דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחביה רחוב רמבן

 
 
כיכר יצחק רפאל מולכו

יצחק רפאל מולכו נולד בעיר סלוניקי בשנת 1894, נכד ונין למשפחת רבים, למד לימודים מסורתיים דתיים ולאחר מכן למד בבית ספר מודרני לימים ההם עם מורה מירושלים, למד בהמשך באליאנס, בעת החלת השלטון העותומאני בעירו ,החליט לפתוח עיתון ולכתוב בו תחת השם ילד עבר.

 

באותה העת התקרב לתנועת חובבי ציון והתקרב למנהיגיה מונטיפיורי, דון יוסף, חיים ויצמן,אחד העם נחום סוקולוב ועוד, בתחילת מלחמת העולם הראשונה הטיף למנהיגים ופוליטיקאים מצרפת , איטליה ויוון לפעול למען התנועה הציונית בארץ ישראל, החל לקשור קשרים עם בן צבי,בן גוריון,והחל לכתוב בעיתון הצפירה, העולם ,הד היום ועוד.

 

כאשר הגיע לעירו יצחק אפשטיין להקים סמינר יהודי חבר אליו והחל להטפה ולהעמקת השורשים היהודים ציונים בקרב צעירי יוון,והחל להחדיר את הרעיון הציוני בקרב יהודי יוון, נפגש עם מנהיגים ושרים יווניים לשכנעם לעזרה להקמת הישות הציונית בארץ ישראל עוד בטרם התפרסמה הצהרת בלפור .

כיכר יצחק רפאל מולכו
 
רחוב בן יהודה 1 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית

בשנת 1920 ביקר הנציב העליון בביתו של אוסישקין והתבונן במוזיאון לחקלאות שנפתח בשנה זאת ,בביתו של אוסישקין,( בית מחניים) הראשון ברחוב הנביאים פינת שבטי ישראל ,במסגרת הסיור ביקר הנציב בחדר הארכיב שבו הוצגו בתמונות מפות ומידע על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וחומר שנאסף על המושבות הראשונות בארץ ישראל.

לאחר הביקור בחדר הארכיון עברו לבקר בחדר אוסף תולדות הירקות והפירות בארץ ישאל כולל שיטות עיבוד וגידול והסוגים הנשתלים והמפותחים בארץ ישראל,התלווה בסיור האחראי על האגף הבוטני האגרונום אטינגר ,בסיור הוצגו בפני הנציב פירות וירקות שפותחו בארץ ישראל, בין היתר סקר תערוכת ציורי צמחים,פירות ופרחי ארץ ישראל של הצייר אהרון הלוי , בחדר ניתן היה להתבונן  במפות שתילת עצי פרי בחבלי ארץ ישראל .

בחדר התצוגה הבוטני של הצמחים הוצמד שמו של הצמח וההסבר המדעי שלו, כולל שמו הלטיני ושמו העברי אוסף שנאסף גם בידי ציזיק ,ואוסף הספרות והכתבות שנכתבו על הצמחייה והבוטניקה בארץ ישראל.

 

רחוב בן יהודה 1 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית
 
רחביה תחנת הרוח הישנה ברחוב רמבן 8

טחנת הרוח הישנה ברחוב רמבן ברחביה

טלפון 02-5612007

התחנה פתוחה לביקורים בשעות היום עד מאוחר .

תחנת רוח זאת נבנתה והוקמה במחצית השנייה של המאה ה 18, בידי הפטריארכיה היוונית בדוגמת טחנת הרוח של משה מוטיפיורי בימין משה,התחנה פעלה לטחינת קמח בשנים 1880-1860, על קיום התחנה ניתן לקרוא בזיכרונותיו של מונטיפיורי, התחנה הוקמה על מנת לטחון את התבואה שגודלה על מדרון הגבעה הטרשית מכוון מנזר רטיסבון לכוון גן הפעמון של היום, חיטה זאת נזרעה ונקצרה בידי הנזירים של הכנסייה היוונית הלבנה .

 

בסוף המאה ה 19  נתווסף כוח מניע מוטורי למנגנון הפעלת אבני הרחיים בנוסף לכנפי הרוח שהותקנו בתחנה מלכתחילה בעת הקמתה, כאשר החלו להבנות תחנות קמח קטוריות כדוגמת תחנת הקמח של הטמפלרי מתאוס ובעיר העתיקה , חדלה התחנה לעבוד .

רחביה תחנת הרוח הישנה ברחוב רמבן 8
 
רחוב רמבן 9 ביתה של ביאנקה לוין
רחוב רמבן 9 ביתה של ביאנקה לוין
מבנה אבן מלבני כלפי הרחוב בן שתי קומות , מורכב משני אגפים שמחולקים בגרם מדרגות פנימי ,בחלק הימני של המבנה, את המבנה מקיפה חומה ושער,מעל פתח גרם המדרגות ממוקם גגון גשם מבטון, מעל לגגון חלון עגול שקוטרו כמטר ,עם שורת אבנים המהווים את העיגול, החלון המספר אור ואוויר לגרם המדרגות עשוי מברזל.
 
השביל הימני המוליך לגרם המדרגות הימני מורכב ממרצפות אבן ישנות ,במחצית השביל מוליך גרם מדרגות יורד לדירת המרתף והגינה האחורית ,בחלקו השמאלי של המבנה שביל לחניית מכוניות,בקומת הממסד ובקומה הראשונה ,מרפסות גדולה בחזית הרחוב.
רחוב רמבן 9 ביתה של ביאנקה לוין
 
רחוב רמבן 11 ביתו של צבי שוורץ - יצחק
רחוב רמבן 11 ביתו של צבי שוורץ  - יצחק
בשנת 1935 התגורר במבנה גם לוי וילסון
בשנת 1937 שימש כפנסיון רום של הגברת אנה רום.
מבנה אבן שכיום בן שלוש קומות ,בעברו בן שתי קומות,בחזית הקומה השניה והשלישית מרפסות הנמשכות מעבר לפינה
אל גרם המדרגות הפנימי למבנה ,מגיעים במעבר של שער ושביל אבן,מאחור התווסף למבנה אגף חדש,עם דירות בעלות מרפסות,בחלקו הימני של המבנה שביל המשמש לחניית כלי רכב,בהמשכו מוביל השביל לדירת מרתף בגינה האחורית.
 
צבי שוורץ למד משפטים בשנת 1935 בלונדון וכאשר חזר רכש והיה בעליו של המבנה , בשנת 1936 התמחה במשרדו של גוזף ברנרד ,האדם שאנו קוראים לו דב יוסף לאחר שעברת את שמו,צבי הכיר את דב יוסף  בלונדון בעת לימודי המשפטים שלו,
בשנת 1936-7 סיים את .
 
הייחוס של צבי שוורץ הוא בבנותיו רות שוורץ לילמים רות דיין , ובתו השנייה ראומה שוורץ לימים ראומה ויצמן .
בבית זה התגורר עד שמכר אותו בשנת 1937  ועבר לגור בבית מספר 17 באותו רחוב,שאותה מכר מיד כיוון שברישומי השנים לאחר 1937 הוא לא נרשם.
 
ברישומי תושבי השכונה הוא התגורר בסוף 1936 ברחוב רמבן 17 ומקום עבודתו כפי שכתב משרדו של דב יוסף  ,לאחר מכן עבר בשכירות לביתו השני של מנשה ורחל אליישר ברחוב בן מימון 24. לאחר שמכר את ביתו,  בשנת 1937 הפך לפנסיון רום של הגברת אנה רום.
 
בשנת 1937 נקנה המקום בידי רום אנה שפתחה במקום את פנסיון רום . 
רחוב רמבן 11 ביתו של צבי שוורץ - יצחק
 
רחוב רמבן 13 בית בסגנון ארץ ישראלי
רחוב רמבן 13 בית בסגנון ארץ ישראלי
מבנה אבן שהוקם בשנות הארבעים .
מבנה בן שלוש קומות שקירותיו החיצוניות מצופות אבן, למבנה מרפסות מעוגלות בחלקו השמאלי של המבנה ,בחזית המבנה עצי דקל,בצידו השמאלי של המבנה שביל וכניסה נוספת לקומת הקרקע .
 
הסיפור בדרך
רחוב רמבן 13 בית בסגנון ארץ ישראלי
 
רחביה רחוב רמבן 14 בית תלמה ואליעזר ילין
רחוב רמבן 14 בית אליעזר ותלמה ילין
הבית הממוקם ברחביה נמצא ברחוב רמבן 14 פינת רחוב אלחריזי .
 
הבית הראשון שהוקם בשכונת רחביה בזכות כספים שניתנו בידי אבייה של תלמה,לאחר מחסור במזומנים שנוצר לבני הזוג נמכר הבית בשנת 1936 ,הבית נמכר אברהמוביץ יעקב בעל חברת יהודה לביטוח שנוסדה בשנת 1924, שבהמשך מכר אותו למשפחת קוניקו, כיום במבנה גרה אלמנתו של קוניקוב, שהינה בת דודתו של דב יוסף שהיה אחיה של אמה .
 
אליעזר נכדו של דוד ילין עבד כאדריכל וכמהנדס ביחד עם האדריכל הקר בתכנון מושבות ובתים ברחבי ישראל, למרות זאת חלקם בנושא תכנון הבתים אינו מובלט כיאות בסיפור הקמת הישוב  בישראל .
 
תלמה ילין רעייתו בת משפחת בנטוויץ או בן טוב , בת משפחה יהודית מכובדת בבריטניה, אחיה היה נורמן בנטוביץ היועץ המשפטי בימי המנדט ,נגנית צלו מפורסמת תלמידתו של הנגן הידוע פאבלו קזאלס .
 
ביחד עם האדריכל הקר תיכן אליעזר כעשרה בתים בשכונת רחביה כולל ביתו שנבנה הראשון בשכונה, לטענתו שמה של שכונת רחביה שנקראה גנגוריה - זנזוריה ,על שם צמח הארוכבית הנקרא בערבית זנזיר שצמח בהמוניו באזור ,בעבר והוחלף לרחביה ניתן לה בידי אביו יהושע ילין .
 
אליעזר ילין נולד בירושלים , התחנך במוסדות חינוך בירושלים ,את השכלתו כמהנדס ואדריכל רכש בארבע שנות לימודים בגרמניה, בעת לימודיו הכיר את שותפו לעבודה הקר וילהלם , ידידות וחברות זאת ועבודתם המשותפת נמשכה לאורך כול חייהם .
 
בעת מלחמת העולם הראשונה התגייס ליחידת ההנדסה של הצבא התורכי, במסגרת הצבאית התורכית בנו ותכננו השנים, מערכות כבישים ,גשרים וכמובן קטעים של מסילת הרכבת באזור הנגב ובסיני,ובמדינות לבנון וסוריה במסגרת הרכבת החיגזית.
 
לאחר שהסתיימה המלחמה חזרו החברים והקימו משרד תכנון אדריכלי והנדסי למבני שכונות ומבני ציבור ברחבי הארץ,הם גם תכננו את השלב השני שלתכנון שכונת רחביה,
לאחר שחזר מהמלחמה בשנות העשרים, התחתנו בני הזוג תלמה ואליעזר ילין והקימו את ביתם.
 
אשתו של אליעזר ילין תלמה, התפרסם בזכות היותה מוזיקאית ואמנית, לימים בית הספר לאומנות בירושלים נקרא על שמה – בית הספר לאומניות תלמה ילין.
 
כאדריכל הוא תכנן מבנים בכול רחבי הארץ ,שימש כראש האגוד לאדריכלות בירושלים , כיוון שאשתו הייתה מוזיקאית , תכנן ובנה את בית דניאל הסמוך לבית לנגה בזיכרון יעקב
רחביה רחוב רמבן 14 בית תלמה ואליעזר ילין
 
רחביה סיפורו של יצחק אברהם עבדי המתורגמן
סיפורו של יצחק אברהם עבדי המתורגמן
רחוב אוסישקין 9
הספור הקשור לגברת כרמל קוניקוב ובעלה דר עדיה אדולף קוניקוב ,אשר רכשו את בית אליעזר ילין ברחוב רמבן 14 ברחביה, מידיו של עבדאלה רגואן ,אשר רכש את המבנה בשנת 1936 מידי משפחת ילין.
 
יצחק עבדי אביה של כרמל קוניקוב ובנו של אברהם עבדי , שעלה מסוריה שם עבד כסוחר , אשתו של אברהם עבדי מבנות משפחת ברוך מזרחי וניסים חיים מזרחי, הם התיישבו בעיר העתיקה בירושלים ,אשתו של יצחק עבדי הייתה מילדרד לבית ירחמיאל יוסף ,אחותו של דב יוסף , נולדו להן הבנות כרמל ומרים והבן אריאל שסנדקו בברית היה חיים נחמן ביאליק .
 
יצחק השלים לימודיו במוסדות לימוד בארץ וסיימם בשנת 1914 , יצחק הצליח ללמוד שבע שפות על בוריין ושלט בהם ברהיטות.
 
עבדי לאורך חיו והמגורים בירושלים התגורר בדירה שכורה ברחוב אוסישקין 9 , ראשו לא היה נתון להיבט הכלכלי ועיני הרוח והשפה העברית העסיקו אותו במקום לדאוג לביתו , בנו אריאל אשר נולד
הפך לאיש העולם הגדול ואיש המסחר ומרבית שנותיו גר באמריקה הדרומית באקוודור ,שם הקים מפעלים ועסקים ואפילו תווך בין מדינת ישראל לאקוודור ,למכירת להק מטוסים ישנים של חיל האוויר הישראלי לצבא אקוודור.
 
בתו כרמל של יצחק עבדי ,נישאה לבן משפחת קוניקוב , לאחר חתונתה רכשה המשפחה את בית דוד ילין ברחביה 14 מידי עבדאלה רגואן , משפחה שהחזיקה במאות נכסים בירושלים בימיו.
לאחר שהגיעו לישראל מעירק בתחילת המאה התשע עשר.
 
לאחר סיום עבודתו החל לשמש כמורה,אך כשהשלטון בישראל התחלף והבריטים החלו לשלוט בארץ, החל לעבוד בחברת הסולל , שבה עבד בעיתונים שיצאו בשפה העברית כמו : כעורך בעיתון דואר היום, פלשתין ויקלי בשפה האנגלית, ובעיתון בריד אל יום ,הוא הטיף ליצירת שלום בין היהודים לערבים , חברו הטוב היה איתמר בן אבי בנו של בן יהודה וחבר בוועד הלשון העברי .
 
יצחק עבדי היה ממחדשי הלשון העברית ביחד עם בן יהודה , בעת הכיבוש הבריטי שימש כמתורגמן של גנרל אלנבי בעת שכבש את ירושלים, ולאחר מכן נשכר בידי אלנבי ומונה למתרגם הראשי של ממשלת המנדט,בעבודתו זאת הטביעה את המילה פלסטינה – ארץ ישראל שאף הוטבע בדרכון של תושבי ארץ ישראל.
 
לאחר שהשלטון בישראל ,עבר לשלטון צבאי מקומי , נתמנה יצחק עבדי כמתורגמן ,במשרדו של המושל הראשון רונלד סטורס, בתפקידו זה, עזר לתרגם את חוקי המנדט ומסמכים משפות שונות לעברית וההפך, בתפקידו זה, המשיך לעבוד אצל כול שאר הניצבים, כיוון שבין תפקידיו תרגם גם לשפה הערבית, קמה צעקה בקרב ערביי ארץ ישראל , לכן שכרו הבריטים את המתורגמן אמין אל חוסייני ,שבהמשך הדרך ,נתמנה כמופתי של ירושלים ,אויבם הגדול של היהודים בישראל, לצערו של יצחק עבדי ,הוא נאלץ לעבוד במשרדו ביחד עם חוסייני לאורך תקופת קצרה.
רחביה סיפורו של יצחק אברהם עבדי המתורגמן
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור