דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה רחוב אוסישקין

 
 
רחוב בן יהודה 1 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית

בשנת 1920 ביקר הנציב העליון בביתו של אוסישקין והתבונן במוזיאון לחקלאות שנפתח בשנה זאת ,בביתו של אוסישקין,( בית מחניים) הראשון ברחוב הנביאים פינת שבטי ישראל ,במסגרת הסיור ביקר הנציב בחדר הארכיב שבו הוצגו בתמונות מפות ומידע על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וחומר שנאסף על המושבות הראשונות בארץ ישראל.

לאחר הביקור בחדר הארכיון עברו לבקר בחדר אוסף תולדות הירקות והפירות בארץ ישאל כולל שיטות עיבוד וגידול והסוגים הנשתלים והמפותחים בארץ ישראל,התלווה בסיור האחראי על האגף הבוטני האגרונום אטינגר ,בסיור הוצגו בפני הנציב פירות וירקות שפותחו בארץ ישראל, בין היתר סקר תערוכת ציורי צמחים,פירות ופרחי ארץ ישראל של הצייר אהרון הלוי , בחדר ניתן היה להתבונן  במפות שתילת עצי פרי בחבלי ארץ ישראל .

בחדר התצוגה הבוטני של הצמחים הוצמד שמו של הצמח וההסבר המדעי שלו, כולל שמו הלטיני ושמו העברי אוסף שנאסף גם בידי ציזיק ,ואוסף הספרות והכתבות שנכתבו על הצמחייה והבוטניקה בארץ ישראל.

 

רחוב בן יהודה 1 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית
 
רחוב אוסישקין 1 פינת שדרות בן מימון 46 בית נחמה וי
רחוב אוסישקין 1 פינת שדרות בן מימון 46 בית נחמה ויוליוס גיקובס
שדרות בן מימון 46 פינת רחוב אוסישקין ,סיור בנובמבר 2011
בית שקירותיו החיצוניים טויחו , שנבנה בשנת 1933 בעבור נחמה דונידקוב ובעלה יוליוס גייקובס , יוליוס גייקובס הגיע לישראל בצבאו של גנרל אלנבי , לאחר שהשתקע בישראל התמנה בשנת 1930 לתפקיד של סגן מושל ירושלים כפקיד בכיר בממשל המנדט, את הבית תכנן האדריכל בנימין צייקין.
 
שתי קומות היו למבנה , קומה תחתונה הכילה סלון ומטבח גדול וחדרי השינה התמקמו בקומה העליונה, חלקו של המבנה נבנה בסגנון קלאסי וחלקו בסגנון מודרני, למבנה הוכנסה מערכת מים וחשמל וחידוש של מערכת הסקה.
 
הבית שימש למפגשים תרבותיים שבהם אירחו בני הזוג את הפקידות הבכירה ואישי ציבור, אשתו של גייקובס שהייתה בעלת רקע מוזיקלי , ניגנה להנאת האורחים.
 
איתרע מזלו וגייקובס הזדמן למלון המלך דוד בעת שפוצץ בידי האצל, כתוצאה מן הפצוץ נהרג יוליוס בפיצוץ, אשתו ששהתה באותה עת בלונדון , חזרה ומיד עזבה מחוסר רצון להתגורר במבנה, ובעת ששהתה בישראל , השכירה את הדירה השכירה את הבית לסוכנות היהודית שפתחה בו מועדון חברתי.
 
לאחר מכן הושכר המבנה לאחר שהממשלה החליטה לשכן בו את ראשי הממשלה בשנת 1950 , המבנה הועבר למשרד האוצר ,אשר שפצו והפכו לדירת שרד,כיוון שבן גוריון סרב להיכנס ,לבית שהוגדר כרכוש נטוש, ניתנה לאלמנת גייקובס דירה חליפית בירושלים, והדרך למגורי ראש הממשלה נפתחה.
 
משהפכה הדירה למגורי ראש הממשלה ,התגורר בה דוד בן גוריון, לאחר מכן לוי אשכול ולבסוף התגוררה בו גולדה מאיר , כאשרא גולדה מונתה להיות ראש ממשלה , היא העדיפה להמשיך ולהתגורר בבית, ופתחה בו את מטבח גולדה כחדר ישיבות הממשלה הבלתי רשמי.
 
לאחר מלחמת יום כיפור כאשר גולדה התפטרה מהממשלה, נותר הבית שומם וריק קרוב לשלושים שנה , כאשר נתברר כי המבנה נדרש לשיפוץ נרחב, ואינו מתאים למגורי ראשי הממשלה הבאים , עברו מגורי ראש הממשלה למיקומו הנוכחי , כיום עומד המבנה המוקף בחצר שומם כדרכו, בחלק הימני של החצר לאורך רחוב אוסישקין משתזפת עמדת השמירה, בחזית הוספה לאורך השנים מרפסת מחופת זכוכית וגג אסבסט , הצצה במבנה המתפורר מעוררת תוגה .
 
לכשנפטר לוי אשכול דחפה אלמנתו מרים אשכול ליצור במבנה מוזיאון ומפעל הנצחה לפועלו, יוזמה זאת שהחלה בשנת 2002 ,החלה וגוועה באיבה , כמה עצוב לראות את העזובה
רחוב אוסישקין 1 פינת שדרות בן מימון 46 בית נחמה וי
 
רחוב אוסישקין 2 פינת בן מימון 50 הווילה של בסון מו
רחוב אוסישקין 2 פינת בן מימון 50 הווילה של בסון מוריס
המבנה נבנה בשנת 1935-6 .
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1936 :בסן מוריס –ווילת בסן בבן מימון.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 :אלישר רות,במברג פרנץ בנק יפת.
הווילה שהייתה ממוקמת בקרן הרחובות אוסישקין ורחוב בן מימון .
 
לטיילים המחפשים את המבנה אני מיידע אותכם שלא תמצאו אותו המבנה נהרס בשנת 2002 כרבים מבתי השכונה הישנים ,אשר על ההריסות הוקמו מפלצות ארכיטקטוניות חדשות.
 
וילת בסון תוכננה ונבנתה בידי האחים רפאל ודן בן דוד בשנת 1935 בתחילה בעבור דר זיו ,הבית תוכנן בסגנון הבין לאומי , לאחר מכן בשנת 1936 בעבור הסוחר ויבואן מוצרי החשמל מוריס בסן , המבנה נבנה בסגנון הבין לאומי המוליך במבניה הישנים של השכונה שנותרו, המבנה נכלל במספר בתים שלא חופו באבן מבחוץ, אלה שהחזיתות צופו בשכבת טיח, כמו : בית גרשום שלום , או בשמו הנוסף בית האחיות הלנה, בית דר בונם.
 
תקרת חדר האורחים הייתה מקומרת בסגנון מזרחי, למבנה היה שער ברזל מסוגנן,ומעל למשקוף הכניסה מוקם גג בטון ומעליו שני חלונות עגולים , לאחר שנים נרכש המבנה בידי משפחת רוזנבלום שבבעלותה חנות הבגדים לנשים המיוחדת ,בכיכר פריז ליד מלון המלכים, בעלייה האחרונים של וילת בסון ,היו בני משפחת רוזנבלום אשר חנותם המיוחדת והיוקרתית לבגדי נשים ממוקמת בשורת החנויות מול מלון המלכים בכיכר פריז, לאחר שנים של מגורים נמכרה הווילה ליזמים שקבלו היתר הריסה ובנייה למבנה בן ארבעה קומות.
 
כיום מבנה מפלצתי בנוי בסגנון מודרני על עמודי שער הכניסה למבנה, שתי טבליות תזכורת לימיו היפים של המבנה, את החזית הכניסה של המבנה ניסו לשמר ושורת מדרגות במבנה חצי עגול מוליכה לכניסה למבנה מהרחוב 
 
התמונה באדיבות ועדת השימור לבתים בירושלים
רחוב אוסישקין 2 פינת בן מימון 50 הווילה של בסון מו
 
רחוב אוסישקין מספר 3 ביתם של קוקה ושמואל - אבא שפי
רחוב אוסישקין מספר 3 ביתם של קוקה ושמואל - אבא שפירא
שפירא עבד בסוכנות היהודית וקוקה עבדה כגננת.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1935 : המהנדס ברוכוב אלחנן קקל.
 
מבנה מבטון וטיח ללא חיפוי אבן חיצוני, מבנה בן שלוש קומות,הכניסה בחלק הימני שביל מוליך לגרם המדרגות בחלק הימני של המבנה , מרפסות ממוקמות בחזית המבנה ובשני צדדיו,בצד השמאלי של המבנה ביתו של גייקובס .
רחוב אוסישקין מספר 3 ביתם של קוקה ושמואל - אבא שפי
 
רחוב אוסישקין מספר 4 ביתה של סילמן רבקה
רחוב אוסישקין 4 פינת רמבן 39 ביתה של סילמן רבקה   
מבנה בן ארבע קומות כיום, המבנה נבנה לאחר 1937 , כיום המבנה מורכב משני אגפים מחוברים,למבנה מרפסות בחזיתו, שביל כניסה בחלקו השמאלי,המוליך לגרם המדרגות הפנימי.בחלקו הימני לכוון רחוב אוסישקין קומת עמודים המשמשת לחניית רכבים, הקומות העליונות הוספו למבנה הישן.
רחוב אוסישקין מספר 4 ביתה של סילמן רבקה
 
רחוב אוסישקין מספר 5 פינת רמבן 41 ביתו של פורטוסוב
רחוב אוסישקין מספר 5 פינת רמבן 41 ביתו של פורטוסוב זונדל
המבנה נבנה בשנים 1936-7 .
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 :בושביץ יצחק , גדעון חנה ,העיתונאי גוטגטריי אריך .
 
פורטוסב עבד כפקיד בעיריית ירושלים, הוא הקים מבנה בן שתי קומות מאבן,גרם המרגות הפנימי והכניסה מחלקים את המבנה לשני אגפים,כיום המבנה בן ארבע קומות וכאשר , לקומות אלו נבנתה מעלית בשנים האחרונות מאחור,בחזית המבנה מרפסות פינתיות בקומת הממסד והקומה הראשונה.
 
מעל לקומה הרביעית גג רעפים ומרפסת רחבה,הבית מוקף גדר אבן וברזל ויש בו שער כניסה.
רחוב אוסישקין מספר 5 פינת רמבן 41 ביתו של פורטוסוב
 
רחוב אוסישקין 7 פינת רמב"ן 32 בית אושיסקין מחנים
רחוב אוסישקין 7 פינת רמבן 32 בית אוסשקין - מחנים 2
ביתו השני של אושיסקין שנבנה בהתרסה כנגד השלטון הבריטי ברחביה ,לאחר שאולץ לעזוב את ביתו ברחוב הנביאים לטובת המושל הבריטי בישראל .
רחוב אוסישקין מספר 7 ביתו של  מנחם אוסישקין נשיא קקל
אחיו עורך הדין שמואל אוסישקין גר עימו.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1935 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1936 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 : פרופסור בודנהיימר פריץ הזאולוג.
 
סיפור שאינו ידוע על ביתו הראשון של מנחם אוסישקין בתל אביב משנת 1921 ,שניצב בפינת הרחובות אלנבי ורחוב הירקון ,קשור למתכן הבית האדריכל לוי אלכסנדר יליד גרמניה, לתזכורת סגנונו של האדריכל לוי ,אזכיר את בית הפגודה המבנה הניצב ברחוב רוטשילד בתל אביב, מבנה ששימש בהמשך את השגרירות הרוסית בישראל ,לאחר שאוסישקין היה מרוצה מתכנון ביתו בתל אביב , החליט לאחר שרכש חלקת קרקע בשכונת רחביה סמוך למינויו כיושב ראש הקקל בירושלים.
 
על חלקה זאת נתבקש האדריכל לוי אלכסנדר לתכן מבנה חדש, האדריכל תכנן שתי תוכניות לביתו החדש של אוסישקין, אלא שאיתרע מזלו הרע של האדריכל כאשר נגמר כספו של אוסישקין והתוכניות לבניה נדחו, בסופו של דבר אוסישקין , בשנת 1931 החליט אוסישקין על בניית ביתו החדש וכיוון שהאדריכל לוי עבד באותה העת בגרמניה, נמסר תכנון ובניית הבית לידי האדריכל ריכארד קאופמן שאף השלים אותו בשנת 1931.
 
רחוב אוסישקין 7 פינת רמב"ן 32 בית אושיסקין מחנים
 
רחביה רחוב אוסישקין 9 פינת אברבנל 21 ביתו של הסוחר חיים כהן
רחוב אוסישקין 9 פינת אברבנל 21 ביתו של הסוחר חיים כהן
ביתו השכור של המתרגם עבדי אברהם . 
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1935 : אבר שאול,דר יוסף וולטר,מונוסון מרי.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1936 : נורדון מרים.
אנשים שהתגוררו במבנה בשנת 1937 : נורדון מרים,עבאדי יצחק. .
 
יצחק אברהם עבדי התגורר החל משנות השלושים של המאה הקודמת ,כיוון שראשו היה עסוק בדברים אחרים לא טרח ברוב ימיו לטפל ברכישת דירה או ממון, אלא העביר את  ימיו בביתו המושכר ברחוב אוסישקין 9 ברחביה, בדירה הזאת אף אירח חברים מאנשי הרוח של השכונה, אנשי הממון וקבלות פנים , לאנשי מעלה מהשלטון הבריטי המנדטורי ,כולל את המושליםשל המדינה שבדרך.
 
סיפורו של יצחק אברהם עבדי המתורגמן
הספור הקשור לגברת כרמל קוניקוב ובעלה דר עדיה אדולף קוניקוב ,אשר רכשו את בית אליעזר ילין ברחוב רמבן 14 ברחביה, 
לאחר מחסור במזומנים שנוצר לבני הזוג נמכר הבית בשנת 1936 ,הבית נמכר אברהמוביץ יעקב בעל חברת יהודה ,
 
יצחק עבדי אביה של כרמל קוניקוב ובנו של אברהם עבדי , שעלה מסוריה שם עבד כסוחר , אשתו של אברהם עבדי מבנות משפחת ברוך מזרחי וניסים חיים מזרחי, הם התיישבו בעיר העתיקה בירושלים ,אשתו של יצחק עבדי הייתה מילדרד לבית ירחמיאל יוסף ,אחותו של דב יוסף , נולדו להן הבנות כרמל ומרים והבן אריאל שסנדקו בברית היה חיים נחמן ביאליק .
יצחק השלים לימודיו במוסדות לימוד בארץ וסיימם בשנת 1914 , יצחק הצליח ללמוד שבע שפות על בוריין ושלט בהם ברהיטות.
 
עבדי לאורך חיו והמגורים בירושלים התגורר בדירה שכורה ברחוב אוסישקין 9 , ראשו לא היה נתון להיבט הכלכלי ועיני הרוח והשפה העברית העסיקו אותו במקום לדאוג לביתו , בנו אריאל אשר נולד הפך לאיש העולם הגדול ואיש המסחר ומרבית שנותיו גר באמריקה הדרומית באקוודור ,שם הקים מפעלים ועסקים ואפילו תווך בין מדינת ישראל לאקוודור ,למכירת להק מטוסים ישנים של חיל האוויר הישראלי לצבא אקוודור.
 
בתו כרמל של יצחק עבדי ,נישאה לבן משפחת קוניקוב , לאחר חתונתה רכשה המשפחה את בית דוד ילין ברחביה 14 מידי עבדאלה רגואן , משפחה שהחזיקה במאות נכסים בירושלים בימיו.
 
לאחר שמשפחתו והוא הגיעו לישראל מעירק בתחילת המאה התשע עשר, יצחק עבדי סיים את לימודיו והחל לשמש כמורה,אך כשהשלטון בישראל התחלף והבריטים החלו לשלוט בארץ, החל לעבוד בחברת הסולל , שבה עבד בעיתונים שיצאו בשפה העברית כמו : כעורך בעיתון דואר היום, פלשתין ויקלי בשפה האנגלית, ובעיתון בריד אל יום ,הוא הטיף ליצירת שלום בין היהודים לערבים , חברו הטוב היה איתמר בן אבי בנו של בן יהודה וחבר בוועד הלשון העברי .
רחביה רחוב אוסישקין 9 פינת אברבנל 21 ביתו של הסוחר חיים כהן
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור