דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה רחוב אלחריזי

 
 
רחוב אבן עזרא 9 פינת רחוב אלחריזי
רחוב אבן עזרא 9 פינת רחוב אלחריזי
על שתי דלתות  המרתף מצוירים שני ציורים של יער טרופי עם ציפור ,נחש ,נמר ועוד חיות , על גוון כחול .
רחוב אבן עזרא 9 פינת רחוב אלחריזי
 
רחוב רמבן 18 פינת אלחריזי 2 ביתו של יעקב וחנה טהון
רחוב רמבן 18 פינת אלחריזי 2 ביתו של יעקב וחנה טהון
יעקב טהון נולד בגליציה בשנת 1880 וסיים את לימודיו כמשפטן בברלין, כבר בצעירותו עסק בנושא הציוני,פעילותו זאת הביאה אותו להקים בגיל 19 את סניף התנועה הציונית הראשון בגליציה,בעת ששה בלימודיו בגרמניה ,הכיר את ארתור רופין וחבר לדעותיו ולפעולותיו, בשנת 1907 עלה יעקב טהון לישראל ועבד עם רופין בהסתדרות הציונית במחלקת הסטטיסקה , עד אשר גורש רופין מהארץ בידי התורכים לקושטא,ויעקב טהון נתמנה לראש המחלקה.
 
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ניצב טהון בצד, במחלוקת מי ישלוט בארץ התורכים או האנגלים, במקום זה השקיע את מרצו בגאולת אדמות הארץ בעיקר בעמק החולה בחברת הכשרת הישוב ועזר במלחמה במלריה,לאחר המלחמה ועד שנות השלושים היה חבר בועד הציוני.
 
יעקב טהון דגל בפשרות בנושא ההדברות והחיים המשותפים עם ערביי תושבי הארץ,השתתף בתנועת קדמה מזרחה לפישור רעיוני מוסכם לאופי החיים והזכויות הטריטוריליות של הצדדים ושיוויון זכויות לכול אזרחי המדינה, במסגרת זאת אף חברי הארגון ניסו לקשור קשרים כלכלים ופרוייקטים מוסכמים על כלל התושבים - יחי המאמין.
 
כיום המבנה מהאבן אינו זוכר את עברו, מבנה בן ארבע קומות העשוי משני אגפים שיצרו את האות העברית ריש, בחזית המבנה לכוון רחוב רמבן עומד עץ הדקל הישן , בינות לכמה עצים בגינה הקדמית,החלק הקדמי הניצב אל מול הרחוב הינו בן שלוש קומות והאחורי בן ארבע קומות על עמודים שקשתות מכוון רחוב אלחריזי מחברות אותם.
 
מעט על אשתו השנייה של יעקב טהון חנה, לאחר שאשתו מתה במחלה בצעירותה בישראל, חנה שנולדה בגרמניה,הייתה בתחילת דרכה בישראל עיתונאית שכתבה במספר עיתונים בארץ,בשנת 1914 ביקרה בארץ במסגת תפקידה כיושבת ראש לשכת התעמולה היהודית בברלין ולאחר מכן יור ויצו בברלין ,בשנת 1921 החליטה לעלות לישראל,לאחר עלייתה התמנתה ליור הסתדרות הנשים העבריות בישראל, ערכה את עתון לאשה, יסדה את המרכז לעבודה סוציאלית בשכונת נחלת אחים ולימדה בבית הספר לאחיות סוציאליות.
רחוב רמבן 18 פינת אלחריזי 2 ביתו של יעקב וחנה טהון
 
רחביה רחוב אלחריזי 4 ביתו של עו"ד עליאש מרדכי
רחוב אלחריזי 4 ביתו של עוד עליאש מרדכי
פנסיון גברת אלזה זקס בשנת 1937
בשנת 1937 גר במקום גם פרופסור ליאון אריה מאיר   שעבד באוניברסיטה כמזרחן , פלצקו הנזי סוחרת וחנות ברחוב פרנסיס מרי,קמפינסקי ארנה ,קנטור שולמית מנהל בית הספר לאחיות בהדסה ,דר קצלבוגן רופא בקופת חולים ,שוקן וולפנגנ מוסיקאי רדיו קול ישראל, שפיזבך חנה בעלת חנות לפרפומריה .
 
בבית זה התגורר גם אריה זקס הפסנתרן ועובד קול ירושלים למוזיקה , ביתו שימש כמחסן ותקליטיה לאוסף התקליטים לאחר שהבריטים סגרו את בית השידור ברחוב הלני המלכה, בנוסף חובר ביתו לקול ירושלים – מליסנדה שהיה בבית החלוצות על מנת לאפשר השמעת מוזיקה מבייתו,אריה זקס נפטר בשנת 1980.
 
פרופסור אריה זקס , נולד בגליציה לשושלת רבנים,סיים את לימודיו בשנת 1913 בפילוסופיה ובמזרחנות באוניברסיטה בוינה, בשנת 1921 עלה לישראל ועבד כמפקח במחלקת העתיקות המנדטורית .
 
בשנת 1925 הצטרף לאוניברסיטה העברית כמרצה , בשנת 1932 נתמנה כפרופסור מן המנין ובהמשך בשנים 1943-45 כרקטור האוניברסיטה העברית,לאחר פרישתו התתף בחפירות החומה השלישים ביחד עם פרופסור אליעזר ליפא סוקניק ,כיהן במספר תפקידים הקשורים לכתובות ומטבעות איסלמיות , חקירת ארץ ישראל ועתיקותיה,ובשנת 1959 זכה לקבל את פרס ישראל למדעי הרוח.
 
כיום המבנה משמש את המוסדות הלאומיים במתחם האחורי ומגרש החנייה האחורי למתחם, במקום מוצבת בודקה של שמירה בעמו הימני של שער הכניסה הישן למבנה חקוקה על האבן העליונה המילה בית וחסרה מלת ההמשך  .
רחביה רחוב אלחריזי 4 ביתו של עו"ד עליאש מרדכי
 
רחוב אלחריזי 5
רחוב אלחריזי 5  פינת רחוב ארבל
מבנה אבן בן שתי קומות וחצי עם שער וגינה בחזית לדירת הממסד
רחוב אלחריזי 5
 
רחביה רחוב אלחריזי 6 בית משה דוכן והכיכר

שותפו למבנה באלחריזי 6 ,בשנת 1935 היה דר רוקח יהודה לב ,לפי מידע שבידי היה עדיין שותף בשנת 1937 

בשנת 1937 התגוררו בשכירות במבנה ,בנטוביץ יוסף, שותפו למבנה הרוקח יהודה רוקח במרשם תושבי השכונה משנת 1937 עורך דין משה דוכן התגורר באלחריזי 10 ועבד במשרדו בבנין גנרלי.

משה דוכן היה עורך דין שנולד באוקריאנה ברוסיה, בן למשפחת סוחרים , למד משפטים בחרקוב ובפטרבורג,בשנת 1915 סיים את לימודי המשפטים ופתח פרקטיקה עצמאית  ברוסיה , גויס לצבא הרוסי עד פרוץ המהפכה בשנת 1917 ,בעת שפרש מן הצבא החל לפעול בארגונים יהודיים וציונים, בשליחות ארגונים אלו יצא לפריז על מנת לעזור במאבק המשפטי ,על זכויות ותביעות היהודים בארץ ישראל .

העורך דין משה דוכן ,אף חיבר בעזרת ידידו אליינקוב ,תזכיר שהוגש לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, לידיו של לויד גורג ,בנושא הזכויות היהודיות ,להתיישבות וחזרה לארץ ישראל של היהודים .

 

רחביה רחוב אלחריזי 6 בית משה דוכן והכיכר
 
רחוב אלחריזי 7 בית מרקנסון מרדכי
רחוב אלחריזי 7 בית מרקנסון מרדכי
דיירים בשנת 1937 ,ברחוב אלחריזי 7 מרקנסון מרדכי בעל הבית
בדירה התגוררו בשנת 1937 הדיירים הבאים : בלומטל וולטר מהנדס בעירית ירושלים ,אלטינגר אברהם הסוחר , בלכשטין בלה תופרת , מנדלסון לילי שעבדה אצל מנדלסון אריך האדריכל רמבן 6 , יפה הרטה , פלהיים פריץ סוחר חנות ברחוב יפו ,בולקה צבי .
 
כיום סוף 2011 מבנה בן שלוש קומות וחצי מאבן , נבנה כמבנה בן קומה אחת והפך למבנה ענק,בקומת הממסד בחלק הימני מצויר על תריס החלון תמונת נוף בצבעים כחולים וירוקים, את הבית מקיפה גדר פלסטיק לבנה והצמחייה בגינת החזית מסתירה מעט אותה , במיוחד הדקל הנמצא בחלק הימני של המבנה
רחוב אלחריזי 7 בית מרקנסון מרדכי
 
רחוב אלחריזי 10 ביתו של השופט לנדוי

בגיל 99 בחודש מאי 2011 הלך לעולמו נשיא בית המשפט ששפט את אדולף אייכמן.

בבית הזה התגוררו בשנת 1937 הדיירים הבאים :הרופא דר גרהרד ,משה דוכן,  פרופסור אנדור פודר ואשתו מריה שעבד כפרופסור לכימיה באוניברסיטה .

המבנה ממוקם ממול לבית מספר 7 ,היה בשותפות על חלקה משותפת לעורך דין דוכה משה והשופט לנדוי ,מבנה מאבן בן שתי קומות וגג רעפים, בגינת החזית צומח דקל,מתחת לגג הרעפים צורפה קומה למגורים בהגבהת מספר שורות אבנים,על שער העץ בכניסה שצבעו ירוק, בחזית מופיע השם רוקח.

בחלקו השמאלי של המבנה שביל המוליך לגרם המדרגות לקומה השנייה,בחזית דירת הממסד מצידה הימני מרפסת נתמכת עמוד מרובע, החלק המרגיז שעוד לא יבש הדיו במודעות האבל ואני מוצא בפרסומי העירייה ארבעה חודשים לאחר מותו , את הבקשה לדיון בעיריית ירושלים לשינוי הסטאטוס של השימור של הבית,שינוי מעמד בניין לשימור מלא לבניין לשימור בו יוגבלו זכויות הבניה - רחוב אלחריזי 10 חלקה 10/30038 - בית דוכן לנדאו.

 

רחוב אלחריזי 10 ביתו של השופט לנדוי
 
רחוב אלחריזי 17 בית אסתר וניסים וולרו - בית יד בן
רחוב אלחריזי 17 בית אסתר וניסים וולרו - בית יד בן צבי
לשכתו ומשרדו של הנשיא בן צבי והנשיא שזר  
הבית נבנה בשנות בתכנונו של יהושוע סלנט בסגנון הבין לאומי בעבור משפחת וולרו, בשנות החמישים נרכש המבנה מידי משפחת וולרו , על מנת להסבו בעת שיעברו שינוי , על מנת להתאימו כלשכת הנשיא ולמשרדיו , משרדים אלו שימשו בין השנים 1952 – 72 לנשיאים בן צבי ולנשיא שזר.
 
גינת המבנה הורחבה על חשבון גן הכוזרי המחבר את רחוב קקל לרחוב רמבן , בשטח הגינה ,נבנה בה מגרש מסדרים לאירועים ממלכתיים,החצר גודרה בחומת אבטחה , התווספו לגן המבנה שני צריפים שנבנו בגרמניה , שחוברו על מנת ליצור מקום אירוח לקבלות הפנים לאורחי המדינה , המבנה שחובר כלל צריף גדול לאירועים ממלכתיים גדולים והאולם בצריף הקטן שימש לאירועים צנועים יותר 
 
כאשר נבחר בן צבי כנשיא המדינה בשנת 1952 , בני הזוג  דרשו כי משכן מגורי הנשיא יהיה בביתם הצנוע אשר התגוררו בו ,בנוסף דרשו כי המעון הרשמי של נשיאי ישראל יהיה בירושלים ולא בבית הנשיא הראשון ויצמן ברחובות.
 
המדינה רצתה לרכוש את בית שוקן המפואר למגורי הנשיא , אך בני הזוג הצנוע , החליטו כי בתקופת המעברות של העולים החדשים אין זה יאה לנשיא להתגורר במבנה מפואר, לכן נשארו בני הזוג בביתם הצנוע על שטח המשתלה.
 
בגינת יד בית צבי  הוצבו מספר פסלים כמו  דגם רצפת מוזיקה הנקרא פסיפס מעון , רצפת בית כנסת שנחשף ליד קבוץ נירים בשנת 1958,פסיפס מעון מתוארכת למאה השישית לספירה וכוללת 55 מדליונים המתארים בעלי חיים , צמחים ופירות, בנוסף מופיע על הפסיפס מנורת שבעת קנים שבסיסה כפות רגלי אריות ומשני צדדיה ניצבים אריות.
 
פסל לוח ארד  של בתיה לישנסקי ( אחותה של רחל יניאית) המתאר שורת גברים , הפסל נקרא מגש הכסף על פי ההשראה משירו של נתן אלתרמן .
 
לוח תחריט של חנוכייה קדמונית על אבן שנתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות .
 
סיפור ביתם של משפחת בן צבי ורחל ינאית
 
בשנת 1924 רכשו בני הזוג רחל ינאית ויצחק בן צבי חלקה ברחוב אבן גבירול 10 , כיוון שעלות הקמת המבנה הייתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת הם התגוררו בשני צריפים אוסטריים שלקחו בידי הצבא הבריטי כשלל , צריפים אלו הועברו לרשותו עקב היותו חייל ששירת בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
 
שני הצריפים אוחדו לצריף אחד שיצר מבנה בן שישה חדרים,בצריף התגוררו משפחת בן צבי וילידיהם ובחלקו השני הוריו של בן צבי והוריה של רחל ינאית ביחד, חלק נוסף שימש את ההגנה כמפקדה בשכונה.
 
צריף זה בשנת 1950 ,הועבר לאחר נפילת בנם עלי במארב של ערבים ליד קבוץ בית קשת כמוזיאון לזכרם של הנופלים במארב וכמרכז נוער על שמו של בנם ,בקבוץ בית קשת שופץ צריפו של הנשיא השני למדינת ישראל יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, במוזיאון יוצג תולדות הישוב במסמכים,מצגת אור קולית,תיעוד ,וחומר שנאסף על בן צבי ורעייתו ובנם עלי ,ופרטי בית ורהוט שהשתמשו בהם,חדר הנצחה למשפחת בן צבי,עלי בנו של הנשיא היה ממקימי הקבוץ בית קשת ונפל במארב על הגנת  שדות המשק, ביחד עם שבעת חבריו .
 
בחודש מרץ 1948,הצריף שהועבר מירושלים היה צריף המגורים של יצחק ורחל בן צבי ברחוב אבן גבירול 10 ברחביה, בו נולדו שני הבנים. היה זה צריף מעודפי הצבא הבריטי.לאחר שנבחר לכהונתו לא התגורר בן צבי בקבוץ,בחלק השני של הצריף יוקם אודיטוריום.בקיבוץ ממוקמת מצבה לנופלי הקיבוץ שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי מאבן ותבליטי דמויות אנשים חקוקות עליה..
 
לימים הגיעו בני הזוג להסכם עם קבלן שבמגרשם הוא יבנה בית דירות ובתמורה הוא ייתן לבני הזוג את דירת קומת הקרקע למגורים,בהמשך החלקה שבו הייתה משתלת בת החלוצות , נבנה בהמשך בית החלוצות .
רחוב אלחריזי 17 בית אסתר וניסים וולרו - בית יד בן
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור