דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונת רחביה

 

 
 
 
מעט על פועלו של ארתור רובין

ארתור רובין הנחשב לאבי ההתיישבות היהודית,סבר כי הדרך למנוע את ההתבוללות באירופה של היהודים,היא העלייה לארץ,על מנת להקים ריכוזים יהודיים של התיישבות בארץ, בשנת 1907 ביקר בשליחות הועד הציוני בישראל, לאחר ביקורו הוא כתב דוח מייאש למצב של היהודים בארץ.

בשנת 1908 הוא נשלח בחזרה לארץ ומונה כראש המשרד הישראלי הציוני בארץ ובמקביל בהמשך מונה כמנהל חברת הכשרת הישוב בארץ,בדרכו רובין היה מקורב לפועלי העליות הראשונה והשנייה ולקבוצות היהודים על זרמיהם השונים, הוא מצא את דרכו גם ליריביו שטענו כי גילו הצעיר עומד לו לרועץ.

מעט על פועלו של ארתור רובין
 
כיכר התנועה הציונית
 
רחוב בן מימון 40 ביתו של האדריכל סלנט יהושוע

הבית רשום על שמו משנת 1935 גם בשנת 1936 , בשנת 1937 עבר לגור בבן מימון 4

סלנט יהושוע היה בעליו של משרד אדריכלות בבנין סנסור בתחילת רחוב בן יהודה- כיכר ציון.

המבנה הישן נהרס ועל חורבותיו הוקמה מפלצת בחיפוי אבן חיצוני,בת חמש קומות,בחלקו השמאלי של המבנה ממוקמת הכניסה לחניית הרכבים ובהמשך השביל עם האספלט הוא מקיף את המבנה מאחור.

 

הכניסה למבנה ממוקמת בחלקו הימני של המבנה,כולל גרם מדרגות פנימי, בחזית המבנה נותרו עצי האורן והברוש הישנים.

רחוב בן מימון 40 ביתו של האדריכל סלנט יהושוע
 
רחביה סיפורה של שכונת - גנגוריה
סיפור שכונת רחביה
במדרון גבעה סלעית ,שהנזירים במנזר רטיסבון ונזירים ממנזרים יווניים אורתודוכסיים שהתגוררו בכנסיות ומנזרים בעיר העתיקה ,נזירים אלו גידלו בין החלקות הסלעיות חיטה בשדה הסלעי על מדרון הגבעה ואשר נקרא גנגוריה, חיטה זאת שנאספה בעת הקציר, ששימשה אותם לטחינת החיטה ,בטחנות הרוח שהוקמו באזור לטחינת קמח ,קיים תצלום המראה את האזור הסלעי עם החיטה מכוון כיכר פריז של היום ,כאשר בצילום רואים שדה סלעי וברקע במרומי הגבעה ניצב מנזר רטיסבון שניצב ברחוב שמואל הנגיד.
 
רחביה הוקמה על האדמות שנרכשו מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית שנקלא לקשיי ממון לאחר נפילת שלטון הצאר ברוסיה הלבנה ,על אדמות אלו שנקנו מהפטריארכיה , נבנו גם המרכז המסחרי בממילא , שהעסק המשפחתי שלנו זכה ברבות הימים ,לאכלס את אחד המבנים במקום, נבנו גם הכביש רחוב קינג גורג, רחוב שמואל הנגיד,רחוב בן יהודה שבו אף ניצבה בעבר, אחת מתחנות הרוח .
 
בשנת 1921 נרכשו האדמות להקמת שכונת רחביה שנקראה גנגוריה ,בידי התושבים הערביים על שם צמח הארכובית שצמח בהמוניו בשטח, בערבית נקראת הארכובית גנזיר - גנזיריה.
 
האדמות שנרכשו בידי אגודת הכשרת פלסטין היהודית ,הקרן הקיימת לישראל וחברת הכשרת הישוב , מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית , נרכשו קרקעות בשטח של 260 דונם תמורת 220 אלף לירות.,רכישת הקרקעות שנעשתה מידי מן מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית שהייתה שייכת לרוסייה הלבנה , הפטריארכיה היוונית , נאלצה למכור את השטח עקב מחסור ועצירת זרם הצליינים מרוסיה לישראל, ובכספי התמיכה  שהגיעו מרוסיה , לאחר המהפכה הבולשביקית הרוסית .
 
למעשה חרף התנגדות הערבים ,לרכישת ששת המתחמים  שנקנו בידי חברת הכשרת הישוב בשנת 1920-2 , מן הטעם הפשוט כי המוכרים מהכנסייה היוונית ,התנו את הקנייה ברכישת מתחם שלם ולא חלקות, אנשי הכשרת הישוב והקקל הבינו כי זאת הזדמנות חד פעמית שעלולה הייתה לא לחזור ,לכן גייסו סכום עתק של 350,000 לירות ורכשו את ששת המתחמים באותה עת, המתחמים שנרכשו היו  :
מתחם ממילא שנקרא בעבר מתחם אנטיוכוס , מתחם שכונת רחביה שנקרא גנגוריה, מתחמים חקלאיים שכללו ,חלקות חקלאיות שבחלקם היו בתים של יוונים נוצריים אורתודוכסים ,בעלי  חלקות חקלאיות סביבם ,מתחמים אלו השתרעו במה שאנו קוראים מרכז העיר הירושלמית או המשולש, החלקות החקלאיות נקראו , גן בורה, גן אנטימוס,גן כריזנטיס , שהשתרעו על השטחים את נחלת שבעה,מעלה לכוון רחוב בן יהודה, רחוב קינג גורג,רחוב הנגיד,קינג גורג לאורכו וכללו גם את אגרון לכוון ממילא .
 
שכונת רחביה נרשמה על פי פקודת החברות הקואופרטיביות בשנת 1920 , בשלישי לחודש אלול שנת תרפא .
רשימת המייסדים כללה :
אוסטר דניאל,אליעזר וולקני מאיר – וילקנסקי, הרב אסף . ש , בראור ישעיהו,דר טהון יעקב,אליעזר ילין,מולכו רפאל יצחק,עליאש מרדכי,קוק שמואל.
רחביה סיפורה של שכונת - גנגוריה
 
רחביה ההתחרדות שמשנה את ציוויון השכונה
רחביה ההתחרדות שמשנה את ציוויון השכונה
שינוי דמוגרפי עצום חל בשכונת רחביה ממעוז של חילונים וחילוניות ,הפכה אט אט השכונה למקום המגורים של יהודים בעלי ממון לתושבים עולים חדשים בעיקר מאמריקה ומאירופה ואף מאוסטרליה הרחוקה .
 
יהודים אמידים השיכים לחצרות של רבנים מפורסמים רכשו דירות מתפנות ומרכוש של תושביה הוותיקים של רחביה שהלכו לעולמם, למעלה מתשעים אחוז מעסקאות הקנייה והשכירות של שכונת רחביה מתבצעת עם אנשים דתיים , למעשה השכונה מתחרדת ומפנה את תושביה החילוניים למקומות אחרים.
 
בין הרוכשים החדשים, נמנים בעלי מקצועות חופשיים , אנשי עסקים ובעלי ממון, מרפאות השיניים ומשרדי עורכי הדין שאפיינו את העלייה הגרמנית לשכונה נעלמים מהשכונה לטובת ישיבות וחצרות של רבנים , מצוקת הדיור של החסידים של החצרות ופתיחת הישיבות יצרו מחסור במקומות מגורים ,לכן כול מבנה שמתפנה ליד חצר אחד הרבים מתמלא מיד במגורים לאברכים ותלמידי הישיבות .
 
התחלת ההתחרדות של השכונה
ספור ההתחרדות בשלביםשלושה גלים מאפיינים את ההגירה החרדית לשכונה :
 
תחילת המעשה בשכונת שערי חסד הסמוכה אשר תחילתה בשנת 1908 שהוקמה מרצונם של מספר נדבנים לעזור ולבנות שכונה למחוסרי ממון דתיים אשכנזיים מהפרושים בבניית בתיהם במחיר נמוך בהתיישבותם בשכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה בעת גלי העלייה לישראל, השכונה דמתה במבנה לשכונת מאה שערים שנבנתה קודם לכן .
 
בשנות השבעים הקימו בקרבת השכונה את שכונת וולפסון על מגדליה ,בין רוכשי הדירות היו בעלי ממון יהודיים שנדרשו להם מוסדות הדת הסמוכים בשכונת שערי חסד, אליהם התווספו עולים חדשים שהחלו לרכוש מבנים בשכונה ולשפצם, נהירה זאת לאזור של חרדים בעיקר תושבים מחול, לאחר שנגמרו אפשרויות מגורים אלו החלו לרכוש חרדים אלו בתים מפאתי רחביה הסמוכים ומהר מאוד הפכה הנהירה למגפה ולרכישה של בתים ברחובות מרכזיים בשכונת רחביה ,בעקבות תמותת זקני השכונה דור המייסדים וברצון יורשיהם לממש את הרכוש שצריכתו ההיסטרית הכניסה ממון רב לכיסיהם .
 
לאחר פטירת הרב שלמה זלמן אוייעבך  שהתגורר בשכונת שערי חסד ובעל ישיבה בשכונה, החליט אחד מחסידיו העשירים לרכוש מבנה ברחוב שפרוט ,להרסו ולבנות במקומו מבנה מפואר לחסידיו , כיוון שלרב היו חסידים בחצרו הם נזקקו למגורים ורכשו את הדירות מסביב או שכרו אותם בעבור תלמידיו , בישיבה זאת למדו בעיקר נערים דתיים מאמריקה .
 
הדרישה למקום לימוד בישיבה עלה על המצופה ולכן נרכש מבנה ברחוב אוסישקין , ששימש עד אז בית הכנסת הספרדי ברחביה אוהל אברהם, ששמה הפך כישיבה נוספת ונקרא ישיבת שמואל ובה מאות חסידים, כמובן שמעשה זה גרם לרכישה ולשכירת בתים בסביבת הישיבה
 
לשכונה נתווסף גם הצבע בזכות בית הכנסת ובית התלמוד של חבד ברחוב שפרוט 6 , גם חנות הדגים שקדמה לישיבה בעבר ,הוסיפה צבע לשכונה ומי שרוצה ללמוד מוזמן ואולי יזכה לאיזה ברכה בעת הטיש של מוצאי שבת .
 
הכיבוש המשמעותי ,חל בעת רכישת בית השופט גד פרומקין ,ברחוב רמבן פינת רחוב אבן עזרא  ,בידי הרב גרוסמן שהפך אותו לישיבה , הוסיף עליה חלקים למבנה וגומר לשפצה מחדש בשנת 2011 ,בואם של אברכי הישיבה והחסידים ,גרמה לקניית ושכירת הדירות הפנויות ברחובות הסמוכים לישיבה .
 
ונותרנו אנו חרדים ברחביה להתחרדות
רחביה ההתחרדות שמשנה את ציוויון השכונה
 
סיפור הבור הראשון שנחצב בידי גדוד העבודה העברי

סיפור הבור הראשון שנחצב בידי גדוד העבודה העברי

בור שיבר ממוקם בין בית פרומין - בית הכנסת הישנה ,לבין בית המשביר במרכז העיר

הבור הראשון שנחפר לא היה מחצבה ,מיקומו היה במה שאנו הירושלמים קוראים בור שיבר על שמו של קבלן נוצרי שפעל בעיר בשנות העשרים וההאדמה הייתה שייכת לו בעת ההיא עיקר פעילותו בבנייה בטלביה ,יש הטוענים בפי זקני העיר כי הבור שימש גם כמגרש כדור רגל, את שחקני הפועל בירושלים באותה העת.

 

הבור מתהדר בשמותיו הנוספים :

כיכר משה ברעם ,או גן הסוס ,או גן המנורה ,שעל שם מנורת שבעת הקנים שהוצבה בבור מורה זאת , נתרמה בשנת 1956 בידי הפרלמנט הבריטי,לטקס השמיני להקמת מדינת ישראל, המנורה הוצבה בבור שליד הכנסת הישנה - בית פרומין ,שנבנה בחלקו על שטח הבור.

 

סיפור הבור הראשון שנחצב בידי גדוד העבודה העברי
 
רחביה סיפור המחצבות בשכונה
סיפור המחצבות בשכונת רחביה
סיפורו של בור מחצבה א
מחצבות אלו נעשתה העבודה בקבלנות ושכרם היה דל , מחצבה א הייתה היסוד למבנה בית הכנסת ישורון של היום , לידה שכן הצריף של רחל ינאית, ממול בשטחו של מבנה בית המלון טירת בת שבע שכן הצריף של פולה ודוד בן גוריון שלא היו שייכים לגדוד העבודה .
 
מעט על בית הכנסת ישורון :
בשנת 1920 עלה לישראל יהודה שמואל לובר כשבחזונו הקמת בית כנסת במתווה מודרני ושונה במעט מהאחרים, בית כנסת שיהווה גם מרכז קהילתי לבני כול הקהילות היהודיות ללא הבדל מקום מוצאם , בערכים של ציונות לאומית ,סביבו של יהודה שמואל לובר ,נוצרה חבורה שהקימו בשנת 1924 אגודה ששמה לה כמטרה לבנות את בית הכנסת ישורון,בתוכניתם רצו בני הקהילה לבנות מבנה בן שלושה אגפים, אך סכום הכסף שגייסו הספיק לבניית החלק המרכזי של המבנה ששכלל בית כנסת וספרייה,הבעיה היחידה שנוצרה בעת רכישת האדמה ,היא קרבתו של מנזר רטיסבון למבנה שיוקם, מחלוקת בנושא עלתה בין חברי הקהילה,את מבנה בית הכנסת החלו לבנות לאחר הוויכוח בשנת 1934, המבנה עוצב בסגנון הבין לאומי,עםחזית מעוגלת לכוון רחוב קינג גורג,בחזונם ראו בני הקהילה את בית הכנסת , כמוסד דתי מרכזי בירושלים, הם אף הוסיפו שני מושבים בשורה הראשונה ,חזית המזרח בעבור הרבנים הראשיים בישראל.
 
כיום משמאלו של בית הכנסת ישורון הוקם מבנה בית אבי חי שהוקם בשנת 2007 המשמש כמבנה לאירועי תרבות שונים ותערוכות , מבנה המקיף חצר פנימית גדולה , במבנה ספרייה, קפיטריה חדרי התכנסות וסימנרים.
 
סיפורו של בור מחצבה ב
מחצבה ב שימשה כיסודות לבניית המוסדות הלאומיים ,הסוכנות והקקל כיום ,במקום שכיום עומד בית הלבריך מעבר לכביש ממול ישושורון ובית אבי חי, רחוב קינג גורג 41-3 עמד צריף הילדים של אנשי גדוד העבודה את הצריף .החליף מבנה שנקרא על שם הקבלן מרדכי הלבריך , את המבנה בנו שני עסקים ותיכננו את המבנה אליעזר ילין והקר בשנים 1934-6, המבנה נבנה בסגנון הבין לאומי,כמבנה בן שתי קומות למגורים ושני אגפים, לאחר שנים הוספו קומות למבנה בחלק אחד שבע קומות ובשני תשע קומות, בעת שהוסיפו את הקומות שונתה חזיתו מהתכנון במקורי .
 
בצריף הילדים התגוררו בתחילה שני ילדים , ילדה של רחל ינאית וילדה של שושנה הם חיו בתנאים קשים ללא מקלחת ,לאור ידידות שנוצרה עם פולה בן גוריון ,שגם לה נולדה בת בשם חדווה, ושצריפה היה ממוקם ממול בשטח מלון טירת בת שבע של היום , כיוון בצריפה של פולה הייתה מקלחת משותפת עם שאר דיירי הצריף, זכו ילדי גדוד העבודה ,בזכות הזמנת פולה למקלחת קבועה אצלה.
 
סיפורו של בור מחצבה ג
מחצבה ג מוקמה ממול לבית ספר הגימנסיה ברחוב קקל 21 ,בגינה הכוזרי המדורגת הקטנה לידה שכן צריף חדר האוכל והמכבסה ,סיפור מעניין לבניית בית הספר הגימנסיה שנבנה בשנת 1928 כבית ספר תיכון קשור למיקומו , בשטח שבית הספר נבנה, תוכנן בתחילה להקמה בית ההסתדרות, אך כיוון שבית הספר היה אמור היה להבנות בקרבת כביש קינג גורג החדש ,פחדו התושבים כי הקרבה לכביש יחולל רעש שיפריע את הלימודים ומקומו הוזז אל מול מחצבה ג בשטח שיועד להקמת בית ההסתדרות .
רחביה סיפור המחצבות בשכונה
 
רחביה אגדת הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה
סיפורו של הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה
סיפור ירושלמי עסיסי מתקופת סלילת הכביש ברחוב קינג גורג , מספר על שוטר אירי שנהג לשבת בבית קפה עם חבריו ברחוב קינג גורג ,בעת שישבו בבית הקפה ,הציק לאחת מבחורות הפלוגה בעוברה לעבודתה .
 
באירוע חזה מוטקה וייס מן הסתתים , הוא דחף את השוטר ,בתגובה אמר לו השוטר אני אגרופן , ובאנגלית הוסיף לטס פייט , מוטקה ענה לו אני ליטבק, על שם המקום שעלה, הרים את ידו והוריד מכה בריאה על ראש השוטר, שצנח מיד מעולף  מוסר השכל אל תכנס למהלומות עם סתת .
רחביה אגדת הסתת מוטקה וייס מגדוד העבודה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור