דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה רחוב אבן עזרא

 
 

חיים מקובקי יליד ירושלים ב-1873  לאביו גדליה דוד ולאמו טויבה לאה ,השתתף ביסוד שכונת רחביה והיה מעשרת ראשוניה. יסד מפעל לחיתוך האבן הירושלמית לטבלאות, וליטושן למרצפות, גילה בעצמו כישרונות במכאניקה והכניס שכלולים בבתי החרושת למצות בירושלים, במלחמת העולם הראשונה פיתח את תעשיית העמילן, הראשונה בארץ.

 

ביחד עם חותנו אליהו מנחם אפשטיין , הרחיב את פיתוח מפעל ייצור החלב  חלב צאן ובקר בחדרה , בשנת 1931 הקים בית חרושת למרגרינה בשערי פנה ליד מאה שערים בירושלים תעשיה של גבינה וחמאה מחלב וחמאת שקדים, ברשימה של בעלי מקצוע בישראל. עם איחוד כל בתי החרושת ליצור מרגרינה, הצטרף למטע .

 

פרסם בשנת 1935 מודעה בעיתון כי הוא מוסר פנסיון מרמה מעולה ברחביה עקב נסיעה לחול ,25.11.1935

 

בשנת 1949 דן שופט את מקובקי אורן, מחברת חמאה בירושלים, בסמל המסחרי מ.מ בעוון זיוף חמאה , בהוספת שומנים שונים ובמכירת חמאה, במשקל מופחת מהרשום וקנס אותו בשנים עשר לירות ישראליות ואזהרה .

 

רחוב עזרא מספר 11 בעל הבית מקובקי חיים ואשתו חיה שושנה
 

השותף של הטמפלרים במאפיית פרנק ובטחנת הקמח ,אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר)

אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) נולד בעיר צפת בשנת 1894 כשמלאו לאליעזר ליפא שרייבר (ליפמן)  17 שנה החליט הנער למרוד בדרך החיים המסורתי של היהודים החרדיים בירושלים ,והחליט לצאת אל העולם הגדול שמחוץ לחומות העיר העתיקה על מנת לעבוד וללמוד מקצוע ולא לבזבז את חיו במדרשות וישיבות ירושלים העתיקה .

לאחר שהחליט החלטה זאת ,חיפש הנער ליפא מקום עבודה ונתקבל כשוליה בטחנת הקמח של הטמפלרי מתיאוס פרנק האב ,במושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים 6 בירושלים, אז כבר פעלה טחנת הקמח בעזרת גנראטור שהופעל בקורסין ,שהחליף את הפעלת הטחנה בשימוש בבעלי חיים רתומים ליצול.


סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר ) 1
 

לאחר שהקונסול האוסטרי הסכים לספק תעודת אזרחות לנתינו החדש ליפא בזכות קשריו של מתיאוס פרנק ,החלה ההתייעצות באיזה שם יתהדר האזרח האוסטרי החדש ובדיון בלשכת הקונסול החליט הקונסול כי כיוון ששם האזרח ליפא שם משפחתו ישונה לליפמן ובא גואל לציון מבחינת יכולתם של העותומאניים לגיוסו של ליפא לצבא .

כיוון שליפא ליפמן התקדם בעבודתו והחל גם לצבור כספים ,החליטו מתיאוס פרנק הבן לצרפו ,כשותף בטחנת הקמח ומאפיית "פרנק " ברחוב דרך בית לחם 22 בירושלים , השותפות השנייה שנפתחה זמן קצר לאחר מכן ,של מתיאוס פרנק השני בנו אדווין פרנק אליעזר ליפא ליפמן והשותף השלישי בנו של בוירלה ,האדריכל גוטלוב (גוטליב) בוירלה שפתחו ביחד את מחסן העצים והפחם מיבוא גרמני לצרכי חימום שהוקם בשטח תחנת הדלק כיום בדרך בית לחם אחרי פסי הרכבת,לידו הוקם בהמשך מפעל לגריסת אבן לחצץ ומפעל ליצור בטון ומכירת מלט.

בשנת 1939 נרצח משה לוי ,בן העשרים וחמש העולה מתימן ,שעבד במפעל העצים והפחם של ליפא ליפמן, ברחוב דרך בית לחם , בירי בידי ערבי שנכנס למפעל בשעות הצהרים ופתח בירי ,משה לוי שנהרג היה השומר ומוביל הפחם והעץ במפעל . 


סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר ) 2
 
בשנת 1926 החליט הסבא ליפא ליפמן בעזרת ידידו מתיאוס פרנק לעבור לגור מחוץ לחומות העיר העתיקה ,הדירה שהושכרה לליפא הייתה ביתם של יעקב ולואיז באכר ברחוב לויד גורג' מספר 3 , במבנה התגוררו בני המשפחה עד שנת 1932 במבנה גם נולדו חלק מהילדים בשנה זאת עברו לגור לדירה ברחוב קק"ל 37 למשך שנה עד שעברו לביתם החדש ברחוב אבן עזרא 12 ברחביה.

העסקים המשותפים של משפחת פרנק וליפמן נגדעו באחת ,לאחר שהשותף אדווין ביקר בגרמניה והכיר נערה שהפכה לרעייתו אותה הביא עמו לביתו בדרך בית לחם 22 במושבה הגרמנית אשתו של אדווין פרנק עברה שטיפת מוח בגרמניה הנאצית והביאה עמה את רוח הנאציזם לביתם וליחסם לעם היהודי,כאשר נחקקו חוקי הגזע הנאצים בגרמניה (חוקי נירנברג) בשנת 1935


סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר ) 3
 
הקבלן אברהם ברוכשטיין שבנה את הבית באבן עזרא 12

אברהם היה יליד צפת בן אברהם מאיר ואמו גיטל , בקשר המשפחתי היה אברהם בן דודו של הסבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) , אברהם נישא לרחל בת משפחת ריבלין , אברהם עבד כקבלן בנין ולמיטב ידיעתי בנה את הבית ברוב אבן עזרא 12 ברחביה, את הבית אוסישקין 40 הניצב מימין לבית הספר אוולינה דה רוטשילד ברחוב רחוב אוסישקין 38 ובית משפחת ברמן ברחוב הנביאים מספר 19-21-23 .

אברהם ברוכשטיין נתבקש ,בידי הסבא אליעזר ליפא ליפמן בשנת 1933 ,לבנות את בית המשפחה בשטח האדמה שנרכש ברחביה באותה תקופה, מבין המגרשים הנותרים של שלב א בשכונה ,בשלב מסוים בחייו בשנות הארבעים, החליטו בני משפחת ברוכשטיין לעזוב הכול והיגרו לאמריקה.


הקבלן אברהם ברוכשטיין שבנה את הבית באבן עזרא 12
 

משפחת מתיאוס פרנק הטמפלרית טוחני הקמח

פראנק מתיאוס ורעייתו גרטרוד פרנק האב

טחנת הקמח ברחוב עמק רפאים 6 , המבנה שנבנה מאבן בן שתי קומות,  שלימים בחלקו האחורי של המבנה התווספו מבנים כאורוות חמורים ותוספות בניה נוספות , שטח המתחם של בית הטוחן מאחורי המבנה נחשב לגדול במיוחד כחמישה דונם שטחה.

על הקרקע שלה הוקמה תחנת קמח בשנת 1873 בשימוש בעלי חיים ביצול ,לאחר מכן שונתה לטחנת קמח בשיטת טפטיק – מדרכיה ,תחנות אלו כונו התחנות הישנות כאשר הוסבה תחנה זאת לתחנת הקיטור הראשונה במושבה הגרמנית בשנת 1892 תחנת קמח זאת השמיטה את פרנסתה של טחנת הרוח בימין משה שהייתה נתונה לחסדי משאבי הרוח כמו כן ההוצאות והתחזוקה עלו על הרווח שהופק בטחינת הדגנים.


ספור שותפיו הטמפלרים של אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר)
 

הבת רחל ליפמן שנישאה לעו"ד משה שניאור ריבלין בשנת 1954 ,לאחר הנישואים העתיקו את ביתם לתל אביב.

מעט על עו"ד משה שניאור ריבלין

משה לבית משפחת הרב שלמה זלמן ריבלין נולד בירושלים  ,סבא רבא של משה שניאור ריבלין היה הגאון הלל משקלאב שאף כיהן כראשון לציון בירושלים וממנהיגי היישוב היהודי, סבו של משה היה הרב ר' יוסף ריבלין  (ר' יושעה) אחד משבעת בוני שכונת נחלת שבעה

אביו של משה היה שלמה זלמן ריבלין שהתפרסם ,כחזן ידוע (מלמד חזנים) וחוקר תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל,שעיקר כוחו היה ביישוב המחלוקות בין העדות והפלגים בין יהודי ארץ ישראל והשכנת השלום ליצירת כוח יהודי אחד.


רחל ליפמן שנישאה לעו"ד משה שניאור ריבלין
 

אליעזר בקר (בן זאב)  נולד ברוסיה בעיר וילנא וחיי בשנים 1904-1964, לאחר מותו נקבר בבית הקברות של העיר ראשון לציון ,משפחת בן זאב (בקר)  עלתה לארץ ישראל בשנת 1909 ,כאשר אליעזר הבן היה בן חמש שנים,לאחר עלייתם לארץ התיישבו משפחת בקר בראשון לציון והיו מבין מקיימי העיר, את לימודיו היסודיים סיים אליעזר בבית הספר היסודי חביב בראשון לציון והמשיך ללימודי חקלאות בבית הספר מקווה ישראל ,שם היה בשנת 1932 היה ממארגני כנס בוגרי מקווה ישראל .

את עבודתו הראשונה החל כעובד בפרדסי ראשון לציון בסיום לימודיו החקלאיים, במטרה להצטרף למגני המתיישבים במושבה הצטרף אליעזר בקר למשטרת הישובים במנדטורית כנוטר ולאחר מכן נתמנה כמפקד ה נוטרים שאף פרסמו הודעת אבל לרגל מותה של אמו בשנת 1939 אליעזר אף החל בפעילות ציבורית ונבחר כחבר וועד המושבה ראשון לציון בין השנים 1933-40 ועבד גם באגודת בנק הלוואה וחסכון .


ספור משפחת אליעזר בקר (בן זאב) ההורים של שושנה ליפמן לבית בקר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד