דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה סיפורי בתים ואנשים

 

 
 
 
רחביה אגדת הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה
סיפורו של הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה
סיפור ירושלמי עסיסי מתקופת סלילת הכביש ברחוב קינג גורג , מספר על שוטר אירי שנהג לשבת בבית קפה עם חבריו ברחוב קינג גורג ,בעת שישבו בבית הקפה ,הציק לאחת מבחורות הפלוגה בעוברה לעבודתה .
 
באירוע חזה מוטקה וייס מן הסתתים , הוא דחף את השוטר ,בתגובה אמר לו השוטר אני אגרופן , ובאנגלית הוסיף לטס פייט , מוטקה ענה לו אני ליטבק, על שם המקום שעלה, הרים את ידו והוריד מכה בריאה על ראש השוטר, שצנח מיד מעולף  מוסר השכל אל תכנס למהלומות עם סתת .
רחביה אגדת הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה
 
שדרות בן מימון 6 ווילה לאה
שדרות בן מימון 6 ווילה לאה 
בית האבן  של נסיב אבקריוס , בן שלוש הקומות נבנה בשנת 1934 בסגנון הבין לאומי
בקומת הקרקע של המבנה הייתה מרפסת חצי עגולה ומעלייה גגון בטון להצללה, האבנים בחיצוניות הווילה הין מאבן אדמדמה ,בחזית הבית נחקקו המילים בלטינית וילת לאה .
 
נסיב אבקריוס עורך דין ממוצא יווני מצרי , שעבד כמפקח בתי המשפט בירושלים בתקופת המנדט הבריטי ,לאחר שנטש את תפקידו ,פתח משרד עורכי דין בירושלים ודרכו צלחה .
 
את ווילת לאה בנה נסיב אבקריוס ,בעבור אשתו היהודייה החרדית לאה טננבאום ממאה שערים,שהייתה צעירה ממנו בשלושים שנה ,הזוג  התחתן במצרים בשנת 1930 ,אשתו הבזבזנית לאחר פרק זמן של שנת מגורים בוילה  , נטשה אשתו לאה את הבית ועם קצין בריטי, בצר לו ומחוסר במזומנים השכיר את המבנה בשנת 1935 ועבר להתגורר בית מלון  .
 
לאחר שרושש כספית מבזבוזיה של אשתו , ומצער על בריחתה ,נפטר נסיב בחוסר כול בשנת 1947 ,בהתגוררו באכסניה עלובה .
 
בבית השכור בשנת 1936 ,התגורר הקיסר הגולה מאתיופיה היילה סלאסי בטרם היגר לבריטניה,  עד מלחמת השחרור התגוררו במבנה נכבדים ועשירי ירושלים ,לאחריו התגורר במבנה משה דיין בעת ששימש כמפקד הצבאי של הצבא שבדרך בירושלים עד שנת 1952 בעקבות לחץ ציבורי חולק שטח הווילה  לשלושה חלקים .
 
לאחר עזיבת הדירה לאחר המלחמה ,עבר המבנה לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים,החליטו בממשלה להפוך ולחלק את המבנה מפאת גודלו ,לשלוש דירות שרד בעבור נושאי תפקידים אחת הדירות שימשה את מפקדי מחוז ירושלים הצבאיים, האחרון שכיהן בתפקיד דוד הגואל נותר בביתו, בדירה ששימשה את משפחת דיין.
 
דירה אחת נמסרה לשר הבריאות באותה תקופה אליעזר קפלן שאף רכש את הדירה מאוחר יותר ובדירה המשיכה להתגורר ביתו הרופאה פרוסור עטרה קפלן ,חלק מהחדרים באותה תקופה הושכרו לסטודנטים ששירתו בצבא, לימים דירה זאת נרכשה בידי שר הפנים יוסף בורג.שכיום גרה בו ביתו של השר לשעבר,המבנה עבר שיפוץ ושדרוג בשנים האחרונות
 
כיום נחלקת ווילה לאה, לשלוש דירות שבהם מתגוררות משפחות שרכשו את המבנה.
שדרות בן מימון 6 ווילה לאה
 
רחוב רמבן 20 פינת רחוב אבן גבירול 22 יצחק ושמחה מו
רחוב רמבן 20 פינת רחוב אבן גבירול 22 יצחק ושמחה מולכו
בית מולכו – כיום סופר מרקט סופר זול ברחוב רמבן 20, בפינת רחוב אבן גבירול 22
 
כאשר החלו למכור את החלקות בשכונת רחביה רכש יצחק יהודה כהן חמש חלקות ,קיבלה החלקה את הסימון מספר אחד, החלקה בהיותה במקום מרכזי וליד הגן שאמור היה להבנות לידו , חלקה זאת אף סומנה במפת החלקות בספרה אחת, חלקה נוספת שכנתה הייתה במה שנקרא היום בית סלומון רמבן 16.
 
את החלקה רכש יצחק יהודה כהן בשנים 1922-3 בעבור בתו שמחה , כאשר נישאה למר יצחק רפאל מולכו בנקאי - שהיה מראשוני המתיישבים ברחביה,  יצחק רפאל מולכו, המשיך להתגורר בביתו ברחביה, עשרות שנים עד פטירתו., בקומה הראשונה היה משרדו שמהם ניהל את עסקיו כולל היבוא והיצוא והפצת זיכיונו של חברת הסרטים מטרו , מולכו יצחק עסק גם בספרות ועסקנות פוליטית בעיקר של בני ספרד.
 
פרסומו של המבנה נבע מפתיחת בית הקפה רחביה בקומת הקרקע של המבנה ,מנהל בית הקפה היה פיילכנפלד ארנסט שגר ברחוב רמבן 15 , בית הקפה פעל בשנות השלושים ושימש את תושבי השכונה ,אנשי רוח ,סופרים וחילונים מרחבי ירושלים, בבית הקפה פעלה תזמורת חייה ,בית הקפה רחביה פעל  עד שנת 1950.
 
כיוון שבית הקפה פעל גם בימי שישי ושבת והופיעו בהופעות במקום אמנים ונגדים, שימש הרחוב בחזיתו לזירת התגוששות בין חילונים לחרדים .
 
לאחר שנסגר בית הקפה, פעלה בו רשת חנויות שכיום נקראות שופרסל ,שעזבו לאחר משפט עם יורשי המבנה את קומת הקרקע וכיום פועל בחנות רשת מיסטר זול.
רחוב רמבן 20 פינת רחוב אבן גבירול 22 יצחק ושמחה מו
 
רחוב אלפסי 10 קבר יאסון
רחוב אלפסי 10 קבר יאסון
לאחר שנתגלה המבנה בשנת 1956 והוחלט לשמרו ,כאתר ארכיאולוגי ,לכן נותר המבנה עם מספר הבית שיועד לחלקה ברחוב אלפסי 10.
המצב כיום סוף 2011
הכניסה למבואה למערת הכניסה ולמבנה חסומה בסורג נעול, מעל למבנה וצמוד לקירותיו נותר קיר מבחוץ של חצי מטר ומעליו הפירמידה , תקרת המבואה נתמכת בשני רלסים רקובים, מעל לתקרה במרווח הפנימי לפירמידה מעליהם נוצקו שתי תקרות בטון , בכדי לשאת את משקל הגן והדשא שהוקם מסביב לפירמידה, התקרה התחתונה של הכניסה ,בחלק הקדמי התמוטטה וניתן לראות את התקרה העליונה המחזיקה את הגינה והדשא מעלייה וכמובן את כובדו של גג הפירמידה.
כללית מבחוץ המבנה והחצר והגן שמורים , אך המראה הממשי הנראה לגבי מבואת הכניסה מדכא, איני יודע עוד כמה זמן יחזיק המבנה לפני הרס כולל, בצמוד לגג הפירמידה מצד שמאל מוקמת מפלצת נדלנית בת לפחות שש קומות שתאפיל על מראה האתר, ממש בטווח של 7-10 מטר מפירמידת הגג, לראות ולבכות.
 
סיפורו של המקום בעבר
המראה המתגלה למבקר בעת שהוא פוסע מהרחוב למבנה דמוי פירמידה המתגלה לעיניו, סברות שונות מנסות להבהיר מי גר במקום או מי בנה אותו ,משערים כי המבנה שימש כקבר, זהו מבנה שנחצב בסלע , משערים שנבנה – נחצב בתקופת בית שני, הוא נתגלה בעת חפירות לבניית בית מודרני בשכונה, המבנה ממוקם כיום בלב גינה קטנה.
 
משערים כי הוא נבנה על חורבות מבנה אחר שנהרס בעת רעידת אדמה שפקדה אצת ירושלים ושוחזר , בחלק של עיר המתים הנקרופוליס ,החיצונית לחומות העיר העתיקה,
מתחם , מבנה אחוזת הקבר מחולק למספר חללים , כאשר בחלל הפנימי חרוטים על הקירות שלוש ספינות והכתובת בארמית יאסון, יש הרואים בציורי האוניות אולי מרדף של אוניה כנגד אונית סוחר למטרות שוד ימי, לכן יש המשערים כי הקבור במבנה עסק במלאכת הימאות.
 
בכניסה למתחם חולפים בחצר חיצונית מרוצפת , בהמשך ניתן לראות פתח שנסגר בדלת אבן שנעלמה לאורך השנים , מן החצר החיצונית, עולים במדרגת אבן ונכנסים לחצר הפנימית דרך קשת ,שהייתה חלק מקיר המקיף את החצר הפנימית, לחצר הפנימית, מתוך החצר הפנימית נכנסים לפרוזדור חצוב בסלע ,פתח הכניסה לפרוזדור נסמך על עמודים ויש לו דמיון מה לקבר זכריה בנחל קדרון בשיפולי העיר העתיקה.
 
על אחד מקירותיו של הפרוזדור חקוקה כף תמר, קירות הפרוזדור מתעגלים כלפי מעלה ויצרים גג פירמידה ,פירמידה זאת נהרסה ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים ושוחזרה למצבה כיום ,תוך שימוש באבנים שנמצאו במקום , על קירות הפרוזדור מספר ציורים וכתובות .
 
מהפרוזדור החצוב יוצאים שני חדרים חצובים בסלע , בחדר הראשון שמעל לפתחו חרוט ציור של אייל רובץ בעל קרניים ,רואים כעשרה כוכים ששימשו להנחת הגופות ייעודו של החדר השני כך משערים היה כמקום איסוף העצמות לאחר שהגופה הרקיבה , תהליך שנמשך בערך כשנה.
 
הארכיאולוג רחמני שערך חפירות במקום ,מצא אוסף מטבעות מתקופת החשמונאים ומטבעות מהמאה הראשונה לפני הספירה ובהמשך מטבעות מתקופת הורדות במאה הראשונה לאחר הספירה.
רחוב אלפסי 10 קבר יאסון
 
רחוב קקל 10 ביתו של דר גלזמן משה בית הקפה חרמון
רחוב קקל 10 ביתו של דר גלזמן משה - בית הקפה חרמון
גם אדמוני היה בעל חלק מהמבנה
בעליו הרשומים של המבנה בשנים 1935-7   ,היה רופא השינים דר גלזמן משה ,דר גלזמן היה בעל קלינקה לרפואת שינים ברחוב הנביאים , בקומת הממסד בחזית החנויות שכנו חנות מכשירי הכתיבה והצעצועים של רובינשטיין , הגלנטריה והפרופמריה של חביב ,סנדלריה אקספרס של קלרמן הרמן.
 
כיום מבנה בן ארבעה קומות מחופה אבן בן ארבע קומות , קומת הממסד במבנה משמשת לארבע חנויות ,כאשר החנות בגדי הנשים שכיום במבנה בחלקו השמאלי של הבית בחזית ,שימשה לבית הקפה חרמון אשר נפתח בשנת 1938 בידי הייקים ריינר ושרף , בית הקפה שיש להגיד עליו קדיש משנת 1984 לאחר שנפטר לא בשיבה טובה.
 
בית הקפה התהדר בגינה פתוחה ארוכה , בבית הקפה שימש בעיקר  למפגשים שלא מהסוג הרומנטי ,אלא כבית קפה אשר שימש ,את כול המנהיגות הציונית ,שהתרכזה ברחביה ובשילוב אנשי רוח,סופרים ומשוררים , בן יושבי בית הקפה היו הזוג פולה ובן גוריון שהתגוררו בצריפם השוודי במקום שהוקם מלון טירת בת שבע של היום ברחוב קינג גורג.
 
חברי הנהלת הציונית כולל אוסישקין , אנשי ספרות לאה גולדברג שהאגדות מספרות כי שם למדה גרמנית, או הסופר שלמה צמח , שהיה גם אגרונום וניהל את בית ספר החקלאי ,כדורי איש העלייה השנייה שהיה ידידו של דוד בן גוריון, הסופר יצחק שנהר ,הסופר אפלפלד .
 
כתבים ועיתונאים חגגו בבית הקפה חרמון ,כיוון שהם קיבלו מידע ממקור ראשון ומהאזנה לשיחות המדיניות בהאזנה מאושרת או שלא .
 
בעת שנסגרו אולפני הרדיו לפני מלחמת השחרור , עברו האולפנים לרחוב אבן גבירול 14 שהיה מבנה בית החלוצות,בקומת המרתף ואולם המבנה , מערכת החדשות והרדיו של קול ירושלים התמקמה בבית הקפה חרמון , ובדחני השכונה מספרים שלאחר שליקטו את המידע בבית הקפה יצאו בריצה לאולפן בבית החלוצות ,בכול שעה מלאה על מנת לשדר את החדשות .
רחוב קקל 10 ביתו של דר גלזמן משה בית הקפה חרמון
 
אבן עזרא 6 ביתו של לניאדו אברהם

בשנת 1937 גר גם במבנה : מרגלית מאיר פקיד במשרדי הממשלה הבריטית כיום בית ההקדש של סימה בליליוס.

המבנה נבנה בידי לניאדו אברהם ,עוד בשנת 1937 היה המבנה על שמו, לאחר מכן רכשה את המבנה ,עמותה לעיזבון של משפחת בליליוס העשירה, שנבנה מכספי העיזבון של סימה בליליוס, יהודייה עשירה שעשתה את כספה מניהול בתי אירוח לגברים, המבנה הישן עבר שינוי ונבנה מעליו מבנה חדש ומודרני ,

על המבנה כיום ממוקמת טבלה המציינת את המבנה כבית בליליוס .סימה - שמחה בליליוס הייתה יהודייה עשירה שגרה בכלכותה ועשתה את כספה מניהול בתי אירוח לגברים,סימה נפטרה בערי  הונג קונג , בשנת 1926  העבירה סימה בליליוס, סכום כסף של 80.000 לירות ישראליות, לידי וועד העדה הספרדית  כהקדש,בכסף השתמשו חברי הועד ,לרכישת ארבע בניינים עם חנויות ודירות, שנבנו במספר שכונות: הקדש סימה בליליוס כלל את  המבנים ברחוב לונץ 4 ורחוב דורות ראשונים 10,מבנה ברחוב ישעיהו 10-14 בשכונת זיכרון משה והמבנה ברחוב אבן עזרא 6 ברחביה .

 
אבן עזרא 6 ביתו של לניאדו אברהם
 
רחוב רמבן 24 פינת רחוב אבן עזרא סניף של בנק יפת
רחוב רמבן 24 פינת רחוב אבן עזרא סניף של בנק יפת
בשנת 1935-37 בעליו של המבנה היה ברוך נפתלי .
בשנת 1935 התגורר במבנה עורך הדין אייזנברג.
עוד דיירים בשנת 1937 : וינר יצחק שען , לוי ניסים עורך דין,מויון משה סוחר,מסר יונה פקידה בבנק יפת, מנהל הסניף דר וולף, חמותו בדירה הסמוכה לסניף הבנק גברת וייס.
 
כיום בית מאבן בן שלוש קומות וקומה מתחת לגג הרעפים, מיד שעוברים את שער הכניסה ישנן שתי כניסות מגודרות עם שער לדירות בקומת הקרקע וגינה סביבן לכניסה הראשית הקבועה במשקוף אבן מסוגנן ורחב וקימור מעליו לכניסה הראשית שתי דלתות מתכת , לכניסה עולים במספר מדרגות עם מעקה, הכניסה מוליכה לפרוזדור שבסופו דירת קרקע נוספת וגרם מדרגות לקומות העליונות .
 
לשביל הכניסה לבית מרחוב רמבן עוברים בין שני משקופי אבן , שבראשם מונחת פירמידה קטומה קטנה שביניהם שער ברזל ממשנו מוליך משעול מרוצף אבן למדרגות המוליכות לפודסט הכניסה, בחזית הבית צמחיה כיום בקומת הקרקע ממוקם משרדו של העורך דין יאיר גרין ,שאני מוקיר את עבודתו כיושב ראש של  להקת הורה בירושלים מזה שנים רבות, ובלהקה זאת התחלתי בגיל 16 לרקוד כמו שנאמר מהמייסדים.
אגדה ירושלמית שמספרים זקני העיר
אגדה ירושלמית, של תקופת המחתרות בירושלים מספרת ,על שוד בנק יפת ברחוב רמבן בירושלים בידי מחתרת האצל, שנותרה חסרת אמצעים לאחר הנתק של מלחמת העולם השנייה ממקורות התמיכה הלוגיסטיות שהיו להם באירופה, לצורך השגת כספים נקטו חברי האצל כפי שנוהגות תנועות מחתרת בעולם ,פעולת שוד בנקים.
 
הפעולה הראשונה כנגד בנק בישראל התרחשה בחודש אוגוסט בשנת 1940 בסניף יפת ברחביה, שלושה שודדים מכוסי פנים נכנסו חמושים לבנק, אחד השודדים הדביק על דלת הכניסה פתקה ,הבנק סגור עקב אבל, השנים הנותרים כבלו את מנהל הסניף והפקידה ,נכנסו לקופה והלוו על מנת שלא להחזיר, כשמונה מאות לירות ארץ ישראליות,לאחר החלו השודדים לנוס ,כיוון שחמותו של מנהל הסניף וולף ,גרה בדירה צמודה בקיר משותף לבנק ,חמותו של המנהל שמעה את האירוע בבנק , יצאה למרפסת והחלה לזעוק לעזרה לעבר שחקני הטניס במגרש הסמוך.
 
השודד עם הכסף הצליח להעלם, אך נגד השנים הנותרים החל מרדף בידי שחקני הטניס,אפילו נלקח כלי רכב והחלו לחפש בשכונות הסמוכות , כאשר רצו לעצרו בשכונת נחלת שבעה ,שלף השודד רפאל סבן את נשקו אך כיוון שהיו אנשים רבים בסביבה ,הוא טמן את אקדחו ונתפס והוסגר למשטרה הבריטית,עונשו היה ארבעה שנות מאסר בקלבוש ,גם השודד השני שמחה ריפס נתפס וקיבל שנתיים בקלבוש.
 
כאשר חקרו את השוד הבולשת הבריטית במסדר זיהוי זיהתה הפקידה מסר רוזה את שודדי הבנק, לאחר זמן אלמוני השחית את פניה בשופכו עלי חומצה.
רחוב רמבן 24 פינת רחוב אבן עזרא סניף של בנק יפת
 
רחוב רמבן 26 בית גד פרומקין בית החבצלת
רחוב רמבן 26 בית גד פרומקין בית החבצלת
בית גד פרומקין הנקרא גם בית החבצלת
המבנה הממוקם בפינת רחוב אבן עזרא 22 פינת רחוב רמבן 26 .
הבית הוקם בשנים 1924-5 בסגנון הבין לאומי עם תוספות מזרחיות כמו החלונות הקשתיים במבנה ,השם החבצלת נתווסף לשם הבית , תוספת שם החבצלת ,שהוענק לבית הגיע מעיתון החבצלת, שבו עבד אביו של השופט גד כעורך העיתון , ישראל דב פרומקין .
 
תחילה גר פרומקין בשכירות ברחוב הנביאים , לאחר מכן רכש חלקה בשונת תלפיות, חלקה זאת החליף בחלקה ברחביה ,פרומקין היה מעורב בבניית בייתו ולא סמך רק על טעמם של אדריכלי הבית הקר ואליעזר ילין.
 
הכיבוש המשמעותי של הדתיים בשכונה השלב השני ,בשנות החמישים ,חל בעת רכישת בית השופט גד פרומקין ,ברחוב רמבן פינת רחוב אבן עזרא ,בידי הרב גרוסמן שהפך אותו לישיבת נצח ישראל , הוסיף עליה חלקים למבנה שאינם מתאימים לרוח סגנון הבנייה של הבית כאשר נבנה, שיפוץ נוסף  מחדש התרחש בשנת 2011 ,בואם של אברכי הישיבה והחסידים ,גרמה לקניית ושכירת הדירות הפנויות ברחובות הסמוכים לישיבה .
 
המבנה הממוקם בפינת הרחוב איבן עזרא 22 ורחוב רמבן 26 , שני מבנים מחוברים בקיר משותף למבנה שהוא הפינה של אבן שפרוט 22,כיום המבנה הפך להיות בית כנסת גדול ששופץ בצורה מודרנית ,כול הקירות הפנימיים הוסרו והמבנה הפך להיות אולם בית כנסת שיש לו מבואה בכניסה , בעת ביקורי ישבו בבית הכנסת מתפללים והוא משמש גם כבית מדרש וישיבה,הכניסה לבית הכנסת קיימת כיום מכוון רחוב אבן עזרא , מעל למשקוף הכניסה מוטבעת חקיקה של המילה חבצלת.
 
מתחת למבנה קיים מרתף גדול , שגרם מדרגות יורד מוליך אליו,השפוץ של גדר הבית עדיין הסתיים ,המבנה הוא בן שתי קומות בעל חיפוי אבן בחלק החיצוני של המבנה ,המבנה הימני הצמוד כולל דלתוץת עץ חומות,המבנה עבר שיפוץ אך הוא לא הסתיים .
 
בשנים האחרונות עבר המבנה שוב שיפוץ , שופצה החצר בחזית ,גרם מדרגות מעלה את האורח לרחבה בחזית המבנה המשופץ, על קירות המדרגות תלוי שלט המציין כי זהו היה ביתו של גד פרומקין - בית החבצלת.
רחוב רמבן 26 בית גד פרומקין בית החבצלת
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור