב ראש הקקל בירושלים.
 
על חלקה זאת נתבקש האדריכל לוי אלכסנדר לתכן מבנה חדש, האדריכל תכנן שתי תוכניות לביתו החדש של אוסישקין, אלא שאיתרע מזלו הרע של האדריכל כאשר נגמר כספו של אוסישקין והתוכניות לבניה נדחו, בסופו של דבר אוסישקין , בשנת 1931 החליט אוסישקין על בניית ביתו החדש וכיוון שהאדריכל לוי עבד באותה העת בגרמניה, נמסר תכנון ובניית הבית לידי האדריכל ריכארד קאופמן שאף השלים אותו בשנת 1931.
 
ביתו של מנחם אוסישקין שנבנה בשנת 1931,תוכנן בידי ריכארד קאופמן בסגנון הבין לאומי  המבנה כלל שתי דירות בקומת הקרקע לילדיו ובדירה אשר בקומה השנייה התגורר הוא עצמו, למבנה נוספו חלקים בתקופה מאוחרת יותר, הכניסה החזיתית למבנה היא מכוון רחוב רמבן , ברחוב אוסישקין קיימת רחבת חניה וחצר אחורית .
 
על חזית ביתו חרט אוסישקין את השלט מחניים בעברית , על שם דירתו הקודמת ברחוב הנביאים שמעל למשקוף הכניסה חרוט באנגלית השם מחניים,את הבית ברחוב הנביאים נאלץ לעזוב לטובת מגורי המושל הבריטי בישראל באותה תקופה .
 
מנחם אוסישקין היה איש שהכבוד חשוב היה לו במעלה הראשונה,איש של חזון ומידך גיסא איש לוחם ללא גבולות , על פי המשפט אין דבר העומד בפני הרצון, מעלותיו אלו וחסרונותיו הוליכו אותו במסלול החיים במסלולים של התנגשות.
 
 מנחם אוסישקין עלה לישראל בעקבות פרעות קישינוב בשנת 1903, בהגיעו לישראל עסק בגאולת אדמות בעיקר באזור עמק יזרעאל  , אירגן והקים את הסתדרות המורים בישראל, פעל ביחד עם בן יהודה להנחלת הלשון העברית בארצנו, עזר ברעיון הקמת האוניברסיטה העברית .
רחוב רמבן 32 פינת רחוב אוסישקין 7 הנקרא מחנים 2
 
אבן עזרא 19 פנסיון נוסדורף צילה – פנסיון נוסדורף
אבן עזרא 19 ביתו של צבי משה לפידות
את המבנה בנה  צבי משה לפידות ,המבנה הושכר בהמשך לנוסדורף צילה – מפנסיון נוסדורף
מבנה אבן בן שלוש קומות הבנוי בצורת האות וו, המבנה קיבל אישור לשינוי ובניית תוספות בשנת 2007 , תוך הבטחה על שמירת מבנה החזית הישן, בחלקו האחורי של המבנה צורף מבנה בן שלוש קומות ,והחזית מסתירה אותו, בחזית הכניסה למבנה מרצפות אבן ישנות,בסופם כניסה למבנה עם גרם מדרגות פנימי ותוספת גרם מדרגות בחלק הימני של המבנה לקומה הראשונה,הקומה השלישית בחזית המבנה חדשה.
 
בשנת 1935 גרו במבנה ,בעל מסעדת לבנון ברחוב יפו אלטמן אברהם,חוקר השירה דר בראדי חיים,לנדסברג , קצנלסון ניסן
בשנת 1937 גרו במבנה : אלני אפרים ,פקיד בקונסוליה הצכית ,אקרמן יוסף שעבד כסוחר,בוקובצער זני,דר הירשפלד בלה רופאה,וינר מרדכי פקיד בהדסה,המהנדס זילברברג יעקב , נוסבוים יעקב פקיד בבנק אנגלו פלסטינה,סלבני נח פקיד בחנות ברזל .
 
סיפורו של צבי משה לפידות
צבי משה היה איש מסחר באודסה , נולדו לו ששה ילדים שלושה בנים ושלושה בנות, לאחר התעוררות הציונות בישראל , במיוחד תנועת שאו ציונה , בחיידק הציונות נדבקה אשתו רבקה רחל, שהחלה במסע שכנוע שהמשפחה תעלה לישראל, כיוון שלא היה משוכנע בעלייה לישראל החליט לבקר בתחילה ולהתרשם מהמקום, הוא עלה על אוניה באודסה ונחת בנמל יפו לביקורו.
 
לאחר ירידתו מהאוניה החל לסייר בעיר יפו,ומשם החליט לבקר בירושלים כמובן בכרכרה רתומה לסוסים במסע ארוך, לאחר שחזר סיפר לאשתו כי המקום נראה כמדבר, אך אשתו שהייתה נחושה לעלות לארץ המשיכה ללחוץ עליו.
 
אבן עזרא 19 פנסיון נוסדורף צילה – פנסיון נוסדורף
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור