דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

קטמון הישנה רחוב רחל אימנו

 
 
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
ששה רחובות חוצים את הכיכר הקטנה בקטמון הישנה בירושלים , במצמוץ עין חולפים על כיכר התנועה מאות מכוניות בשעה , או חוצים אותה רגלית מהיותה צומת הכרחית למעבר בין דרום מזרח העיר לצפון מערב העיר .
 
כיכר עבדאין בי חושיימי עד שנת 1948 החליפה את שמה לכיכר אחלמה ובהמשך לכיכר רחה פרייאר .
 
שמה של הכיכר עבדין בי חושיימי נקראה על שם ערבי נוצרי עשיר ששימש כקצין בריטי במשטרה הבריטית ,בשנת 1922 מונה כסגן מפקד ירושלים  ואשר הקים את בייתו ובית אחיו בסביבה של אמידים ערביים מחוץ לחומות העיר העתיקה עד מאי 1948  .
 
הכיכר החליפה את שמה לכיכר אחלמה לאחר כיבוש האזור בידי הצבא שבדרך והוסב מיד למתחם בית חולים לטיפול בנפגעים ושיקומם .
 
את שמה השלישי קיבלה הכיכר משמה של כיכר רחה פרייאר נחשבה למייסדת חברת עליית הנוער בשנת 1932 והתגוררה שנים רבות ברחוב רחל אימנו 33 בקטמון הישנה , בניגוד לבתים אחרים שנבזזו לאחר הקרבות בקטמון הישנה , ביתה של רחה לא נבזז כיוון שהעוזרת הערבייה שלה תלתה שלט על הבית כי בבית הזה גרה משפחה יהודית, לפני שנסה מהמקום בעת  המנוסה הערבית מקטמון , רחה עצמה לא גרה בביתה בעת הקרבות תחת השליטה של הלגיון הירדני .
 
סיפור ביתה של רחה ופועלה  http://www.malon.co.il/emall/content.asp?cc=129797
 
עד מלחמת העצמאות נבנו מסביב לכיכר חמשה בתים , השישי צורף בסוף המאה ה 19:
 
בית עבדין בי חושיימי ובית אחיו
בית משפחת ליאוזידיס ,רחוב רחל אימנו 39 ,בקומת הקרקע התגורר העשיר היווני שבנה על מנת להשכיר את הדירות לקציני ממשל בריטים ופקידיה ,בחזיתו היה תורן לדגל,
בית הקונסוליה הלבנונית , רחוב כובשי קטמון 32 , בית בסגנון הבין לאומי שהיה בן שלוש קומות , כיום נבנו עליו קומות נוספות העליונה אינה גמורה .
פנסיון לוירר , ששימש נופשים יהודיים בעיקר בחודשי הקיץ .
 
הפיקנטריה של עבדין בי חושיימי הוא נישואיו לאישה פולניה ממוצא יהודי בשם אדה אוספינסקי , את ביתו נטש עבדין עם אשתו בעת הקרבות ולמבנה נכנסה מפקדת הלגיון הירדני עם ספחים מצבא ההצלה העיראקי שחיכה לפקודה להיכנס לשטח עד בוש ומשלא נתקבלה הפקודה נסוג מהשטח.
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
 
רחוב רחל אמנו 2 פינת רחוב עמק רפאים ביתם של האחים סאמאחה
האח מישל סאמאחה עסק ביבוא סיגריות ודברי טבק ,הוא יצג את מפעל הסיגרים של האחים סנסור מבית לחם, בית סנסור בכיכר ציון בירושלים
רחוב רחל אמנו 2 ביתם של האחים סאמאחה
 
רחוב רחל אמנו 3 ביתו של דר פוטיאס אפקלידיס
רחוב רחל אמנו 3 ביתו של דר פוטיאס אפקלידיס
 
רחוב רחל אמנו 12 פינת רחוב רות 2 וילת כאמל בראכת
רחוב רחל אמנו 12 פינת רחוב רות 2 וילת כאמל בראכת
מבנה בן קומה אחת מאבן בעל גג רעפים ,הכניסה למבנה מרחוב רות 2, למרות שבעבר נכנסו למבנה מכוון רחוב רחל אימנו..
רחוב רחל אמנו 12 פינת רחוב רות 2 וילת כאמל בראכת
 
רחוב רחל אמנו 18 ביתו של אברהים חאקי - חאכי המכונה
רחוב רחל אמנו 18 ביתו של אברהים חאקי - חאכי המכונה שרקסי
המבנה נבנה בשנות השלושים בידי הקבלן הערבי נוצרי  אברהים חאקי , יש הטוענים שמוצאו מהצרקסים ,מבנה גדול מאבן המוקף בחומה וגדר בעל שער ברזל גדול ,
בתקופת המנדט שימש המתחם כמועדון קצינים של הצבא הבריטי ,בתקופת מלחמת העצמאות שימש המתחם את גדוד מוריה של האצל , כנגד הכנופיות הערביות וכוח מצבא עירק
 
כיום משמש המבנה כבית הספר הדתי המקביל לבנות של בית הספר חורב הנקרא .
רחוב רחל אמנו 18 ביתו של אברהים חאקי - חאכי המכונה
 
מושבה גרמנית רחוב רחל אמנו 20 וילת שרקסי
רחל אמנו 20 וילת שרקסי  
ביתו של אברהים חאקי - חאכי המכונה שרקסי , המבנה נבנה בשנות השלושים בידי הקבלן הערבי נוצרי אברהים חאקי , יש הטוענים שמוצאו מהצרקסים ,מבנה גדול מאבן המוקף בחומה וגדר בעל שער ברזל גדול  מסביב למתחם הגינה הענק.
 
מבנה אבן בן שתי קומות המזכיר ארמונות באירופה,בחזית שתי הקומות מרפסות ענק חצי עגולות ומעליהם גג נתמך עמודים וחזית של שלוש  קשתות ענקיות לכול מרפסת, מצידו הימני של המבנה מוליך גרם מדרגות מפואר לכניסה בקומה הראשונה,משני צדדי הגרם מעקה אבן מעוצב ומפואר, מעל לגג המרפסת העליונה ארבעה תרנים ניצבים אל על אך בעת ביקורי לא נתלו עלייהם  דגלים,כביש מוליך לצידו השמאלי של המבנה לתוככי הגינה, כאשר בחזית המבנה גינה קדמית אשר נטועים בה מספר דקלים וצמחיה מטופחת.
 
פתחי הבית בשתי הקומות כולל החלונות הם קשתיים ללא תריסים , בכניסה למתחם שני עמודים גדולים מעוצבים שבראשם מנורות מעוצבות, הכולאים שער גדול הצבוע כחול  כשער הכניסה המשמש גם לכניסת רכבים , על העמוד הימני טבלת נחושת המציינת כי המבנה משמש את השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים .
 
הוילה נבנתה בסגנון הליוואן הערבי וכפי שנבנו בתי הטמפלרים בסביבתו ,שפרושו פרוזדור שממנו יוצאים החדרים לשני צדדיו, לאחר שנבנה הושכר המבנה לקונסוליה  הצכית  בירושלים, המבנה שימש את הקונסוליה עד סוף מלחמת העולם השנייה ,לאחר מלחמת השחרור הועבר המבנה לידי האופוטרופוס לנכסי נפקדים , האופוטרופוס השכיר את המבנה לשגרירות חוף השנהב, שהחזיקה בו עד שנת 1980 ועזבה אותו, עקב חקיקת חוק ירושלים כבירתה של ישראל.
 
לאחר עזיבת השגרירות הושכר המבנה למכון הרטמן הדתי, המכון השתמש במבנה עד שנת 1997 ואז נכנסה אליו שגרירות הנוצרית הבינלאומית המשתמשת במבנה עד היום סוף 2011, אנשי השגרירות שייכים לארגון בינלאומי של נוצרים אוהבי ישראל , לארגון למעלה משישים נציגויות בכול העולם , לשגרירות אין מעמד דיפלומטי רגיל, היא מפיצה את רעיון אהבת ישראל בכול העולם הנוצרי,
בעיקר בזרמי הקהילות הפרוטסטנטיות בעולם, בתרומות אשר השגרירות הנוצרית אוספת ,היא משקיעה אותם בפרויקטים הן ליהודים והן למוסלמים .
 
המשפט התנכי הידוע נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם ,משמש כנר לרגליהם ,שהם מפרשים אותו כציווי אלוהי לתמוך ולהגן על ישראל, לעומתם גופי דת יהודיים טוענים כנגדם למיסיונריות במסווה של עזרה לזולת , על מנת להמיר יהודים על דתם.
מושבה גרמנית רחוב רחל אמנו 20 וילת שרקסי
 
רחל אמנו 22
רחל אמנו 22
מבנה אבן אדומה שנבנה כקומה אחת ולאורך השנים נתווספו לו שתי קומות נוספות ,למבנה גג רעפים עם חלונות קשתיים והמשמשת גם למגורים,
רחל אמנו 22
 
רחל אמנו 24 פינת תל חי 13 ביתו של גוליאס מתיא מורק
רחל אמנו 24 פינת תל חי 13 ביתו של גוליאס מתיא מורקוס
וילת מורקוס – מרכז מילקן
מבנה אבן בן קומה אחת וקומת מרתף ,שנבנה בעבור גוליאס תיא מורקוס  בשנת 1932 , ערבי נוצרי עשיר, כאשר אדריכל הבית שימש האדריכל הטמפלרי הרמן אימברג, גוליאס היה מלונאי מהעיר העתיקה שלאחר שגמר לבנות את ביתו נאלץ למכור אותו עקב קשיים כלכלים
למשפחה גמאל הערבית העשירה.
 
משפחת גלאל החזיקה במבנה עד שנת 1934 ומכרה את המבנה לאדריכל הבית הרמן אימברג,שהיה בעליו של בית במושבה הגרמנית, הבית הושכר על ידו לפקידות הגבוהה בשלטון המנדט עד מלחמת השחרור, קישור לביתו של אימברג הרמן במושבה 
לאחר שמשפחת אימבר הרמן גורשה מהארץ בשנת 1938-9 הוכרז רכושה כרוש נטוש ונתפס בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור , המבנה הושכר לחטיבה הירושלמית ששלטה בעיר.
 
לאחר זמן מועט בשנת 1957 הושכר המבנה לשגרירות אורוגוואי ששהתה בו עד שנת 1980 שבה הוחק חוק ירושלים כבירת ישראל, המבנה נשאר ריק עד שנת 1990 ,שאז נמכר המבנה לחברת בנייה יזמית שהחליטה להוסיף למבנה בן הקומה עוד שלוש קומות, ועדת השימור הירושלמית הטילה סייגים לתוכנית , לכן הגישה החברה תוכנית חליפית לשנע את המבנה שיועד לשימור 16 מטרים  לכוון הרחוב , ובחלק האחורי שיתפנה לבנות את התוספות שרצו.
 
חברה פולנית זכתה בחוזה ההזזה והשינוע של כול המבנה ,והזיזה את המבנה ששקל למעלה מאלף מאתים טונות ,לאחר שניסרה את היסודות והניחה את המבנה על היסודות החדשים,והיזמים זכו לקבל גם קומת מרתף חדשה ,המבנה עבר שיפוץ וחיזוקים בשנת 1991, לאחר השיפוץ נמסר למוסד המרכז הירושלמי לענייני צבור ומדינה .
 
בחלק האדמה שהתפנה נבנה מבנה בן שש קומות  , כאשר ניסו להתאימו לסגנון האדריכלות של אימבר הרמן , חזית הכניסה למבנה המקורי ,מכוון רחוב תל חי שונתה מהתכנון המקורי ובמקום הסגנון האוריינטלי של הקשתות , ישנה כיום כניסה בסגנון אר דקו , לעומת הכניסה המקורית מכוון רחוב רחל אימנו שכלל מרפסת עם קשתות .
רחל אמנו 24 פינת תל חי 13 ביתו של גוליאס מתיא מורק
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור