דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים שכונת קטמון הישנה

 

 
מנזר סן סימון
יש הטוענים כי שמו של המנזר הוענק לו על שמו של היהודי שמעון שנחשב על פי האמונה כיהודי הראשון בספר לוקס ,שהכיר בכוח משיחותו של ישו עוד כאשר היה צעיר,עוד ממשיכה המסורת הנוצרית לספר כי במקום הקמת המנזר ניצב ביתו של שמעון ואף קברו נמצא במקום והוא מוצג במתחם המנזר.
 
על פי המסורת הנוצרית, את המבנה הקים נזיר בשם אברהמיוס בשנת 1859 על שרידי קבר שמעון, יש הטוענים כי גם על שרידי מנזר קדום יותר,כעשרים שנה לקח לנזיר לבנות את המנזר והגנן ובשנת 1879 נפתח המנזר בידי הפטריאך הנוצרי איארותיאוס , מעבר לשרידיו של קברו של שמעון על פי האמונה והממצאים משנת 1912 בידי החוקר הגרמני הנסלר ,   עוד שרידי מערות קבורה של יהודים מהמאה הראשונה לפני הספירה,במערות נתגלו שמות כהנים הידועים בהיסטוריה היהודית כולל גלוקסמאות קבורה.
 
בשנת 1890 הושלם מבנה בית הפטריאך לצידו של מבנה המנזר כאשר סמטה מפרידה בינהם,בביתו של הפטריאך ובאכסניה שנבנתה גרו צליינים נוצריים יוונים אורתודוכסים ,בתקופת המנדט הושכרו הדירות לדיירים שונים בינהם המשורר שאול טשרניחובסקי עד מותו בשנת 1943 , כיום המבנה השרוף כפי שהוא מכונה משמש את ארגון ילין לילדים נדרשי טיפול מיוחד.
 
 
מנזר סן סימון
 

את המבנה בן הקומה כיום לאחר התוספות מבנה בן שלוש קומות, בנה עלי חמודא – חמודי שעיסוקו היה בעלות על מספרה ,באזור שער יפו , עלי שהיה חובב מוזיקה ,עיטר את סורגי הבית ושערי הכניסה מהברזל ,בעיטורי תווים ולכן כונה הבית בית התווים  , אחד מלקוחותיו היהודיים ,בן משפחת אוטנזוסר ,שכר את המבנה והכניס את משפחתו למגורים בו.

 

ההחלטה לשכור את המבנה בקטמון נבעה כי האזור היה בחסות הצבא הבריטי ולכן המגורים בשכונה בטוח, כאשר החלו המאורעות ובעקבות רצח הרופא היהודי בשכונה ,החליטה ההגנה כי על שלושים המשפחות היהודיות שהתגוררו בקטמון לצאת למגורים באזורים יהודיים, משפחת אוטנזוסר התחלפה עם משפחה חורי הערבית שהיה לה בית בשכונת כרם אברהם, כול משפחה לקחה מעט רכוש במזוודות ושאר הרכוש נשאר בבתים כולל הפסנתרים .

 

כאשר ברחו תושביה הערבים של שכונת קטמון בעקבות כיבוש מנזר סן סימון, נערך בשכונה מסע ביזה בבתי התושבים הערביים, לקח למשטרה הצבאית הישראלית שבועיים עד שהגיעו להפסיק תופעה זאת, בין היתר נבזז בית התווים ולמעשה נשדד רכושם של משפחת אוטנזוסר .

 

כאשר הוצא למשפחה שנשדדה אפשרות לרכוש את המבנה סרב אבי המשפחה לרכשו שמה יצטרך בעתיד להחזירו לבעליו המקורים .

 

בית התווים רחוב בוסתנאי 9 פינת רחוב כט בנובמבר
 
ספור בית החולים עזרת ישו הנסן
בית החולים עזרת ישו – הנסן
בית החולים לשעבר ממוקם ברחוב מרכוס 17 בטלביה
בניית בית החולים הסתיימה בשנת 1887 , הוא תוכנן בידי האדריכל קונרד שיק - כשם שתכנן את המבנה הראשון באגרון 20 , תמונות והניירת לארכיון המבנה נמצאים בגרמניה במרכז הכת .
 
תחילת הספור של החולים בטרם הוקם בית החולים אנסן , שכמוהו יש בעולם באותו שם כעשרים שלוחות ,קדם למתחם בית החולים למצורעים ,על פי תאור הטייל רובינסון,צרפי המצורעים בחלק הפנימי של שער ציון,בשנת 1973 המושל התורכי קמיל פשה ,בנה למצורעי שער ציון מבנה אבן מוקף חומה ליד ביר איוב - עין רוגל נחל קדרון,שבו גרו עד מלחמת העולם הראשונה.
 
בעקבות ביקור הברון והברונית קפנברייק אשרדן מגרמניה בשנת 1865 בעיר העתיקה ,בבקור צפו במקבצי הנדבות המצורעים בשער ציון,בעקבות ביקורם החליטו לתרום כסף לבניית מבנה למצורעים בחלקה שרכשו
ברחוב אגרון 20 ,המבנה שנבנה בשנת 1867 בתכנונו של קונרד שיק,הברונים היו בני עדת האחים מהרנהוט , כת שנפרדה מהעדה הלותרנית בגרמניה שעיקרה היה מעבר לטיפול בחולים לגרום להם להתנצר בהצלת נפשותיהם למעשה החולים שהיו בני כל הדתות,ובתמורה לטיפול בבית החולים , החולים אולצו להשתתף בטקסים דתיים נוצריים ,במבנה הראשון שרתו אחיות ממסדר האחיות הדאקוניסות הגרמניות ,  בהמשך הועבר הטיפול בחולים  במבנה למסדר האחים הבורומאיים -  Herrenhutter Bomische Bruder.
 
המבנה הדו קומתי מוקף החומה ,הוקם בחצר הקונסוליה האמריקאנית ברחוב אגרון 20 בממילא , בחדריו יועדו מלכתחילה מיטות לשמונה חולים ,אך שהתקבצו אליו ארבע עשר חולים , המקום נהיה צר ולכן עלה הרעיון לבנות מבנה חדש ,אי לכך נאספו והגיעו תרומות ממרכז האחים המורביים - האחים מהרנהוט  בגרמניה , בנוסף לעוד תרומות מכתות נוצריות דומות ומשנאסף הכסף,  נרכש שטח אדמה, בסוף טלביה ושכונת מרחביה שהוקמה כעשרים וחמש שנים לאחר מכן.
 
בשנת 1874 נמצא מגרש מבודד שהיה עליו מבנה לבניית בית החולים החדש, השטח כלל את בית הספר הרטמן כיום , שטח המרעה של הפרות וחורשת הירח שלימים הוקמו בה בית המנהל, הרפת ומגורי הסגל , השטח נרכש מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית , המבנה החדש בטלביה עזרת ישו  -Jesus Hilfe    הוקם במטרה להכיל כמות גדולה יותר של חולים עקב מצוקת האכלוס של קודמו.
 
שלב הקמת החלק הראשון והחומה ההיקפית של בית החולים, כולל שערי העץ בתקופת העותומאנית ושהוחלפו בתקופת המנדט, על שם מחלת אנסן הסתיים אחרי שלוש שנים בשנת 1887-6 ,זמן בנייה ארוך זה נבע ממחסור במים , באותו הזמן נבנתה חלק מהחומה  כאשר גדל בית החולים הסתיימה בנייתה בשנת 1896 .
 
המבנה בן שתי הקומות מהאבן ,כלל אגף חולים ואגף אנשי הסגל,המבנה כלל עליית גג רעפים , מרתף ששימש כרפת לפרות בתחילה, חצר פנימית מוקפת מבנה וגן ענק עם שני שבילים להולכי רגל ושביל לכלי הרכב ,עגלות עם סוסים בפרוזדורים ובחדרים ישנם תקרות קמרוניות .
 
לחזית המבנה הוליכו שני גרמי מדרגות ובעבר היו נטועים שני ברושים בתחילתם, בקירות המבנה נקבעו חלונות גדולים להכנסת אור רב לחדרי החולים, בחזית הקומה העליונה מעל לכניסה הוקמה מרפסת שכותרתה גמלון שבחזיתו סבכה מעץ מעוטר נתמך בידי ארבעה עמודי עץ,מתחת למרפסת הגמלון מעל לכניסה ,קורת אבן שחקוקה עליה  Jesus Hilfe באותיות גותיות שפירושם עזרת ישו.
 
לחדרי המבנה הוכנסה מערכת חימום של תנורים מוסקי פחם או עץ,כיוון שנושא התברואה היה חשוב מאוד בעבורם ,הוקמו שירותים לחולים בחלקו הימני של המבנה וגשר מעץ מן הקומה השנייה לשירותיים, גשר עץ זה הוחלף במאה העשרים לקשר נתמך קורות ברזל , מטרת השירותיים בנפרד מהמבנה הייתה לבודד את החלק הזה משאר האגפים לצרכי היגיינה .
ספור בית החולים עזרת ישו הנסן
 
שכונת קטמון בקצרה
שכונת קטמון בקצרה
שלושה פרושים לשם קטמון אשר ניתן לשכונה :
פירושו של זאב וילנאי עוד משנת 1946 שטוען שהמלה קטמון נגזרה מן המלה הערבית קאטמה שמפרשים אותה המילה לשבור, והוא אף קושר סברה זאת למחצבות האבן שהיו פעילות בשכונה בעת ההיא.
 
הפרוש השני מרחיק אותנו ליוון העתיקה ולמילה קאטאמונאס שיש המפרשים אותה בהשלכה לנזירים העובדים את הנצרות בהתבודדות וסגפנות.
 
הפרוש השלישי חוזר גם הוא ליוון עם המילה קטה- מוניס או מונסטיר שפרושה המקום ליד המנזר
כאשר הכוונה כפי הנראה למנזר סן סימון ,כיוון שבתי התושבים הראשונים היו בקרבת מקום למנזר סן סימון שנבנה בשנים 1882 – 90
 
עדות ראשונה לשם קטמון מופיע ברשום של מעון המושל התורכי בקטמוניה בשנת 1907 .
ספורה של הקמת השכונה קשור לקניית הקרקעות שלה  בשנת 1904 בידי הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית שרכשה אדמות רבות מחוץ לחומות העיר בתקופת השלטון העותומאני, גם אדמות שכונה קטמון נרכשו בידי הכנסייה,כמו בקעה,רחביה,ממילא ,טלביה ועוד.
 
תכנון השכונה ומכירת חלקות האדמות ,החל בשנת 1911 בידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית במחיר של חמישה גרוש מצרי למגרש ,הכנסייה פרסמה את המכירה בעתון פלשטין שהופיע ביפו,אך לא היתה נהירה לקניית החלקות, למעשה הקונים הראשונים היו מדינות שרצו לבנות על מגרשים אלו קונסוליות,רק לאחר מכן החלו לרכוש חלקות נוצרים יוונים ונוצרים בעלי ממון,חלקם למגורים,חלקם לבתי מלון וחלקם לבניית בתים להשכרה .
 
בתחילה נבנו שני רחובות ראשיים לשכונה : רחוב רחל אמנו אשר נקרא רחוב קטמון לפני מלחמת השחרור , רחוב חזקיהו המלך נקרא רחוב מלחת .
 
הבתים הראשונים שנבנו עד שנת 1934 היו מבני אבן בני קומה אחת , למעשה עד שנת 1924 היו רק מעל לעשרה בתים בשכונה , בשנת 1934 החלו לבנות בתים משותפים ,בעלי עד ארבע קומות לצרכי עסקים , בעיקר לצרכי השכרה לפקידות ולקציני הממשל המנדטורי, בתים אלו שנבנו במטרה למקסם את שטח הבניה על השטח הנתון , התאפיינו בשטח הציבורי הקטן מסביב למבנה , בחדרי המדרגות הפנימיים לקומות העליונות, ובהמשך עם הקדמה מקומות חניה לרכבים , בניגוד למבנים בני הקומה האחת שכללו שטח גינה נרחב בחזית הבית ובסביבתו.
 
למבנים המשותפים ולוילות הגדולות החלו להיכנס שגרירויות וקונסוליות כמו: יוון, מצרים,לבנון ,עירק בית מלון סמיראמיס , מפקדת הכנופיות בהמשך שפוצצה, פנסיון ומגרש טניס ופעילות ספורטיבית ובל נשכח את פנסיון לוירד , על חלק משטח מגרש הטניס הוקם בהמשך מגרש כדור הרגל של קבוצת הפועל, וכאשר מת המגרש ,נמכר המגרש ליזמים שהקימו בו שכונה כאילו בסגנון איטלקי.
שכונת קטמון בקצרה
 
 
 
בניית אתרים - שרקור