דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה רחוב אבן גבירול

 
 
אבן גבירול 4 ביתו של כהן שמעון
אבן גבירול 4 ביתו של כהן שמעון
כהן שמעון היה בעלים וקבלן .
אבן גבירול 4 ביתו של כהן שמעון
 
רחוב אבן גבירול 6 ביתו של סילבר משה
רחוב אבן גבירול 6 ביתו של סילבר משה
מבנה אבן בן שלוש קומות וגג רעפים,נראה שהקומה השלישית נתווספה בשנים האחרונות, בחזית המבנה מובלטות לגינה שלוש המרפסות של הקומות עם עמודי תמיכה בקצוות, בקומת הממסד משמש המרפסת כמבואת כניסה, גם בקומה הראשונה וגם בשניה תריסי עץ בחלונות מקוריים.
 
בצידו הימני של המבנה שביל כניסה המוליך לשער מתכת שמאחוריו כניסה לגן ודירת הממסד האחורית,שביל זה גם משמש לכניסה לגרם מדרגות פנימי המשמש לעליה לקומות העליונות,בחזית המבנה לפני המרפסת גינה קטנה לנוי.
רחוב אבן גבירול 6 ביתו של סילבר משה
 
רחוב אבן גבירול 7 בית הנרייטה סולד
רחוב אבן גבירול 7 בית הנרייטה סולד
בית בהריסה
מבנה בן שתי קומות שנבנה בשנות השלושים ללא חיפוי אבן מבחוץ ,אלא המבנה חופה בטיח, המבנה שימש בתחילה לאירוח נשות הדסה בעת ביקורם בישראל, במבנה התגוררה גם הנרייתה סולד בין מקימות ארגון עליית הנוער, וחברה בארגון נשות הדסה , לאחר שנים נמכר המבנה לאדם פרטי, שהושכר ושימש את הסוכנות היהודית ולאחר מכן שימש כמבנה לדיור מוגן,לאחר מכן בשנת 2000 נמכר שוב למשפחת לייב מארצות הברית.
 
המבנים הצמודים ברחוב אבן גבירול 7 ובית 9 ,הוצאו למכירה בידי הסוכנות היהודית, ונקנו בשנת 2000 בידי משפחת לייב מארצות הברית בסכום עתק, במשפחה שרכשה את שתי החלקות ונסתה לקבל אחוזי בנייה משופרים כפי שהיה נהוג בעבר ברחביה, כיוון שמשנת 2005 קיימת תוכנית אב לשימורה של השכונה , נתקלה המשפחה היזמית בהתנגדות ועדת התכנון בעיריית ירושלים.
 
על פי התוכניות שואפת משפחת לייב הקונים לשלב בשטחי המבנים מבנה אחד שיכלול חמש קומות, בשטח גדול מאוד, כרגע תוכנית הבנייה נדונה בועדות השונות. ולכן ניצבים מבנים אלו בשיממונם .
רחוב אבן גבירול 7 בית הנרייטה סולד
 
רחוב אבן גבירול 8 פינת אלחריזי 20 ביתם של משה ואלג
רחוב אבן גבירול 8 פינת אלחריזי 20 ביתם של משה ואלגרה אטייש
משה אטייש נולד בשנת 1898 בסלוניקי שביוון ,משפחתו הייתה ידועה בהוצאת הספרים שלה בהולנד, היה תלמידו של אפשטיין יצחק מקים הארגון היהודי בר כוכבא ,בהשפעתו עלה בשנת 1913 לישראל ללימודים ונשאר בה ,עבד כמזכיר העדה הספרדית בירושלים ועבר ללמד בחדרה.
 
כאשר התרחבה פעילות הועד הציוני מונה למזכירה, תחת שרביטו של המזכיר הכללי טרנוביץ, כאשר טרנוביץ נפטר מונה למזכיר הכללי,היה חבר בועד הקהילות, כאשר קמה המדינה ומוסדות אלו נסגרו ,המשיך בפעילותו הציבורית ועזר רבות ליהודי יוון להיקלט בארץ,הוא היה ידוע בחיבתו לשירה ואסף שירי לדינו וספרות העוסקת בלדינו,כתב מאמרים ספרים אחד מספריו הינו הספר : כנסת ישראל בארץ ישראל,משה ואף תרגם ספרים של סופרים שונים, לכשהוקמה מועצת העיר ירושלים נתמנה כמנהל החינוך העירוני בירושלים.
 
על חורבות המבנה הישן שנבנה בשנת 1925,הוקמה מפלצת חדשה, נעשה שימור לחלק מחזית המבנה הישן בעיקר בשמירה על תריסי העץ של החלונות ופתחי החלונות הישנים בשתי הקומות הראשונות, בחזית המבנה לכוון רחוב אבן גבירול ,מושקעת אבן שעליה חקוק כאן היה ביתם של משה ואלגרה אטייש,שנבנה בשנת 1925.
 
בחלק חזיתו הימנית של המבנה הפונה לרחוב אלחריזי 20,קיים שביל כניסה, המוליך לגרם מדרגות ולפיר מעלית,גרם המדרגות הפנימי מחופה בקירות זכוכית ,כאלמנט מודרני להכנסת אור יום, כמו כן קיימת דירת מרתף בתחילת השביל ,מסביב לבית שומרו שני עצי האורן הישנים , הבית משמאלו של המבנה באלחריזי 22 הינו ביתו לשעבר של דב יוסף.
רחוב אבן גבירול 8 פינת אלחריזי 20 ביתם של משה ואלג
 
רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה
רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה מחכה לאישורי בניה
אהרון חיות אשר  היה אחד מראשי שכונת רחביה מגדולי היבואנים וסוחרי הקמח בישראל, אהרון חיות היה אדם דתי מתקדם ,בהמשך דרכו תרם סכומי כסף לבניית בית הכנסת ישורון, ובית הכנסת הנשיא של היום ברחוב אוסישקין .
 
אהרון חיות נולד בשנת 1878 למשפחת סוחרים בליטא , בגיל 12 ביחד עם סבו וסבתתו עלה לישראל והתחנך  בישיבת עץ חיים בכניסה לירושלים מול תחנת אגד,לאחר נישואיו לרחל ביתו של סוחר ירושלמי גדול, עבר לעבוד בעסקיו של חתנו, בתחילת דרכו הצליח להקים חברה ליבוא נפט עם שבעה שותפים, ובמשך שנתיים ניהלה והביא את חברת יבוא הנפט לשגשוג,בהביאו למעלה מחמישים אלף חביות לשנה.
 
רבה של ירושלים באותה העת שמואל סלנט ,שהקים בהמשך את שכונת קריית שמואל , בין רחוב הנשיא לרחוב עזה - רחביה, מינה אותו לגזבר הכספים שנתקבלו כתרומות מיהודים בגולה,בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה החל להקים את עסקיו הקשורים ליבוא ומסחר בקמח,הוא הגדיל לעשות ואף שיווק סחורה לסוחרי העולם מדינות ערב, כאשר הבין לאחר מלחמת העולם הראשונה כי בישראל טוחנים קמח ברמת גימור שאינה משובחת, הקים תחנת קמח מודרנית מוטורית חשמלית בתל אביב, לתחנה זאת ייבא גרגרים משובחים מער לים ושיפר את טעם האפייה של הקמח, מעשהו זה גרם לעוד יזמים להכנס ולהקים תחנות קמח מודרניות .
 
אהרון חיות בעת ביקורו של הרצל בשנת 1898 בישראל היה אחד ממלוויו ,הוא כתב גם על ביקורו של הרצל בספרו שישים ושלושה שנה בירושלים, כאשר הגיע הרצל חולה לתחנת הרכבת בדרכו למלון קומיניץ באזור רחוב יפו הנביאים, נתברר כי החדרים שהוזמנו ניתנו לקצינים גרמנים ממלווי פמליית קיסר גרמניה באותה העת,הרצל החולה נשרך מתחת הרכבת במושבה הגרמנית ברגל עד מחצית רחוב יפו למלון כיוון שהגיע לקראת כניסת השבת ולכן לא שכרו כרכרה למלון אלא הלכו ברגל,, כאשר התברר כי החדרים שהוזמנו התיישב הרצל על מדרגות המלון ביאוש, אהרון חיות נזכר כי חברו מקס שהיתה לו דירה בת ששה חדרים ברחוב ממילא ,פנה לקרוביו בני משפחת שטרן והשיג את הסכמתם לשכן את הרצל ומלוויו , הרצל נתמל על כתפי מלוויו וכך הגיעו בחזרה לממילא ללינה , בדירה זאתת התאכסן יומים לפני הפגישה עם הקיסר במלון שליד שער יפו ולאחר הפגישה .
 
אהרון חיות רכש שטח של 660 מטר ברחוב אבן גבירול 9, ובנה עליו מבנה בן קומה אחת, בהמשך נתווספה עליו קומה נוספת,עוד בחיו לקראת הסוף הוריש את הבית לישיבת בני אהרון החסידים , אשר פתחו במקום כולל והחלו לשכור חדרים ודירות מסביב למבנה על מנת לשכן את אנשי הישיבה, תושבי הרחוב והשכונה החילונים טענו כי ,רישיון הבניה שניתן היה בעבור בית פרטי ולא למודס ציבורי, החלו משפטים ,עד אשר בית המשפט פסק לטובת תושבי השכונה והישיבה נאלצה להסגר, פתחיו נאטמו והמבנה עומד בשממונו.
רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה
 
רחוב אבן גבירול 10 הצריף והבית של רחל ינאית ובן צב
רחוב אבן גבירול 10 הצריף והבית של רחל ינאית ובן צבי
סיפור ביתם של משפחת בן צבי ורחל ימאית
 
בשנת 1924 רכשו בני הזוג רחל ינאית ויצחק בן צבי חלקה ברחוב אבן גבירול  10  , כיוון שעלות הקמת המבנה הייתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת הם התגוררו בשני צריפים אוסטריים שלקחו בידי הצבא הבריטי כשלל , צריפים אלו הועברו לרשותו עקב היותו חייל ששירת בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
 
שני הצריפים אוחדו לצריף אחד שיצר מבנה בן שישה חדרים,בצריף התגוררו משפחת בן צבי וילידיהם ובחלקו השני הוריו של בן צבי והוריה של רחל ינאית ביחד, חלק נוסף שימש את ההגנה כמפקדה בשכונה.
 
צריף זה בשנת 1950 ,הועבר לאחר נפילת בנם עלי במארב של ערבים ליד קבוץ בית קשת כמוזיאון לזכרם של הנופלים במארב וכמרכז נוער על שמו של בנם , בקבוץ בית קשת שופץ צריפו של הנשיא השני למדינת ישראל יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, במוזיאון יוצג תולדות הישוב במסמכים,מצגת אור קולית,תיעוד ,וחומר שנאסף על בן צבי ורעייתו ובנם עלי ,ופרטי בית ורהוט שהשתמשו בהם,חדר הנצחה למשפחת בן צבי,עלי בנו של הנשיא היה ממקימי הקבוץ בית קשת ונפל במארב על הגנת  שדות המשק, ביחד עם שבעת חבריו ,בחודש מרץ 1948,
 
הצריף שהועבר מירושלים היה צריף המגורים של יצחק ורחל בן צבי ברחוב אבן גבירול 10 ברחביה, בו נולדו שני הבנים. היה זה צריף מעודפי הצבא הבריטי.לאחר שנבחר לכהונתו לא התגורר בן צבי בקבוץ,בחלק השני של הצריף יוקם אודיטוריום.בקיבוץ ממוקמת מצבה לנופלי הקיבוץ שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי מאבן ותבליטי דמויות אנשים חקוקות עליה.
 
לימים הגיעו בני הזוג להסכם עם קבלן שבמגרשם הוא יבנה בית דירות ובתמורה הוא ייתן לבני הזוג את דירת קומת הקרקע למגורים,בהמשך החלקה שבו הייתה משתלת בת החלוצות , נבנה בהמשך בית החלוצות .
רחוב אבן גבירול 10 הצריף והבית של רחל ינאית ובן צב
 
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
המבנה תוכנן בידי האדריכל ריארד קאופמן בשנת 1924, בשנת 1937 גרו גם במבנה וינמן לואיזה,ליפשיץ כהן,פוקס אמוץ.
מאיר וילקנסקי עלה בעליה השנייה לישראל, שימש כמזכיר חברת הכשרת הישוב, ובשעות הפנאי עסק בכתיבת ספרים,
בשנת 1942 מאס בכול והחליט כי הוא רוצה לעסוק בחקלאות ולהמשיך את חיו כסופר, אי לכך מכר את החלקה והבית לבני הזוג רחל ינאית ויצחק בן צבי לימים נשיא המדינה, לקראת שנות החמישים.
 
בשנת 1942 עזב את ביתו ועבר לגור בכפר ויתקין ליד ביתה של בתו, הוקצתה לו חלקת אדמה ,שבו טיפח גן בעבודה יום יומית,בשאר זמנו רשם וכתב ספרים וזכרונות מתקופת חלוציותו, בן יתר ספריו היו הספרים: בחר,באר חפרנו, בחדר , הגלילה,יום עבודתי הראשון,מגל אל גל.
 
הבית הפרטי ברחוב אבן גבירול 11 שנרכש בשנת 1942 ,ספור הקמת המשתלה המשתלה של רחל ינאית באבן גבירול 14
מעט סיפורת לקשר בין רחל ינאית והחקלאות הארץ ישראלית בירושלים
 
רחל עלתה לישראל בשנת 1908 בשם גולדה לישנסקי ,( אחותה הצעירה של רחל היית הפסלת בתיה לישינסקי ) לאחר עלייתה שינתה את שמה לרחל ינאית ,לאחר עלייתה, משכו את עיניה ,השיממון וחוסר הצמחייה בירושלים ,של ההתיישבות מחוץ לשחומות של השכונות היהודיות החדשות , היא החליטה לאחר שהות קצרה בארץ בירושלים, לצאת לצרפת ללימודי חקלאות ואגרונומיה , במטרה להנחיל ולהגשים להצמיח וללמד את העולים פרקים בחקלאות
 
בסיום לימודיה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה , חזרה והחלה לארגן נשים לפתור את בעיית הרעב שנוצרה ברעיון הקמת ארגון נשים שנקראה קבוצת העגבנייה , קבוצה זאת גידלה ירקות בשטחי אדמה ריקים בשכונת אהל משה בירושלים , לאחר גידול הירקות מכרו נשות הקבוצה את התוצרת למתיישבים היהודיים בשכונות.
 
בתחילה הקימה רחל ינאית משתלה ברחוב החבשים שהעסיקה נשים וילדים יתומי מלחמה ,לאחר פרק זמן נסגרה המשתלה ומשתלה חדשה הוקמה בשכונת הבוכרים, לאחריה רחל חברה לחברי גדוד העבודה והשמירה של יוסף טרומפלדור שהגיע מסלילת הכבישים באזור טבריה ,בעזרתם של חבריה מראשי הישוב היהודי ומוסדותיו ,קיבלה בחכירה מהקקל ,חלקה ברחביה למספר חודשים ליד מנזר רטיסבון והקימה בה את המשתלה לעצי נוי,ומקום ללמד את העולות החדשות עבודת כפים לפרנסתן .
 
אך המחסור במים במשתלה ליד מנזר רטיסבון, כמעט והכריע את הרעיון , בצר לה פנתה רחל לחברותיה באמריקה , וסיפרה על הצמחים המתים ממחסור במים , סיפורה זה נגע לליבן נשות אמריקה, שהתארגנו ואספו סכום כסף על מנת רכוש ולהקים משק חקלאי ומגורים בעבור נשים שעלו בעלייה השנייה והשלישית ,בסכום כסף זה נרכשו מספר חלקות ברחביה .
רחוב אבן גבירול 11 ביתו של מאיר וילקנסקי
 
רחוב אבן גבירול 13
רחוב אבן גבירול 13 
  
כיום מבנה אבן בן שתי קומות,לקומה השנייה מערכת מדרגות חיצוניות, אשר  נמצא בבניה מחודשת , למבנה חצר אחורית גדולה אשר ניצב עליה צריף מבלוקים עם גג רעפים,בחלק האחורי של המבנה מרפסת פתוחה עם גג הקומה העליונה, נשקפת לחצר גדולה , על פי הסימנים בשטח לחצר הייתה בריכה .
 
בתהליך הבנייה בנובמבר 2011 הוסרו הקירות הפנימיים , למבנה בכניסה הראשית מכוון רחוב אלחריזי שתי מדרגות המוליכות לדלת הכניסה.
רחוב אבן גבירול 13
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור