דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונת מרחביה

 

 
 
 

משפחת פויכטונגר

תחילת סיפור המשפחה בעיר מינכן בגרמניה, שבה ישבה המשפחה לאורך תקופה ארוכה בטרם עלו לארץ ישראל,משפחה שהמסורת למקצועות בני המשפחה כללה ,עורכי דין,רופאים ואנשי פיננסים .

את סיפור המשפחה אתחיל ,בסבא הדוקטור ישראל אשר אוגוסט ורעייתו ברטה פויכטונגר וילדיהם  : דוקטור היינריך,דוקטור אלפרד (פרדי) בנק פויטונגר , הני (חווה) קופפר לבית פויכטונגר  .

הסבא דוקטור ישראל אשר אוגוסט היה רופא גינקולוג מנתח ,שהקים וניהל את בית החולים לנשים יהודיות בעיר מינכן ,בנוסף הסבא אוגוסט היה מוזיקאי ומנצח על תזמורות בעיר מינכן וניגן על פסנתר ,הסבא אוגוסט גם שרת כרופא צבאי בתקופת מלחמת העולם הראשונה בצבא הגרמני .


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 1
 

אגדת הקמת הגשר החדש במינכן ומצעד אנשי התנועה הנאצים בפתיחה.

חווה בתה של הנרייטה והיינריך פויכטונגר הייתה בת כחמש בעת התגברות התנועה הנאצית בעיר מינכן , בסיפורה מספרת חווה זוהר ,כי בצורר היטלר הייתה נתקלת בעת סיורי הבוקר שלו בעיר על יד ביתם ,הוריה של חווה הזהירו אותה כבר בתחילת דרכו כי הוא אדם רע ושיש להיזהר ממנו.

ליד בית המשפחה, זרם נהר האיזר שחצה את מינכן לשני חלקים באזור העתיק של העיר על הנהר  היו שני גשרי אבן , ביתה של המשפחה ניצב בקרבה לגשר האבן שעל הנהר ,ביום בהיר החליטו שלטונות העיר כי יש להרוס את גשר האבן הצר לתחבורה ולהקים במקומו גשר רחב בן שני מסלולים שיתאים למעבר שריון וטנקים עליו , לכן הרסו את הישן ובנו את הגשר החדש.

לאחר שהסתיימה בניית הגשר החדש החליטו ראשי המפלגה הנאצית כי יחנכו אותו במצעד ראווה בנוסח הימים ההם עם דגלים תזמורות ואנשי מפלגה לבושים בבגדיהם מטילי האימה בתהליך ארגון המצעד החליטו חברי המפלגה כי לא יאה לעסקניה ומפקדיהם הבכירים (המקורבים) לעמוד עם פשוטי העם לאורך המדרכות .


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 2
 

ספור אוסף היודאיקה של דוקטור היינריך פויכטונגר

דוקטור היינריך פויכטונגר נולד בגרמניה בשנת 1898 וחי עד גיל 65 בעת שנפטר בשנת 1963, לאחר גמר לימודיו ברפואת השינים בתום מלחמת העולם הראשונה , פתח מרפאה עצמית והחל לעבוד במקצועו כרופא שיניים לצד לימודיו רפואת שיניים, למד היינריך בקונסרבטוריון מוזיקה בנגינה על פסנתר וקלרנית וצריכה של תרבות ואומנות.

דוקטור היינריך החל בהשפעת חברו פרופסור תאודור הרבורגר ,שהתמחה בחקר תולדות הקהילות היהודיות בחבל בבוואריה  ,לסייר עמו בקהילות היהודיות בעיירות ובכפרים מסביב למינכן ובבוואריה.

כתוצאה מסיורים אלו בימי ראשון (יום המנוחה הנוצרי)  החל גם היינריך להתמחות בנושא ואף רכש תשמישי קדושה וחפצי יודאיקה, מידי תושבי הקהילות היהודיות הללו וכך החל סיפור אוסף פויכטונגר .


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 3
 

ספור מגורי בני משפחת פויכטונגר בירושלים לאחר העלייה בשנים 1933-5

ספור המגורים בבית ברחוב מולכו 6 (בית איוב)

בית עובד הדואר המנדטורי , איוב ממשפחה נוצרית ערבית ,בנה את ביתו בשנות השלושים ברחוב מולכו 6, בקומת הבית התגוררה משפחתו עד תחילת מלחמת השחרור ,אז בוצעה החלפת דירות בין משפחת איוב הנוצרית ערבית למשפחת שטוק היהודיית שדירתם הייתה בשכונת קטמון ,בבית של איוב ברחוב מולכו 6 ,בנוסף בחצר האחורית בנתה משפחת איוב מבנה קטן שהיה למגורי הסבא ,אך בשנת 1941 השכירה המשפחה את המבנה הקטן למשפחת יעקובי בתם ממשיכה להתגורר במבנה .

בשנת 1933 עלו לארץ ישראל,  הסבא 6 הדוקטור ישראל אשר אוגוסט ורעייתו ברטה פויכטונגר והתיישבו ברחוב שלמה מולכו (בית איוב ) בשכונת רחביה ( בבית איוב ) בקומה השנייה ,עד שעברו בשנת 1936 לגור ברחוב האר"י 3 (בית סופילאן) בדירה סמוכה לבנו היינריך , הסבא החל עבוד כמנהל מחלקת יולדות וגינקולוגיה בבית החולים שערי צדק .


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 4
 

אוסף היודאיקה של דוקטור היינריך פויכטונגר

אוספי היודאיקה והאומנות היהודית ,מרוכזים כיום במוזיאון ישראל באגף שנתרם בידי האחים ג'ק וגוז'ף  ומורטון מנדל .

בשנת 1935 ,לאחר עליית משפחת היינריך והנרייטה פויכטונגר לארץ ישראל וקביעת מעונם בחדר יחיד בבית ההורים בירושלים, נוצרה בעיה של אכסון האוסף ,מכיוון שבחדר המגורים היחיד של המשפחה, הצטופפו זוג ההורים ושלושת ילדיהם .

 

דוקטור היינריך יצר קשר עם מרדכי נרקיס מנהל בית הנכאות של בצלאל , ולאחר התחלת הידידות רבת השנים , הוחלט כי האוסף יקבל בית חדש לתקופת השאלה ויצג באגף חדש שיוקם בבית הנכאות ויקרא "אגף האומנות היהודית ותשמישי הקדושה של העם היהודי על פי סגנונות החיים בגלויות השונות , בסיסו של האוסף ועיקרו יהיה משמוש באוספו הפרטי של הדוקטור היינריך פויכטונגר.


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 5
 

העברת אוסף פויכטונגר למוזיאון ישראל בשנת 1971

ספור רכישת אוסף פויכטונגר לתצוגה במוזיאון ישראל

כיוון שהאם הנרייטה נשארה בדירתה בודדת והגיל החל לתת את אותותיו ,והפחד מפני פריצה ושוד פרטי האוסף , הטיפול בתחזוקתו ומחוסר יכולת להמשיך לבטח את האוסף בסכומים הרבים שנדרשו לנושא החליטה האם את ההחלטות הבאות:

  1. האוסף לעולם לא יעזוב את העיר ירושלים .

  2. האוסף לעולם לא יפוצל או יימכר בחלקים ,אלא יגיע למעונו החדש כמקשה אחת.


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 6
 
סיפורה של מדליית הנאצי שנסע לפלסטינה

למרבית המבוכה ,יש הטוענים כי בראשית דרכה של התנועה הנאצית לשלטון בשנת 1933,הייתה מידה מסוימת בפניה לשיתוף פעולה של צירי גרמניה בתנועה הציונית ,שדגלו בעידוד הסיסמא בתנועה הנאצית, לעליית יהודים לארץ ישראל .

התנועה הציונית שאפה למשוך יהודים לארצם על מנת לקדם את אכלוס ובניית המדינה היהודית שבדרך, ואילו התנועה הנאצית ,שאפה על פי רעיונה האתני העיקרי ,שרוכז בסיסמה : "גרמניה לגרמנים מהמוצא הארי".

לצורך עידוד הרעיון לשלוח את יהודי גרמניה לארץ ישראל , פנה קורט טוכלר המשפטן ששימש ציר התנועה הציונית  בגרמניה ,  לליאופולד פון מילדנשטיין, ששימש כראש המחלקה היהודית במפלגה הנאצית ,והזמינו לביקור בארץ ישראל על מנת לכתוב את רשמיו מהביקור בארץ הציונית המתהווה בעיתונות הגרמנית במטרה לעודד את העלייה .


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 7
 

אגדת הכסף הטמפלרי – מטבעות כסף באוסף פויכטונגר

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 ,עיקרה של האמונה הטמפלרית הייתה חיזוק אמונתם מהלב , האמונה הטמפלרית צמחה מהכנסייה הפרוטסטנטית ועל כך קמו לה אויבים מהכנסייה הפרוטסטנטית, כיוון שהכת רצו לחזור למקורות הנצרות שהתבססו על אהבת הזולת וחזרה לרעיונות המקוריים לנצרות ,בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

עמוד התווך לחזרה למקורות הדת הנוצרית היה כריסטוף הופמן ,שנשא בתפקיד ראש הקהילה הטמפלרית בארץ ישראל, לאחר ההתיישבות והקמת המושבות בארץ, מטרתו כראש הטמפלרים להתיישב בארץ ישראל, על מנת לעבוד את הנצרות במקום היווצרה.

בתהליך של טיפוח הרוח המשיחית והגאולה בארץ ישראל ,של בני העדה הטמפלרית ובהתמסרות ושלוב עבודת האל, בני הכת ,שחשבו כי עבודה לאל צריכה לנבוע מהנפש ולא מהאמונה, או מעבודת האל המסורתית ,בניגוד למנהגים האורתודוכסיים באמונה הנוצרית האורתודוכסית או הפרוטסטנטית.


ספור משפחות פויכטונגר ופויכטונג 8
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור