דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה סיפורי גדוד העבודה

 
 
סיפורם של אנשי העלייה השנייה

נהוג לתארך את העלייה השנייה ,בין השנים 1904-1914 , בעלייה זאת הגיעו בין 30.000 ל  40000 עולים, רובם של העולים בעלייה הזאת הגיעו מרוסיה ,הם הגיעו לישראל על מנת ליצור חברה חדשה בארץ אחרת, הם האמינו שבכוחם לחולל מהפכה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל,יעדם היה כיבוש העבודה העברית בארץ ישראל,

כיוון שעולים אלו התפרנסו מעבודה חקלאית כשכירים במושבות וקשיי הפרנסה הגדולים בנוסף לאי רצונם של בעלי המשקים החקלאיים מהעלייה הראשונה להעסיקם , כיוון שהפועל הערבי היה זול ומיומן מהם, גרמו להם להתפכח מחזונם,העלייה השנייה גם יצרה ירידה גדולה בחזרה של חלק גדול מאנשיה, חלקם התאבד, מהתנגשות המציאות היום יומית, אל מול האידיאליים,לטענת בן גוריון רק כעשרה אחוזים מהם נשארו, בסך הכול במושבות בישראל היו כאלף איש.

סיפורם של אנשי העלייה השנייה
 
מעט על פועלו של ארתור רובין

ארתור רובין הנחשב לאבי ההתיישבות היהודית,סבר כי הדרך למנוע את ההתבוללות באירופה של היהודים,היא העלייה לארץ,על מנת להקים ריכוזים יהודיים של התיישבות בארץ, בשנת 1907 ביקר בשליחות הועד הציוני בישראל, לאחר ביקורו הוא כתב דוח מייאש למצב של היהודים בארץ.

בשנת 1908 הוא נשלח בחזרה לארץ ומונה כראש המשרד הישראלי הציוני בארץ ובמקביל בהמשך מונה כמנהל חברת הכשרת הישוב בארץ,בדרכו רובין היה מקורב לפועלי העליות הראשונה והשנייה ולקבוצות היהודים על זרמיהם השונים, הוא מצא את דרכו גם ליריביו שטענו כי גילו הצעיר עומד לו לרועץ.

מעט על פועלו של ארתור רובין
 
ירושלים תחילת הסתתות הרשמית העברית

מה שאנו מספרים ,על פלוגת הסתתים בגדוד העבודה העברי,שישבו במנזר רטיסבון ,לאחר שסיימו לסלול את הכביש בין צמח לטבריה והכביש בין טבריה ליבנאל ,ועלו לירושלים לבנות ולחצוב בסלע .

בוריס כץ מקים האקדמיה לאומנות בצלאל

החל סובב בין בני העלייה עם רעיון שברצונו להגשים , הכשרת צעירים וצעירות יהודיים לבנייה באבן של בתים ליהודים שיעלו לארץ בעת שיקימו את בתיהם בישראל ,בוריס השיג כסף מחובבי ציון באודסה, שישמש למחיה ולימוד לצעירים ,שיבואו ללמוד את רזי מקצוע הבניה ובעיקר את הסיתות האומנותי בעיקר , תוך הכרה כי את לימוד הסתתות יש ללמוד מהיסוד ולהנחילה הלאה לצעירים שימשיכו לבוא בגלי העלייה.

לדעתו של בוריס כץ ,הכשרת הצעירים במקצועות הבנייה ,הדפוס , האריגה והרקמה תעניק יתרון ועבודה ליהודים על מנת שיצליחו ולהנחיל את העבודה העברית בישראל,לאחר מסעות במושבות , כיוון שהפחד מפני העבודה הקשה ,הרתיעה חלק גדול מן הצעירים,הצליח בוריס כץ לאסוף מספר תלמידים לאקדמיה בצלאל לאומנות ,שפתח ברחוב החבשים בירושלים .

ירושלים תחילת הסתתות הרשמית העברית
 
חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה

שלוב סיפורו האישי של איש העלייה השנייה משה אינגבר – אינגברמן בהקמת חוות כנרת.

משה איש איש העלייה השנייה חקק לעצמו מוטו שעמו עבר בתחנותיו בקליטתו בארץ , המוטו שלפיו עבד היה – מה שהיה בעבר לא חשוב ואף לו נחשב, מה שחשוב הוא מה שיקרה.

משה אינגברמן עלה לישראל מחבל פודל ברוסיה ביחד עם אחיו אהרון בשנת 1903 כאיש העלייה השנייה, שבה מרבית העולים הצעירים הגיעו מרוסיה,הוא היה עלם צעיר בן 22 שנה בעל כינור ואהבה לנגינה,מניעיו לעלייה היו הרעיון הציוני ליישב את הארץ ,לאחר פרעות שעברו היהודים ברוסיה הלבנה בעת שגר שם.

חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה
 

הקדמה

שטח האדמה בן השישים דונם שנרכש בידי הקק"ל להקמת משק הפועלות באזור תלפיות נרכש בשנת 1928 , האזור שימש כמזבלה העירונית ולכן נסלל אליו בידי עיריית ירושלים, כביש עוד בשנת 1926 אלא שלאחר שנרכש השטח ,פסקה פעולת שפיכת האשפה העירונית בסביבה.

השטח שנקנה נחשב לקיצוני והשומם בפאתי ירושלים,כמאה וחמישים מטר מבית הנציב שנבנה באותה העת,זקני ירושלים זוכרים כי ליד הדרך החדשה שנסללה היו שרידי דרך רומאית שנחשבה לדרך מעבר הירדן לירושלים ומשם בואכה דמשק,כן נמצאו בעת החריש והסיקול אבנים שהעידו כי במקום היו שרידי מבצר או ארמון, שטחי האדמה שיועדו לנטיעת המטעים הוכשרו בשיטה הערבית של טרסות מדורגות רחבות לכוון ים המלח ,

מטרת הקמת משק הפועלות היה להכשיר את בנות העלייה השנייה והשלישית לעבודת כפים והכשרתם כעובדות חקלאיות ומשק הבית בישובים היהודיים בארץ ישראל, בראש משק הפועלות הירושלמי נבחרה גברת רחל ינאית לימי אשת נשיא המדינה בן צבי ונקבע כי בכול מחזור ישהו כעשרים בנות להכשרתם כעובדות ,בנוסף ישהו במקום עוד בנות שעבודתם מחוץ למשק הפועלות אך השתלמו בחומר הלימוד.

תלפיות רפת משק הפועלות בירושלים
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1

המשך סיפור חייהם בגדוד העבודה והגנה של יוסף טרומפלדור

הפלוגה הגיעה בשנת 1922 התיישבה בגבעת שאול ומיד עברה למחנה אוהלים שהוקם מחוץ לגדר מנזר רטיסבון ,הפלוגה התגוררה בנקודה לאורך ארבע שנים ,עד 1926-7 במתחם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים, שמה של הפלוגה היה פלוגת רטיסבון,הם הקימו אוהלים ליד חומת המנזר וסבלו מהקור הירושלמי , מזונם היה פת לחם וחצי תפוז ביום האושר, כדברי השיר שי ואורז יש בסין, שירו של שלונסקי שנכתב בעין חרוד בגיל 21, לאחר שחזר ארצה בשנית .

 

המטבח והבישול באוהלי רטיסבון היה על מדורות בחוץ בשבתות היו מגיעים אנשי שכונת שערי חסד אנשי הישוב הישן על מנת לראות את אנשי הישוב החדש .

 

אוהלים אלו שהתגוררו בהם נהרסו ודלפו בגשמי ירושלים, בצר להם מצאו מקלטים במספר צריפים מוזנחים שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה,מספר פחונים , בין הצריפים היו צריף חדר האוכל כיום בית הכנסת ישורון, וצריף בתי הילדים שעבר משכונת שער חסד, מה שכיום הוא בית אלברייך ברחוב קינג גורג ממול לישורון.

 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2

המשך העבודות של גדוד העבודה הירושלמי ופירוקו של הגדוד העבודה הראשונה המשמעותית לסתתי הגדוד ,הייתה הזמנת השלטון הבריטי בשנת 1922 למצבות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה שנטמנו בבית הקברות בבאר שבע בניית ישיבת פורת יוסף,הכשרת האדמה להקמת קבוץ קריית ענבים ונטיעת יער באזור הכנות תשתית וכביש בשכונת בית הכרם.

בשנת 1923 הכנת תשתית להקמת הגימנסיה העברית,סלילת הכביש בשכונת רחביה  בניית הבתים הראשונים בשכונה,הכנת והקמת בית ההבראה ארזה, סלילת כביש רחוב בן יהודה וכך הלאה והלאה ברשימה ארוכה המונה את העבודות לפי שנות הפעילות מההקמה

פלוגת רטיסבון נחלקה לשני מחנות החלק השמאלי שטען שצריך לבנות את ארץ ישראל וליישבה בידי יהודים בעבודה עברית וחיי קומונה משותפים , החלק השני פנה לרעיונות הסוציאליסטיים הקומוניסטים של מהפכת אוקטובר , בימי הזוהר של הפלוגה היא מנתה כ 250 חברים.

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2
 
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה - גנגריה עילית
רעיון הקמת הגדודים העבריים לעבודה עברית בארץ ישראל
מנהיג טוב מסוגל לסחוף אחריו אנשים חולמים כחלילן מהמלין, כזה היה טרומפלדור , כזה היה זאב זבוטינסקי , מפגש כחיילים של שני מוליכי הדרך, בעיר אלכסנדריה בעת מלחמת העולם הראשונה ,יצרו את הקמת הגדודים העבריים להקמת עבודה עברית בקבוצות עבודה במפגשם זה העלו את הרעיון ליצור את הגדודים במטרה להגביר את התנופה לשיבה לישראל .
 
מעבר לחזון של ההתעוררות הלאומית, בתחילת המאה ה 19 באירופה,החלו לנשב רוחות לאומניות , של לאומים שונים , בני משה הבינו כי הגיע הרגע להגשים את חזונם,צורך זה הוא אשר הביא אותם לרעיון הקמת המדינה והגשמת הרעיון הציני והעבודה היהודית למען הרעיון בישוב הארץ , חלקם הגדול של אנשי העלייה הראשונה והשנייה לאר עלו לישראל מטעמים דתיים , מה שמשך אותם הוא רעיון השיבה לישראל .
 
נדרשה לעלייה זאת ,אשר הגיעה מתפזורות העולם הגדול ובעיקר מארצות מזרח אירופה, אך מעבר לחזון היה צריך גם לדאוג לכלכלה ,כי לא רק על החזון יחיה האדם, הם נחלקו לדעות שונות ,לזרמי הרעיונות של התקופה החדשים , שנשבו בערב המהפכות הרעיוניות שהתחוללו באירופה באותה עת.
 
סביב הרעיון של הרצל בתקופת הקונגרס הציוני ,לפניו ומאחוריו , נהרו צעירים יהודים רבים
אסור גם לשכוח את משוב האנטישמיות שעלה וצץ כמו פטריות לאחר הגשם ,שהווה גם כן קטליזאטור רציני לרעיון הגשמת המדינה היהודית.
 
למרות ריבוי הקבוצות שהשתייכו לזרמים שונים , נאספו בתחילה עשרות צעירים סביב מנהיגים כריזמטיים ,אשר דחפו להגשים את הרעיון הציוני ,של השיבה הציונית ולחזור למקורות של החקלאות ,כפי שהייתה נהוגה מימים ימימה בארצנו, כאשר אדם יושב על אדמתו ומעבדה לצרכיו , משמע שהוא קיים שם.
 
הגדוד שהוקם בטבריה בידי מנהיגי החלוץ ,שהתווחספו אליו אנשי אגודת השומר,כלל את יצחק שדה,יהודה אלמוג,מנחם אלקייד,מניה וישראל שוחט ,שהיו חברי תנועת החלוץ שהקים טרומפלדור ברוסיה , בטרם נפל על הגנת תל חי, עליית כשמונים מחבריו לארץ ,לאחר נפילת טרומפלדור ובתוספת חברים מהעלייה השנייה שהיו בישראל , יצרו באזור טבריה את הגרעין , שנתווספו אליו כמה מאות והקימו את הגדוד הראשון , שסלל את הכביש בין טבריה לצמח ובהמשך את הכביש בין טבריה למגדל .
 
         
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור